דיווחים

ביום שישי, 5.11.21, בצהריים, יידו צעירים ונערים אבנים לעבר חיילים בסמוך לכפר דיר אל-חטב. על פי עדי ראיה, אחד החיילים נפצע בפניו מאחת האבנים ואז ירה ופגע בבטנו של מוחמד דעדס, בן 15, שמת לאחר זמן קצר. ככזה, משקף הירי הקטלני בדעדס את מדיניות הפתיחה באש שמיישמים כוחות הביטחון בגדה, הרואה בירי כזה מעשה שגרתי כמעט שכלל אינו מחייב נסיבות מיוחדות. הצבא פתח אמנם בחקירת מצ"ח, אולם ניסיון העבר מבהיר כי החקירה תטויח ורק תעניק לכוחות הביטחון הרשאה להמשך האלימות הקטלנית כלפי פלסטינים.

במהלך הלחימה במאי הפציצה ישראל ארבעה מגדלים בעזה. ישראל אמנם הזהירה את הדיירים אך לא איפשרה להם לפנות את רכושם. רימא ג'ודה, בת 50, שגרה עם בעלה וילדה במגדל, סיפרה בעדותה: "ילדים קטנים, נשים, גברים, כולם עמדו בחוץ, ברחובות. זה היה כמו מראה של יום הדין. את יושבת בבית שלך בבטחה ופתאום הוא מופצץ ונהרס כליל, הופך לערמה של אבנים וחול. כל הרהיטים שלך נבלעים בתוך ההריסות, כל הזיכרונות היפים מהימים המאושרים שהעברת בבית אובדים תוך רגע אחד. כאילו לא היו. הרגשתי כאילו כל זה מת".

ב-10.10.21 לפנות בוקר פשטו עשרות חיילים על בית משפחת דענא המורחבת בחברון. החיילים נכנסו לכל הדירות, העירו את הדיירים, תקפו אחד מהם ואז ריכזו כמאה בני משפחה בחדר האורחים וערכו חיפוש אלים בבניין. הם החזיקו את בני המשפחה בחדר עד הבוקר, אז עזבו את המקום כשהם לוקחים איתם את אחד מבני המשפחה. הוא שוחרר לאחר עשרה ימים . כניסות חיילים באישון לילה לבתי פלסטינים הן כבר מזמן חלק משגרת הכיבוש בגדה. החיילים מותירים את בני המשפחה מפוחדים ומותשים, לאחר לילה ללא שינה, בבית הפוך. כל זאת תוך התעלמות מוחלטת מפרטיותם ומההפרעה לשגרת חייהם.

בערבו של יום שישי, 17.9.21, יצאו האחים שאדי ועבדאללה אל-מוחתסב מביתם, הסמוך לאל-חרם אל-איבראהימי (מערת המכפלה) וכשעברו ברחוב ליד מחסום, עיכבו אותם חיילים והתגרו בהם. החיילים אף קיללו את אימם של השניים שהוזעקה למקום כדי להביא את תעודת הזהות של אחד הבנים. כשהאחים קיללו אותם בחזרה, החיילים תקפו אותם ואת אימם ואז עצרו את האחים. הם הוחזקו עד ליום רביעי ואז שוחררו כל אחד בערבות של 1,000 ש"ח. זוהי חלק משגרת החיים של תושבי חברון הפלסטינים תחת הכיבוש: אלימות יומיומית של כוחות הביטחון ומתנחלים, הגבלות קיצוניות על תנועה ומעצרים.

לקראת חצות יידו מתנחלים אבנים על בתים פלסטיניים, בנוכחות חיילים. התושבים הזעיקו את המשטרה ואז הגיעו למקום שוטרים וחיילים נוספים. יידוי האבנים פסק ואז הגיעו החיילים לבית המשפחה, התנפלו על שני צעירים הגרים בבית – בני 19 ו-17 – הכו אותם ועצרו אותם באלימות קשה. מעוצמת המכות, הגדול איבד את ההכרה. המשטרה זימנה פעמיים את הבן הצעיר – קטין – לחקירה, אך כשהגיע נאמר לו שאין להם צורך בו והוא שולח לביתו. אירוע זה משקף את שגרת החיים של הפלסטינים בחברון, שאינם זוכים לשום הגנה מפני אלימות המתנחלים, החיילים והשוטרים, המשתפים ביניהם פעולה.

המרכז הפלסטיני לזכויות האדם (PCHR) ובצלם מפרסמים היום דו"ח משותף המנתח את החקירות, לכאורה, שביצעה ישראל בעקבות הפגנות השיבה שהתקיימו ברצועת עזה, החל ממארס 2018 במשך כשנה וחצי. הדו״ח מראה כיצד ישראל פעלה לטייח את האמת ולהגן על האחראים בדרג המדיני והצבאי, במקום לפעול לנקיטת צעדים נגד אלה שקבעו ויישמו את מדיניות הפתיחה באש הבלתי חוקית, שהביאה למותם של למעלה ממאתיים פלסטינים ולפציעתם של כ-8,000.

