ח'דר עדנאן, עציר מנהלי תושב אזור ג'נין, שובת רעב כבר 37 יום, כך על-פי ארגון "רופאים לזכויות אדם - ישראל". בשנת 2011 חלה עלייה במספר העצירים המנהליים שמחזיקה ישראל, מ-219 פלסטינים בחודש ינואר ל-307 בדצמבר. מעצר מנהלי הוא מעצר ללא משפט, המותר על-פי המשפט הבינלאומי רק במקרים חריגים ביותר. השימוש שעושה ישראל באמצעי זה עומד בניגוד בוטה להגבלות אלה. על הצבא לשחרר את כל העצירים המנהליים או להעמידם לדין, תוך קיום משפט הוגן.

ב-18.8.11 הודיעה פרקליטות המדינה לבג"ץ, בתשובה לעתירה שהגיש בצלם, כי הקצין שהיה אחראי להריגתו של פיראס קסקס בדצמבר 2007 יועמד לדין, בכפוף לשימוע שייערך לו בזמן הקרוב. בינואר 2012 הודיעה הפרקליטות לבג"ץ כי בעקבות השימוע הוחלט שלא להגיש כתב אישום במקרה זה נגד הקצין. פיראס קסקס, בן 32, נהרג ב-2.12.07 מירי חיילים בעת שטייל עם בני משפחתו בסמוך לשכונת א-טירה ברמאללה.

פיראס קסקס עם אשתו ואחת מבנותיו. התמונה באדיבות המשפחה.

בצלם פנה ב-5.1.12 לפרקליט הצבאי הראשי בדרישה לחקור אירוע ירי של כדורי 0.22 ("טוטו") שבו נפצע צעיר פלסטיני שיידה אבנים על חיילים במהלך ההפגנה השבועית בכפר א-נבי סאלח ב-23.12.11. עוד ביקש בצלם כי הפצ"ר יבהיר באופן חד משמעי לדרג הפיקודי, לכוחות הפועלים בשטח ולדובר האוגדה כי ירי תחמושת בקליבר 0.22 שקול לירי של כדורים חיים אחרים ולכן אסור להשתמש בו לצורך פיזור הפגנה.

מתוך תיעוד וידיאו של ירי כדור "טוטו" במפגין פלסטיני שיידה אבנים בכפר א-נבי סאלח, 23.12.11

שלוש שנים לאחר המבצע ניתן לקבוע כי הצבא, שטען כי אין צורך במנגנון חקירה חיצוני, נכשל כשלון חרוץ בניסיונו לחקור בעצמו את התנהלותו במהלך "מבצע עופרת יצוקה". זאת, הן בבחינת המדיניות שהתווה הדרג הבכיר והן בבדיקת המקרים הפרטניים והתנהלות הכוחות בשטח.

עופרת יצוקה: הפצצת זרחן על בית ספר של אונר"א בבית לאהיה שבצפון רצועת עזה, 17.1.09. בהפצצה נהרגו שני ילדים ואמם נפצעה קשה.

לאחר מבצע עופרת יצוקה פנה בצלם לפרקליטות הצבאית בדרישה לחקור 20 מקרים שבהם העלה תחקיר בצלם חשד חמור כי הצבא פעל בניגוד להוראות המשפט ההומניטארי הבינלאומי וכי הנפגעים לא היו חמושים ולא היו מעורבים בצורה כלשהי בלחימה. לפניכם תיאור המקרים ומצב החקירה.

פינוי גופות ההרוגים מחורבות בית משפחת א-סמוני עם תום מבצע "עופרת יצוקה". צילום: מוחמד סבאח, 18.1.09.

משאבי השטח הכבוש אמורים לשמש לטובת האוכלוסייה המקומית, אלא אם כן יש בהם צורך צבאי דחוף. ובכל זאת, פסק דין מיום 6.12.11 בחתימת נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, הופך על פניה הלכה קודמת של בג"ץ ונותן למדינה ולגורמים ישראליים פרטיים רשות לבזוז את מחצבי הגדה לתועלתם. פסק הדין בעתירת "יש דין" סותר קביעות עקרוניות-מהותיות שהנחו את בג"ץ בשלושים השנים האחרונות, ועומד בניגוד מוחלט להוראות המשפט הבינלאומי ויש חשש כי יאפשר לישראל להתייחס לגדה ולמשאביה כאילו סופחו כבר לישראל תוך התעלמות מוחלטת מזכויותיהם של תושבי השטחים.

מחצבת נטוף-שפיר שליד ההתנחלות ניל"י. צילום: דרור אטקס, 27.11.08

העבודה במשרה מלאה, בירושלים, למשך חצי שנה עם אפשרות להארכה. לפרטים הקליקו כאן.

ב-9.1.12 קבעה השופטת רס"ן שרון ריבלין-אחאי מבית המשפט הצבאי לנוער כי הודאה שמסר במשטרה א.ד., קטין בן 14 שנחקר בחשד ליידוי אבנים, קבילה. זאת, למרות שהקטין נחקר תוך פגיעה בזכויותיו בניגוד מפורש לחוק הנוער הישראלי שרוחו אמורה לשרות, לפי פסיקות קודמות, גם על שפיטת קטינים פלסטינים. השופטת ריבלין-אחאי החמיצה הזדמנות חשובה לקבוע הלכה שתגן על זכויות כלל הקטינים הפלסטינים הנחקרים במשטרה.

חקירתו של הקטין א.ד., מתוך תיעוד החקירה בווידיאו על-ידי המשטרה.

המנהל האזרחי מתכנן לגרש בקרוב כ-27,000 בדואים הגרים בשטחי C בגדה המערבית. בשלב הראשון מתכנן המנהל לכפות על כ-2,300 איש לעבור לגור סמוך למזבלת אבו דיס, מזרחית לירושלים. אנשי קהילת ח'אן אל-אחמר מתארים בסרטון את משמעות התוכנית עבורם.

מתוך הסרטון.

בחודש דצמבר 2011 הפציץ חיל האוויר בשני מקרים שונים שני מבנים ברצועת עזה שאוחסנה בהם תחמושת. המבנים היו ממוקמים בלב אוכלוסייה אזרחית והפצצתם גרמה לפיצוצי משנה. בתי מגורים סמוכים קרסו ובמקרה הראשון שני אזרחים נהרגו, בהם ילד בן 10, וילד נוסף נפצע קשה. במקרה השני נפצעה קשה ילדה בת 11. חמאס הפר את כללי המשפט הבינלאומי כשאיחסן נשק בלב אוכלוסייה אזרחית, אך ישראל לא נקטה כנדרש את כל אמצעי הזהירות האפשריים כדי למזער את הפגיעה באזרחים ולא הזהירה אותם מראש ואפשרה להם להתפנות.

בית משפחת זעלאן שנפגע בהפצצה בעזה. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 9.12.11.