דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

דיווחים

סינון דיווחים

20 בפברואר 2019

בצלם כואב את מותה ומזועזע מנסיבות הריגתה של אורי אנסבכר בירושלים

בצלם מביע צער עמוק על הריגתה של אורי אנסבכר, בת 19 מההתנחלות תקוע, ב-7.2.19 בידי פלסטיני תושב חברון ליד עין יעל שבירושלים. בצלם שולח את תנחומיו למשפחתה של אנסבכר. אי אפשר שלא להזדעזע מנסיבות המקרה המחרידות. פגיעה באזרחים חותרת תחת כל כלל מוסרי, משפטי ואנושי. בצלם מגנה בתקיפות כל פגיעה כזו.

13 בפברואר 2019

#איןרגיעהבכיבוש: דיווח דו-שבועי מהגדה המערבית. 25.1.19-8.2.19

בכל יום ישראל קובעת כיצד ייראו חייהם של תושבי הגדה, בזמן שלהם אין כל אפשרות להשתתף בהכרעות הנוגעות לעתידם. ישראל משתמשת בכוחה באלימות ובשרירותיות תוך הפגנת זלזול בוטה בחייהם, בשלומם ובאיכות חייהם של הפלסטינים.

11 בפברואר 2019

תלויים על הקרס: על מצוקת דייגי עזה בשנת 2018, בעקבות חיסולו ההדרגתי של הענף בידי ישראל

"מאז שחיל הים הישראלי החרים לי את החסקה אני מובטל, ולא יכול לפרנס את המשפחה שלי. המצב ברצועה קשה מאוד בגלל המצור ואין עוד אפשרויות עבודה. בדיג הרווחתי בערך עשרים שקלים ביום, וזה אפשר לי לקנות אוכל ושתייה למשפחה שלי. עכשיו החיים שלנו קשים מאוד". תאמר זאייד, בית לאהייא, 27.8.18

7 בפברואר 2019

כוחות הביטחון הרגו את אמל א-תראמסי בת ה-44 ועבד א-ראאוף סאלחה בן ה-13 ב"הפגנות השיבה" ב-11.1.19

"הפגנות השיבה" נמשכות כבר יותר מתשעה חודשים ומדיניות הירי הבלתי חוקי של הצבא במפגינים שאינם מסכנים איש ממשיכה לגבות קורבנות בנפש. 195 מפגינים נהרגו, בהם 35 קטינים ושתי נשים. מספר הפצועים מירי חי עולה על 6,000. הרג ופצעה של רבים כל כך הם תוצאה ישירה של מדיניות הפתיחה באש הנפשעת של ישראל באזור שליד גדר הרצועה ובמהלך ההפגנות. השלכותיה הקטלניות ידועות היטב אך הרשויות הישראליות – האדישות לחייהם, ולמותם, של פלסטינים – מסרבות לשנותה. להלן תיאור נסיבות הירי הקטלני בשני מפגינים, נער בן 13 ואישה בשנות הארבעים לחייה, שנפגעו במרחק ניכר מהגדר ומובן מאליו שלא סיכנו איש.

6 בפברואר 2019

דו"ח חדש: "צדק לכאורה: אחריותם של שופטי בג"ץ להריסת בתי פלסטינים ולנישולם"

הדו"ח מראה כיצד שופטי בית המשפט העליון הכשירו את מערכת התכנון בגדה המערבית ובכך אפשרו לישראל להמשיך וליישם מדיניות בלתי חוקית. שוב ושוב התעלמו השופטים בהחלטותיהם מהעובדה שמערכת התכנון מטילה איסור כמעט מוחלט על בנייה פלסטינית במטרה לאפשר השתלטות ישראלית על כמה שיותר שטחים פלסטינים. הדו"ח, "צדק לכאורה: אחריותם של שופטי בג"ץ להריסת בתי פלסטינים ולנישולם", מתבסס על מחקר מקיף של מאות תיקים, פסקי דין והחלטות בג"ץ שעניינם הריסת בתיהם של פלסטינים בגדה – שבאף אחד מהם השופטים לא קיבלו את טענות העותרים הפלסטינים.

