דיווחים

ח'ירבת קלקס היא שכונה דרומית של חברון שהייתה בעבר כפר עצמאי, וחיים בה כ-3,000 בני אדם. מאז שנת 2000 חוסם הצבא את הכביש המוביל ממנה למרכז העיר, והתושבים נאלצים להסתכן בחציית כביש 60 ברגל או לנסוע בדרך עוקפת ארוכה המייקרת את עלות הנסיעה. בשנים האחרונות נדרסו למוות שישה פלסטינים כשחצו את כביש 60 בנקודה זו. הצבא מתעלם מדרישות התושבים ופיזר הפגנות למען פתיחת הכביש באמצעות רימוני הלם וגז מדמיע. זוהי דוגמה לאופן שבו ישראל מנצלת את שליטתה ואת כוחה כדי לקבל מעל לראשיהם של התושבים החלטות המשבשות באופן קיצוני את חייהם. מציאות זו תימשך כל עוד יימשך הכיבוש.

מתחקיר בצלם עולה כי במהלך ההפגנות בימי השישי האחרונים בסמוך לגדר המערכת בעזה הצבא ירה גז מדמיע לעבר גברים, נשים וילדים שהשתתפו בפעילויות שקטות במאהלים, במרחק של מאות מטרים מהגדר. ירי הגז בוצע על ידי החיילים מצדה השני של הגדר. ירי כזה אינו חוקי ואינו מוצדק: לישראל אין זכות לפזר הפגנות בתוך שטח הרצועה או להורות לתושביה היכן מותר להם לשהות והיכן לא. וודאי וודאי שאסור לה לירות גז מדמיע על מפגינים הנמצאים במרחק של מאות מטרים מהגדר, עוסקים בעניינם ואינם מסכנים איש.

בחודש פברואר 2018 תיעד בצלם באזור רמאללה שני מקרים בהם חיילים ירו אמצעים לפיזור הפגנות על ראשם של ילדים בניגוד מוחלט להוראות הפתיחה באש, במהלך הפגנות ואירועי יידוי אבנים. בשני המקרים הילדים לא סיכנו את חייו של איש מהחיילים או כל אדם אחר. מוחמד נובאני, בן 14, נפצע מכדור מתכת מצופה גומי שננעץ בעינו, וסאלח יחיא, בן 10, נפצע רימון גז בכינון ישיר לראשו. ירי כזה מנוגד לחוק ולהוראות הפתיחה באש של הצבא עצמו. ילדים אלה, כמו מאות אחרים בגדה, יאלצו לסבול לכל אורך חייהם מהתנהלות הצבא, המאפשר לחיילים לירות באופן בלתי חוקי מבלי שאיש יידרש לתת על כך את הדין.

ב-10.3.18 הגיעו כ-30-20 מתנחלים מכיוון יצהר לאדמות הכפר עוריף הסמוך לשכם כשחלקם חמושים והם מלווים בשלושה חיילים חמושים. במקום התפתח יידוי אבנים הדדי בינם לבין תושבי הכפר כשהחיילים משתמשים באמצעים לפיזור הפגנות ובאש חיה נגד הפלסטינים. החיילים נותרו במקום לאחר עזיבת המתנחלים ובמהלך יידוי אבנים לעברם ירה אחד מהם אש חיה, הרג את עומייר שחאדה, בן 19 ופצע נער בן 14. כמו בעשרות מקרים אחרים בגדה המערבית, גם הפעם הגנו החיילים על מתנחלים שנכנסו לאדמות פלסטינים ויידו לעברם אבנים, בגיבוי כל הרשויות הישראליות – הנמנעות באופן עקבי מאכיפת החוק על מתנחלים שפגעו בפלסטינים ועל חיילים שאפשרו את ההתקפה ואף השתתפו בה.

מאז החל גל ההפגנות מול גדר המערכת הרג הצבא 32 פלסטינים ברצועת עזה, מהם 26 מפגינים. למעלה מאלף פלסטינים נפצעו מאש חיה. על אף תוצאות אלה, סירבו – ועדיין מסרבים – כל הגורמים הרשמיים לבטל הוראות בלתי חוקיות בעליל אלה והם ממשיכים להורות על מימושן ולהצדיקן. לקראת התחדשות ההפגנות היום – ב-13.4.18 – בצלם מפרסם נייר עמדה המביא את ממצאי התחקיר שערך בנוגע לאירועי יום ההפגנות הראשון ב-30.3.18 וכולל גם ניתוח משפטי המבהיר את אי חוקיותן של הוראות המתירות ירי אש חיה במפגינים לא חמושים, שאינם מסכנים איש.

ביום שישי, 9.3.18, התנהלו עימותים בין צעירים לבין חיילים בכניסה ליריחו. במהלכם, עצרו החיילים את עבד א-רחים רית' שעבר במקום, הוציאו אותו ממכוניתו, אזקו את ידיו והושיבו אותו למשך כשעתיים על אי תנועה סמוך. את מכוניתו הציבו החיילים באמצע הכביש כשהם מסתתרים מאחורי דלתותיה. רית' נפצע מהאבנים ונזקק לטיפול רפואי ומכוניתו נפגעה. העובדה שהחיילים הרשו לעצמם לעשות שימוש אינסטרומנטאלי כזה בעובר אורח תמים, תוך סיכונו, רק חושפת עד כמה שגור השימוש השרירותי שעושה הצבא בכוחו ברחבי הגדה, מדי יום, מזה יותר מחמישים שנה.

מחר (יום ה') יצא בצלם בקמפיין שיישא את הכותרת ״מצטער המפקד, אני לא יורה״. הקמפיין יכלול מודעות בעיתונות שיבהירו לחיילים כי עליהם לסרב לירות במפגינים לא חמושים. הארגון נוקט במהלך יוצא דופן זה בעקבות האירועים של יום שישי האחרון, במהלכם חיילים ירו אש חיה לעבר מפגינים לא חמושים. מתוך לפחות 17 פלסטינים שנהרגו, 12 נהרגו בהפגנות ומאות נוספים נפצעו מהירי.