דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

גנים לאומיים בשלבי תכנון במזרח ירושלים

סיור וירטואלי בגנים הלאומיים במזרח ירושלים

מדיניות התכנון במזרח ירושלים מאז סיפוחה ב-1967 מושפעת משיקולים פוליטיים ונגועה באפליה מכוונת ושיטתית לרעה של האוכלוסייה הפלסטינית ובהפרת זכויותיה. מול בנייה רחבת ממדים והשקעות עצומות בשכונות המיועדות ליהודים בלבד, פועל השלטון הישראלי להחנקת הפיתוח והבנייה עבור האוכלוסייה הפלסטינית.

תכנית ירושלים 2000 היא תכנית המתאר הראשונה שכוללת את כל האזורים שנכללים בשטח מוניציפלי של העיר, הן במערב העיר והן במזרחה. תכנית זו, כמו קודמותיה, מגבילה את הפיתוח והבנייה בשכונות הפלסטיניות במזרח העיר, לצד הגדלת היצע הקרקע למגורים ולתעסוקה עבור האוכלוסייה היהודית, בהמשך ישיר למדיניות התכנון שהונהגה בעיר מאז 1967. התכנית מציעה אמנם להוסיף יחידות דיור בשכונות מזרח ירושלים, אך היא עושה זאת באמצעות ציפוף ניכר של הבנייה בשכונות אלה. השטח המתוכנן שהיא מוסיפה לשכונות כבר בנוי ברובו ללא היתר, ולכן מדובר למעשה בה"הלבנה" של חלק מהבנייה הקיימת ולא בתוספת יחידות דיור. למרות שהתכנית טרם נכנסה לתוקף, רשויות התכנון כבר מתבססות עליה, בעיקר לצורך הגבלת בנייה בשכונות פלסטיניות והתרחבותן. גרסה מוקדמת של התכנית, שאושרה בוועדת התכנון המקומית, מייעדת שלושה שטחים פתוחים במזרח ירושלים לגנים לאומיים, למרות שרשות הטבע והגנים לא יזמה אף אחד מהגנים הללו, ולמרות שמדובר בשטחים שמצויים בלב שכונות בנויות. כאשר נדונה התכנית בוועדה המחוזית, הורתה הוועדה לערוך בה שינויים משמעותיים. מהגרסה המתוקנת – שטרם הופקדה להתנגדויות הציבור ולכן עדיין אינה תקפה – נשמטו כמעט כל הגנים הלאומיים (למעט גן לאומי סובב חומות ירושלים וגן לאומי בליפתא). למרות זאת, בשניים מהגנים ש"נעלמו" מהתכנית כבר החלה רשות הטבע והגנים לבצע עבודות פיתוח.

גנים חדשים אלה מעבים את הגנים הלאומיים שכבר אושרו או הוכרזו במזרח ירושלים ומצמצמים את המרחקים ביניהם. הם מאיימים לגזול מהאוכלוסייה הפלסטינית את השימוש בשטחים הפתוחים המעטים שנותרו במזרח העיר ואשר עשויים היו לשמש את תושבי השכונות לנופש ופנאי או כעתודות בנייה.

חלק משטח הגן המתוכנן בהר הזיתים. צילום: נגה קדמן, בצלם, 11.11.14
חלק משטח הגן המתוכנן בהר הזיתים. צילום: נגה קדמן, בצלם, 11.11.14

גן לאומי בהר הזיתים

באזור הר הזיתים סימנה עיריית ירושלים גן לאומי בשטח של כ-470 דונם. הגן גובל ממערב בגן לאומי סובב חומות העיר העתיקה, ושלוחה צפונית שלו גובלת בגן לאומי עמק צורים. הגן נצמד לשכונת א-סוואנה מדרום וממערב ושלוחה שלו גובלת בשכונת א-שיאח ממערב.

