דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

פרסומים

סינון פרסומים

ספטמבר 2019

בכסות בטחונית
המדיניות הישראלית בחברון כאמצעי להעברה בכפייה של תושביה הפלסטיניים

הדו"ח מראה כיצד ישראל נתלית בתירוצים ביטחוניים כדי ליישם במרכזה העתיק של העיר מדיניות שהפכה את חייהם של התושבים הפלסטינים לבלתי נסבלים על-מנת לגרום להם לעזוב את ביתם. מדיניות זו מתבססת על משטר הפרדה קיצוני שישראל מיישמת בעיר מזה 25 שנים, מאז הטבח שביצע ברוך גולדשטיין, במטרה לאפשר לקומץ מתנחלים לגור במרכזה של עיר פלסטינית צפופה. מדיניות זו היא הפרה של האיסור על העברה בכפייה – המהווה פשע מלחמה.

מארס 2019

שנה של הפגנות בעזה: 11 חקירות מצ"ח, מראית עין אחת.

לקראת הדיון שהחל ב-18.3.19 במועצת זכויות האדם של האו"ם בדו״ח ועדת החקירה בנושא ההפגנות מול הגדר בעזה, פרסם בצלם נייר עמדה הקובע מדוע יש להתייחס להודעה הישראלית על ״חקירת״ 11 מקרי מוות של מפגינים כאל מהלך תעמולתי גרידא. במכתב ששיגר מנכ״ל בצלם ליו״ר ועדת החקירה של האו״ם, מר סנטיאגו קנטון, נאמר כי יש לדחות את מארג השקרים שטוותה ישראל בעודה ממשיכה להרוג: "אין בישראל ולו קמצוץ של נכונות לחקור את המדיניות עצמה, להוקיע אותה ולדרוש מהאחראים לה לתת על כך דין וחשבון". 

פברואר 2019

צדק לכאורה
אחריותם של שופטי בג"ץ להריסת בתי פלסטינים ולנישולם

הדו"ח מראה כיצד שופטי בית המשפט העליון הכשירו את מערכת התכנון בגדה המערבית ובכך אפשרו לישראל להמשיך וליישם מדיניות בלתי חוקית. שוב ושוב התעלמו השופטים בהחלטותיהם מהעובדה שמערכת התכנון מטילה איסור כמעט מוחלט על בנייה פלסטינית במטרה לאפשר השתלטות ישראלית על כמה שיותר שטחים פלסטינים. הדו"ח, "צדק לכאורה: אחריותם של שופטי בג"ץ להריסת בתי פלסטינים ולנישולם", מתבסס על מחקר מקיף של מאות תיקים, פסקי דין והחלטות בג"ץ שעניינם הריסת בתיהם של פלסטינים בגדה – שבאף אחד מהם השופטים לא קיבלו את טענות העותרים הפלסטינים.

אפריל 2018

אם הלב אינו אטום
על הירי הבלתי חוקי במפגינים לא חמושים ברצועת עזה

מאז החל גל ההפגנות מול גדר המערכת הרג הצבא 32 פלסטינים ברצועת עזה, מהם 26 מפגינים. למעלה מאלף פלסטינים נפצעו מאש חיה. על אף תוצאות אלה, סירבו – ועדיין מסרבים – כל הגורמים הרשמיים לבטל הוראות בלתי חוקיות בעליל אלה והם ממשיכים להורות על מימושן ולהצדיקן. לקראת התחדשות ההפגנות היום – ב-13.4.18 – בצלם מפרסם נייר עמדה המביא את ממצאי התחקיר שערך בנוגע לאירועי יום ההפגנות הראשון ב-30.3.18 וכולל גם ניתוח משפטי המבהיר את אי חוקיותן של הוראות המתירות ירי אש חיה במפגינים לא חמושים, שאינם מסכנים איש.

מארס 2018

נוער בסיכון
כיצד מכשירים בתי המשפט הצבאיים את הפגיעה בזכויות הקטינים

מדי שנה עוצרת ישראל מאות קטינים פלסטינים ומפרה את זכויותיהם באופן שיטתי ומערכתי לאורך כל התהליך: החל ממעצרם, דרך חקירתם וכלה בבית המשפט הצבאי לנוער. את התהליך הזה עוברים הקטינים כשהם לגמרי לבדם, מנותקים ממשפחתם, וללא ייעוץ משפטי. המדינה מתפארת בשינויים שערכה במערכת המשפט הצבאי לנוער בשנים האחרונות וטוענת ששיפרה משמעותית את ההגנה הניתנת לקטינים בהליכים הננקטים נגדם. אולם שינויים אלה לא שיפרו את ההגנה על זכויות הקטינים והם צורניים בלבד, ונועדו להעניק לגיטימציה למערכת המשפט הצבאית בפרט ולמשטר הכיבוש בכלל.

