דילוג לתוכן העיקרי
פרג' תמימי (-א-זרו) לאחר שחרורו ממעצר. צילום: מנאל אל-ג'עברי, בצלם
תפריט
מהשטח
נושאים

חיילים תקפו שני פלסטינים שהתלוננו על אלימות של מתנחלים, ואז עצרו אותם בטענה שתקפו אותם

בשבת 25.9.21, בסביבות השעה 18:30, יצאו ארבע נשים ושתי ילדות בנות 9 ו-12 ממשפחת תמימי (א-זרו) לבלות באדמת המשפחה הסמוכה לבתיהם שבשכונת ג'בל ג'אלס בחברון. במרחק של כחמישים מטרים מהחלקה הוקם המאחז גבעת גל, בצמוד להתנחלות קריית ארבע. זמן קצר לאחר שהתיישבו, הגיעו למקום שני נערים וקיללו אותן. בנות המשפחה ברחו לכיוון ביתן, כשהנערים רודפים אחריהן ומיידים עליהן אבנים, שאחת מהן פגעה ברגלה של ריהאם תמימי, בת 34.

לאחר ששבו הביתה, ניגשו שני אחיה של ריהאם, פרג', בן 36, וחאמד, בן 42, לעמדה הצבאית שבכניסה למאחז כדי להתלונן על הנערים שתקפו את בנות המשפחה ושיידו עליהם אבנים. כשהגיעו לשם, ראו שני חיילים ולידם את שני הנערים. החיילים והנערים התווכחו עם האחים וקיללו אותם. בינתים הגיעו למקום כשלושים חיילים וקצין הורה להם לשוב לביתם.

כאשר הגיעו לכניסה לשביל המוביל לביתם, הם ראו שחמישה חיילים הלכו אחריהם. הוויכוח החל שוב, אז תקפו החיילים את חאמד. פרג' ניסה להפריד ביניהם ודחף שניים מהחיילים, ואז הם התנפלו עליו, הכו אותו ובעטו בו בכל חלקי גופו. אחד החיילים איים עליו בנשק, חייל אחר אזק את ידיו והוא נלקח לבסיס צבאי סמוך. בעת שהמתין שם, אחד החיילים שהכה אותו קודם תקף אותו שוב בכלי מתכת ואיים שיהרוג אותו.

לאחר כמה שעות הוא נלקח לתחנת המשטרה בביתר עילית. שני החיילים שתקפו אותו ואת אחיו היו איתו בג'יפ. כאשר הגיעו, אחד מהחיילים נכנס לחקירה ופרג' נשאר עם החייל השני שדרש ממנו לא להזכיר את התקיפה במהלך החקירה. לאחר מכן הוכנס החייל השני לחקירה, ולאחריה נחקר פרג'. החוקר האשים אותו בתקיפת חיילים וביידוי אבנים, האשמות אותן הכחיש בתוקף. לאחר כשעה הודיע לו החוקר כי נקבע לו דיון בבית המשפט לעוד חצי שנה וכי עליו לשלם ערבות על סך 1,000 ש"ח. רק ב-2:00 לפנות בוקר הגיע פרג' לביתו.

כך הסתיים עוד יום שגרתי של חיים תחת הכיבוש: יציאה למנוחה באדמת המשפחה הסתיימה במנוסה חזרה הביתה מאימת נערים אלימים, פנייה לחיילים לבקשת עזרה הסתיימה באלימות קשה, במעצר שווא, בחקירה שנעשתה בניגוד לכל הכללים ובתשלום של מאות ש"ח.

ריהאם תמימי (א-זרו), בת 34, אם לשניים, סיפרה בעדותה לתחקירנית בצלם מנאל אל-ג'עברי על שארע באותו היום:

אני מורה בבית הספר לבנים על שם יוסרא א-נתשה בחברון, ומתנדבת בפרויקט הצילום של ארגון בצלם. אני גרה עם אימא שלי, נורה, בת 65, אבא שלי, שאכר, בן 74, והבת שלי רזאן, בת תשע. לידנו גרים האחים והדודים שלי עם המשפחות שלהם. הבית שלנו נמצא על הדרך שמובילה למאחז גבעת גל, שהוקם במרחק של 50 מטרים מהבית.

ביום שבת, 25.9.21, בסביבות השעה 18:30, יצאתי עם אימא שלי ובנות הדוד שלי, רוונד, בת 20, חנין, בת 18, שהד בת 12 ורזאן, בת 9, לשבת באדמה שלנו, שנמצאת בין הבית שלנו לבין המאחז. פתאום הגיעו שני מתנחלים, בני 15 בערך, והתחילו לקלל אותנו. הם החזיקו מכלים של גז פלפל. החלטנו לחזור הביתה.

