דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

מבצע "עמוד ענן": הריגתם של פואד ח'גאזי, בן 46 ושל שני ילדיו מוחמד, בן ארבע, וסוהייב, בן שנתיים, מחנה הפליטים ג'באליא, 19.11.12

ב-19.11.12 היו בני משפחת חג'אזי – האב פואד, האם אמנה ושמונת ילדיהם בגילים שנתיים עד עשרים – בביתם שבמחנה הפליטים ג'באליא. בבית, המקורה פח, היו שלושה חדרים, מטבח ומקלחת והוא שכן בלב אזור מגורים צפוף בתוך מחנה הפליטים. מעדויות שגבה בצלם עולה כי אף אחד מבני המשפחה לא השתתף בפעולות לחימה.

בסביבות השעה 19:00 אכלו בני המשפחה ארוחת ערב. כעשרים דקות לאחר מכן הלכו שישה מהאחים והאם אמנה לצפות בטלויזיה. האב פואד נשאר בסלון להתפלל את תפילת הערב. שניים מהילדים – סוהייב בן השנתיים ומוחמד בן הארבע – נשארו איתו ושיחקו באופניים.

כעשר דקות לאחר מכן, בסביבות השעה 19:30, הופצץ ביתם וקרס. אחד השכנים, נסים חג'ו, בן 50, תיאר כך את רגע הפגיעה:

נור חיג'אזי בביתה. תצלום: מוחמד סבאח, בצלם, 29.11.12
נור חיג'אזי בביתה. תצלום: מוחמד סבאח, בצלם, 29.11.12

ביום שני, 19.11.12, בסביבות השעה 7:30 בערב, הייתי בדירה שלי ושמעתי רעש של הפצצה וקולות של מטוסים שחגו בשמיים. אשתי היתה במטבח ואפתה לחם בסיר חשמלי. אני צפיתי בטלוויזיה וראיתי סרטים מצויירים עם הילדים, כדי שלא יפחדו מההפצצות ומהקולות של המטוסים. יש לי ארבעה ילדים מתחת לגיל 13. פתאום שמענו פיצוץ חזק מאוד. הדירה רעדה ושמעתי התנפצות של זכוכית. הילדים צעקו ובכו. נבהלתי וקמתי מיד. כל מי שהיה בבית צעק, לא ידענו מה קרה. ירדנו למטה ואז גילינו שהבית של פואד חג'אזי הופצץ.

כתוצאה מההפצצה נהרגו האב פואד ושני הילדים סוהייב ומוחמד. האם נפצעה והועברה לטיפול רפואי במצרים, הבת נור, בת 19, נפצעה קשה בגבה וסובלת משבר בעמוד השדרה. נכון לעת כתיבת הדו"ח היא מרותקת לכיסא גלגלים. שאר הילדים סבלו מפגיעות קלות. כך תיארה נור חג'אזי, בת 19, את הפגיעה:

בערב של יום שני, 19.11.12, צפינו בטלוויזיה. בסביבות השעה שבע וחצי, ראיתי הבזק של הפצצה ואז הבית נפל עלינו. שמעתי קולות הריסה ושבירה של קירות. עפתי באוויר ונפלתי בבית של השכן עאיד אבו סאלחה. אחר-כך איבדתי את ההכרה.

התעוררתי אחרי שעתיים בערך ומצאתי את עצמי בבית החולים כמאל עדוואן. הרגשתי כאבים עזים בגב והתברר לי שאני סובלת משבר בעמוד השדרה. אחרי ארבעה ימים שחררו אותי. אני עדיין מרגישה כאבים ושוכבת על הגב. אני לא יכולה לשבת או ללכת, רק בכיסא גלגלים. לפי מה שהרופאים אמרו לי, אני אהיה במצב הזה במשך יותר מחודשיים. אני לא מסוגלת ללכת לבית הספר למרות ששנת הלימודים הנוכחית קריטית לקביעת העתיד שלי.

איבדתי את אבא ואת האחים שלי סוהייב ומוחמד. היה לי קשר מאוד חזק עם אבא שלי, הוא תמיד הרעיף עלי חום. זה לא היה רק קשר בין בת לאביה אלא קשר של ידידות אמיתית. איבדתי אדם יקר וטוב. איבדתי גם שני אחים קטנים שלי, שתמיד שיחקתי איתם וכשהייתי חוזרת מבית הספר הם היו רצים אלי ומחבקים אותי. גם אמא שלי נפצעה, היא סובלת מזעזוע מוח ומפצעים בכל הגוף. אני מתפללת שהיא תחזור בשלום ממצרים, רק היא נותרה לי.

ב-11.4.13 הפרקליטות לעניינים מבצעיים מסרה לבצלם כי הטיפול בתלונה טרם הסתיים.