4 בפברואר 2019

שוטרי מג"ב ירו כדור ספוג על נער בן 16 ממרחק של פחות מעשרה מטרים, סיכנו את חייו וגרמו לו לשבר בגולגולת

ב-6.1.19 לאחר ירי לעבר אוטובוס אגד ליד ההתנחלות בית אל, פשטו כוחות הביטחון על העיירה אל-בירה הסמוכה. במהלך הפשיטה ירו שוטרים ללא כל הצדקה כדור ספוג בראשו של פוואז עאבד, נער בן 16 שהציץ מתוך סמטה, גרמו לשבר בגולגלתו ועזבו את המקום מבלי להעניק לו עזרה ראשונה. ירי של כדור "ספוג" לעבר קטינים אסור לחלוטין. בנוסף חל איסור על ירי ממרחק כה קצר על ראשו של אדם, שכן הדבר עלול להיות קטלני או לגרום לפציעה קשה. ואולם הוראות החוק שנועדו למנוע פציעה ומוות אינן נשמרות, הפרתן אינה גוררת ענישה ומערכת אכיפת החוק ממהרת לטייח את האירועים – הכול חלק משגרת הכיבוש המתמשך.

31 בינואר 2019

התנהלות פרועה, שרירותית ואלימה: כך פועלת המשטרה במזרח ירושלים

ב-10.1.19 הגיעו שוטרים בלבוש אזרחי לביתו של ד"ר כרים חוסיין בג'בל אל-מוכבר ודרשו לקבל תיעוד ממצלמת אבטחה – למרות סיכום מפורש איתם שהתיעוד ייאסף למחרת מביתו של אחיו. השוטרים התעקשו להיכנס לבית, על אף שסירבו להציג צו, ובמקום התפתח עימות בינם לבין בני משפחה נוספים שהגיעו למקום וחשבו שאזרחים מבקשים לתקוף את הדיירים. אחד השוטרים הכה את ד"ר חוסיין בראשו והוא איבד את ההכרה. אירוע זה הוא רק דוגמה נוספת להתנהלות משטרתית שרירותית ואלימה, שהפכה כבר מזמן לחלק משגרת החיים במזרח ירושלים.
31 בינואר 2019

#איןרגיעהבכיבוש: דיווח דו-שבועי מהגדה המערבית. 12.1.19-25.1.19

בכל יום ישראל קובעת כיצד ייראו חייהם של תושבי הגדה, בזמן שלהם אין כל אפשרות להשתתף בהכרעות הנוגעות לעתידם. ישראל משתמשת בכוחה באלימות ובשרירותיות תוך הפגנת זלזול בוטה בחייהם, בשלומם ובאיכות חייהם של הפלסטינים.

30 בינואר 2019

בניגוד לגרסת כוחות הביטחון: סאלח ברר׳ותי נורה מטווח אפס, במה שנראה כמו הוצאה להורג

תחקיר בצלם חושף כי בניגוד להודעות השב"כ והצבא, סאלח ברר'ותי לא ניסה – ולא יכול היה לנסות – לברוח או לדרוס איש: שני כלי רכב חסמו את המונית שבה נהג וכעשרה מאנשי כוחות הביטחון ירדו מהם, הקיפו את ברר'ותי וירו בו מטווח אפס, במה שנראה כמו הוצאה להורג. ניסיונותיהם של גורמים רשמיים להצדיק בדיעבד הרג זה רק מבטיחים שגם הפעם איש לא יידרש לתת את הדין.

28 בינואר 2019

מחמוד נח'לה מת לאחר שחיילים ירו בגבו ממרחק של כ-80 מטר ועיכבו את הטיפול בו

ב-14.12.18 הגיעו חיילים למחנה הפליטים ג'לזון, לאחר שיודו לעברם אבנים. החיילים רדפו אחרי כמה צעירים שלא היו מעורבים בכך, בהם מחמוד נח'לה, בן 18. החיילים ירו בגבו בעת שברח, ממרחק של כ-80 מטר. לאחר שנפל, מנעו החיילים בכוח משכנים ומצוות רפואי להעניק לו טיפול וטלטלו אותו ממקום למקום. רק לאחר כרבע שעה הם אפשרו לפנותו לבית החולים, שם נקבע מותו. כל הגורמים המעורבים באירוע זה – החל מהחיילים בשטח, דרך הממונים עליהם וכלה באחראים לתגובה השקרית שפרסם הצבא כדי להצדיק את הירי – הפגינו זלזול בחיי אדם, באנושיותו של פצוע פלסטיני ובכללי מוסר בסיסיים. כל זה, מתוך ביטחון מוחלט שגם הפעם – כמו באלפי מקרים קודמים – יצליחו לטייח את האירוע.