דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

נמשכת מדיניות הענישה הקולקטיבית: הצבא העניש 15 בני אדם, בהם 9 קטינים, על מעשי בני משפחותיהם, והרס את בתיהם

ביום ג' ה-23.2.16, לפנות בוקר, הגיעו כוחות של הצבא לכפרים דיר סאמת ודורא שבמחוז חברון, והרסו דירה השייכת למשפחתו של מוחמד אל-חרוב ואת בית משפחתו של ראאיד ח'ליל. מעשי ההרס בוצעו כצעד של ענישה בעקבות מעורבותם של השניים, המוחזקים במעצר, בשני פיגועים שבהם נהרגו ארבעה ישראלים ופלסטיני. ב-14.2.16 דחה בג"ץ את העתירות שהגישו משפחותיהם והמוקד להגנת הפרט, ואישר את הריסת הבתים.

בית משפחת אל-חרוב בכפר דיר סאמת לאחר ההריסה. צילום: נסר נוואג'עה, בצלם, 23.2.16
בית משפחת אל-חרוב בכפר דיר סאמת לאחר ההריסה. צילום: נסר נוואג'עה, בצלם, 23.2.16

בדיר סאמת הרסו הכוחות את הקומה השנייה בבניין בן שלוש קומות השייך למשפחתו של מוחמד אל-חרוב. נגד אל-חרוב הוגש כתב אישום בגין ביצוע הפיגוע בגוש עציון, שבו נהרגו יעקב דון, עזרא שוורץ ושאדי ערפה ב- 19.11.15 והוא עצור עד תום ההליכים. לדברי משפחתו, עד למעצרו הוא גר בדירה שבקומה הראשונה שבבניין, ואילו בדירות שבקומה השנייה והשלישית של הבניין חיו אביו עם אחיו הצעירים ובדירות נוספות אחיו הגדולים, עם משפחותיהם. ב-30.12.15 הודיעו נציגי הצבא למשפחה כי בכוונתם להרוס את הדירה בקומה השנייה, בטענה כי מוחמד אל-חרוב גר דווקא בה ולא בקומה הראשונה. בג"ץ, שדחה את העתירה שהגישה המשפחה, קיבל את טענת המדינה כי על-פי המידע שנמסר מהשב"כ אל-חרוב גר בקומה השנייה, והתיר להרוס אותה.

ב-23.2.16 הגיעו כוחות גדולים של הצבא והרסו את הקירות החיצוניים וחלק מהקירות הפנימיים בקומה השנייה, שכללה לדברי המשפחה שתי דירות, וכעת אינה ראויה למגורים. בעתירה שהגישה המשפחה לבג"ץ נגד ההריסה צוין כי בשתי הדירות חיו 9 נפשות, בהן 4 קטינים.

בכפר דורא הרסו הכוחות את בית משפחתו של ראאיד ח'ליל. נגד -ח'ליל הוגש כתב אישום בגין ביצוע הפיגוע שבו נהרגו אהרון יסייב וראובן אבירם בתל-אביב ב-19.11.15 והוא עצור עד תום ההליכים. בבית חיו אשתו סמאהר ח'ליל וחמשת ילדיהם הקטינים. בית המשפחה כלל שלושה חדרים וקומת מרתף. כוחות הצבא הרסו את הבית עד היסוד.

בית משפחת ח'ליל לפני ואחרי ההריסה. צילום: נסר נוואג'עה, בצלם, 18.2.16 ו-23.2.16, בהתאמה
בית משפחת ח'ליל לפני ואחרי ההריסה. צילום: נסר נוואג'עה, בצלם, 18.2.16 ו-23.2.16, בהתאמה

במעשי הרס אלה הותירו כוחות הביטחון 15 בני אדם, בהם 9 קטינים, שלא נחשדו או הואשמו בדבר, ללא קורת גג. מאז חודש אוקטובר הגבירה ישראל את השימוש בהריסת הבתים כאמצעי ענישה, לאחר פעולות ההריסה האחרונות מגיע מניין הדירות שהרסו או אטמו הרשויות מאז תחילת אוקטובר ל-31. 14 מהדירות שנהרסו כלל לא היו יועדו על-ידי הרשויות להריסה, אלא ניזוקו במהלך הריסה של בתים סמוכים במידה כזו שהפכו בלתי ראויות למגורים. בנוסף לכך, במהלך החודשים האחרונים ביצעו כוחות הביטחון מדידות בעשרות בתים של בני משפחות של פלסטינים שביצעו פיגועים או חשודים בביצועם או במעורבות בהם, מתוך כוונה להרוס את הבתים בעתיד.

שופטי בית המשפט העליון מתירים למדינה פעם אחר פעם להשתמש באמצעי זה, האסור על פי המשפט הבינלאומי ומהווה ענישה קולקטיבית. זאת, למרות קיצוניותו של צעד זה ועמדתם הברורה של משפטנים בארץ ובעולם לפיה אמצעי זה אינו חוקי. הפניות לבג"ץ במקרים של הריסות בתים מבוססות על החלטה של בית המשפט עצמו, שקבע ב-1988 בעקבות עתירה שהגישה האגודה לזכויות האזרח כי הרשויות חייבות לאפשר למשפחה לפנות לבית המשפט טרם ביצוע ההריסה במקרים של הריסות בתים כאמצעי ענישה. אולם, מאז ניתן פסק דין זה, אישרו השופטים לצבא להרוס כמעט את כל הבתים שבגינם הוגשו עתירות. התנהלות זו אינה יכולה להיחשב לביקורת שיפוטית ואינה אלא מראית עין של ביקורת כזו.