דיווחים

ב-9.2.16 הגיעה ד.ו., בת 12 וחודשיים, לכניסה להתנחלות כרמי צור, כשסכין מוסתרת בבגדיה. היא נתפסה ונלקחה למעצר. תשעה ימים לאחר מכן, חתמה ד. על עסקת טיעון, הורשעה בניסיון לגרימת מוות ונשלחה לארבעה וחצי חודשי מאסר. זאת, בסיומו של הליך שעברה לגמרי לבדה, מבלי שהתביעה נדרשה להציג ולו ראייה אחת להוכחת אשמתה. מדובר במקרה חריג, אולם דווקא ככזה הוא משקף היטב כיצד מערכת המשפט הצבאית רומסת את זכויות הנאשמים העומדים לדין בפניה – ואפילו כאשר מדובר בילדה בת 12 וחודשיים – ובמקום לוודא שהצדק נעשה, היא שוקדת על שימור משטר הכיבוש.

בשלושת החודשים האחרונים של 2015 חלה, לפי נתוני השב"ס, עלייה ניכרת במספר הפלסטינים שישראל מחזיקה במתקני כליאה. מספרי העצירים המנהליים והקטינים והנשים הכלואים הם הגבוהים ביותר מזה שנים. בסוף דצמבר 2015 הוחזקו במתקני כליאה של השב"ס 6,066 פלסטינים שהוגדרו על-ידי ישראל ככלואים "ביטחוניים", המספר הגבוה ביותר מאז סוף יולי 2010. מספר זה כולל 584 עצירים מנהליים - המספר הגבוה ביותר מאז ספטמבר 2008, 422 קטינים - המספר הגבוה ביותר מאז אוגוסט 2008 לפחות - ו-44 נשים - המספר הגבוה ביותר מאז ספטמבר 2009.

הבוקר, 29.2.16, הגיעו כוחות של המנהל האזרחי והצבא לקהילת ח'לת ח'דר שבאזור אל-פאריסייה שבצפון הבקעה. הכוחות הרסו חמישה אוהלי מגורים בהם חיו 19 נפשות, מתוכן 5 קטינים. בנוסף הרסו גם שלוש מכלאות ודירי צאן ששימשו את משפחות הקהילה. האוהלים נתנו למשפחות על ידי הצלב האדום לאחר שב-11.2.16 הרס המנהל האזרחי 21 מבנים בקהילה. קהילת ח'לת ח'דר נמצאת באזור אל-פאריסייה המוגדר על ידי הצבא כשטח אש, ובסמוך להתנחלויות שדמות–מחולה ורותם. תושבי הקהילה עוסקים בגידול צאן ובחקלאות, וחלקם גרים במקום רק בחלק מעונות השנה.

ב-23.2.16 הרס הצבא את בתיהן של שתי משפחות באזור חברון, כעונש על פיגועים שבביצועם נאשמו יחידים ממשפחות אלה. זאת, לאחר שבג"ץ דחה את עתירות שהגישו המשפחות והמוקד להגנת הפרט והתיר לצבא להעניש את המשפחות, ולהותיר 15 בני אדם, בהם 9 קטינים, שלא נחשדו או הואשמו בדבר, ללא קורת גג. מאז חודש אוקטובר הגבירה ישראל את השימוש בהריסות בתים כאמצעי ענישה, מדיניות זו של הרשויות זכתה לאישור של בג"ץ, המאפשר לצבא להרוס כמעט ללא מגבלות . התנהלות זו אינה יכולה להיחשב לביקורת שיפוטית ואינה אלא מראית עין של ביקורת כזו.

יואב גרוס, מנהל מחלקת הווידיאו של בצלם, סייר בשכונת באב אל-מג'לס עם מוסעב עבאס, תחקירן השטח של בצלםבמזרח ירושלים ותיעד את החיים בשכונה הנתונה תחת הגבלות קשות.

בלב העיר העתיקה במזרח ירושלים נמצאת שכונת באב אל-מג'ליס אל-איסלאמי, שבה עוברים מתפללים מוסלמים בדרכם למסגד אל-אקצה. זהו אזור היסטורי, שבו התקיימו עד לאחרונה חיים חברתיים ותרבותיים עשירים. בקיץ 2014 הציבה המשטרה מחסום בכניסה לשכונה, ומאז סובלים כ-350 תושביה, ובהם בני הקהילה האפריקאית, מהגבלות תנועה קשות, הפוגעות בשגרת חייהם ובפרנסתם. המחסומים שהציבה המשטרה בשכונת באב אל-מג'ליס מהווים ענישה קולקטיבית של כל תושבי השכונה. אולם, מהתנהלות הרשויות נראה כי פגיעה נרחבת זו בתושבי השכונה – שאינם חשודים בדבר – אינה מטרידה אותן והן אינן עושות דבר כדי להקל על חייהם. על ישראל להסיר מחסומים אלה ולאפשר לתושבים לחזור לשגרת חייהם.

