דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

הפרות זכויות האדם במהלך מבצע "עמוד ענן" 14.11.12 – 21.11.12

בארבעת הימים האחרונים למבצע נהרגו פי 4 יותר פלסטינים שלא השתתפו בלחימה מאשר בארבעת הימים הראשונים

לאחר תחקיר שטח והצלבת נתונים שנמשכו מספר חודשים, מפרסם היום (חמישי, 9.5.2013) בצלם דו"ח הסוקר את הפגיעה באזרחים במבצע "עמוד ענן". הדו"ח כולל נתונים על מספר הפלסטינים והישראלים שנהרגו במהלך המבצע, שהתקיים בין ה-14 ל-21 בנובמבר 2012. המחקר מערער על התפיסה שהשתרשה בציבור ובתקשורת, לפיה מדובר במבצע "כירורגי" שנוהל כמעט מבלי לגרום אבידות בנפש לפלסטינים שלא השתתפו בלחימה והוא חושף כי קיים פער ניכר בין התחלת המבצע לסופו מבחינת פגיעה זו: 80% מההרוגים שלא השתתפו בלחימה נהרגו בארבעת הימים האחרונים של המבצע.

 פלסטינים שנהרגו במבצע (רשימת ההרוגים המלאה של פלסטינים וישראלים זמינה זמינה באתר):

מתחקיר בצלם עולה כי במהלך המבצע נהרגו בידי הצבא 167 פלסטינים. 62 מתוכם השתתפו בלחימה ושבעה נוספים היו יעדים להתנקשויות. 87 לא השתתפו בלחימה. לגבי 11, לא עלה בידי בצלם להכריע האם הם השתתפו בה או לא.

פלסטינית נוספת נהרגה מפגיעת רקטה פלסטינית. חמישה פלסטינים נוספים נהרגו בשני אירועים בנסיבות המעלות חשד לפגיעת רקטה פלסטינית, אולם בצלם לא הצליח לאמת חשד זה. שבעה פלסטינים נוספים נורו למוות ברחוב במהלך המבצע על ידי פלסטינים. שישה מהם הורשעו על ידי ממשלת חמאס בשיתוף פעולה עם ישראל ומשפטו של השביעי בגין שיתוף פעולה טרם הסתיים. כולם הוחזקו עד סמוך להריגתם בכלא.

תרשים: התפלגות ההרוגים לפי גיל ומין

תרשים: התפלגות ההרוגים לפי גיל ומין

ישראלים שנהרגו במבצע:

במהלך המבצע נהרגו ארבעה אזרחים ישראלים מירי מרצועת עזה. שלושה נהרגו ב-15.11.12 מפגיעה ישירה של רקטת גראד בבית בקרית מלאכי, אזרח נוסף נהרג ב-20.11.12 מפגיעה של פצצת מרגמה. שני אנשי כוחות ביטחון ישראליים נהרגו מפגיעת פצצות מרגמה – האחד נהרג ב-20.11.12 והשני נפצע ב-21.11.12 ומת מפצעיו למחרת.

פער ניכר במספרי ההרוגים הפלסטינים בין החצי הראשון של המבצע לבין חציו השני:

ניתוח של הנתונים בחלוקה לימים מצביע על פער משמעותי בהיקף הפגיעה בפלסטינים שלא השתתפו בלחימה בין ארבעת הימים הראשונים של המבצע לבין ארבעת ימיו האחרונים: בארבעת הימים הראשונים נהרגו בסך הכל 48 פלסטינים ובארבעת הימים האחרונים נהרגו 119 פלסטינים, פי 2.5. בארבעת הימים האחרונים, ובעיקר ב-18.11 וב-19.11, נהרגו 70 פלסטינים שלא השתתפו בלחימה, יותר מפי 4 מאשר נהרגו בארבעת הימים הראשונים – 17.