שני המתנחלים הלכו אחרינו עד לכניסה לשביל שמוביל לבתים שלנו. בדרך הם זרקו עלינו אבנים ואנחנו רצנו לכיוון הבתים. אחת האבנים פגעה לי ברגל ימין, זה כאב לי מאוד. התחלתי לבכות וצעקתי על המתנחלים. אח שלי פרג', בן 36, הגיע למקום וכששני המתנחלים ראו אותו הם מיד ברחו לכיוון המאחז. פרג' ראה שאני בוכה וראה שנפצעתי ברגל. הוא קרא לאחי חאמד ושניהם הלכו לעמדה הצבאית שבכניסה למאחז כדי לדבר עם החיילים על מה שקרה. נשארתי בחצר כדי לראות מה קורה איתם. ניסיתי גם לצלם בטלפון.

בעמדה היו שני חיילים. שני הנערים המתנחלים שתקפו אותנו עמדו לידם. שמעתי אותם מתווכחים, היו צעקות בין האחים שלי לבין שני החיילים והנערים. אז הצטרפה לוויכוח גם מתנחלת, היא נראתה לי בערך בת 40. ראיתי שעוד חיילים מגיעים לעמדה.

אחרי בערך עשרים דקות ראיתי את חאמד ואת פרג' חוזרים. ברגע שהם הגיעו לכניסה לשביל שמוביל לבית, הגיעו לשם חמישה חיילים שהתווכחו עם האחים שלי. ראיתי שניים מהם תוקפים את חאמד ומרביצים לו. פרג' ניסה להגן על חאמד ודחף את שני החיילים ואז החיילים התחילו להרביץ גם לו וכיוונו אליו את הנשק שלהם.

אני ואימא רעדנו מפחד, פחדנו שהחיילים יירו באחים שלי. בינתיים הגיעו לשם גם הדודים שלי ראשד וראדי. הם ניסו לחלץ את פרג' מהחיילים. שניים מהחיילים אזקו את הידיים של פרג' לאחור ואז הובילו אותו לכיוון המחנה הצבאי.

פרג' תמימי (א-זרו), בן 36 ואב לשישה, סיפר בעדותו על המכות שקיבל מהחיילים ועל מעצרו לאחר מכן:

פרג' תמימי (א-זרו) מציג את החתכים על גופו לאחר שחרורו. התמונה באדיבות העד
פרג' תמימי מציג את החתכים על גופו לאחר שחרורו. התמונה באדיבות העד

בשבת בערב חזרתי הביתה אחרי יום עבודה בבניין. ברגע שהגעתי לשביל שמוביל לבית ראיתי שני מתנחלים בני 15 בערך רודפים אחרי בנות משפחה שלי, בהן אחותי ריהאם, בת 34, ואמא שלי, בת 65. המתנחלים זרקו עליהן אבנים וקיללו אותן. ראיתי שאבן אחת פגעה ברגל של ריהאם. שני המתנחלים ברחו כשראו אותי. קראתי לאחי חאמד, בן 42, ויחד הלכנו לעמדה הצבאית שבכניסה למאחז גבעת גל, במרחק 50 מטרים בערך מהבית שלנו, כדי לדבר עם החיילים.

כשהגענו לעמדה היו שם שני חיילים ולידם עמדו שני המתנחלים שזרקו את האבנים. סיפרתי לחיילים מה הם עשו ולהפתעתי אחד החיילים קילל אותי והורה לנו להסתלק. אז התפתח ויכוח קולני בינינו לבין החיילים והמתנחלים. אז גם הגיעה לשם עוד מתנחלת, אולי אמא שלהם, וגם היא הצטרפה לוויכוח. תוך כדי כך ראיתי את אחד החיילים מדבר בקשר ואז הגיעו לשם בערך שלושים חיילים. דיברתי עם קצין וסיפרתי לו מה קרה, אבל גם הוא קילל אותי ואת חאמד והורה לנו להסתלק.

כשהגענו לשביל שמוביל לבית שלנו, הפתיעו אותנו בערך חמישה חיילים שכנראה הלכו אחרינו. הם צעקו עלינו וקיללו אותנו, ואנחנו צעקנו עליהם בחזרה. בזמן שהתווכחנו, הם התנפלו על חאמד והכו אותו באגרופים. נכנסתי בין החיילים לבין חאמד בניסיון להגן עליו, ניסיתי להדוף את החיילים, צעקתי עליהם ודחפתי אותם, ואז מיד הם האשימו אותי בתקיפה והתחילו להכות גם אותי. ספגתי מכות ובעיטות בכל הגוף ובפנים וירד לי דם מהגבה השמאלית.