מאז דיווח בצלם על מסע ההרס של הרשויות הישראליות שהחל בינואר 2016 ביצעו המנהל האזרחי והצבא שוב הריסות בשתי קהילות: ב-20.2.16 הם פירקו והחרימו שני קרוואנים גדולים שנועדו להרחבת בית הספר של קהילת אבו נוואר, שחלק מילדיה נאלצים ללמוד ביישובים האחרים בשל הצפיפות בבית הספר. מספר ימים קודם לכן, ב-15.2 הרסו המנהל והצבא בקהילת עין א-רשאש שבמחוז שכם 32 מבנים, בהם עשרה בתי מגורים, והותירו עשרות בני אדם ללא קורת גג. מעשי הרס והחרמה אלה הם המשך ישיר של מסע ההרס החריג בהיקפו שבו פתחו הרשויות הישראליות בינואר 2016 בקהילות רועים פלסטיניות ברחבי הגדה המערבית.

מניעת שינה, כבילות ממושכות, אלימות מילולית ולעיתים פיזית; חשיפה לקור וחום; מזון מועט וגרוע; צינוק מצחין, בידוד, היגיינה ירודה. כך נראית חקירה שגרתית במתקן השב"כ בבית הסוהר שקמה, כפי שעולה מדו"ח חדש של המוקד להגנת הפרט ובצלם. הדו"ח מבוסס על תצהירים ועדויות של 116 עצירים ביטחוניים פלסטינים שנחקרו במקום בין אוגוסט 2013 למארס 2014. לפחות 14 מהם נחקרו בעינויים בידי הרשות הפלסטינית זמן קצר קודם לכן. משטר חקירות זה של השב"כ מופעל באישור רשויות המדינה, לרבות בג"ץ.

בארבעה מקרים לפחות לא הייתה כל הצדקה לירי הקטלני: בחודשים דצמבר 2015 וינואר 2016 נהרגו חמישה פלסטינים מירי הצבא ליד גדר המערכת, בעת שהתקיימו באזור הפגנות. זאת לאחר שבחודשים אוקטובר-נובמבר 2015 תיעד בצלם 14 מקרים שבהם נהרגו פלסטינים בנסיבות דומות. בצלם תיחקר ארבעה ממקרי הרג אלה ומצא כי לא הייתה כל הצדקה לשימוש בירי חי. הירי הקטלני בארבעה מעיד על שימוש מופרז באש חיה באופן בלתי מידתי ולא חוקי. מתחקירי בצלם לגבי התנהלות הצבא בהפגנות ליד גדר המערכת ברצועת עזה עולה שוב ושוב כי על אף שהצבא נערך אליהן מראש, ולחיילים לא נשקפת סכנה אמיתית, הם יורים ירי קטלני ללא כל הצדקה, ואיש אינו נדרש לתת על כך את הדין.

במכתב ששלח היום לראש הממשלה מותח חגי אלעד ביקורת על פסיקתם של שופטי בג״ץ שסירבו לבקשתו של אל-קיק לעבור לבית חולים ברמאללה, בטענה שאם מערכת הביטחון תבקש לעצרו שוב בעתיד, הדבר יהיה כרוך בסיכון חייהם של חיילים. לדברי אלעד "עמדה זו מבטאת שפל חדש של יחס אינסטרומנטלי לבני אדם" והעובדה שבית המשפט קיבל טענה זו מעידה יותר על השופטים, מאשר על סבירותה.

בתחילת 2016 החריפו הרשויות הישראליות את מאמציהן לגרש קהילות פלסטיניות בדרום הר חברון, מרחב מעלה אדומים ובקעת הירדן, והרסו 73 בתי מגורים ו-51 מבנים ששימשו לפרנסה, שנתרמו בחלקם על-ידי ארגוני סיוע. במקביל הודיעה ישראל על כוונתה להרוס עשרות מבנים נוספים בח'ירבת סוסיא ולגרש את תושבי קהילת אבו נוואר, ועל סיום הליך הגישור במסאפר יטא, ללא הצלחה. כל זאת כחלק ממדיניות לפיה שטח C נועד לשרת את צרכיה של ישראל, ולא את אלה של הפלסטינים בגדה. בפועל, ההגבלות שמטילה ישראל בשטח זה משפיעות על כל תושבי הגדה הפלסטינים, כופות עליהם לחיות במובלעות צפופות, ללא עתודות קרקע למגורים, תשתיות וחקלאות, שירותי חינוך ובריאות הולמים וחופש תנועה.

בשלושת הימים האחרונים הרסו הרשויות בבקעת הירדן 22 מבני מגורים ו-41 מבנים נוספים ששימשו לאחסון ולגידול צאן. 59 נפשות, בהם 28 קטינים נותרו ללא קורת גג.