דיווחים

במהלך מחצית השנה האחרונה תיעד בצלם במסגרת פרויקט מיוחד את השפעת ההתנחלות בית אל, שהוקמה בסמוך למחנה הפליטים ג'לזון בשנת 1977, על החיים במחנה. במהלך הפרויקט גבה תחקירן בצלם, איאד חדאד, עשרות עדויות מתושבי המחנה, שחשפו היבטים שונים של השפעה זו. התמונות שלפניכם מציגות את החיים במחנה, על רחובותיו הצפופים והמוזנחים, היעדר מגרשי משחקים לילדים, הקמת בתי ההתנחלות בצמוד לבית הספר והניסיון לחיות חיים נורמליים בתנאים אלה.

מעשי אלימות של מתנחלים כלפי פלסטינים הפכו מזמן לחלק בלתי נפרד משגרת הכיבוש. בעונת החריש מפעיל הצבא "מנגנון תיאום", שאמור לכאורה לאפשר לחקלאים להגיע לאדמותיהם באמצעות הצבת חיילים שישמרו עליהם מפני המתנחלים. ואולם תחקיר שערך בצלם לגבי התנהלות החריש בחודש מארס באזור רמאללה העלה שבדומה לשנים קודמות, גם הפעם מתנחלים תקפו חקלאים שניסו לחרוש את אדמותיהם. בחלק מהמקרים נכחו במקום חיילים ולא עשו דבר ובאחרים השתתפו החיילים באופן פעיל בתקיפות. כך מרחיקה ישראל את הפלסטינים מאדמותיהם, וסילוקם מקל עליה להשתלט עליהן.

במחנה הפליטים ג'לזון שמצפון לרמאללה גרים כ-14,000 תושבים. ב-1977 הוקמה בסמוך אליו ההתנחלות בית אל דבר שגרר נוכחות קבועה של חיילים. הצבא מגביל חדשות לבקרים את תנועת תושבי המחנה בכביש 466 המחבר את צפון הגדה ואת המחנה לרמאללה, כמנהגו במקומות רבים אחרים בגדה. ההגבלות פוגעות בכל תושבי המחנה, ובמיוחד באנשים הזקוקים לטיפול רפואי ברמאללה ובכ-2,000 תושבים העובדים ברמאללה ואל-בירה וכן בתושבי יישובים פלסטיניים מצפון לג'לזון המסתמכים על כביש זה. ואולם לא ניתן לכמת את השפעתן, שכן כפי שמעידים תושבים, בשל אי הוודאות שמייצרת הצבתם השרירותית הם מוותרים מראש על יציאה מהמחנה כאשר הדבר אינו חיוני.

ב-31.1.18 אישרה הממשלה הקמה של מה שהגדירה כ"יישוב חדש" על חלק מהאדמות עליהן השתלטו בכוח מתנחלי "חוות גלעד". נקודת ההתנחלות, שהוקמה בשנת 2015, התרחבה תחת עינם הפקוחה של כוחות הביטחון ומשתרעת על פני כ-450 דונם מאדמותיהם הפרטיות של תושבי הכפרים פרעתא, תל וג'ית. תושביה נהנים מאבטחה צבאית ונוכחותם לוותה מראשיתה בשגרת אלימות נגד בעלי האדמות וכפריהם. הלבנה בדיעבד של התנחלויות בטיעונים שונים לרבות הריגתו של תושב המקום אינה משנה כלל את אי-חוקיותן. כל התנחלות, בין אם היא מוכרת או בלתי-רשמית, מפרה את הוראות המשפט הבינלאומי, מקדמת את מפעל הנישול, ופוגעת פגיעה קשה בזכויות האדם של תושבי הגדה הפלסטינים.

מתנחלים הגרים במאחזים חדשים שהוקמו בצפון הבקעה משתלטים על שטחי המרעה של קהילות פלסטיניות ותיקות באמצעות מעשי אלימות ואיומים. בכך הם מהווים זרוע עבריינית של המדינה להשגת מטרותיה: נישול הפלסטינים בבקעת הירדן מאדמותיהם וביסוס השליטה הישראלית.

