דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

הצבא ממשיך להשתמש בתחמושת חיה לדיכוי הפגנות בנסיבות שבהן לא נשקפת סכנת חיים

מוחמד חמאד בן ה-11 בבית החולים ברמאללה. צילום: איאד חדאד, בצלם, 19.3.15.
מוחמד חמאד בן ה-11 בבית החולים ברמאללה. צילום: איאד חדאד, בצלם, 19.3.15.

בחודשים האחרונים תיעד בצלם באזור רמאללה עשרות מקרים שבהם נפצעו פלסטינים, חלקם באופן חמור, מירי חי של כוחות הביטחון הישראליים, רובו ככל הנראה בתחמושת מסוג "טוטו". כדורי "טוטו" הם כדורים חיים בקוטר 0.22 אינץ', שעוצמת פגיעתם נמוכה מזו של כדורים חיים "רגילים", אך הם עלולים להיות קטלניים או להסב פגיעות קשות. קשה לקבוע אם פציעה מסוימת מירי חי נגרמה מכדור "טוטו" או מכדור "רגיל", משום שקוטר הקליעים זהה כמעט. אולם, פעילים רבים יודעים לזהות את רובי הרוגר המשמשים לירי כדורי "טוטו" וכן את צליל הירי השונה. בנוסף לכך, חלק מרובי הרוגר כוללים גם משתיק קול הבנוי סביב הקנה, ולכן כאשר צלף מכוון נשק כזה לעבר מפגינים ואדם נפגע מירי אש חיה מבלי שנשמע קול ירייה, המסקנה היא שמדובר בכדורי "טוטו".

רוב הנפגעים במקרים שתיעד בצלם נורו במהלך הפגנות שבועיות קבועות, שבהן יידו צעירים אבנים על אנשי כוחות הביטחון, בין היתר במחנה הפליטים ג'לזון, בכפרים סילוואד, א-נבי סאלח, בילעין וניעלין ובעיירה ביתוניא, בסמוך לכלא עופר. מדיווחים של בתי חולים פלסטיניים שנאספו בידי תחקירן בצלם איאד חדאד עולה כי מאז תחילת חודש פברואר 2015 נפצעו לפחות 47 פלסטינים בהם אישה אחת ו-24 קטינים, מירי חי במהלך הפגנות ועימותים. ארבעה מ-47 הפצועים – שלושה מהם קטינים בגילאים 12, 14 ו-17– נפצעו בפלג גופם העליון, ו-23 – בהם 14 קטינים – נורו ברגליהם, מעל לברך.

ביולי 2009, בעקבות התראות חוזרות ונשנות של בצלם על שימוש לא חוקי בירי כדורי "טוטו" לפיזור הפגנות, כתב הפצ"ר דאז, אביחי מנדלבליט, לבצלם כי "הרוגר ואמצעים דומים אינם מוגדרים כאמצעים לפיזור הפגנות או הפרות סדר. הכללים לשימוש באמצעים אלה באזור יהודה והשומרון הנם מחמירים והם מקבילים לכללי הפתיחה באש בתחמושת 'חיה'".

בצלם התריע שוב ושוב, ולאחרונה לפני כחמישה חודשים, כי בפועל, כוחות הביטחון משתמשים בתחמושת "טוטו" כאמצעי לפיזור הפגנות. מאז, נהרגו לפחות שני פלסטינים מפגיעת ירי "טוטו" במהלך עימותים, אחד במחנה הפליטים ג'לזון והשני בעיירה בית אומר שבדרום הגדה.

מתחקירים שערך בצלם בנוגע לנסיבות פציעתם של חלק מהנפגעים, וכן ממספרם הרב של הפצועים ומאופי הפגיעות, עולה כי השימוש בירי חי במהלך ההפגנות לא נעשה בנסיבות של סכנת חיים אלא באירועים שגרתיים של יידוי אבנים שבהם כוחות הביטחון היו ערוכים מראש וממוגנים.

