דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

מנכ״ל בצלם במכתב לראש הממשלה: הורה על שחרורו המיידי של שובת הרעב, מוחמד אל-קיק

עדכון: על פי דיווחים בתקשורת, מוחמד אל-קיק והרשויות הישראליות הגיעו ב-26.2 להסכמה, לפיה יפסיק אל-קיק את שביתת הרעב בת 93 הימים. ב-19 במאי 2016 שוחרר אל-קיק ממעצרו המנהלי.

מוחמד אל-קיק. התמונה באדיבות המשפחהמנכ״ל בצלם, חגי אלעד, פנה הבוקר לראש הממשלה, בנימין נתניהו, במכתב שבו ביקש לשחרר באופן מידי את מוחמד אל-קיק, עיתונאי בן 33. אל-קיק, השובת רעב מזה 86 ימים במחאה על מעצרו המנהלי, נמצא במצב אנוש. במכתב, מותח אלעד ביקורת על פסיקתם של שופטי בג״ץ, שסירבו לבקשתו של אל-קיק לעבור לבית חולים ברמאללה, בטענה שאם מערכת הביטחון תבקש לעצרו שוב בעתיד, הדבר יהיה כרוך בסיכון חייהם של חיילים:

״עמדה זו מבטאת שפל חדש של יחס אינסטרומנטלי לבני אדם. ברור שטענה כזו אינה יכולה להצדיק את המשך החזקתו של אל-קיק בבית החולים "העמק", בניגוד לרצונו המפורש. העובדה שבית המשפט קיבל טענה זו מעידה יותר על השופטים, מאשר על סבירותה של הטענה. כך או כך, על רקע ההיסטוריה הארוכה של שופטי בג"ץ כחותמת גומי לאישורם של מעצרים מינהליים – ועל רקע התייחסותו האקטואלית של השופט רובינשטיין למאוויו של אל-קיק כאל "גחמות" – קשה לייחס משמעות משפטית רצינית לפסיקה בעניינו.״

את המכתב חותם אלעד בקריאה לראש הממשלה להורות על שחרורו המידי:

״בשל העובדה שחירותו של אל-קיק מוגבלת כעת מכוח סמכות לא קיימת, קשה לזהות את הגורם הנושא באחריות הישירה להמשך שלילת חירותו וסיכון חייו. האם המפקד הצבאי שהוציא את צו המעצר המנהלי המקורי, ש"הותלה" בינתיים? האם היועץ המשפטי לממשלה, האחראי לתקינות התנהלותה המשפטית של המדינה? האם נשיאת בית המשפט העליון, שעמיתיה יצרו יש מאין כימרה משפטית חדשה, אדם שאינו חופשי ועם זאת אינו עצור? בכל אופן, מה שברור מבחינה מעשית הוא שהעומד בראש הרשות המבצעת יכול להביא, ברצותו, לתוצאה המוסרית האפשרית היחידה במצב הדברים הנוכחי – קרי, שיחרורו המיידי של מוחמד אל-קיק.האחריות לחייו של אל-קיק נמצאת בידך. אני קורא לך – אני מפציר בך – להורות על שחרורו המידי של אל-קיק, לפני שיהיה מאוחר מדי.״