דיווחים

במהלך נובמבר 2020 תיעד בצלם שני אירועים בהם נפצעו קטינים פלסטינים מירי של אנשי כוחות הביטחון: בשאר חמד, בן 15, איבד את עינו מירי אמצעים לפיזור הפגנות במהלך פשיטה של המשטרה על מחנה הפליטים קלנדיה. יוסף טאהא, בן 17, נפצע בראשו מירי כדורי מתכת מצופים גומי במהלך הפגנה בכפר קדום. ירי כזה של אמצעים לפיזור הפגנות, הגורם לפגיעות חמורות, אינו מוצדק ואינו חוקי. למרות זאת שימוש מופקר באמצעים לפיזור הפגנות הפך כבר מזמן לשגרה, ותוצאות קשות כמו אלו אינן חריגות, והן תוצאה ישירה של מדיניות פתיחה באש מקלה, המזלזלת בשלומם ובשלמות גופם של פלסטינים.

בכל השטח שבשליטת ישראל – בין הים לירדן – מתקיים משטר אחד הפועל לקידום והנצחת עליונותה של קבוצה אחת של בני אדם – יהודים – על קבוצה אחרת – פלסטינים. משטר כזה הוא משטר אפרטהייד, בניגוד לתפיסה המקובלת של ישראל כמדינה דמוקרטית המנהלת משטר כיבוש זמני. המשטר הישראלי מממש את העליונות היהודית באמצעות הנדסה גיאוגרפית, דמוגרפית ופוליטית של המרחב. כך, בעוד היהודים מנהלים את חייהם במרחב אחד רציף, בו הם זוכים לזכויות מלאות ולהגדרה עצמית, פלסטינים חיים במרחב המפורק ליחידות שונות, כשבכל אחת מהן זכויותיהם נחותות מאלה של היהודים.

15 ארגוני זכויות אדם ישראליים, פלסטיניים ובינלאומיים: ישראל חייבת לספק למערכות הבריאות הפלסטיניות את החיסונים לקורונה

בימים אלו, בעת שמערכת הבריאות בישראל החלה במתן חיסונים לנגיף הקורונה לציבור בארץ, אנו - הארגונים החתומים מטה - פונים לרשויות בישראל בקריאה למלא את חובתן על פי חוק ולהבטיח שחיסונים איכותיים יסופקו לפלסטינים החיים תחת כיבוש ושליטה ישראליים בגדה המערבית וברצועת עזה.

במהלך 2020 הרגו כוחות הביטחון 27 פלסטינים, בהם 7 קטינים. ב-11 מקרים לפחות שתחקר בצלם לא נשקפה סכנה לחייהם של אנשי כוחות הביטחון והירי בוצע ללא הצדקה. השנה, למרות משבר הקורונה, האיצה ישראל את קצב הריסת הבתים בגדה (כולל במזרח ירושלים), ו-1,006 פלסטינים, בהם 519 קטינים, איבדו את ביתם. בצלם תיעד השנה 248 מקרים בהם פגעו מתנחלים בפלסטינים או ברכושם – בגיבוי מלא של המדינה. וגם השנה נכפתה על הפלסטינים שגרה יומיומית ואלימה של כיבוש – כולל פלישות ליישובים, כניסות ליליות לבתים, הגבלות תנועה ומעצרים.

ב-4.12.20, במהלך עימותים שכללו יידוי אבנים לעבר חיילים בפאתי הכפר אל-מור'ייר, ירה צלף כדור "טוטו" - אש חיה לכל דבר ועניין, ופגע ממרחק של 150 מטרים בבטנו של הנער עלי אבו עליא בן ה-15, שצפה ממרחק בעימותים ולא סיכן איש. אבו עליא פונה לבית חולים ברמאללה, שם מת מפצעיו לאחר כמה שעות. הריגתו משקפת את מדיניות הפתיחה באש שישראל מיישמת ברחבי הגדה, המתירה ירי של אש חיה גם בנסיבות שבהן אין לכך כל הצדקה. האחריות ליישומה רובצת לא רק על החיילים בשטח אלא על כל שרשרת הפיקוד המאשרת ירי זה והיועצים המשפטיים המצדיקים אותה.