ב-2012 הקים הצבא גדר החוצה את רחוב א-סלאיימה בעיר העתיקה בחברון לשניים: חלק אחד רחב וסלול שהקצה ליהודים בלבד, וחלק שני, צר ולא סלול שהקצה לפלסטינים. השנה האריך הצבא את הגדר והציב בקצה שער נעול, שנפתח על-פי שיקול דעתם הבלעדי של אנשי כוחות הביטחון המוצבים במחסום "המאפייה" הסמוך. ליד מחסום זה חגגו מתנחלים וחיילים ב-12 בדצמבר 2017 את חג החנוכה. באזור H2 בחברון שבו גרים כ-40 אלף פלסטינים וכ-800 מתנחלים, מנהיג הצבא משטר של הפרדה בין הפלסטינים – שאת תנועתם הוא מגביל באופן קיצוני לבין המתנחלים – הנהנים מחופש תנועה ומהגנה על זכויותיהם.

דו"ח חדש של בצלם – "תוצרת הארץ" – חושף כיצד ישראל מנצלת את שטח הגדה המערבית כדי לטפל בפסולת, כולל בפסולת מסוכנת, הנוצרת בשטחה שלה. זאת, תוך ניצול כוחה כמדינה הכובשת ומעל לראשיהם של הפלסטינים, המודרים לחלוטין מתהליך קבלת ההחלטות בעוד שהם נחשפים לסיכונים סביבתיים ובריאותיים, שהם אינם מיודעים לגביהם. מציאות זו היא רק נדבך נוסף במדיניותה העקבית של ישראל מזה חמישים שנה, המנצלת את המרחב הפלסטיני ואת תושביו לטובת קידום האינטרסים שלה בלבד, כאילו מדובר בתחומה הריבוני.

מאמצע שנות התשעים מיישם הצבא מדיניות של הפרדה-תוך-אפליה במרכז העיר חברון. במסגרת זו סגר הצבא רחובות ראשיים באזור לתנועת פלסטינים – חלקם לחלוטין ובחלקם הוא מתיר תנועה ברגל בלבד. במאי 2017 החליט הצבא להחמיר עוד יותר את ההגבלות הקיצוניות על תנועת פלסטינים. הפגיעה האנושה בעשרות אלפי פלסטינים, המהווה ענישה קולקטיבית, אינה מאפשרת להם לנהל שגרה סבירה והופכת את חייהם לבלתי נסבלים. כך מקדמת ישראל את הטרנספר השקט והמתמשך של פלסטינים ממרכז העיר.

ב-3.4.17 הגיעו אנשי המנהל האזרחי, מלווים בדחפורים, לוואדי קאנא שבאזור קלקיליה ועקרו 135 שתילי זית באדמות חקלאים מדיר איסתיא. ואדי קאנא הוא אחד מיובלי הירקון ובשטחו נובעים כמה מעיינות. אדמותיו שייכות לפלסטינים ומשמשות אותם לחקלאות ולמרעה. ב-1983 הכריז המנהל האזרחי על הוואדי כ"שמורת נחל קנה" ובשנים האחרונות פועלות הרשויות הישראליות להדרת החקלאים הפלסטינים מהוואדי ולנישולם באמצעים שונים, תוך מתן יד חופשית למתנחלים. הגדרת שטח הוואדי כשמורת טבע משמשת בוודאי קאנא, כמו באזורים אחרים בגדה, לא להגנה על הטבע, אלא לנישול בעלי השטח הפלסטינים לטובת אינטרסים ישראליים.

בשכונת בטן אל-הווא שבלב סילוואן מתנהל מהלך הגירוש הגדול ביותר של השנים האחרונות במזרח ירושלים, בסיועם ובתמיכתם של הממשלה ובתי המשפט. לחצו על הדמויות והיכנסו לסיפור של השכונה.