דצמבר 2017

תוצרת הארץ
ניצול שטח פלסטיני לטיפול בפסולת ישראלית

הדו"ח חושף כיצד ישראל מנצלת את שטח הגדה המערבית כדי לטפל בפסולת, כולל בפסולת מסוכנת, הנוצרת בשטחה שלה. זאת, תוך ניצול כוחה כמדינה הכובשת ומעל לראשיהם של הפלסטינים, המודרים לחלוטין מתהליך קבלת ההחלטות בעוד שהם נחשפים לסיכונים סביבתיים ובריאותיים, שהם אינם מיודעים לגביהם. מציאות זו היא רק נדבך נוסף במדיניותה העקבית של ישראל מזה חמישים שנה, המנצלת
 

אוקטובר 2017

לא מוגנים
מעצרם של נערים בירושלים המזרחית

דו"ח משותף עם המוקד להגנת הפרט

הדו"ח חושף כיצד הרשויות הישראליות מפרות באופן שיטתי ונרחב את זכויות האדם של מאות נערים הנעצרים מדי שנה בירושלים המזרחית. ב-60 תצהירים שמסרו, תיארו נערים כיצד הוצאו ממיטותיהם באמצע הלילה, נאזקו ונחקרו תוך הפרה של זכויותיהם ולאחר מכן נעצרו בתנאים קשים, לעתים לתקופות ממושכות. התנהלות זו היא חלק ממדיניותה של ישראל בעיר, הרואה בתושביה הפלסטינים אוכלוסייה בלתי רצויה.

אוגוסט 2017

השנה החמישים ואחת

המשפט הבינלאומי מגדיר כיבוש כמצב זמני, אך אחרי יותר מחמישים שנה, לא ניתן עוד להתייחס אל המציאות בשטחים כזמנית ומופרך לדבוק בתקווה שישראל תפעל לשינויה. בשנה החמישים ואחת לכיבוש בצלם מפרסם גרסה מעודכנת של המסמך המציג תמונה עדכנית של המציאות בשטחים. העובדות המתוארות בו – ומשמעותן – ידועות. גם משמעותה של עמידה מנגד בחוסר מעש ידועה – המשך המצב הקיים. כיום נדרשת פעולה נחושה שתבטא את הפסקת שיתוף הפעולה בארץ ובעולם עם הכיבוש.

מארס 2017

פטוּר בלא כלום
כיצד מועלת ישראל בחובתה לשלם פיצויים לפלסטינים בגין נזקים שגרמו להם כוחות הביטחון

במהלך שני העשורים האחרונים יצרה מדינת ישראל מציאות המאפשרת לה להתנער כמעט לחלוטין מתשלום פיצויים לפלסטינים שנפגעו מידי כוחות הביטחון, על אף שזו חובתה על פי המשפט הבינלאומי. דו"ח חדש של בצלם שמתפרסם הבוקר (רביעי, 8.3) מתחקה אחר המהלך וממחיש את תוצאותיו: בשנים האחרונות ניכרת ירידה דרמטית במספר תביעות הפיצויים שמגישים פלסטינים ומחיר הפגיעה בהם הוזל. מדיניותה זו של ישראל מפגינה את עומק הזלזול בחייהם, בגופם וברכושם של התושבים הפלסטינים.

דצמבר 2016

פינוי-בינוי-ניצול
השיטה הישראלית להשתלטות על המרחב הכפרי הפלסטיני

הדו"ח שמפרסם בצלם היום מתחקה אחר הדרך שבה ישראל משתלטת על המרחב הכפרי הפלסטיני, שוברת אותו לרסיסים, מנשלת את תושביו מקרקע ומים ומעבירה אותם לידי מתנחלים. מהלך ההשתלטות מתואר באמצעות שלושה כפרים במחוז שכם – עזמוט, דיר אל-חטב וסאלם – והתהליך שעברו מאז הקימה ישראל את ההתנחלות אלון מורה בסמוך אליהם. סיפורם של הכפרים ממחיש מדיניות רחבת היקף שמיישמת ישראל ברחבי הגדה המערבית זה עשרות שנים ושבה ממלאים המתנחלים תפקיד מרכזי.