בעונת המסיק השנה, באוקטובר ונובמבר, תיעד בצלם 39 מקרים בהם מתנחלים תקפו מוסקים, מנעו את גישתם למטעי הזיתים, גנבו יבול והשחיתו עצים, כלי עבודה וציוד חקלאי, בכל רחבי הגדה. אירועים אלה לא היו יכולים להתרחש לולא הגיבוי הגורף שהמדינה מעניקה למעשי האלימות של מתנחלים בכל ימות השנה, ובכלל זה ליווי צבאי של מתנחלים אלימים, הכולל לעיתים גם תקיפה של חקלאים בידי חיילים, וכן הימנעות ממיצוי הדין עם התוקפים. מציאות זו תימשך כל עוד היא משרתת את מטרות את מטרותיה ארוכות הטווח של ישראל בגדה – ובראשן נישולם של הפלסטינים מאדמותיהם כדי להשתלט עליהן.

ביום שלישי, 24.11.20, בסביבות השעה 12:00, התקיימה הפגנה שבצפון בקעת הירדן, בהשתתפות כמה עשרות מפגינים פלסטינים וישראלים. אחד המפגינים נפצע בבטנו מירי כדור "גומי", ומיד לאחר שפונה לאמבולנס פלסטיני הגיעו כמה חיילים, פתחו את דלתות האמבולנס וניסו להוציא אותו משם בכוח. אחרי דקות ספורות, בהוראת קצין, עזבו החיילים את האמבולנס, שפינה את הפצוע לבית חולים. התנהלותם האלימה של החיילים וההפרעה לטיפול רפואי דחוף, אינן יכולות להיחשב לחוקיות. התנהלות זו מצטרפת לדיכויה האלים של ההפגנה, והיא רק חלק ממערכת הדיכוי היומיומית שהיא מנת חלקם של פלסטינים תחת הכיבוש.

מועתז ג'עפר חמד, בן 25, נעצר במאי 2019. בינואר 2020 הוא הורשע במסגרת עסקת טיעון בזריקת בקבוק תבערה במאי 2018 ונגזרו עליו עשרים חודשי מאסר. כשמונה חודשים לאחר מכן התברר כי באותה עת הוא ריצה עונש מאסר אחר. התביעה סירבה לבטל את הרשעתו ובסופו של דבר הסכימו הצדדים כי חמד ישוחרר לאלתר, לאחר שריצה 17 חודשי מאסר, אך הרשעתו לא תבוטל. מקרה זה חושף את שגרת התנהלותם של בתי המשפט הצבאיים: את דלות החומרים עליהם מתבססת התביעה, את תפקידם הכמעט שולי של השופטים, ובעיקר עד כמה אין לאמת כל תפקיד בהליך המשפטי ועד כמה התביעה והשופטים אינם נזקקים לראיות לצורך הרשעת הנאשם.

במהלך חודש אוקטובר התעמר הצבא בתושבי העיירה סבסטיה שמצפון-מערב לשכם, חסם לסירוגין את הכניסות לעיירה בשעות הבוקר ואחר הצהריים ומנע כניסה ממי שאינו גר בה. חיילים שפשטו על אתר בילוי הומה אדם בעיירה השליכו עשרות רימוני הלם וגז מדמיע, ירו כדורי "גומי" ופגעו בראשו של צעיר, אדהם א-שאער, שאיבד את עינו עקב כך. התנהלות זו של הצבא מהווה ענישה קולקטיבית אסורה של כל תושבי העיירה, ושיאה הפגיעה החמורה והצפויה בא-שאער. כל אלו הם חלק מהתעמרות מתוכננת בתושבי סבסטיה, חלק משגרת הכיבוש תחתיו חיים הפלסטינים, שגרה של אלימות, חוסר וודאות וחרדה.