גם הפער בין מספר הפלסטינים שנהרגו ואשר לא השתתפו בלחימה לבין מספר הפלסטינים שנהרגו שכן השתתפו בה הוא משמעותי: בארבעת הימים הראשונים, מספרם של הפלסטינים שנהרגו שהשתתפו בלחימה היה 26, פי 1.5 מההרוגים שלא השתתפו. לעומת זאת, בארבעת הימים האחרונים מספר ההרוגים הפלסטינים שלא השתתפו בלחימה גדול כמעט פי 2 ממספר ההרוגים הפלסטינים שהשתתפו בלחימה, 36.

תרשים: התפלגות ההרוגים לפי ימים

תרשים: התפלגות ההרוגים לפי ימים

במהלך המבצע ולאחריו הדגישו דוברים רשמיים כי הפגיעה באוכלוסייה האזרחית במהלכו היתה מצומצמת באופן משמעותי מזו שהיתה במהלך מבצע עופרת יצוקה. אמנם, במהלך מבצע עמוד ענן נקבעה מדיניות פתיחה באש מגבילה והירי היה מצומצם וממוקד יותר, במיוחד בארבעת הימים הראשונים. עם זאת, הפגיעה חסרת התקדים באוכלוסייה האזרחית במהלך מבצע עופרת יצוקה לא יכולה להיות קנה מידה לבחינת השאלה האם הצבא פעל באופן חוקי במהלך מבצע עמוד ענן.

דו"ח בצלם מצביע על חשד כי הצבא פעל בניגוד לדיני הלחימה, זאת בעיקר בשני היבטים עיקריים: היעדר מתן הזהרה אפקטיבית לפני בצוע התקפה והרחבה לא ראויה להגדרה של מטרה לגיטימית לתקיפה. הדו"ח כולל ניתוח של תשעה מקרים שבהם נהרגו ונפצעו אזרחים בהתקפות הצבא, ושבהם עולה חשד כזה. גורמים רשמיים הצדיקו חלק מהפגיעה באוכלוסייה האזרחית בהתנהלות של הקבוצות הפלסטיניות החמושות, שירו לעבר ישראל ממקומות הסמוכים לבתי אזרחים, הטמינו חומרי נפץ בתוך בתי אזרחים ועוד. אולם, התנהלותם זו של הארגונים הפלסטיניים – שמהווה הפרה של דיני הלחימה – אינה יכולה להצדיק הפרה של דינים אלה על ידי הצבא, גם אם אין ספק שהיא מקשה על התנהלותו.

מהצהרות של גורמי צבא עולה כי היכולות הטכנולוגיות הקיימות מאפשרות פגיעות מדויקות וקבלת מידע מהימן על נוכחות אזרחים. לפיכך נדרש הסבר לעליה המשמעותית – יותר מפי ארבעה – במספר ההרוגים מקרב הפלסטינים שלא השתתפו בלחימה בימיו האחרונים של המבצע: האם שונתה מדיניות הירי והאם הוחלט לבצע תקיפות על אף פגיעה צפויה באזרחים. בצלם לא קיבל כל תשובה על תהיות אלה. לפני כארבעה חודשים העביר בצלם לדובר צה"ל רשימה של עשרים מקרים, כולל התאריך, זמן הפעולה ונקודות ציון של מקום האירוע, שתחקיר ראשוני העלה חשד כי הצבא פעל בהם בניגוד לחוק. הצבא התייחס רק לתשעת המקרים המופיעים בדוח ומסר כי הוא מכיר שמונה מהם, אולם לא העביר תשובה עניינית, מלבד ציון העובדה שהטיפול בהם הסתיים, או שהוא עדיין נמשך.

בהתחשב בתוצאות הקשות של המבצע ובשאלות הרבות שנותרו פתוחות על הצבא לאפשר שקיפות בתהליכי החקירה, לנמק כל מקרה עליו מוחלט לסיים את החקירה ולאפשר ביקורת חיצונית ובלתי תלויה על ההחלטות.