התכניות החלות כיום על השטח שבו מסומן הגן ייעדו את רובו לשמש שטח ציבורי פתוח, ושטחים מסוימים בו – שבהם מצויים מנזרים וכנסיות – מוגדרים כשטחים למבני ציבור ולמוסדות. בשטח מצויים גם בתי מגורים. גם בגרסה המתוקנת של תכנית ירושלים 2000 הוגדר רוב השטח כשטח פתוח. למרות שתכנית הגן הלאומי טרם אושרה, רשות הטבע והגנים מבצעת במקום עבודות פיתוח וניקיון מאז שנת 2008, לרבות בניית טרסות וסלילת שבילים באפיק נחל קדרון.

בשכונת א-סוואנה חיים כ-3,000 תושבים. תכניות המתאר התקפות בשכונה החל משנת 1977 מאפשרות בה בנייה מוגבלת בלבד, וכמעט כל האזור שהן מייעדות למגורים כבר בנוי. על השטח הפתוח הגדול בשכונה, בצפונה, הוכרז גן לאומי עמק צורים. הגן שמתכננת העירייה בהר הזיתים מקיף את השכונה מדרום וממערב. במשולב, שני הגנים חוסמים את השכונה כמעט מכל עבריה ואינם מותירים לה אפשרות להתפתח.

שכונת א-סאוונה. צילום: נגה קדמן, בצלם, 11.11.14
שכונת א-סאוונה. צילום: נגה קדמן, בצלם, 11.11.14

שכונת א-שיאח, בה גרים כ-11,000 תושבים, שוכנת ממזרח לבית הקברות היהודי בהר הזיתים. העירייה ייעדה שליש מהשטחים שבמרכז השכונה – שרובם כבר בנויים ללא היתר – להרחבת בית הקברות, והדבר מעמיד כמאה מבתי השכונה בסכנת הריסה ומגביל את התפתחותה. עובדה זו, וזכויות הבנייה הנמוכות שהקצתה העירייה בשכונה, גורמים למחסור חמור ביחידות דיור בא-שיאח, שכל כיווני ההתפתחות שלה חסומים על-ידי שכונות פלסטיניות אחרות, דרכים, גדר ההפרדה ובית הקברות. בשכונה אין ולו גן ילדים או בית ספר ציבורי אחד ואף לא גן שעשועים או שטח פתוח שפותח לרווחת התושבים. זרוע של הגן הלאומי המסתמן, שנשלחת לכיוון בית הקברות היהודי, מהווה גורם נוסף שמגביל את התפתחות השכונה.

חלק משטח הגן המתוכנן בשיח' ג'ראח. צילום: נגה קדמן, בצלם, 11.11.14
חלק משטח הגן המתוכנן בשיח' ג'ראח. צילום: נגה קדמן, בצלם, 11.11.14

גן לאומי שמעון הצדיק בשיח' ג'ראח

עיריית ירושלים סימנה שטח פתוח בשכונת שיח' ג'ראח, ממערב לואדי אל-ג'וז, כמיועד לגן לאומי. הגן המתוכנן משתרע על-פני כ-120 דונם וגבולותיו שורטטו בסמוך לבתים של השכונה. בשוליו המערביים נכללים כעשרה מבנים קיימים, המשמשים ברובם למגורים. השטח כולל מטע זיתים של כ-35 דונם ("כרם המופתי") שהמדינה הגדירה כנכסי נפקדים והפקיעה "לצרכי ציבור". את רוב המטע משכיר מנהל מקרקעי ישראל לעמותת עטרת כהנים לשימוש חקלאי מאז 1997.

כיום חלה על השטח תכנית המתאר שהכינה העירייה לשיח' ג'ראח ב-1984, אשר מייעדת את רובו להיות שטח ציבורי פתוח, ומקצה בשוליו שטח למגורים ושטח למבני ציבור, שנבנו רק בחלקם. ביולי 2008 אושרה בחלק מהשטח תכנית נוספת, שגם היא מייעדת את רובו לשטח ציבורי פתוח. התכנית נערכה ביוזמת התושבים, שקיוו לייעד שטח זה למגורים, אולם בסופו של דבר שינו אותה מוסדות התכנון וצמצמו מאוד את אזורי המגורים שבה. במקומם, ייעדו מוסדות התכנון שטחים לצורכי תיירות, באופן ש"יחזק את אגן העיר העתיקה כמרכז ההיסטורי והתיירותי של ירושלים".

