שתיל זית שנעקר. צילום: נסר נוואג'עה, בצלם, 26.2.15

בחודשיים האחרונים השחיתו אלמונים עצי זית בבעלות פלסטינים בארבעה אתרים באזור ההתנחלויות סוסיא ומצפה יאיר בדרום הר חברון. ההשחתות אירוע כולן במרחק של מאות מטרים בלבד זו מזו, מתחת לאפם של המשטרה והצבא, שנראה כאילו אינם נוקפים אצבע כדי להפסיק את ההשתוללות.

מתוך תיעוד הווידיאו: החרמת צנרת המים של ח'ירבת ירזה. צילום: עארף דראר'מה, בצלם, 29.1.15

ב-29.1.15 הגיעו אנשי המנהל האזרחי לקהילת הרועים הקטנה ח'ירבת ירזה שבבקעת הירדן, פירקו את צנרת המים שהונחה במקום לאחרונה כדי לספק מים לקהילה והחרימו אותה. עד להנחת הצנרת נאלצו תושבי הקהילה להסתמך על אגירת מים בבורות ועל רכישת מים ממכליות. מניעת אספקת המים לתושבי ח'ירבת ירזה, כמו התעמרויות אחרות מצד הרשויות הישראליות, נעשתה במסגרת מאמצי הרשויות הישראליות לדחוק ממקומות מגוריהם אלפי פלסטינים הגרים בעשרות קהילות הפזורות בשטח C. ישראל, ככוח הכובש בגדה המערבית, חייבת לאפשר לתושבים להמשיך לנהל את חייהם, ובכלל זה עליה לאפשר להם לבנות את בתיהם באופן חוקי ולספק להם מים וחשמל.

צילום: עארף דראר'מה, בצלם, 22.1.15

ח'ירבת עין כרזליה היא קהילה קטנטנה בבקעת הירדן, המונה 24 נפשות, 14 מהם קטינים. תושביה סובלים מניסיונות גירוש מתמשכים ומהריסות חוזרות ונשנות של בתיהם על-ידי הרשויות הישראליות. זאת, כחלק ממאמציהן מזה שנים לגרש אלפי פלסטינים הגרים בעשרות קהילות הפזורות בשטח C. בשנים האחרונות מקדם המנהל האזרחי תכנית לפינוי בדואים מהבקעה ומאזור מעלה אדומים ליישוב קבע בשם "רמת נועימה" באזור יריחו. התכנית נעשית ללא שיתוף התושבים, אשר מתנגדים לה. ב-22.1.15 שוב הרסו דחפורי המנהל האזרחי את כל מבני הקהילה, בפעם הרביעית מאז ינואר 2014. עארף דראר'מה, תחקירן בצלם בבקעת הירדן, תיעד את החורבן שהותירו אחריהם.

ספייה א-נג'אר תושבת ח'וזאעה מתארת את חיי משפחתה לאחר "מבצע צוק איתן". העיירה ח'וזאעה היא אחד האזורים שניזוקו במיוחד בהפצצות ברצועת עזה הקיץ. לפי נתוני האו״ם נפגעו 556 בתים, מתוכם 336 שנהרסו לגמרי. היום תושבים רבים חיים בבתי ספר של האו״ם, אצל בני משפחה ובקראוונים. חלקם, כמו משפחתה של א-נג'אר, חיים בתנאים קשים בבתים הרוסים, חשופים לפגעי מזג האוויר.

בית משפחת אל-חאג' שהופצץ במחנה הפליטים ח'אן יונס ב-10.7.14. בהפצצה נהרגו שמונה מבני המשפחה. צילום: מוחמד סעיד, בצלם, 10.7.14.

