בית משפחת אל-חאג' שהופצץ במחנה הפליטים ח'אן יונס ב-10.7.14. בהפצצה נהרגו שמונה מבני המשפחה. צילום: מוחמד סעיד, 10.7.

על המשמעויות המוסריות והמשפטיות של מדיניות תקיפות בתי המגורים ברצועת עזה בקיץ 2014.
בצלם מפרסם היום (רביעי, 28.1.2015) דו"ח על מדיניות ההפצצות של בתי מגורים בעזה במהלך מבצע "צוק איתן". הדו"ח עוסק באחד המאפיינים המחרידים והייחודיים של הלחימה ברצועה בקיץ: הפצצות שבהן נהרגו מאות בני אדם – יותר מרבע מהפלסטינים שנהרגו במהלך הלחימה – וסיפורן החוזר ונשנה של משפחות פלסטיניות על הרוגיהן הרבים, ועוד משפחה, ועוד משפחה, שבשנייה אחת ביתה, ועולמה, חרבו עליה. החמאס ביקש במכוון לפגוע באזרחים ואף הצהיר על כך בגלוי עומת זאת, ממשלת ישראל טענה שהיא פעלה על מנת למנוע פגיעה באזרחים בעזה. האמנם?

תושבות ח''ירבת עין כרזליה אחרי ההריסה בינואר 2014. צילום: בצלם

הבוקר הגיעו דחפורי המנהל לקהילה הקטנה המורכבת מחמש משפחות בצפון בקעת הירדן. אנשי המנהל הרסו את כל המבנים בקהילה, כולל שבעת אוהלי המגורים של המשפחות, והותירו אותן, בפעם השלישית מאז ינואר 2014, ללא קורת גג. ההריסות הקודמות בוצעו בינואר ופברואר 2014. בנוסף, באפריל 2014 הרסו הרשויות חלק מהמבנים בקהילה.

ילד על רקע אחד המגורונים של קהילת אל-כעאבנה. צילום: עאמר עארורי, בצלם, 18.1.15.

ב-12.1.15 הגיעו אנשי המנהל האזרחי לקהילת אל-כעאבנה הקטנה הסמוכה לואדי קלט והביאו עמם צווים המורים לתושבים להתפנות בתוך 48 שעות בגין "פלישה טריה לאדמות מדינה". עו"ד שלמה לקר הגיש למנהל האזרחי השגה על צווי הפינוי. הקהילה יושבת במקומה הנוכחי מאז 1983, לאחר שגורשה פעמיים מנקודות התיישבות קודמות לצורך הקמת התנחלויות. בסוף דצמבר 2014 קיבלו כל משפחות הקהילה מהאיחוד האירופי מגורונים שהחליפו את צריפיהן הרעועים. על המנהל האזרחי לאפשר לקהילות הבדואיות לחיות בהתאם לאורח חייהם, לתכנן את קהילותיהם, לבנות את בתיהם באורח חוקי, לחברם לתשתיות ולספק להם שירותים בסיסיים של בריאות וחינוך.

צילום: צלף יורה כדורי טוטו על מיידי אבנים, א-נבי סאלח. חיים שוורצנברג, 5.12.2014.

בחודשים האחרונים הרחיבו כוחות הביטחון מאוד את הירי של כדורים חיים בקוטר 0.22 אינץ' בעימותים עם פלסטינים בגדה המערבית. ירי כזה מבוצע כיום כמעט בכל שבוע במוקדי הפגנות ועימותים רבים. מרבית הנפגעים היו צעירים פלסטינים, בהם קטינים, אולם בחודשיים האחרונים נפצעו גם אישה, לפחות שלושה צלמים ומפגין בינלאומי. לבצלם אין נתונים מלאים אודות היקף הנפגעים מירי זה. ב-9 בדצמבר אישר מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית, תת אלוף תמיר ידעי, כי הצבא אימץ מדיניות של ירי אש חיה על מיידי אבנים באזור.

תושבי ח'ירבת סוסיא הפלסטינים נאלצים לראות מולם כל יום את בתי הקבע החזקים והמוגנים של ההתנחלות סוסיא, שהוקמה בשנת 1983. הצבא פינה אותם מהכפר המקורי שלהם, ואוסר עליהם לבנות במקום מושבם הנוכחי. גם נגד האוהלים והמבנים הארעיים שהקימו הוציא הצבא צווי הריסה. כשבחוץ משתוללת סערה העוול הזה זועק אף יותר מתמיד. נסר נוואג'עה, תחקירן השטח שלנו בדרום הר חברון ותושב סוסיא, צילם עבורנו מראות מהסערה.

צילום: עארף דראר'מה, בצלם, 1.1.15.

