דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

גנים לאומיים ככלי להגבלת שכונות פלסטיניות במזרח ירושלים

בשנת 2013 אישרה ועדת התכנון המחוזית שני גנים לאומיים חדשים במזרח ירושלים: גן לאומי מורדות הר הצופים בצפון העיר (בין אל-עיסאוויה וא-טור) וגן לאומי נחל רפאים בדרומה (על אדמות אל-ולג'ה). הללו מצטרפים לגנים עמק צורים שהוכרז בשנת 2000 למרגלות הר הצופים (בצמוד לא-סוואנה) וסובב חומות ירושלים שהוכרז כבר ב-1974 על חלק ניכר משטחה של שכונת סילוואן. גנים לאומיים אלה אושרו בתוך שטחה המוניציפאלי של העיר ירושלים: על אדמות בבעלות פרטית של פלסטינים ועל שטחים בנויים או שטחים הגובלים בשטח הבנוי של שכונות או כפרים פלסטיניים. בנוסף, עיריית ירושלים מתכננת להקים גנים לאומיים נוספים במזרח העיר - בהר הזיתים, בשיח' ג'ראח ובבאב א-זאהרה. ההכרזה על גנים לאומיים בתוך שטחן המוניציפלי של ערים בישראל מעוררת בדרך כלל מחלוקות בין רשות הטבע והגנים לבין העיריות, שלא תמיד תומכות בהגדרת שטח עירוני כגן לאומי. אולם, בירושלים העירייה דווקא פועלת לקידום ההכרזה על גנים כאלה ובחלק מהמקרים אף יוזמת אותם; מזרח ירושלים הוא האזור העירוני היחיד שבו הכריזה רשות הטבע והגנים על סדרה של גנים לאומיים, לרבות גנים המשתרעים בחלקם על שטח עירוני בנוי. בחלק מהגנים הרשות אף מסרה סמכויות לעמותת אלע"ד, שמטרתה המוצהרת היא "חיזוק הקשר היהודי לירושלים לדורותיה, ע"י סיורים, הדרכה, איכלוס [...]", ושמקדמת, בין היתר, התנחלות יהודית בלב אוכלוסייה פלסטינית במזרח העיר.

ההיקף החריג של ההכרזה על גנים לאומיים במזרח ירושלים, ומיקומם בחלק מהמקרים באזורים נטולי ממצאים ארכיאולוגיים וערכי טבע משמעותיים, מלמדים כי הכרזות אלה לא נועדו רק לקדם את השמירה על ערכי טבע, היסטוריה ונוף, כמו בגנים לאומיים אחרים שעליהם הכריזה רשות הטבע והגנים; הקמת הגנים נועדה גם - ואולי בעיקר - לקדם מטרות פוליטיות כמו שמירה על רוב יהודי בירושלים, יצירת רצף של שטחים ללא אוכלוסייה פלסטינית - מהעיר העתיקה ועד לאזור ההתנחלות המתוכננת ב-E1 (גן סובב חומות - עמק צורים - מורדות הר הצופים) - והגברת הנוכחות היהודית במזרח העיר. ההכרזה על גנים לאומיים מסייעת לקידום מטרות אלה שכן התוצאה הישירה שלה היא חסימה כמעט מוחלטת של בנייה ופיתוח עירוני בתחומיהם. בכך, זהו כלי יעיל ורב עוצמה המשרת את אותן מטרות פוליטיות טוב יותר מכלים עירוניים להגבלת תכנון ובנייה.

ממשלת ישראל מציגה: גן לאומי מעלה הכזבים

העיריה בחרה להתנער מחובותיה כלפי תושבי העיר הפלסטינים שגרים בשטחים שהוכרזו כגנים לאומיים או בסמוך להם: היא וויתרה על סמכויות התכנון שלה באזורים אלה לטובת רשות לאומית, שמטבעה אין לה כל מחוייבות או יכולת לדאוג למילוי צרכי התושבים, ואלה נותרו בלא כל מענה. השכונות שבשטחן – או שבסמוך להן – הוקמו הגנים הלאומיים סובלות, כמו שאר השכונות הפלסטיניות במזרח העיר, מהגבלות קשות על בנייה, מצפיפות דיור, מהרס בתים שנבנו בלית ברירה ללא היתר וממחסור חמור במוסדות ציבור ובשטחים פתוחים. תכנונם ואישורם של הגנים הלאומיים מגבילים את יכולתם של בעלי הקרקע הפלסטינים לבנות על אדמותיהם ולעבדן כרצונם, ובכך הם מוסיפים על הפגיעה בזכותם של התושבים הפלסטינים לתנאי מחיה נאותים, שתכנון הולם הינו כלי חיוני ליצירתם.

בנוסף, ההכרזה על גנים לאומיים באזורים אלה, הנמצאים למעשה בגדה המערבית למרות ששויכו לשטחה המוניציפלי של ירושלים, נועדה "להלאים" אותם ולהפוך אותם ל"ישראליים". התכנים שמועברים לציבור המבקרים באמצעות עלונים, הדרכות והפעלות הניתנות במקום מנכסים את האזורים שהוכרזו כגנים למורשת היהודית, תוך ניסיון להפקיעם מהתושבים הפלסטינים באזור גם ברמה הרעיונית, בנוסף על הגבלת השימוש שלהם בשטח.

מקורות לקריאה נוספת:

במקום, מציבורי ללאומי – גנים לאומיים בירושלים המזרחית, 2012

עמק שווה, היכן אתרי העתיקות? גנים לאומיים מאזור העיר העתיקה של ירושלים ועד לאזור E1, ינואר 2012

שלום עכשיו, תוכנית הממשלה לחיזוק האחיזה היהודית במזרח ירושלים, מאי 2009