אחד החלונות שנאטמו הבוקר בבית המשפחה. צילום: עאמר עארורי, בצלם, 1.7.15

היום, ה-1.7.15, אטמו שוטרים את בית משפחתו של עודיי אבו אל-ג'מל, אחד ממבצעי הפיגוע בבית הכנסת בהר נוף בנובמבר האחרון. בני המשפחה קיבלו צו הריסה לביתם כבר יומיים לאחר שבוצע. עתירה שהגישו לבג"ץ נגד ההריסה באמצעות המוקד להגנת הפרט נדחתה. אטימת הבית היא צעד דרקוני ונקמני, שננקט נגד משפחה שלמה שלא עשתה דבר ושאינה חשודה בדבר.

ביום שני, 29.6.15, בסביבות 11 בלילה, ירו פלסטינים מתוך רכב נוסע בארבעה ישראלים שנסעו במכוניתם בכביש אלון, ליד התנחלות שבות רחל, בדרכם חזרה ממשחק כדורסל בהתנחלות סמוכה. כל יושבי הרכב נפצעו מן הירי, מלאכי רוזנפלד, בן 25, תושב ההתנחלות כוכב השחר נפצע אנושות ומת מפצעיו למחרת, שלישי, 30.6. בצלם מביע זעזוע מההרג, מוסר את תנחומיו הכנים למשפחת רוזנפלד ומאחל החלמה מהירה לפצועים.

בצלם מגנה בתקיפות כל פגיעה מכוונת באזרחים.

תושבי קהילת ח'ירבת בסלייה מכבים שריפה שפרצה בין קהילתם לבין חומסה בעקבות אימוני הצבא. צילום: עארף דראר'מה, בצלם, 25.6.15

בחודש יוני פינו הצבא והמנהל האזרחי מבתיהם מאות תושבים פלסטינים המתגוררים בקהילות קטנות בבקעת הירדן לצורך אימונים. בסך הכל התקיימו החודש שבעה ימי אימונים בבקעה שבגינם פונו תושבים, ומתחילת השנה התקיימו עשרים ימי אימונים כאלה. הפינויים משבשים את שגרת חייהם של התושבים וכרוכים בקשיים רבים. בנוסף לכך, בחלק מהמקרים גרמו האימונים לדליקות בשטחי מרעה ובשטחים מעובדים המשמשים את הקהילות. הפגיעה בתושבי הבקעה אינה תוצר לוואי של האימונים. היא נועדה להפעיל על הקהילות לחץ במטרה שיעזבו את האזור לצמיתות. על ישראל להפסיק מדיניות זו לאלתר ולאפשר לתושביה הפלסטיניים של בקעת הירדן לחיות בישוביהם ללא הפרעה.

תושבים מתפנים מבתיהם במהלך הפוגה הומניטארית בבית חאנון. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 26.7.14

דו"ח האו"ם על הלחימה ברצועת עזה בקיץ האחרון דוחה את התפיסה הרווחת בקרב גורמים רשמיים בממשלה ובצבא בנוגע למותר ולאסור במהלך לחימה בשטח מאוכלס בצפיפות. נקודת המוצא של הוועדה שונה מזו של גורמים אלה: לפי הוועדה, רצועת עזה היא שטח שחיים בו יותר ממיליון וחצי אזרחים שמתנהלת בו לחימה, היא אינה שדה קרב שחיים בו, בין היתר, גם אזרחים. הדו"ח קובע כי לא ניתן להצדיק את הפגיעה העצומה באוכלוסייה האזרחית במהלך הלחימה או לפרש את המשפט ההומניטארי הבינלאומי באופן שיהפוך אותה לחוקית, גם בהתחשב בשיטות הפעולה של חמאס והארגונים האחרים. בנוסף, קובעת הוועדה שהאחריות להפרת החוק מוטלת על הדרגים המדיניים והצבאיים הבכירים, שהתוו את המדיניות ונמנעו מלשנותה גם כשהתבררו תוצאותיה הקטלניות.

מדו"ח חדש שבצלם מפרסם היום עולה כי עבור נאשמים פלסטינים מעצר עד תום ההליכים הוא הכלל, ולא החריג, וזהו הגורם העיקרי לכך שרוב ההליכים מסתיימים בעסקאות טיעון, ולשיעור ההרשעות העצום. בתי המשפט הצבאיים מתנהלים לכאורה כבתי משפט לכל דבר: ישנם תובע וסנגור; ישנם סדרי דין, חוקים ונהלים; ישנם שופטים הכותבים החלטות ופסקי דין בשפה משפטית מנומקת. ואולם, מאחורי החזות המהוגנת מתנהל אחד ממנגנוני הכיבוש הפוגעניים ביותר. כללי המשפט הישראלי, שהוחלו לכאורה על בתי המשפט הצבאיים, רוקנו למעשה מתוכן והם משמשים בעיקר להלבנת תדמיתה של מערכת המשפט הצבאית.

נאדיה אבו אל-ג'מל וילדיה. הצילום באדיבות המשפחה.

