דילוג לתוכן העיקרי

המנהל האזרחי עקר כאלף עצי זית כדי לסלול כביש עוקף על 104 דונם מקרקעות הכפר עזון

תיעוד וידיאו: כוחות המנהל האזרחי עוקרים עצי זית באדמות הכפר עזון. צילום: עבד אל-כרים סעדי, בצלם ביום א', ה-15.1.17, החלו פועלים מלווים בכוחות המנהל האזרחי בעקירת עצי זית ובשיטוח קרקע הסמ...
לקריאת המאמר המלא בחזרה לדף הסרטון

המנהל האזרחי עקר כאלף עצי זית כדי לסלול כביש עוקף על 104 דונם מקרקעות הכפר עזון


תיעוד וידיאו: כוחות המנהל האזרחי עוקרים עצי זית באדמות הכפר עזון. צילום: עבד אל-כרים סעדי, בצלם

ביום א', ה-15.1.17, החלו פועלים מלווים בכוחות המנהל האזרחי בעקירת עצי זית ובשיטוח קרקע הסמוכה לכפרים הפלסטיניים עזון וא-נבי אליאס שבמחוז קלקליה. זאת במסגרת החלטת הצבא והמנהל האזרחי על הקמת כביש עוקף שיחליף את מקטע כביש 55 העובר בכפר הפלסטיני א-נבי אליאס. במקור שימש כביש 55 כדרך הראשית בין הערים שכם וקלקליה, והיווה אחת מהדרכים המרכזיות בגדה המערבית. עם התרחבות ההתנחלויות בגדה הפך הכביש גם לעורק תנועה מרכזי עבור המתנחלים, המחבר בין מספר התנחלויות גדולות לבין אזור השרון ומרכז ישראל.

ההחלטה על סלילת הכביש העוקף התקבלה לראשונה בשנת 1989, על מנת לייתר את הצורך בנסיעה דרך הכפר א-נבי אליאס. החלטה זאת לא קודמה עד לספטמבר 2013, אז החל תהליך תכנוני של הכביש במוסדות התכנון של המנהל האזרחי. באוקטובר 2015 הואצה התקדמות הפרויקט, בעקבות לחץ של הנהגת המתנחלים: על-פי פרסומים בכלי התקשורת סלילת הכביש הייתה אחת ההתחייבויות שהעניק ראש הממשלה נתניהו לראשי המועצות המקומיות של ההתנחלויות, לאחר שאלו הקימו אוהל מחאה באוקטובר 2015, בעקבות פיגוע הירי שבו נהרגו בני הזוג נעמה ואיתם הנקין.

ב-21.12.15 הוציא ראש המנהל האזרחי צו הפקעה ל-104 דונם עליהם מיועד לקום הכביש העוקף. בצו ההפקעה נכתב כי הפעולה נעשית למען "טובת הציבור" ולמען שיפור הקשר התחבורתי בין שכם לקלקיליה. במארס 2016 עתרו הרשויות המקומיות של הכפרים ובעלי הקרקעות כנגד הפקעת הקרקע בטענה כי למעשה הכביש לא נועד לרווחת כלל תושבי האזור, אלא הוא צפוי לשרת בעיקר את אוכלוסיית המתנחלים. ב-16.11.16 דחה בג"ץ את העתירה, לאחר שקיבל את טענת המדינה כי הכביש צפוי לשרת את כלל האוכלוסייה.

הפקעת הקרקע ועקירת עצי הזית מהווים פגיעה קשה בבעלי הקרקע, שאיבדו מקור הכנסה ונכס כלכלי משמעותי, וכן משאב של שטח פתוח ששירת את כל תושבי האזור לצורכי נופש ופנאי.

בעדות שמסר לתחקירן בצלם עבד אל-כרים סעדי ב-22.1.17 סיפר חוסני אבו הנייה, תושב הכפר עזון, בן 69 נשוי ואב לשבעה:

חוסני אבו הנייה. צילום: עבד אל-כרים סעדי, בצלם, 22.1.17ירשתי מאבי זכרונו לברכה קרקע בשטח של ארבעה דונמים שהוא ירש אותה בעצמו מסבי לפני עשרות שנים. מאז 1990 אני מפיק מהקרקע הזו 15 פחים של שמן זית מדי שנה. בקיץ אני נוהג ללכת עם אשתי וילדי לטייל ולנפוש בטבע הנפלא שיש בקרקע הזאת, שמשקיפה על הים התיכון. היינו הולכים לשם לאכול והנכדים היו משחקים בחיק הטבע.

