שיירת הדחפורים שהגיעה לח'ירבת חומסה קיבלה הוראות ברורות: להרוס, וכמה שיותר.
יום שלישי, 3.11.20, היה יום הבחירות בארצות הברית. בשעה שעיני העולם היו נשואות מערבה, ישראל החריבה כאן 18 אוהלים וצריפים בהם חיו 11 משפחות, 9 אוהלים ששימשו כמטבחים, 3 צריפים ששימשו כמחסנים, 10 מבני שירותים ניידים, לוחות סולאריים, 23 מכלי מים, 29 אוהלים וצריפים ששימשו כדירים לצאן, 10 מכלאות צאן וכן שקתות ואבוסים. למעלה מ-30 טון של מספוא ומים לצאן הושלכו על האדמה הקרה. את אקורד הסיום במסע ההרס סיפקה החרמה של כלי-רכב ושני טרקטורים בבעלות שלושה תושבים.
רבות מקהילות הרועים יושבות על שטחים שישראל חומדת. מאחר שאינה יכולה פשוט להעלות את התושבים על משאיות ולגרשם מהאזור – בכל זאת הקהילה הבינלאומית תזעיף פניה – החליטה המדינה במקום זאת למרר את חייהם, להפוך אותם לבלתי נסבלים, עד שיעזבו – מרצונם, כאילו – ויותירו לה את הקרקע לצרכיה שלה. לכן היא אוסרת עליהם לבנות – לא בתים, לא מבנים לבעלי החיים, לא כבישים. לכן היא אוסרת עליהם להתחבר לתשתיות של מים וחשמל. לכן היא ממהרת להרוס כל מה שהם בונים בכל זאת.
…
משטר הכיבוש הישראלי כרוך ממהותו בהפרה שיטתית של זכויות האדם. בצלם פועל במטרה להביא לסיומו, מתוך הכרה שרק בדרך זו ניתן לממש עתיד בו זכויות האדם, דמוקרטיה, חירות ושוויון יובטחו לכל בני האדם – פלסטינים וישראלים – החיים בין הירדן לים.