דיווחים

ביום חמישי, 9.8.18, הטיל חיל האוויר הישראלי פצצה מונחית על בית משפחת אבו ח'מאש בדיר אל-בלח והרג אישה בחודש התשיעי להריונה ופעוטה בת פחות משנתיים. זאת במסגרת חילופי ירי מסיביים בין ישראל לחמושים ברצועת עזה שירו רקטות לעבר ישראל ופצעו 23 בני אדם, אחת מהם באורח קשה. ירי טילים באזורים צפופים כמו הרצועה מהווה, בהגדרה, סכנה לאזרחים. אין מדובר בסכנה תיאורטית: ישראל כבר הרגה אלפי אזרחים ברצועת עזה בהפצצות מהאוויר, בהם מאות ילדים. מעל מדיניות זו מתנוסס דגל שחור אך ישראל מתעקשת שהיא חוקית וראויה ולכן איש לא נדרש מעולם לתת את הדין על תוצאותיה.

בצלם מביע צער על הריגתו של ארי פולד, בן 40, נשוי ואב לארבעה, תושב ההתנחלות אפרת שבמחוז בית לחם, שנדקר היום בידי פלסטיני תושב יטא בצומת גוש עציון ומת מפצעיו בבית החולים שערי צדק בירושלים. בצלם שולח את תנחומיו למשפחתו של פולד. התקפות מכוונות נגד אזרחים חותרות תחת כל כלל מוסרי, משפטי ואנושי. בצלם מגנה בתקיפות כל פגיעה מכוונת באזרחים ושב וקורא לפוליטיקאים ולמנהיגים לנהוג באחריות ולהימנע מליבוי האלימות.

4.8.18-31.8.18

בעקבות פסק הדין של בג"ץ, המתיר למדינה לממש בתוך שבוע את תוכניתה להרוס את קהילת ח'אן אל-אחמר, פנה אתמול מנכ"ל בצלם במכתב דחוף לשרת החוץ של האיחוד האירופי, בו הוא מתריע כי ישראל רומסת את הערכים המשותפים שבבסיס יחסיה עם האיחוד

הכפר עוריף, שמדרום-מערב לשכם סובל כבר שנים רבות מתקיפות חוזרות ונשנות של מתנחלים מיצהר ומאחזיה. מאז חודש מארס תיעד בצלם שש תקיפות כאלה, חלקן בהשתתפות פעילה של חיילים, וכן השתלטות על קרקע פרטית בגיבוי הצבא. מעשים אלה נועדו לנשל את תושבי עוריף והכפרים הסמוכים מעוד ועוד קרקעות, ולספחן בפועל להתנחלויות. באופן הזה מנושלים הפלסטינים לא רק מאדמותיהם, אלא גם מפרנסתם. התנהלות כוחות הביטחון, הכוללת מתן שירותי אבטחה לתוקפים והשתתפות פעילה בתקיפות, מוכיחה שוב ושוב לפלסטינים שחייהם, ביטחונם ורכושם הם הפקר.

השופטים עמית, מלצר וברון תיארו בפסק הדין עולם דמיוני ובו מערכת תכנון שיוויונית, בה לוקחים בחשבון את צרכיהם של הפלסטינים כאילו מעולם לא היה כיבוש. המציאות הפוכה: פלסטינים לא יכולים לבנות כחוק והם מנותקים ממנגנוני קבלת ההחלטות המכריעים כיצד יראו חייהם, ואילו מערכות התכנון מיועדות אך ורק לרווחתם של המתנחלים. פסק הדין מעיד פעם נוספת כי הנכבש לא יכול לחפש צדק בבית המשפט של הכובש. לו יבוצע פשע המלחמה של הריסת קהילת ח'אן אל-אחמר גם שופטי בג"ץ ישאו באחריות לביצועו.