באחד בינואר, כשהחזאים כבר דיווחו על הסערה המתקרבת, הרסו הצבא והמנהל האזרחי אוהלים של חמש משפחות בקהילת ח'רבת אום אל-ג׳מאל בבקעת הירדן וחלק מרכושן. ההריסה הותירה 30 אנשים, מתוכם 22 קטינים חשופים לפגעי מזג האוויר, אולם הרשויות לא טרחו לספק להן פתרון חלופי. הסהר האדום והרשות הפלסטינית סיפקו למשפחות אוהלים חלופיים, אולם אלה אינם מספקים הגנה טובה נגד גשם. במהלך הסערה התגייס ארגון מחסום ווטש וסיפק לתושבים גלילי ניילון לאיטום האוהלים. בפברואר שעבר דיווחנו על הריסה של כל המבנים בקהילה זו על-ידי הצבא.

אזור א-זנה מזרחית לח'אן-יונס, 4.12.14

תחקירן בצלם בצפון רצועת עזה, מוחמד סבאח, מתעד בתקופה האחרונה את החיים בין החורבות שהותירה הלחימה. הוא מספר: "במהלך הלחימה ב"צוק איתן" לא יכולנו להסתובב כמעט ברחבי הרצועה ולתעד את המתרחש, בגלל הסכנה לחיים שלנו. בשלושת החודשים האחרונים, אני ח'אלד אל-עזאייזה ומוחמד סעיד, תחקירני בצלם ברצועת עזה, עוברים משכונה לשכונה, מבית לבית. מצלמים את מה שהיו פעם שכונות תוססות ובתי מגורים צפופים והיום נותרו מהם רק חורבות, ופוגשים את האנשים שחיים בלי כלום בין ההריסות. אנחנו שומעים מהם על הניסיונות להתגונן מהקור ומהגשם, על הייאוש ועל חוסר האונים. ממדי ההרס הם בלתי נתפסים, כמו חלום בלהות. רק הילדים, שמשחקים בתוך החורבן נותנים קצת תקווה."

שנת 2014 הייתה שנה איומה: מהשנים הקטלניות והאכזריות בתולדות הכיבוש. שנת 2014 הייתה שנה איומה: מהשנים הקטלניות והאכזריות בתולדות הכיבוש. אלפי הרוגים פלסטינים בעזה, עשרות בגדה, ועשרות הרוגים ישראלים בשטחים ובישראל. את אלפי הבתים שנהרסו יידרשו שנים לבנות; את החיים שנהרסו – איש לא יוכל לדעת: כל משפחה וסבלה, כל אדם וכוחותיו. אחרי כל כך הרבה הרג, הרס, סבל וכאב, יש רצון אנושי טבעי "לחזור לשגרה". אבל עבור מיליוני הפלסטינים שחיים תחת כיבוש, זאת "שגרה" שמשמעה חיים שחשופים לפגיעה כל הזמן, כמעט בלי הגנה. השגרה הזו קטלנית, היא לא מבטיחה צדק או שלווה, והיא פסולה מוסרית. אסור לחזור לשגרה, כי הפרות של זכויות האדם אסור שיהפכו "שגרה", לא אחרי 47 שנים ולא אחרי מאה. אנחנו כאן כדי להפר את השגרה.

החיילים, הנער שהותקף וכלבי התקיפה בבית אומר. צילום: מוחמד עווד, בצלם, 23.12.14

ביום שלישי ה-23.12.14 התפתח עימות בין פלסטינים לחיילים בסמוך ל"שטח הביטחוני המיוחד" המקיף את ההתנחלות כרמי צור, שאדמותיו נגזלו מתושבי בית אומר. פלסטינים יידו אבנים על חיילים ואלה הגיבו בירי אמצעים לפיזור הפגנות. במהלך האירוע הביאו חיילים למקום כלבי תקיפה, ואחד הכלבים תקף נער פלסטיני בן 16 ונשך אותו. הנער נלקח על-ידי החיילים לבית חולים, אושפז ללילה אחד ומשם נלקח למעצר. אין זו הפעם הראשונה שבצלם מתעד שימוש של הצבא בכלבים לתקיפת אזרחים פלסטינים. בצלם שב וקורא לצבא להפסיק את השימוש המחריד באמצעי זה. שיסוי כלבים בבני אדם הנו שיטת פעולה מעוררת חלחלה, פסולה מוסרית וחוקית.

מחסום ה-DCO בסמוך לרמאללה. למעלה ממאה אלף פלסטינים תושבי האזור אינם מורשים לעבור מאז תחילת שנות ה-2000. צילום: סוהיר עאבדי, בצלם, 18.6.13.

השופט דב פולוק זיכה מתנחל שפרץ מחסום לתוך שטחי איי, וקבע שלא ראוי שאזרח ישראלי יסבול מאפליה בשל מוצאו ודתו. על יתר האוכלוסייה בשטחים, רובה הגדול, שסובל מאפליה יום יום, לא היה לו מה להגיד.

בצלם פועל מזה למעלה משני עשורים למען זכויות האדם בגדה המערבית וברצועת עזה וכדי להבטיח עתיד שבו יחיו ישראלים ופלסטינים בחירות ובכבוד.