מדו"ח של הרשות לפיתוח ירושלים משנת 2008 עולה כי ישנה כוונה להפוך את המתחם לגן לאומי, תוך התעלמות מהצרכים של תושבי השכונה ומהקשר שלהם לאותו שטח: "המדובר על גן תנ"כי, המספר את סיפור עולי הרגל לירושלים. בשטח קיימות מערות עתיקות מימי הבית השני ותוואי ערוץ הקדרון המהווה את [...] ציר עולי הרגל לכיוון עיר דוד והר הבית". על פי הדו"ח, למרות שהשטח טרם הוכרז כגן לאומי, הטילו הרשות לפיתוח ירושלים ועיריית ירושלים על רשות הטבע והגנים "להתחיל פעולות אחזקה, ניקיון ושיקום נופי של השטח". ביולי 2011 החלה הרשות בפעילות ניקוי וגידור במקום.

שכונת שיח' ג'ראח, בה גרים כ-3,000 תושבים, גובלת בשכונות יהודיות מצפון, ממערב ומדרום מערב. השטח המדובר הנו עתודת הקרקע היחידה של השכונה, וייעודו כשטח פתוח נוגד את צרכי הפיתוח שלה.

חלק משטח הגן המתוכנן בבאב א-זאהרה. צילום: נגה קדמן, בצלם, 11.11.14
חלק משטח הגן המתוכנן בבאב א-זאהרה. צילום: נגה קדמן, בצלם, 11.11.14

גן לאומי בבאב א-זאהרה (מוזיאון רוקפלר)

שטח של כ-40 דונם בבאב א-זאהרה שבשכונת ואדי אל-ג'וז יועד בגרסה המוקדמת של תכנית ירושלים 2000 להיות גן לאומי. השטח כולל את מוזיאון רוקפלר, רצועה צרה של שטח בנוי וגינה ציבורית שכונתית. במקום אין ערכי טבע, נוף או מורשת שעשויים להצדיק את ייעודו כגן לאומי, ועל מבנה המוזיאון ניתן היה לשמור במסגרת שימור אתרים, כפי שנעשה במקרים דומים בישראל. בגרסה המתוקנת של תכנית ירושלים 2000 יועד השטח למבני ציבור; בפועל, בכמחציתו כבר עומדים בתי מגורים, ומחציתו השנייה משמשת כגן הציבורי היחיד בשכונה.

בשכונת ואדי ג'וז חיים כ-17,000 פלסטינים. באזורים המתוכננים של השכונה הוקצו אחוזי בנייה נמוכים, העומדים בניגוד לאופיה האורבני. אזורים אחרים בשכונה, שכלל אינם מתוכננים, בנויים בצפיפות. כ-39 דונם משטח השכונה, אזור שרובו ריק למעט כמה בתים, נכללו בשטחו של גן לאומי עמק צורים. השטח המדובר, שממדיו דומים, עלול אף הוא להפוך לגן לאומי, שמטבעו אינו יכול לענות על צורכיהם של תושבי השכונה.

שכונת ואדי א-ג'וז. צילום: נגה קדמן, בצלם, 11.11.14
שכונת ואדי א-ג'וז. צילום: נגה קדמן, בצלם, 11.11.14

מקורות לקריאה נוספת:

במקום, מציבורי ללאומי – גנים לאומיים בירושלים המזרחית, 2012, עמ' 16, 40-37.

במקום, סקר השכונות הפלסטיניות בירושלים המזרחית – מכשולים והזדמנויות בתכנון, עמ' 34-31, 46-39.