במהלך חמש השנים האחרונות נכנס הצבא לשטח מחנה הפליטים ג'לזון פעם בשבוע בממוצע. בחודשים יולי ואוגוסט תועדו שתיים מהפשיטות, שכללו מעצרים, ירי אש חיה לעבר תושבים וכניסות לתשעה בתים, לרבות השחתה ומעשי אלימות. כניסות חיילים באישון לילה לבתי פלסטינים, כשהם מעירים את התושבים על טפם והופכים את בתיהם, הפכו כבר מזמן לחלק מהשגרה שכופה משטר הכיבוש בגדה המערבית. כניסות אלו מתבצעות מבלי שהחיילים נזקקים לצווי חיפוש, בכל עת ובכל מקום שהצבא קובע, בהתאם לסמכויות הגורפות והשרירותיות שהצבא לקח לעצמו. לפעולות אלה, שנועדו בבירור להטיל אימה על התושבים, אין שום הצדקה. התעמרות באוכלוסייה אזרחית כדי להפעיל עליה לחץ היא ענישה קולקטיבית, האסורה לפי המשפט הבינלאומי. זוהי דוגמה נוספת – אחת מני רבות – לשגרת החיים תחת הכיבוש.

ביום חמישי, 5.7.18, נכנס כוח צבאי לכפר שמצפון לרמאללה באישון לילה ופשט על שבעה בתים. חיילים פרצו את דלתות שניים מהבתים, העירו את הדיירים על טפם, כלאו אותם בחדרים והפכו את תכולת הבתים. בחלק מהבתים שאלו החיילים את הדיירים על קשריהם עם אסיר לשעבר ששוחרר והורחק לרצועה במסגרת "עסקת שליט". בנוסף, התעמרו חיילים בקשיש שבריאותו לקויה והכו קשות דייר. כניסות של הצבא באישון לילה לבתי פלסטינים הפכו מזמן לחלק מהשגרה שכופה משטר הכיבוש בגדה המערבית. לפעולות אלה, שנועדו בבירור להטיל אימה על התושבים, אין הצדקה. התעמרות באוכלוסייה אזרחית כדי להפעיל עליה לחץ היא ענישה קולקטיבית, האסורה לפי המשפט הבינלאומי. זוהי דוגמה נוספת – אחת מני רבות – לשגרת החיים תחת הכיבוש., האסורה לפי המשפט הבינלאומי. זוהי דוגמה נוספת – אחת מני רבות – לשגרת החיים תחת הכיבוש.

ב-1.8.18 הורה בג"ץ למדינה לפרט חלופה שהציעה לגירוש תושבי ח'אן אל-אחמר. ב-7.8.18 הגישה המדינה את תשובתה, הלוקה בחוסר תום לב, והציעה להקים במועד עתידי לא ידוע יישוב באתר שאינו עונה על צורכי התושבים, הסמוך מאוד למתקן לטיהור שפכים ומחייב הפקעת קרקע פלסטינית. בנוסף, המדינה דורשת כי התושבים יעברו תחילה לאתר הסמוך למזבלת אבו דיס ומתנה בציניות את הקמת היישוב החדש בכך שתושבי ח'אן אל-אחמר ישכנעו את תושביהן של שלוש קהילות נוספות לעבור אליו גם הם. האיום על תושבי ח'אן אל-אחמר הוא מיידי וחייבים לעצור אותו עכשיו. אם יתממש, תגבר הסכנה הנשקפת לכמאתיים קהילות נוספות ברחבי הגדה.

נכון ל-30.6.18, ישראל החזיקה כ-5300 עצירים ואסירים ביטחוניים פלסטינים תושבי הגדה המערבית במתקני כליאה ישראליים, שכולם, למעט אחד - כלא עופר - נמצאים בשטח ישראל. החזקת תושבי השטחים בישראל מפרה את המשפט ההומניטארי הבינלאומי וגוררת פגיעה קשה בזכותם של בני המשפחות לבקר את יקיריהם בתדירות ובתנאים סבירים. תושבי הגדה עוברים כברת דרך בירוקרטית עד שהרשויות הרלוונטיות יאשרו את ביקורם, ומסע מפרך שנמשך יום שלם כדי להגיע לכלא ביום הביקור. הקושי הכרוך בביקורים הוא רק דוגמה אחת לשגרת הכיבוש השוחקת עמה מתמודדים תושבי השטחים באופן יומיומי.