השימוש התכוף והמנוגד להוראות בירי חי במהלך הפגנות מעיד על כך שאין מדובר במקרים חריגים אלא ביישום של מדיניות, שהיא בלתי חוקית. בצלם קורא לכוחות הביטחון להפסיק לחלוטין את ירי התחמושת החיה, על כל סוגיה, על אזרחים לא חמושים, למעט במקרים קיצוניים שבהם נשקפת סכנת חיים ממשית ומידית.

להלן כמה דוגמאות לשימוש בלתי חוקי באש חיה במהלך הפגנות ועימותים:

עלי סאפי, בן עשרים, נהרג מירי "טוטו", במחנה הפליטים ג'לזון, מחוז רמאללה

ביום רביעי ה-18.3.15, בסביבות השעה 15:00, התקיימה במחנה הפליטים ג'לזון פעולת מחאה בסמוך להתנחלות בית אל, שבה השתתפו יותר ממאה איש. למקום הגיע כוח צבאי, ובמהרה התפתח עימות בינו לבין המפגינים. המפגינים יידו אבנים לעבר החיילים, שהשיבו בירי רימוני גז וכדורי מתכת מצופים גומי, ומשלב מסוים גם אש חיה, ככל הנראה מסוג "טוטו". עדי ראייה ציינו כי הכוח הצבאי כלל שני צלפים רעולי פנים, שהיו חמושים ברובים מסוג שונה מזה של שאר אנשי הכוח. על-פי העדויות אחד הצלפים ירה בעלי סאפי, בן עשרים, בחזהו, בעת שהאחרון התרומם ממקום מסתור מאחורי חומה נמוכה. הקליע גרם נזק לאיבריו הפנימיים של סאפי ולעמוד השדרה שלו, ויצא מגבו. סאפי פונה לבית החולים ברמאללה, שם מת מפצעיו שבוע לאחר מכן, ב-25.3.15.

מוחמד אל-מסרי, מתנדב בסהר האדום, תיאר לתחקירן בצלם איאד חדאד את נסיבות הירי הקטלני:

העימותים נמשכו עד השעה 17:30. עמדתי על המדרכה ממול, עם הפנים לכיוון ההתנחלות בית אל. מולי התמקמה קבוצת צעירים שחיכתה להזדמנויות לזרוק אבנים על החיילים, שעמדו במרחק של חמישים מטרים בערך מדרום לקבוצה. ראיתי שני חיילים מסתתרים מאחורי ארון חשמל. באותו רגע עלי מחמוד סאפי, בן עשרים, שהסתתר מאחורי קיר נמוך, ניסה להגיח עם הראש כדי לראות איפה עומדים החיילים. היו שם בסביבה עשרות חיילים, ונראה לי שעלי לא שם לב לצלפים. פתאום ראיתי אותו נופל על הצד והסקתי שהוא נפגע. לא שמעתי קול של ירי בגלל שירי כדורי טוטו על ידי צלף לא משמיע קול.

מוחמד חמאד, בן 11, נפצע קשה מירי חי, סילוואד, מחוז רמאללה

ביום שישי, ה-13.3.15, התקיימה בסילוואד תהלוכת מחאה שבועית, שהתפתחה לעימותים עם כוחות הביטחון. העימותים נמשכו מספר שעות והתנהלו במקומות שונים בכפר, ובמסגרתם השתמשו כוחות הביטחון במגוון אמצעים לפיזור הפגנות. במקרה אחד שאירע בשעות אחר-הצהריים, ירה חייל ירי חי שפגע בבטנו של מוחמד חמאד. חמאד סיפר לתחקירן בצלם, איאד חדאד:

בסביבות השעה 17:30 עמדתי בשדה בכפר לצד כביש. הייתי במרחק של 40 מטרים בערך משני חיילים שעמדו מאחורי הגדר, דרומית לתחנת הדלק. אני חושב שאחד מהם היה צלף כי היה מותקן לו טלסקופ ארוך על כלי הנשק. אני חושב שהצלף הוא זה שירה בי, אבל לא שמעתי את הירייה כשהוא ירה, ושמתי לב אליו רק אחרי שנפצעתי.

