דילוג לתוכן העיקרי

שגרת כיבוש, מרכז העיר חברון: חיילים תקפו פלסטינים ברחוב ואז האשימו אותם בתקיפה

ביום שישי, 17.9.21, בסביבות השעה 18:00, יצאו האחים שאדי (בן 37) ועבדאללה (בן 23) אל-מוחתסב, מביתם, הסמוך לאל-חרם אל-איבראהימי (מערת המכפלה). כשעברו בסמוך למחסום אל-מחכמה עיכבו אותם שני חי...
לקריאת המאמר המלא בחזרה לדף הסרטון

שגרת כיבוש, מרכז העיר חברון: חיילים תקפו פלסטינים ברחוב ואז האשימו אותם בתקיפה

ביום שישי, 17.9.21, בסביבות השעה 18:00, יצאו האחים שאדי (בן 37) ועבדאללה (בן 23) אל-מוחתסב, מביתם, הסמוך לאל-חרם אל-איבראהימי (מערת המכפלה). כשעברו בסמוך למחסום אל-מחכמה עיכבו אותם שני חיילים מהמחסום לבדיקה, שבמהלכה התגרו בהם. החיילים אף קיללו את אימם של השניים, ערפת, בת 57, שהוזעקה למקום כדי להביא את תעודת הזהות של אחד הבנים. כשהאחים קיללו אותם בחזרה, החיילים תקפו אותם ואת אימם. במהלך האירוע הגיעה למקום אשתו של שאדי, אזרחית ישראל, ותיעדה את האירוע בטלפון הנייד שלה. כשהגיעה לאחר-מכן לתחנת המשטרה בקריית ארבע כדי להגיש תלונה, השוטרים החרימו את מכשיר הטלפון שלה והרחיקו אותה מחברון למשך 15 ימים.

לאחר שנעצרו נלקחו האחים לחקירה בתחנת המשטרה בקריית ארבע ומשם לכלא עופר, שם הוחזקו עד ששוחררו לביתם ביום רביעי 22.9.21 בשעה 21:00, לאחר ששילמו כל אחד ערבות של 1,000 ש"ח.

אירועים אלה הם חלק משגרת החיים של תושבי חברון הפלסטינים תחת הכיבוש; שגרה של אלימות יומיומית מצד כוחות הביטחון ומתנחלים, של הגבלות קיצוניות על התנועה ושל מעצרים. הפעם לא הסתפקו כוחות הביטחון בתקיפה ובאלימות, אלא גם הגדילו והאשימו את התושבים שהם אלה שתקפו את החיילים והחזיקו בהם במעצר שישה ימים.

תחקירני בצלם בחברון, מנאל אל-ג'עברי ומוסא אבו השהש גבו עדויות מהתושבים:

שאדי אל-מוחתסב, בן 37, סיפר על אירועי אותו יום:

ביום שישי, 17.9.21, בסביבות השעה 18:30, יצאתי מהבית עם אח שלי, עבדאללה, לטייל קצת באדמה שלנו באזור זיו, דרומית לחברון. כשעברנו ליד מחסום א-מחכמה חיילים מהמחסום הורו לנו לעצור ולמסור להם את תעודות הזהות. נתתי להם את שלי אבל עבדאללה לא הביא איתו את התעודה, אז התקשרנו לאמא שלנו שתביא לנו אותה למחסום. הרגשתי שהחיילים מתכוונים לעשות לנו בעיות אז התחלתי לתעד בטלפון את מה שקורה. אחד החיילים התעקש לדעת לאן אנחנו הולכים וכשאמרנו לו הוא אמר שאנחנו משקרים לו. בינתיים אמא שלי הגיעה עם תעודת הזהות. היא הצטרפה לוויכוח אבל ביקשתי ממנה לא להתערב כי חששתי מתגובה אלימה מצד החיילים. החיילים בדקו אותנו, החזירו לנו את התעודות והלכנו משם.

כשהיינו במרחק של עשרה מטרים בערך מהמחסום שמענו את החיילים מקללים את אמא שלי. חזרנו אליהם ושאלנו למה הם מקללים אישה מבוגרת. קיללתי אותם בחזרה, כי מאוד כעסתי על היחס אלינו ואל אמא שלנו. באותו רגע שני החיילים שלפו את כלי-הנשק שלהם וכיוונו אותם אלינו. אמא שלי תפסה את הקנים של הרובים ודחפה אותם כלפי קרקע. החיילים דחפו אותה והיא נפלה.

כך תארה האם, ערפת אל-מוחתסב, אלמנה ואם לתשעה, את שאירע באותו ערב:

ערפת אל-מוחסתב. צילום: מנאל אל-ג'עברי, בצלם, 19.9.21
ערפת אל-מוחסתב. צילום: מנאל אל-ג'עברי, בצלם, 19.9.21

אחד החיילים קילל אותי. הבנים שלי, שכבר התרחקו מהמחסום, שמעו את הקללות והתרגזו. אחד מהם קילל את החייל בחזרה. ואז שני החיילים הרימו את כלי-הנשק שלהם וכיוונו אותם אל הבנים שלי. אני ניסיתי לכוון את הרובים שלהם אל הרצפה. החיילים דחפו אותי ונפלתי על הכביש, ואז הם הרביצו לשאדי ולעבדאללה. הם הפילו אותם ודרכו עליהם. צעקתי וניסיתי להרחיק את החיילים.

