דיווחים

הזוועה ברצועת עזה נמשכת כבר שנים רבות כל כך. כתבנו על המצור, על העוני, על המלחמות, על החיים בלי מים, בלי חשמל, בלי תקווה. הסברנו מה מחייב המשפט הבינלאומי וסיפרנו מה מצווה המצפון. אבל כעת, כבר לא נותרו לנו מילים. 11 ימים של הפצצות בלתי פוסקות, על בתים של אזרחים וסמוך להם. ואין לאן להימלט, ואין מקום בטוח. עשרות בני אדם נהרגו, אלפים נפצעו, אלפים נוספים איבדו את בתיהם ואת כל רכושם עלי אדמות. זו לא טעות, אלה לא "מקרים חריגים". זוהי המדיניות. תחקירני בצלם ברצועה שוחחו עם אנשים שיקיריהם נהרגו, שבתיהם קרסו, שאיבדו הכל. עדויותיהם מובאות כאן.

בצהרי ה-28.9.21 פשטו עשרות מתנחלים על קהילת אל-מופקרה שבמסאפר יטא, תקפו תושבים ובתים באבנים והשחיתו רכוש רב. בהתקפה, שהייתה אחת החמורות והקשות הזכורות לתושבי האזור, נפצעו כמה תושבים ובהם פעוט שגולגולתו נסדקה. חיילים שהגיע למקום ירו רימוני גז מדמיע לעבר תושבי הקהילה, שרבים מהם נפגעו משאיפת גז. רק לאחר כשעה עזבו המתנחלים את המקום ועברו לכפר הסמוך א-תוואני, שם תקפו באבנים את אחד הבתים ופצעו תושבים שניסו להגן עליו. בשנה האחרונה החריפו התקפות המתנחלים במסאפר יטא, הנעשות כחלק ממדיניות ישראל לגרש פלסטינים מאדמותיהם ולהשתלט עליהן.

ב-29.8.21 לפנות בוקר תקפו מתנחלים באבנים בתים בשכונת ג'אבר בחברון בנוכחות חיילים, פצעו צעיר בראשו, והשחיתו 9 מכוניות של תושביה. כשניסו תושבי השכונה להדוף את המתנחלים באמצעות יידוי אבנים ירו החיילים אש חיה. שוטרים הגיעו למקום רק לאחר שהמתנחלים התרחקו, ועל אף שבמקום מותקנות מצלמות של הצבא, דרשו מהתושבים הוכחות שהמתנחלים הם שגרמו את הנזק. אירוע זה, כמו רבים אחרים שתיעד בצלם בחברון ובמקומות אחרים בגדה המערבית, משקף את מדיניות הישראלית, המשתמשת באלימות מתנחלים ככלי לגירוש פלסטינים מבתיהם – נוסף על הכלים המשמשים את הרשויות הישראליות.

ב-17.8.21 בבוקר יצאו נערים מסילת א-דהר שבמחוז ג'נין לפיקניק באדמות הכפר. מתנחלים שהגיעו למקום תפסו אחד מהם, הפילו אותו עם מכוניתם ואז קשרו אותו אליה בשרשרת ברזל ונסעו לאתר הסמוך, של התנחלות חומש שפונתה ב-2005, שם התעללו בו עד שאיבד את הכרתו: הם היכו אותו ובעטו בו, תלו אותו באוויר, חתכו את כפות רגליו ושרפו אותן, וריססו גז פלפל לעיניו. לאחר שאיבד את הכרתו, העבירו אותו לחיילים, שהעבירו אותו לבני משפחתו שהגיעו למקום. זהו מקרה חריג באכזריותו אך אלימות של מתנחלים כלפי פלסטינים היא חלק מהמדיניות הישראלית בגדה והפכה כבר מזמן לחלק בלתי נפרד משגרת הכיבוש.

ביום שישי,30.7.21, תקפו כוחות הביטחון את משתתפי הלווייתו של שווכת זעאקיק שנורה למוות בידי כוחות הביטחון בכפר בית אומר, שיידו לעברם אבנים. במהלך העימות שהתפתח השתלטו שוטרי מג"ב על גג ביתה של מנאל עווד, המשקיף על הרחוב הראשי של הכפר, וכפו עליה לשמש להם מגן אנושי במשך כשעה ולסחוב עבורם חפצים במעלה המדרגות, כשילדיה סגורים לבדם בדירתם. ב-2005 אסר בג"ץ על הצבא להשתמש בפלסטינים כמגינים אנושיים אך חיילים המשיכו לעשות זאת מדי פעם – כפי שמעיד מקרה זה. מובן כי כל כפייה על אדם להגן על אדם אחר – בוודאי כאשר מדובר על חייל של צבא הכיבוש – היא בלתי מוסרית ובלתי חוקית.