כשנפצעתי בהתחלה חשבתי שאבן פגעה בי, כי לא שמעתי ירייה. הרגשתי כאב והסתכלתי על החלק התחתון של הבטן שלי. אחד מהמפגינים הסב את תשומת לבי לכך שנפצעתי. פינו אותי במכונית פרטית למרכז חירום אל-אמל בסילוואד. אחר כך העבירו אותי למרכז הרפואי פלסטין ברמאללה. עשו לי בדיקות וצילומים והתברר שנפצעתי מכדור שחדר לבטן שלי ויצא מהחלק העליון של ירך שמאל. הייתי במצב קשה. ניתחו אותי במשך שלוש שעות. אני עדיין מקבל טיפול ואינני יודע מתי ישחררו אותי. אני גם לא יודע כמה אפסיד בלימודים שלי בבית הספר.

מנאל תמימי, בת 41, נפצעה מירי "טוטו" בכפר א-נבי סאלח, מחוז רמאללה

ב-3.4.15, במהלך ההפגנה השבועית בכפר א-נבי סאלח, התעמתו מפגינים עם אנשי כוחות הביטחון, וכמה מהמפגינים יידו לעברם אבנים. במהלך ההפגנה ירה צלף שהסתתר מאחורי גדר אבן כדור "טוטו" שפגע ברגלה של מנאל תמימי, בת 41. תמימי לא נמנתה עם מיידי האבנים בהפגנה ולא סיכנה איש בשום צורה. ספק אם יידוי האבנים לעבר אנשי כוחות הביטחון, שהתרחש באותה העת בסמוך לתמימי, היווה סיכון ממשי, בוודאי ברמה שמצדיקה ירי תחמושת חיה.

מנאל תמימי, שנפגעה מירי חי ברגלה בבית החולים ברמאללה. צילום: איאד חדאד, בצלם, 3.4.15
מנאל תמימי, שנפגעה מירי חי ברגלה בבית החולים ברמאללה. צילום: איאד חדאד, בצלם, 3.4.15

ס.א, בן 16, נפצע מירי חי באל-בירה, מחוז רמאללה

בבוקר יום שני, ה-11.5.15, התעמתה קבוצת צעירים עם חיילים בשכונת סטח מרחבא באל-בירה, בסמוך לכיכר מרכזית בשכונה. בסביבות השעה 9:30 הגיע ס.א. לבית הספר לבנות הנמצא במרחק של כמה עשרות מטרים מהמקום, כדי לאסוף את שתי בנות דודתו בנות ה-7 וה-8, שסיימו מוקדם את יום הלימודים עקב בחינות. בטרם הספיק להיכנס לשטח בית הספר נורה ס.א. על ידי חייל. כך תיאר לתחקירן בצלם איאד חדאד את שאירע:

כשהתקרבתי לבית הספר ראיתי עשרות חיילים מסביב. חיילים רדפו אחר 10-7 ילדים מיידי אבנים. הם מנעו מכולם להתקרב. החלטתי להיכנס לבית הספר לבנות דרך הכניסה האחורית כדי לקחת את בנות הדודה שלי.

כשהגעתי לכניסה האחורית ראיתי בערך עשרה חיילים שהיו במרחק של יותר מחמישים מטר ממני, ליד הכיכר בסטח מרחבא. החיילים סתם עמדו שם, כשהנשק שלהם תלוי, ולא נראה שהם בתוך עימות. לא התייחסתי אליהם במיוחד. יידוי האבנים היה במקום אחר, בשטח פתוח, על גבעה סמוכה מול קבוצה אחרת של חיילים.

פתאום הרגשתי משהו מוצק נחבט ברגל שלי מתחת לברך שמאלית, ומשהו התרסק בתוך הרגל. חשבתי שנוריתי למרות שלא שמעתי את הירייה. אני לא יודע מאיפה היא באה. נפלתי על הקרקע אבל אחר-כך הצלחתי להתרומם ולברוח, כי פחדתי שהחיילים יעצרו אותי. לא השתתפתי בשום מעשה אלימות. הייתי שם רק כדי להחזיר את בנות הדודה שלי הביתה.

ס.א. פונה לבית החולים ברמאללה, שם אובחן שנפגע מירי חי בחלק העליון של שוק רגלו השמאלית.