דילוג לתוכן העיקרי
מונית ממתינה לנוסעים מחוץ לשער הסגור בכניסה הראשית לעזון. צילום: עבד אל-כרים סעדי, בצלם, 2.2.17
תפריט
נושאים

הצבא העניש את 10,000 תושבי עזון במשך שבועיים וחצי על מעשי יחידים

החל מחודש ינואר חסם הצבא את הכניסה הראשית לכפר עזון לכלי רכב למשך שבועיים וחצי, באופן כמעט רציף, כעונש קולקטיבי על יידוי אבנים, זריקת בקבוקי תבערה וירי בכביש הראשי העובר בסמוך לכפר. הכפר, המונה כעשרת אלפים תושבים, שוכן מזרחית לעיר קלקיליה, בסמוך לכביש הראשי באזור, כביש 55 המחבר בין שכם לקלקיליה. כפי שדיווח בצלם בעבר, הכניסה המזרחית לעזון, העוברת לצד ההתנחלויות מעלה שומרון וקרני שומרון, נחסמה על-ידי הצבא כבר ב-1990. מאז נותרו שלוש כניסות לכפר: הכניסה הראשית – הצפונית, המתחברת לכביש 55, הכניסה הצפון מערבית והכניסה הדרומית. במהלך 2016 חסם הצבא את הכניסה הראשית לכפר שש פעמים, כל פעם למספר שעות.


מונית ממתינה לנוסעים מחוץ לשער הסגור בכניסה הראשית לעזון. צילום: עבד אל-כרים סעדי, בצלם, 2.2.17

ביום חמישי, ה-26.01.17, בשעות הצהריים, סגר הצבא את הכניסה הראשית של הכפר באמצעות השער שבכניסה והציב לצדו חיילים שמנעו מעבר כלי-רכב. חסימה נוספת הייתה בכניסה הצפון מערבית המובילה לעיזבת א-טביב, שם סגר הצבא את השער בין שני הכפרים, ובכניסה הדרומית, המובילה לכפר ת'ולת', הוצב מחסום צבאי. בנוסף, חסם הצבא בערימות עפר גם דרך חקלאית העוברת במנהרה מתחת לכביש 55, לכיוון כפר לאקף שדרכה מגיעים חקלאי עזון לאדמותיהם שמצפון לכביש 55, אך לאחר מספר ימים נפתחה חסימה זו על-ידי צעירי הכפר ונותרה פתוחה. עד אז, הדרך המהירה ביותר להגיע לכביש 55 הייתה נסיעה בדרכי עפר המחברות בין עזון לבין הכפר עסלה הסמוך, ומשם לכפר עיזבת א-טביב השוכן על כביש 55.

במהלך התקופה שבה היה השער בכניסה הראשית לכפר סגור, פתחו אותו החיילים מדי פעם למספר שעות, מבלי להודיע מראש על מועדי הפתיחה והסגירה. צעירי הכפר פתחו גם הם את השער פעמיים בעת שחיילים לא נכחו במקום, אך הצבא שב וסגר אותו.

מפה: עזון והכפרים שסביבה
מפה: עזון והכפרים שסביבה

חסימת הגישה לכביש פגעה לא רק בתושבי עזון אלא גם בתושבי הכפרים שמדרום לכפר, המונים כ-6,000 נפש, שכן הדרך המחברת אותם לכביש 55 עוברת בתוך עזון. בכל עת שהצבא חוסם את הכביש, נאלצים גם תושבי כפרים אלו לנסוע בדרכים העוקפות.

הגבלות אלה שמטיל הצבא על חופש התנועה של כל תושבי האזור מקשות על ניהול חיים תקינים ופוגעות באלפי תושבי האזור, בהם עובדים, סטודנטים, סוחרים וחולים, כולם תושבי שטח שהוגדר כשטח B. השלכות אלה מוכיחות שוב כיצד ישראל ממשיכה לשלוט בחייהם של כל תושבי הגדה המערבית ולא רק אלה הגרים באזור שהוגדר כשטח C.

כעשרה ימים לאחר חסימת הכניסות לכפר, ב-5.2.17, חילק הצבא לעוברים ברגל במחסום כרוזים שבהם נכתב בערבית:

תושבי כפר עזון, בתקופה האחרונה חלה עלייה מסוכנת במספר מקרי יידוי האבנים, זריקת בקבוקי התבערה ופעולות ירי לעבר כביש 55. אנו מצהירים שפיגועים אלה פוגעים בביטחונם של תושבי האזור הישראלים והפלסטינים, ומחייבים את צה"ל לנקוט אמצעים חיוניים באזור עזון, דבר העלול לשבש את תנועת כלי הרכב והתושבים, וזאת על מנת לשמור על חיי התושבים החפים מפשע ולהגיב על למקרי האלימות (פיגועים) שגורמים להסלמה. צה"ל אינו מעוניין לשבש את חייהם של התושבים ואין לו תוכניות כאלה, אך הפגיעה בביטחון באזור הקרוב לעזון מחייבת את הצבא לנקוט את כל האמצעים כדי לשמור על הביטחון והבטיחות.

חסימת הכבישים בגין יידוי אבנים, זריקת בקבוקי תבערה או ירי באזור אינה חוקית, והיא מהווה ענישה קולקטיבית של תושבי הכפר ושל תושבי הכפרים הסמוכים. ענישה כזו אסורה על-פי סעיף 33 לאמנת ג'נבה הרביעית הקובע שאין להעניש אדם על עבירה שהוא עצמו לא ביצע. טענת הצבא כי מדובר במקרה חריג וכי שיקולי ביטחון חייבו אותו – בניגוד לרצונו – להגביל את תנועת התושבים היא משוללת כל יסוד. ראשית, אין בין חסימת כלי רכב לבין מניעת יידוי אבנים ובקבוקי תבערה וירי ולא כלום וההגבלות נועדו להפעיל לחץ על תושבי הכפר כדי שיפעלו בעצמם להפסקתם של מעשים אלה. ושנית, הגבלות אלה אינן חריגות והצבא מטיל הגבלות דומות בכל רחבי הגדה מזה שנים ארוכות כחלק ממדיניותו המוצהרת.