בינתיים דודים שלי ראשד, בן 65, וראדי, בן 52, יצאו מהבית וניסו להרגיע את החיילים ולמנוע מהם לתקוף אותי. חייל אחד הצמיד את הנשק לחזה שלי וחייל אחר סובב לי את הזרוע מאחורי הגב. הם אזקו לי את הידיים באזיקונים מפלסטיק והובילו אותי ליד מחנה צבאי בהתנחלות קריית ארבע, שם הושיבו אותי על הקרקע ואז החיילים קיללו אותי ואיימו להרוג אותי.

בזמן שישבתי שם, אחד החיילים שתקפו קודם אותי ואת חאמד הכה אותי עם כלי מתכת מחודד, דומה לאגרופן, בחזה מימין ובבטן. זה כאב מאוד והתחלתי לצעוק ואז החיילים הרחיקו אותו ממני. צעקתי מכאבים ואז שני חיילים העמידו אותי על הרגליים והכניסו אותי לתוך ג'יפ צבאי. ישבתי שם במשך עשר דקות בערך ואז אחד החיילים נכנס לג'יפ ואיים להרוג אותי אם לא אירגע. הוא הוריד אותי מהג'יפ ושוב הושיב אותי על הקרקע. ישבתי שם שעה בערך.

אחר כך החיילים הובילו אותי לתוך המחנה והשאירו אותי בחצר בערך שעתיים וחצי. חמישה חיילים שמרו עליי וכל הזמן הזה הם לא הפסיקו לקלל אותי וללעוג לי. אחר כך הגיע אדם במדי צבא ושאל אותי אם אני סובל ממחלות כלשהן ועניתי שלא. אמרתי לו שאני סובל מכאבים בגלל המכות מהחיילים, בעיקר מהתקיפה עם המכשיר המתכתי החד. הוא בדק אותי, ניקה לי את הפצעים בראש, בבטן ובחזה ושם לי יוד.

אחר כך, ניגשו אליי שני החיילים שתקפו אותי ואת חאמד ואיימו להרוג אותי. הם ניסו להכות אותי שוב, אבל אז חייל שהיה שם אסר עליהם להתקרב אליי. העלו אותי לג'יפ ולקחו אותי לתחנת משטרה שמחוץ להתנחלות ביתר עילית. שני החיילים שתקפו אותי ואת חאמד היו איתי בג'יפ. לפני שנכנסנו לתחנת המשטרה, ניגש אלינו שוטר. הוא קילל אותי וצעק עליי: "תוריד את הראש ותוריד את העיניים שלך לקרקע!" אז הוא אמר לשני החיילים להשאיר אותי בחצר.

אחד החיילים נכנס לחדר עם החוקר ואני נשארתי בחוץ עם החייל השני, זה שתקף אותי קודם עם מכשיר חד. הוא הורה לי לא להזכיר בחקירה שהוא תקף אותי, אבל אני לא הסכמתי. הוא התעקש ולחץ שלא אזכיר את זה ואני אמרתי שמצלמות המחנה תיעדו את התקיפה ושאני אגיש נגדו תלונה.

אחרי חצי שעה בערך החייל הראשון יצא מחדר החקירה והחייל השני נכנס. אחרי שגם הוא יצא, אחרי עוד חצי שעה, הכניסו אותי לחקירה. היה שם מתורגמן. חוקר שהציג את עצמו בשם רפי דיבר איתי והאשים אותי בתקיפת חיילים וביידוי אבנים. הוא איים עלי שהם יעצרו אותי ויכלאו אותי. הכחשתי את האשמות ואמרתי לו שהחיילים והמתנחלים הם אלה שתקפו אותי ואת המשפחה שלי בלי שום סיבה.

החקירה נמשכה שעה בערך ואז החוקר הודיע לי שנקבע לי דיון בבית המשפט ל-5.4.22. הוא אמר שאני צריך לשלם עכשיו ערבות בסך 3,000 ש"ח. דוד שלי, ראשד, הגיע ודיבר איתו. הוא הצליח להוריד את הסכום ל-1,000 ש"ח, שהוא שילם במקום. יצאנו משם והגענו הביתה בסביבת השעה 2:00 לפנות בוקר. הייתי תשוש וכאוב. עד עכשיו אני סובל מכאבים בכל הגוף.