דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

מבצע "עמוד ענן": הריגתם של יוסרא א-שאווא, בת 18, מחמוד א-זוהרי, בן 21, סקר בולבול, בן 57 וטארק חג'ילה, בן 40, העיר עזה, 20.11.12

עדכון: במסגרת תגובתה לדו"ח בצלם, הודיעה הפרקליטות הצבאית כי לא תפתח חקירה לבירור נסיבות האירוע בהיעדר חשד לביצוע עבירה פלילית או חשד מבוסס להפרת דיני הלחימה.

ביום 20.11.12 ביקרה משלחת של שרי חוץ ערביים ושר החוץ של טורקיה בעיר עזה. אנשים רבים המתינו ברחוב בשכונת שוג'אעייה כדי לצפות בשיירה.

חלון שדרכו חדר אחד הטילים לדירת משפחת א-שאווא. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 26.11.12.
חלון שדרכו חדר אחד הטילים לדירת משפחת א-שאווא. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 26.11.12.

בסביבות השעה 16:30, דקות ספורות לאחר שחלפה השיירה ובעת שהרחוב עדיין המה אדם, נורו שני טילים לתוך דירת משפחת א-שאווא, הנמצאת ברחוב. בהפצצה נהרגו ארבעה אנשים. יוסרא א-שאווא, בת 18, היתה בתוך הדירה. שלושה אנשים נוספים נהרגו ברחוב: מחמוד א-זוהרי, בן 21, סקר בולבול, בן 57 וטארק חג'ילה, בן 40. באירוע נפצעו למעלה מעשרים אנשים נוספים. מתחקיר בצלם עולה כי אף אחד מהפלסטינים שנהרגו, או מבני הבית שהופצץ, לא היה מעורב בלחימה.

אמה של יוסרא א-שאווא, מונא, תיארה את ההפצצה בעדותה לבצלם:

מונא א-שווא בבית החולים אי-שיפאא בעזה. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 26.11.12

מאז שהתחילה המלחמה נשארנו בבית ועקבנו אחר החדשות. דרך הטלוויזיה עקבנו גם אחרי
הביקור של שרי החוץ הערבים שהגיעו לעזה. הם ביקרו בשכונת שוג'אעייה ובכמה בתים שבהם התקיימו ניחומי אבלים. כשהשיירה של שרי החוץ הערבים עברה האווירה הייתה שקטה. גם שלושה מהילדים שלי ירדו לצפות בשיירה עוברת בשכונה. הרחוב היה מלא באנשים. בתי, יוסרא, בת ה-18, ישבה בחדר המערבי וצפתה בטלוויזיה. אני עמדתי ליד החלון של החדר המזרחי, שנמצא ליד החדר של יוסרא. התכוונתי לקרוא לילדים שלי, מוסטפא, מוחמד ומחמוד, שיעלו הביתה.

בסביבות השעה 16:30, לפני שהספקתי לקרוא להם, שמעתי פיצוץ בתוך הדירה שלי. ראיתי אבק והריסות מתעופפים לכל מקום. הרגשתי כאבים. הלכתי כמה צעדים ותפסתי ביד של יוסרא, והיא הלכה איתי חצי צעד ואז נפלה. ניסיתי לחפש אותה אבל לא הצלחתי למצוא אותה בגלל ההריסות והאבק. קראתי לה אבל היא לא ענתה לי. הגעתי לדלת של הדירה. בני מוחמד הגיע לדלת, תפס אותי והוריד אותי לרחוב. אמרתי לו: "לך וחפש את יוסרא". הוא אמר לי שהיא נהרגה. האנשים ניסו לתת לי עזרה ראשונה, אך אני אמרתי להם שיעזבו אותי ושאני רוצה לראות את בתי. אבל הילדים שלי, יחד עם שאר האנשים, הכריחו אותי לעלות לאמבולנס כי נפצעתי ברגל שמאל ודיממתי. כשהגעתי לבית החולים התחילו לתת לי עזרה ראשונה, אבל לא הסכמתי לדבר עם אף אחד ואמרתי שאני רוצה את יוסרא. רציתי לראות אותה ולוודא שהיא בסדר, אבל הרגשתי שהיא לא בסדר.

אמין אל-ר'לבאן, בן 41, תיאר לבצלם את הפגיעה באנשים ברחוב:

אמיר אל-ר'לבאן. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 26.11.12יש לי חנות למכירה ותיקון של מכשירים סלולאריים ששמה "מרכז אל-היית'ם לניידים". החנות נמצאת ברחוב בגדד בשכונת שוג'אעייה, ליד הדירה של משפחת א-שאווא. לשותף שלי בחנות קוראים טארק עווני חג'ילה. מאז תחילת המלחמה פתחנו את החנות בשעה 10:00 או 11:00 וסגרנו בשעה 16:00, בגלל הפחד וההפצצות מהמטוסים שחגים למעלה בשמי עזה.

בסביבות השעה 16:15 בערב יום שלישי, בתאריך 20.11.12, סגרנו כהרגלנו את החנות. אני והשותף שלי טארק חג'ילה עמדנו קצת ליד דלת החנות ואז טארק הלך לדרכו. הוא התקדם בערך עשרה מטרים, ואז שמעתי פיצוץ וראיתי עשן ואבק יוצאים מהדירה של באסל א-שאווא. כל הרחוב התמלא אבק.

הוצאתי את הנייד שלי והתקשרתי לטארק כדי לוודא שהוא בסדר, אבל לא הצלחתי לתפוס אותו. נשארתי במקומי במשך כשתי דקות, ואחר כך אחיו של טארק ענה לנייד וסיפר לי שטארק נהרג.

במסמך שפירסמה הפרקליטות הצבאית, נמסרה בנוגע לאירוע זה תשובה זהה לזו שנמסרה בנוגע לחקירת הריגתם של בני משפחת א-דאלו (ר' לעיל). גם כאן, לא נמסר כל מידע שיסביר את הפער בין המאמצים שלכאורה נעשו כדי לצמצם את הפגיעה באזרחים, לבין הפגיעה הקשה שנגרמה בפועל.