אז הגיעה אנטואנט, אשתו של הבן שלי שאדי, שהייתה בביקור אצלנו. היא גרה באשקלון ומדברת עברית טובה. גם היא ניסתה להרחיק את החיילים משאדי ומעבדאללה ואז הגיעו עוד חיילים ושוטרי מג"ב. קצין מג"ב ניסה למשוך את שאדי ועבדאללה משני החיילים, אבל הם המשיכו לתקוף אותם. אני ואנטואנט ספגנו מכות כשניסינו לחלץ אותם. ראיתי את החיילים מרביצים לבנים שלי בקתות הרובים ובועטים בהם. ראיתי את אחד החיילים מרים את הרובה כמה פעמים ונורא פחדתי שהוא יהרוג את הילדים שלי. ניסיתי עוד פעם להרחיק את החיילים מהם, ואז אחד החיילים דחף אותי בכוח ונפלתי על הגב. אחר כך הוא הרביץ לי בקת הרובה על זרוע שמאל. כאב לי מאוד.

אחרי שהם לקחו את הבנים שלי הלכתי עם אנטואנט לתחנת המשטרה ג'עברה (בקריית ארבע) כדי להגיש תלונה. שוטר הכניס את אנטואנט ואני נשארתי בחוץ. רק בסביבות השעה 3:30 לפנות בוקר אנטואנט יצאה מתחנת המשטרה. היא סיפרה שהם חקרו אותה כחשודה בתקיפת חיילים. כשהיא אמרה להם שזה לא נכון ושיש לנו הוכחה, כי היא תיעדה את הכול בטלפון, הם החרימו את הטלפון שלה והורו לה לעזוב את חברון ולא לחזור אליה למשך 15 ימים. אנטואנט ליוותה אותי הביתה ואז עזבה את חברון עוד באותו לילה.

סבלתי מכאבים עד הבוקר, ואז הלכתי לבית החולים עאליה. עשיתי בדיקות והתברר שיש לי חבורות בחלקים שונים בגוף ונחבלתי בכף יד שמאל. טיפלו בי וחזרתי הביתה. עד עכשיו אני סובלת מכאבים ומודאגת וחוששת לגורל הבנים שלי, עבדאללה ושאדי.

שאדי אל-מוחתסב סיפר בעדותו מה קרה לאחר שנעצר:

החיילים לקחו אותי ואת עבדאללה למקום סמוך למחסום עבד, במרחק של פחות ממאה מטר ממחסום אל-מחכמה. הם רצו להמשיך להרביץ לנו, אבל שוטר מג"ב שהיה שם אמר להם להפסיק ואז הם לקחו אותנו לתחנת המשטרה באל-חרם אל-איבראהימי (מערת המכפלה). החזיקו אותנו שם בערך שעתיים ואז העבירו אותנו לתחנת משטרת ג'עברה (קריית ארבע), כשהידיים שלנו אזוקות. הכניסו אותנו לחצר של תחנת המשטרה. הפנים של עבדאללה היו מכוסות בדם. שני החיילים שתקפו אותנו נכנסו לחדר החקירות ואנחנו נשארנו בחוץ בערך שעתיים. אחרי ששני החיילים יצאו הכניסו אותי לחדר החקירה.

היו שם חוקרת ומתורגמן. אמרתי להם שאני לא יודע עברית, למרות שאני יודע. החוקרת האשימה אותי בהתפרעות ובתקיפת חיילים. אמרתי לה שזה לא נכון ושתסתכל בצילומים שלי כדי לראות שאני צודק. החוקרת התחילה לצפות בסרטון בטלפון שלי, אבל כיבתה את הטלפון לפני שסיימה לצפות. אחרי רבע שעה בערך הוציאו אותי מהחדר והכניסו את עבדאללה. שוטר לקח אותי לחדר אחר, שבו צילמו אותי ולקחו ממני טביעות אצבעות. אחרי החקירה של עבדאללה השוטר הכניס אותנו למסדרון שבין החדרים, שבו היו גם החיילים שתקפו אותנו.

שמעתי את אחד מהם אומר לשני שאשתי אנטואנט נמצאת מחוץ לתחנה ושהיא מבקשת להיכנס כדי להגיש נגדם תלונה. כמה חיילים הסיעו אותנו מרחק קצר למרפאה צבאית, שם לא נתנו לנו טיפול אלא רק מילאו טופס רפואי. אחר כך הכניסו אותנו לקרוואן ונשארנו שם כל הלילה בקור, אזוקים ומכוסי עיניים. לא נתנו לנו אוכל או שתייה עד השעה 7:00 בבוקר.

בבוקר החיילים לקחו אותנו לבית חולים ישראלי שאני לא זוכר את שמו. הם לקחו את עבדאללה לבדיקות ואני חיכיתי בתוך הג'יפ במשך ארבע שעות בערך. הידיים שלי היו אזוקות והעיניים מכוסות. אחרי שעבדאללה יצא לקחו אותנו לכלא עופר. באותו היום היה אמור להיות לנו דיון בבית המשפט, אבל עורך הדין שלנו אמר שהוא נדחה ליום רביעי. הוא אמר שהתביעה אמרה שתביא צילומים שמוכיחים את אשמתנו. ביום רביעי הדיון התקיים בלעדינו, והתקבלה החלטה לשחרר אותנו בערבות של 1,000 ש"ח לכל אחד. שילמנו את הערבות ושוחררנו באותו היום בערך בשעה 21:00.

 

סרטונים אחרונים