בסוף 2015 הרשויות הישראליות החליטו לסלול כביש עוקף דרך הקרקעות שלנו. בסוף 2016 דחו את העתירה שלנו, ועכשיו, ב-15.1.17, דחפורים ישראליים התחילו לגרוף את עצי הזית ולעבוד על הקרקע. הדחפורים עקרו 26 עצי זית מארבעת הדונמים שלי, בהם שלושה עצים עתיקים, והשאר בני חמישים או שישים שנה. עשרה מעצי הזית שנעקרו נטעו מחדש ברצועה סמוכה לכביש ואני מקווה שהם יתאוששו. איבדתי משהו שהיה יקר ללבי. בכל פעם שנתקלתי בקשיים הייתי הולך לאדמה שלי כדי לשבת ולהרהר ולהתרחק מתלאות החיים.

טענתה של המדינה כי הכביש נועד לשרת גם את האוכלוסייה הפלסטינית נשמעת כדי לעמוד בהוראות המשפט ההומניטארי הבינלאומי. אלה מתירות לכוח כובש להפקיע קרקע בתוך השטח הכבוש בשני מצבים בלבד – בשל צורך צבאי נקודתי הקשור לשטח הכבוש עצמו, או לצורך קידום רווחתם וטובתם של תושבי השטח הכבוש. לכן התעקשה המדינה

ואכן, אין זו הפעם הראשונה בה מצהירות הרשויות הישראליות כי הפקעה של קרקעות פלסטיניות נועדה לשם הקמת כבישים שישרתו גם את טובת האוכלוסייה הפלסטינית, ועל כן הן לכאורה עומדות בחובה לדאוג ל'אינטרס הציבורי'. המקרה המוכר ביותר בו הועלתה טענה זו היה במסגרת העתירה נגד הפקעת קרקעות נרחבת לשם הרחבת כביש 443. ב-1983 קיבל בג"ץ את הצהרת המדינה כי הכביש עתיד לשמש גם את האוכלוסייה הפלסטינית ואישר את ההפקעה. אך משנת 2002, לאחר מספר פיגועי ירי שבוצעו בכביש, חסם הצבא את הגישה לכביש מהכפרים הפלסטיניים המקיפים אותו, שעל אדמותיהם נסלל. מאז ועד היום משמש בפועל כביש 443 ככביש לישראלים בלבד, באישור בג"ץ שהתיר משטר מחסומים ההופך את הגישה הפלסטינית לכביש לתיאורטית. כביש 443 אינו הדרך היחידה החסומה בפני פלסטינים בגדה המערבית. נכון לסוף ינואר 2017 היו בגדה דרכים באורך של כ-60 קילומטרים שישראל ייעדה באורח בלעדי למתנחלים ואסרה על פלסטינים לנסוע בהן.

כוחות המנהל האזרחי עוקרים עצי זית באדמות הכפר עזון. צילום: עבד אל-כרים סעדי, בצלם, 16.1.17
כוחות המנהל האזרחי עוקרים עצי זית באדמות הכפר עזון. צילום: עבד אל-כרים סעדי, בצלם, 16.1.17

הצהרותיה של ישראל בדבר הדאגה לצורכי האוכלוסייה הכבושה מופרחות בד בבד עם מדיניות יומיומית של התעלמות גורפת מצרכים אלה, לרבות הטלת איסור על פיתוח ובנייה וביצוע פעולות הריסה בלתי פוסקות בשטח C, שהגיעו לשיאן בשנת 2016. כל זאת כחלק מתפיסה הרואה בשטח C – כלומר ברוב הגדה המערבית – שטח שנועד לשימוש ישראלי בלבד. עובדות אלו והצהרות כוזבות שהושמעו בעבר בדבר הפקעת קרקעות פלסטיניות למען "האינטרס הציבורי", לצד הלחצים שהפעילו מתנחלים למען סלילת הכביש, שבים ומלמדים על המדיניות הישראלית, מטרותיה, והאופן שבו כל זרועות השלטון – רשויות התכנון, המנהל האזרחי, המתנחלים, הממשלה, בג"ץ – שותפות להגשמתה.