ספטמבר 2016

נוהל טיוח
חקירתם לכאורה של אירועי "צוק איתן"

בצלם מפרסם היום דו״ח חדש: "נוהל טיוח: חקירתם לכאורה של אירועי 'צוק איתן'״. בקיץ ההוא הרגו כוחות הביטחון הישראליים 1,391 בני אדם שלא השתתפו בלחימה, 526 מהם קטינים. הדו"ח מתאר כיצד ישראל יוצרת מצג שווא של חקירת חשדות להפרת החוק במהלך הלחימה. בפועל, האחראים האמתיים להפרות – אלו שהתוו את המדיניות וניסחו את הפקודות – לא נחקרו מעולם. החקירות שמנהלת הפרקליטות הצבאית מתמקדות רק באחריותם של דרגי שטח נמוכים למקרים המכונים "חריגים" – כאילו לא אירעו עשרות מקרים כמעט זהים, עם תוצאות מחרידות. פרשנות הפצ"ר – המנקה אותו מאחריות ומאפשרת למקבלי ההחלטות להתעלם מתוצאות אלה שוב ושוב – היא בלתי חוקית ובלתי מוסרית.

יוני 2016

במלאת 17,898 ימים: רגע לפני שנת החמישים

היום (5.6.16) אנו מונים 17,898 ימים, 49 שנים לכיבוש. החוק הבינלאומי מגדיר כיבוש כמצב זמני, אך אחרי כמעט חמישים שנה, לא ניתן עוד להתייחס אל המציאות בשטחים כזמנית ומופרך לדבוק בתקווה שישראל תפעל לשינויה. בפתח השנה החמישים לכיבוש בצלם מפרסם מסמך המציג תמונה עדכנית של המצב בשטחים. העובדות המתוארות בו – ומשמעותן – ידועות. גם משמעותה של עמידה מנגד בחוסר מעש ידועה – המשך המצב הקיים. כיום נדרשת פעולה נחושה שתבטא את הפסקת שיתוף הפעולה בארץ ובעולם עם הכיבוש.

מאי 2016

עלה התאנה של הכיבוש
מערכת אכיפת החוק הצבאית כמנגנון טיוח

הדו"ח מפרט את הסיבות שהובילו את בצלם להפסיק להפנות תלונות למערכת אכיפת החוק הצבאית. החלטה זו, שהיא בלתי שגרתית עבור ארגון לזכויות האדם, התקבלה על סמך מידע שהצטבר ממאות תלונות שהגשנו למערכת, עשרות תיקי מצ"ח ופגישות רבות עם גורמים רשמיים. בצלם ימשיך לתעד ולדווח על הפרות אך החליט שלא לסייע עוד למערכת המשמשת כמנגנון טיוח ואשר פוטרת מראש את הדרגים הצבאיים הבכירים ואת הדרג הפוליטי מאחריות למדיניות שהתוו.

דצמבר 2015

בחסות החוק
בין התעללות לעינויים במתקן החקירות שקמה

דו"ח משותף עם המוקד להגנת הפרט

מניעת שינה, כבילות ממושכות, אלימות מילולית ולעיתים פיזית; חשיפה לקור וחום; מזון מועט וגרוע; צינוק מצחין, בידוד, היגיינה ירודה. כך נראית חקירה שגרתית במתקן השב"כ בבית הסוהר שקמה, כפי שעולה מדו"ח חדש של המוקד להגנת הפרט ובצלם. הדו"ח מבוסס על תצהירים ועדויות של 116 עצירים ביטחוניים פלסטינים שנחקרו במקום בין אוגוסט 2013 למארס 2014. לפחות 14 מהם נחקרו בעינויים בידי הרשות הפלסטינית זמן קצר קודם לכן. משטר חקירות זה של השב"כ מופעל באישור רשויות המדינה, לרבות בג"ץ

יוני 2015

עצור עד שלא הוכחה חפותו
מעצר עד תום ההליכים בבתי המשפט הצבאיים בגדה המערבית

מהדו"ח עולה כי עבור נאשמים פלסטינים מעצר עד תום ההליכים הוא הכלל, ולא החריג, וזהו הגורם העיקרי לכך שרוב ההליכים מסתיימים בעסקאות טיעון, ולשיעור ההרשעות העצום. בתי המשפט הצבאיים מתנהלים לכאורה כבתי משפט לכל דבר: ישנם תובע וסנגור; ישנם סדרי דין, חוקים ונהלים; ישנם שופטים הכותבים החלטות ופסקי דין בשפה משפטית מנומקת. ואולם, מאחורי החזות המהוגנת מתנהל אחד ממנגנוני הכיבוש הפוגעניים ביותר. כללי המשפט הישראלי, שהוחלו לכאורה על בתי המשפט הצבאיים, רוקנו למעשה מתוכן והם משמשים בעיקר להלבנת תדמיתה של מערכת המשפט הצבאית.