דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

שלוש שנים כמעט לאחר הריגתו של סמיר עווד: עד סוף השנה יוגשו כתבי אישום בסעיף מינורי

פינויו של סמיר עווד לבית החולים. צילום: עבד א-נאסר מוראר, 15.1.13.
פינויו של סמיר עווד לבית החולים. צילום: עבד א-נאסר מוראר, 15.1.13.

בג"ץ קבע אתמול, 8.11.15, כי על פרקליטות המדינה להגיש את כתבי האישום נגד שני חיילים שהיו מעורבים בהריגתו של סמיר עווד בן ה-16 עד לסוף חודש דצמבר 2015, כמעט שלוש שנים לאחר הריגתו. בנוסף קבע בג"ץ כי העתירה שהגישו אחמד עווד, אביו של סמיר, ובצלם מיצתה את עצמה, אלא אם פרקליטות המדינה תעדכן בדבר שינוי בהחלטתה זו. במקרה כזה, יוכלו העותרים לפנות שוב לבית המשפט. קביעת בג"ץ באה לאחר הודעתה של פרקליטות המדינה מיום ה-4.11.15 כי קיבלה החלטה סופית להעמיד לדין את שני החיילים בגין "מעשה פזיזות ורשלנות בכלי ירייה". להחלטה זו של פרקליטות המדינה קדמה המלצה זהה של פרקליטות מחוז מרכז, ולפני כן, של התביעה הצבאית ושל הפרקליט הצבאי הראשי, כפי שמסרה לבית המשפט פרקליטות המדינה עוד ב-15.3.15. לפני קבלת ההחלטה הסופית נערכו שימועים לשני החיילים, ובעקבותיהם נאספו ראיות נוספות במסגרת השלמת חקירה. לפי הודעת פרקליטות המדינה, בחומר החקירה שנאסף אין די כדי לקבוע, ברמה הנדרשת במשפט הפלילי, כי מי משני החיילים גרם למותו של עווד.

כפי שפרסם בצלם לפני כחצי שנה, לאחר שפרקליטות המדינה הודיעה על כוונתה להעמיד לדין את שני החיילים על סעיף אישום מינורי זה, הרג של נער פצוע ונמלט שלא סיכן איש על-ידי יריות בגבו איננו יכול להיחשב "מעשה פזיזות ורשלנות". הפער בין חומרת המעשים לקלות העבירה בכתב האישום בלתי נתפס ומקומם ומשדר מסר של זילות חייהם של פלסטינים בשטחים מצד הרשויות. פרקליטות המדינה, שאישרה בהחלטתה את ההעמדה לדין על סעיף זה, הבהירה שוב לאנשי כוחות הביטחון בשטחים: גם אם תהרגו פלסטינים שלא מסכנים איש, נעשה הכול כדי לטייח את המעשים ולוודא שלא תידרשו לתת על-כך דין וחשבון. מעבר לכך, אין זה ברור מדוע נדרשו לרשויות כמעט שלוש שנים ועתירה לבג"ץ כדי להגיע להחלטה להגיש כתב אישום בסעיף כזה.

מאכזב להיווכח שוב כיצד בג"ץ מקבל בסלחנות את המשך גרירת הרגליים של פרקליטות המדינה בעתירה זו. בדיון הקודם בעתירה, ב-1.12.14, הורה בית המשפט לפרקליטות לקבל החלטה סופית בתיק בתוך שלושה חודשים. אף על פי כן, בית המשפט אישר דחיות חוזרות ונשנות של מועד קבלת ההחלטה בתיק, במקום לקבוע נורמה מחייבת ראויה. גם בדיון היום, שהתקיים לאחר שהתקבלה החלטת פרקליטות המדינה על ההעמדה לדין, בית המשפט נתן למדינה ארכה של כחודשיים נוספים עד להגשת כתבי האישום.

בסופו של יום, התוצאה הצפויה היא זו: נער פלסטיני שלא סיכן איש נורה למוות על ידי חיילים. לאחר מאבק משפטי ממושך, מסתמן כי יוגשו בסופו של דבר כתבי אישום בתיק זה, אך על סעיף מינורי ומגוחך ולאחר סחבת של כשלוש שנים, שנמשכה אפילו לאחר עתירה לבג"ץ. על אף העובדה ששופטי בג"ץ עצמם היו מודעים היטב להתמשכות ההליכים בתיק הזה, שמלכתחילה הביאו להגשת העתירה, הם איפשרו את ההתנהלות של הפרקליטות לכל אורך הדרך. לתוצאה זו שותפים רבים, החל ממפקדיהם של החיילים היורים ובחוקרי מצ"ח, עבור בפרקליטות הצבאית, בפרקליטות המדינה ובעורכי דינם, וכלה בשופטי בג"ץ – כולם נושאים באחריות למסר שאותו מבטאת תוצאה זו.

רקע על המקרה:

בבוקר יום שלישי, ה-15.1.13, לאחר שסיים את הבחינה האחרונה לפני חופשת מחצית השנה, יצא סמיר עווד, בן 16, תושב בודרוס, ביחד עם כמה מחבריו לאזור גדר ההפרדה מדרום-מערב לכפר, מרחק כ-300 מטרים מבית ספרם. מעדויות שגבה תחקירן בצלם איאד חדאד מכמה מהנערים, שאחד מהם צפה במתרחש מרחוק, עולה כי היה בכוונתם ליידות אבנים על הסיורים שמאבטחים את הגדר, כפי שעושים נערים באזור באופן קבוע. מהעדויות עולה כי כשהנערים התקרבו לגדר הם הבחינו כי אחד השערים הקבועים בה פתוח, ועל כן העריכו כי חיילים נמצאים באזור, וניסו לאתר אותם. גדר ההפרדה מורכבת מגדר ראשית ומגדרות תיל לפניה, שאמורות למנוע את הגישה אליה, אך באזור בודרוס יש כמה פתחים בגדרות התיל. אחד הנערים נכנס בעד פתח מאולתר בגדר התיל הראשונה, לא ראה דבר, וחזר על עקבותיו. לאחר מכן, עבר סמיר עווד לבדו בפתח והמשיך לעבר הגדר הראשית עצמה.

גורמים צבאיים מסרו לכלי התקשורת, כי לוחמים מגדוד 71 של חיל השריון ביצעו מארב במקום. מתחקיר בצלם עולה כי חיילים התמקמו מצדה של הגדר הפונה לבודרוס. מהמידע שבידי בצלם עולה כי בעת שסמיר עווד היה בין גדר התיל לגדר הראשית, הופיעו ארבעה חיילים ויתר הנערים ברחו בחזרה לכפר. עווד ניסה ככל הנראה בשלב זה לברוח אך היה לכוד בין הגדרות. החיילים קראו לו לעצור וירו באוויר ולאחר מכן ירו בו ברגלו בעת שניסה להימלט. הוא נפצע ונפל על הקרקע אך כשניסה להמשיך ולהימלט, ירו בו החיילים בשנית. מירי זה נפצע סמיר עווד משני קליעים, אחד בגבו והשני בראשו.