מאז הפיגוע בבית הכנסת בשכונת הר נוף בחודש נובמבר 2014, שבו הרגו מפגעים פלסטינים ארבעה מתפללים ופצעו שבעה נוספים, מאיימות הרשויות לנקוט צעדי ענישה קשים נגד בני משפחות המפגעים: לבתיהם הוצאו צווי הריסה ומשרד הפנים מאיים לגרש מירושלים את נאדיה אבו אל-ג'מל, אשתו של אחד ממבצעי הפיגוע. גירושה של אבו אל-ג'מל וילדיה משמעותו ניתוקם מקרובי משפחתם ומחבריהם,ושלילת הביטוח הרפואי של הילדים ומניעת שירותים רבים אחרים. על הרשויות להפסיק לאלתר את צעדי הענישה נגד בני המשפחה, שאינם חשודים בעבירה כלשהי. להימנע מהריסת הבתים, לחדש את אישור התושבות של נאדיה אבו אל-ג'מל ולהימנע משלילת מעמדם וזכויותיהם הסוציאליות של ילדיה.

ח'דר עדנאן במאפייה שלו. צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס, 21.6.13

לפי פרסומים בתקשורת, על-פי ההסכם שהושג בין עורך דינו של ח'דר עדנאן לבין התביעה הצבאית, עדנאן יפסיק באופן מיידי את שביתת הרעב שלו וישוחרר ממעצרו המנהלי ב-12 ביולי. עדנאן, תושב עראבה, שבת במחאה על מעצרו המנהלי הנמשך במצטבר זה קרוב לשש שנים, מבלי שיואשם בעבירה כלשהי.

מוחמד חמאד בן 11 שנפצע קשה מירי חי, בבית החולים ברמאללה. צילום: איאד חדאד, בצלם, 19.3.15.

בחודשים האחרונים תיעד בצלם באזור רמאללה עשרות מקרים שבהם נפצעו פלסטינים, חלקם באופן חמור, מירי חי של כוחות הביטחון, רובו ככל הנראה בתחמושת "טוטו". כדורי "טוטו" הם כדורים חיים בקוטר 0.22 אינץ', שעוצמת פגיעתם נמוכה מזו של כדורים חיים "רגילים", אך הם עלולים להיות קטלניים או להסב פגיעות קשות. השימוש התכוף והמנוגד להוראות בירי חי במהלך הפגנות מעיד על כך שאין מדובר במקרים חריגים אלא ביישום של מדיניות, שהיא בלתי חוקית. בצלם קורא לכוחות הביטחון להפסיק לחלוטין את ירי התחמושת החיה, על כל סוגיה, על אזרחים לא חמושים, למעט במקרים קיצוניים שבהם נשקפת סכנת חיים ממשית ומידית.

שוטר בועט בכיפאח אבו ח'אלד, מתוך תיעוד הווידיאו

ב-2.6.15 לפנות בוקר הגיעו דחפורים של עיריית ירושלים, בליווי משטרתי, לבית משפחת אבו ח'אלד המורחבת בוואדי חילווה שבשכונת סילוואן, כדי להרוס שתי דירות שבנתה המשפחה. בני המשפחה נאלצו לבנות ללא רישיון כיוון שהעירייה מונעת כמדיניות, מתושבי שכונה זו ושכונות פלסטיניות רבות אחרות לקבל היתרי בנייה. עם הגעת הדחפורים עלה אחד מבני המשפחה, האשם אבו ח'אלד, על גג המבנה, בניסיון למנוע את ההריסה. שוטרים שעלו בעקבותיו ריססו אותו בתרסיס פלפל, הורידו אותו באלימות מהגג ועצרו אותו. קרובי משפחה שדרשו מהשוטרים לשחררו הותקפו גם הם בידי שוטרים: אחד רוסס בתרסיס פלפל והשני נדחף והוכה. עובדי העירייה הרסו את שתי הדירות.

מהא קוואריק בעלה ושתיים מבנותיהן. חיילים רעולי פנים העירו את כל בני המשפחה באישון לילה וצילמו אותם ואת ביתם. צילום: סלמא א-דיבעי, בצלם, 27.4.15

במהלך החודשים אפריל ומאי חיילים נכנסו בשעות לילה לבתיהן של עשרים משפחות בכפרים עוורתא ומאדמא. עם כניסתם לבתים, הורו החיילים, שחלקם היו רעולי פנים, להעיר את כל בני הבית, לרבות ילדים. הם רשמו את פרטיהם המזהים ואת פרטי המבנה, וצילמו את הבתים מפנים ומחוץ. גורמים בצבא התבטאו בכלי התקשורת בנוגע לתרגילים באזור הכוללים מיפוי של דירות. מתיעוד של ארבעה אירועים נפרדים ודומים במאפייניהם, עולה שאין מדובר באירועים מבודדים אלא במדיניות, המעידה על זלזול בוטה של הצבא בזכותם של הפלסטינים לנהל את חייהם ללא הפרעה.

בצלם פועל מזה למעלה משני עשורים למען זכויות האדם בגדה המערבית וברצועת עזה וכדי להבטיח עתיד שבו יחיו ישראלים ופלסטינים בחירות ובכבוד.