הצבא סגר את תיק החקירה אודות הריגת 21 בני משפחת סמוני בעזה

פורסם: 
1.5.12

הפרקליטות לעניינים מבצעיים הודיעה היום לבצלם כי היא סגרה את תיק חקירת המצ"ח בתלונה שהגיש בצלם לבירור נסיבות הריגתם של 21 מבני משפחת סמוני עזה במבצע "עופרת יצוקה", בלא לנקוט בכל צעדים נגד האחראים. במכתב שנשלח לבצלם ולמרכז הפלסטיני לזכויות האדם בעזה (PCHR) כתבה רס"ן דורית תובל מהפרקליטות לעניינים מבצעיים כי החקירה הפריכה לחלוטין כל טענה הנוגעת לפגיעה מכוונת באזרחים, כמו גם לפזיזות וקלות דעת ביחס לפגיעה אפשרית באזרחים או לרשלנות המקיימת אחריות פלילית. התשובה לא מפרטת את ממצאי החקירה, אינה מביאה נימוקים להחלטת הסגירה, ואינה מספקת כל מידע חדש לגבי נסיבות האירוע.

בתגובה להודעה אמרה עו"ד יעל שטיין, מנהלת המחקר של בצלם: " לא ייתכן שבמערכת מתוקנת יימצא שאיש אינו אחראי לפעולה של הצבא שהובילה להרג של 21 בני אדם שלא היו מעורבים בלחימה, וששהו במבנה בהוראת הצבא, אפילו אם הדבר לא נעשה במכוון. האופן שבו הצבא פוטר עצמו מאחריות במקרה זה, ולו כזו שתכיר בחומרת האירוע ותבהיר את נסיבותיו גם אם מדובר בתאונה, הוא מקומם. ההתנערות מהאחריות למותם של מאות אזרחים אחרים ולנזק העצום שגרם מבצע עופרת יצוקה, ממחישה שוב את הצורך במנגנון חקירה חיצוני מהצבא".


פינוי גופות מחורבות ביתו של ואיל א-סמוני בשכונת זייתון בעזה. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 18.1.09


משפחת סמוני

ביום ראשון ה-4.1.09, ריכזו חיילים כמאה מבני משפחת א-סמוני המורחבת בבית משפחת ואאיל א-סמוני בשכונת א-זייתון בעיר עזה. למחרת בבוקר, בעת שכמה מבני המשפחה ניסו לצאת מהבית, ירה עליהם הצבא טיל או פגז, שמפגיעתו נהרג אחד מבני המשפחה ושני אנשים אחרים נפצעו. כמה שניות לאחר מכן ירה הצבא שני פגזים או טילים נוספים שפגעו פגיעה ישירה בבית והוא קרס על יושביו. 21 מבני המשפחה, בהם 9 ילדים, נהרגו ועשרות בני משפחה נוספים נפצעו. למרות פניות חוזרות ונשנות של הצלב האדום, בצלם וארגונים נוספים לזכויות האדם מנע הצבא את חילוץ הפצועים עד ל-7.1.09. לאחר מכן הרס הצבא את המבנה על גופות ההרוגים ופינויין התאפשר רק לאחר נסיגתו, כשבועיים לאחר האירוע.

היעדר דין וחשבון בנוגע לפעולות הצבא במהלך מבצע עופרת יצוקה

שלוש שנים לאחר תום המבצע, תוצאותיהן של עשרות חקירות מצ"ח לוטות בערפל שמייצרת הפרקליטות הצבאית ולא ידוע מה עלה בגורלן של רובן. מפרסומים בתקשורת ומתשובות הפרקליטות לבצלם עולה כי בעקבות המבצע הוגשו בסך-הכול שלושה כתבי אישום: על גניבת כרטיס אשראי, על שימוש בילד בן תשע כבמגן אנושי ועל "הריגת אלמוני". בשלושה מקרים נוספים הועמדו שישה קצינים לדין משמעתי: שניים בגין ירי פגזים נפיצים שפגעו במתחם אונר"א, שלושה בגין הפגזת מסגד אל-מקאדמה שבה נהרגו 15 פלסטינים, בהם תשעה אזרחים, ואחד בגין שימוש באדם כבמגן אנושי.

מציאות זו אינה מפתיעה. כל החקירות נפתחו באיחור רב, הראשונות בהן, עד כמה שידוע לבצלם, נפתחו רק בחודש אוקטובר 2009 – עשרה חודשים לאחר תום המבצע. יותר משלוש שנים לאחר המבצע הסיכויים שחקירות נוספות יבשילו לכדי כתבי אישום קלושים ביותר.

החשדות שהעלו בצלם וארגונים ישראליים, פלסטיניים ובינלאומיים להפרות של הוראות המשפט ההומניטארי הבינלאומי במהלך "מבצע עופרת יצוקה" על ידי הצבא לא נחקרו באופן רציני. רוב התלונות שהגיש בצלם, הסתיימו בלא כלום. בנוסף, רוב החקירות לא עסקו, ככל הידוע לבצלם, באחריותם של הדרגים הבכירים והתמקדו בהתנהגותו של חייל כזה או אחר.