הרס רכוש בתואנה של צורך צבאי
במהלך השנים הרסה ישראל מאות בתים והשחיתה אלפי דונם של שטחים חקלאיים ומטעים, בטענה שהדבר נחוץ ל"צרכים צבאיים". מדיניות זו יושמה בעיקר ברצועת עזה – במהלך האינתיפאדה השנייה ובמהלך סבבי הלחימה שהתנהלו בה מאז והיא נועדה ליצור "רצועות ביטחון" באזורים שסביב ההתנחלויות ועמדות צבא (לפני יישום תכנית "ההתנתקות") ובאזורים הסמוכים לגבול (לאחריה). זוהי מדיניות בלתי חוקית, שליישומה נודעו השלכות הרסניות וארוכות טווח על אלפי פלסטינים, שנותרו חסרי קורת גג או איבדו את מקור פרנסתם היחיד.
למידע נוסף >>
תוכן וידיאו
עקורים מ"עופרת יצוקה" מתגוררים במאהלים, 2009
לפי נתוני האו"ם הרסה ישראל כ-3,500 בתי מגורים במהלך "מבצע עופרת יצוקה". חלק מן העקורים מתגוררים כיום במחנות אוהלים, בתנאים קשים. משתתפים בפרויקט "חמושים במצלמות" של בצלם תיעדו את החיים באחד המחנות.
פרסומים
מתווה לחקירת פעולות הצבא ברצועה במהלך מבצע "עופרת יצוקה"
נייר העמדה מפרט את כיווני החקירה הנדרשים לבדיקה רשמית של התנהלות הצבא במהלך הלחימה בעזה. תחקירים ראשוניים מעוררים ספקות בנוגע להצהרות גורמים רשמיים כי הצבא פעל בהתאם לכללי המשפט ההומניטארי הבינלאומי ושהאחריות לפגיעה באוכלוסייה האזרחית מוטלת על חמאס…
עדכונים בנושא:
עוד בנושא:
משטר הכיבוש הישראלי כרוך ממהותו בהפרה שיטתית של זכויות האדם. בצלם פועל במטרה להביא לסיומו, מתוך הכרה שרק בדרך זו ניתן לממש עתיד בו זכויות האדם, דמוקרטיה, חירות ושוויון יובטחו לכל בני האדם – פלסטינים וישראלים – החיים בין הירדן לים.