ב-24.10.21, בסביבות 22:00, הגיעו כעשרה חיילים לשני בתים בכפר א-זאוויה שליד סלפית ועצרו שני ילדים בני 11. החיילים הורו לאחיו הבגיר של אחד מהם ולאביו של השני להתלוות אליהם. ארבעתם ההועברו ממקום למקום ואז נכלאו עד למחרת ב-14:30 בקרוואן קר, בו הוחזקו אזוקים ומכוסי עיניים. הילדים – שניהם מתחת לגיל האחריות הפלילית, ומלוויהם – שלא נחשדו בדבר, הוחזקו במשך 15 שעות מבלי שאיש דיבר איתם, שאל אותם דבר מה או הסביר להם את המתרחש. לבסוף, הם הוחזרו לכפרם כאילו לא אירע דבר. כאילו השעות האחרונות היו לא יותר משגרה. כיבוש.

ב-25.9.21 בשעות הערב הותקפו נשים וילדות ממשפחת תמימי שבילו באדמתן בחברון על ידי נערים מתנחלים. שניים מבני המשפחה התלוננו על התקיפה בעמדה צבאית סמוכה, ואז תקפו אותם החיילים. אחד מהם נעצר, נלקח לבסיס צבאי, הוכה שוב, ואז נחקר במשטרה – רק לאחר שהחיילים נחקרו – והואשם בתקיפת חיילים וביידוי אבנים. הוא שוחרר בערבות ושב לביתו רק לפנות בוקר. כך הסתיים עוד יום שגרתי של חיים תחת הכיבוש: בילוי שהסתיים במנוסה מנערים אלימים ותלונה לחיילים שהסתיימה באלימות קשה, במעצר שווא, בחקירה שנעשתה בניגוד לכל הכללים ובתשלום של מאות ש"ח.

אתמול (שלישי 23.11) ישראל יצאה למסע הרס ברחבי הגדה המערבית שבו החריבה והחרימה מבני מגורים, אוהלים, מכלאות צאן, מבנים בשלבי בנייה, כביש ואפילו מבנה שנועד לשמש לקבורה. 22 בני אדם, מתוכם 15 ילדים, איבדו בית ביום אחד.

בתחילת נובמבר 2021 החזיקה ישראל במעצר מנהלי 482 פלסטינים, בהם ארבעה קטינים. מעצר מנהלי הוא מעצר ללא משפט, הנעשה בטענה שאדם מתכוון לבצע עבירה בעתיד – מבלי שעדיין עשה דבר. העציר אינו יודע מה הסיבה לכליאתו, אינו יודע מה הראיות נגדו ואינו יודע מתי ישוחרר. בעדויות שגבו תחקירני בצלם מהוריהם של שלושה מהעצירים הקטינים הם מתארים את חייהם בצל החרדה התמידית לשלום בניהם, המתגברת בשל העובדה שישראל מקשה על ביקורי המשפחות בכלא ואוסרת על העצירים לקיים שיחות טלפון.

ביום שני, 13.9.21, אחר הצהריים, שיחקו מוסטפא (בן 13) ומוחמד (בן 15) עמירה באדמות משפחתם בכפר ניעלין שבמחוז רמאללה ופוצצו בקבוקי פלסטיק עם חומר ניקוי ונייר כסף. חיילים התנפלו עליהם, הכו וקיללו אותם, ואז עצרו אותם ולקחו אותם למתקן צבאי. מכאן נמשכה ההתעללות שבה לקחו חלק שוטרים, חוקרים, רופאים ואנשי בית המשפט. איש מהם לא עצר את זה. כך, מדי שנה, נעצרים מאות קטינים פלסטיניים בגדה המערבית על ידי חיילים, הרשאים לנהוג בהם כרצונם. התלונות שמגישים חלקם על האלימות לא זוכות להתייחסות, ולרוב נגמרות בשלב ה"בירורים".

בשעות הערב של ה-10.9.21, תקפו מתנחלים מלווים בחיילים באבנים את ביתם של עבד אל-ג'וואד ומהא אל-ג'עברי.  כצעירים שפלסטינים יידו אבנים על המתנחלים כדי להרחיקם, ירה לעברם אחד החיילים. הפלסטינים נמלטו והחיילים נכנסו לבית משפחת אל-ג'עברי ולבית נוסף בתואנה של חיפוש אחריהם.  כל אותו זמן המשיכו המתנחלים ליידות אבנים על בית משפחת אל-ג'עברי, מבלי שהחיילים ינקפו אצבע כדי להפסיק את ההתקפה. המתנחלים עזבו רק כשהגיעה למקום משטרה וכשחזרו לכיוון קרית ארבע עבר אחד מהם ליד בית משפחת אבו סעיפאן שבשכונת ואדי אל-חסין וירה באקדחו כמה כדורים חיים לעבר הבית.