יק

ב-3.7.21 תקפו מתנחלים מלווים בחיילים באבנים בתים בכפר קוסרה שמדרום-מזרח לשכם. החיילים לא נקפו אצבע להפסקת ההתקפה ותושבי הכפר ניסו להתגונן באמצעות יידוי אבנים. בשלב מסוים ירה חייל בכתפו של מוחמד חסן, שניסה להתגונן ולהגן על בית אחיו באמצעות יידוי אבנים מגגו. לאחר הירי מנעו בתחילה החיילים מהתושבים להגיש לחסן עזרה עד שהוא פונה באמבולנס צבאי לאחר כחצי שעה ומת מפצעיו. כמו במקרים דומים אחרים, גם הפעם אלימות המתנחלים אינה יוזמה פרטית אלא היא חלק ממדיניות ישראל והצבא, המאפשרים אותה ומסייעים לה תוך הפעלת כוח קטלני נגד הפלסטינים המנסים להתגונן מפניה.

ביום שישי, 23.7.21, נכנסו כמה חיילים רגליים וג'יפ צבאי לכפר א-נבי סאלח והתקדמו למרכזו בפעולה שנראה כי נועדה לשם התגרות בלבד. עם הגיעם למרכז הכפר החלו נערים וצעירים ליידות לעברם אבנים. בשלב מסוים החלו החיילים לסגת מן הכפר כשהם חוסים מאחורי הג'יפ הצבאי ויורים. בדרכם החוצה נתקלו בחסימה שהציבו הצעירים, כשיידוי האבנים לעברם נמשך באופן אינטנסיבי. אחד החיילים ירה בגבו של מוחמד תמימי, בן 17, שמת מפצעיו בבית החולים. תמימי הוא ההרוג החמישי באירועים מסוג זה בא-נבי סאלח בעשור האחרון, וכמו בארבעת המקרים הקודמים, הירי בו נעשה מבלי שנשקפה ממנו סכנת חיים לחיילים ולא ניתן להצדיקו.

ביום שלישי, 1.6.21, לפנות בוקר, פשטו עשרות אנשי כוחות הביטחון על שני בתים של משפחת שתיווי המורחבת בכפר קדום. הם העירו את בני המשפחה, הפרידו ביניהם, ערכו חיפושים אלימים בבתים והכו קשות שניים מבני המשפחה, בהם נער בן 17. החיילים עצרו את אחד מבני המשפחה, בשאר שתיווי, ששוחרר לאחר שבועיים. בסוף החודש הגיעו החיילים שוב לכפר, עצרו שוב את בשאר – ששוחרר מאז – ואת אחיו, שעדיין מוחזק במעצר. כניסות חיילים באישון לילה לבתי פלסטינים – הפוגעות בתושבים במקום שאמור להיות מוגן ובטוח – הפכו כבר מזמן לחלק מהשגרה שמייצר משטר הכיבוש בגדה.

ביום שישי, 14.5.21, פלשו מתנחלים וחיילים ביחד לשני כפרים, עוריף ואיסכאכא, בשני אירועים נפרדים. המתנחלים, שחלקם היו חמושים, יידו אבנים על בתים ועל תושבים, שיצאו מבתיהם וניסו להתגונן באמצעות יידוי אבנים לעברם. בשני הכפרים ירו מתנחלים וחיילים אש חיה, פצעו בסך הכל 12 תושבים והרגו שניים: עווד חרב באיסכאכא, ונידאל ספדי בעוריף. בשני המקרים לא ידוע לבצלם אם הירי הקטלני בוצע בידי מתנחל או חייל. שיתוף הפעולה בין חיילים לבין מתנחלים בתקיפות של פלסטינים הוא כבר מזמן חלק מהשגרה בגדה המערבית, המסכנת את חייהם, את רכושם ואת שלומם של תושבי הכפרים.