על המשמעויות המוסריות והמשפטיות של מדיניות תקיפת בתי המגורים ברצועת עזה בקיץ 2014.
בצלם מפרסם היום (רביעי, 28.1.2015) דו"ח על מדיניות ההפצצות של בתי מגורים בעזה במהלך מבצע "צוק איתן". הדו"ח עוסק באחד המאפיינים המחרידים והייחודיים של הלחימה ברצועה בקיץ: הפצצות שבהן נהרגו מאות בני אדם – יותר מרבע מהפלסטינים שנהרגו במהלך הלחימה – וסיפורן החוזר ונשנה של משפחות פלסטיניות על הרוגיהן הרבים, ועוד משפחה, ועוד משפחה, שבשנייה אחת ביתה, ועולמה, חרבו עליה. חמאס ביקש במכוון לפגוע באזרחים ואף הצהיר על כך בגלוי. לעומת זאת, ממשלת ישראל טענה שהיא פעלה על מנת למנוע פגיעה באזרחים בעזה. האמנם?

בתים בהתנחלות עפרה על רקע הכפר עין יברוד, שהיה שותף לעתירה. צילום: בז רטנר, רויטרס, 1.3.11.

בהחלטה דרמטית בג"ץ קיבל עתירה שהגישו תושבים מהכפר עין יברוד יחד עם בצלם וארגון יש דין, והורה למדינה לממש את צווי ההריסה למבנים שהוקמו על אדמותיהם שיועדו לשרת את ההתנחלות עפרה. רוב הבנייה בהתנחלות היא על אדמה פלסטינית פרטית ונבנתה ללא היתרים ובניגוד לחוק, כלומר נמצאת בסטטוס כמעט זהה לאותם מבנים. החלטה זו אמנם מבורכת אבל אינה משנה את התמונה הכללית: במשך שנים ישראל גוזלת אדמות פלסטיניות בגדה, באמצעות השתלטות על קרקעות פלסטיניות פרטיות, או ניכוס אדמות ציבוריות לטובת התנחלויות תחת שם הקוד ״אדמות מדינה״.

 

תושבות ח''ירבת עין כרזליה אחרי ההריסה בינואר 2014. צילום: בצלם

הבוקר הגיעו דחפורי המנהל לקהילה הקטנה המורכבת מחמש משפחות בצפון בקעת הירדן. אנשי המנהל הרסו את כל המבנים בקהילה, כולל שבעת אוהלי המגורים של המשפחות, והותירו אותן, בפעם השלישית מאז ינואר 2014, ללא קורת גג. ההריסות הקודמות בוצעו בינואר ופברואר 2014. בנוסף, באפריל 2014 הרסו הרשויות חלק מהמבנים בקהילה.

ילד על רקע אחד המגורונים של קהילת אל-כעאבנה. צילום: עאמר עארורי, בצלם, 18.1.15.

ב-12.1.15 הגיעו אנשי המנהל האזרחי לקהילת אל-כעאבנה הקטנה הסמוכה לואדי קלט והביאו עמם צווים המורים לתושבים להתפנות בתוך 48 שעות בגין "פלישה טריה לאדמות מדינה". עו"ד שלמה לקר הגיש למנהל האזרחי השגה על צווי הפינוי. הקהילה יושבת במקומה הנוכחי מאז 1983, לאחר שגורשה פעמיים מנקודות התיישבות קודמות לצורך הקמת התנחלויות. בסוף דצמבר 2014 קיבלו כל משפחות הקהילה מהאיחוד האירופי מגורונים שהחליפו את צריפיהן הרעועים. על המנהל האזרחי לאפשר לקהילות הבדואיות לחיות בהתאם לאורח חייהם, לתכנן את קהילותיהם, לבנות את בתיהם באורח חוקי, לחברם לתשתיות ולספק להם שירותים בסיסיים של בריאות וחינוך.

צילום: צלף יורה כדורי טוטו על מיידי אבנים, א-נבי סאלח. חיים שוורצנברג, 5.12.2014.

בחודשים האחרונים הרחיבו כוחות הביטחון מאוד את הירי של כדורים חיים בקוטר 0.22 אינץ' בעימותים עם פלסטינים בגדה המערבית. ירי כזה מבוצע כיום כמעט בכל שבוע במוקדי הפגנות ועימותים רבים. מרבית הנפגעים היו צעירים פלסטינים, בהם קטינים, אולם בחודשיים האחרונים נפצעו גם אישה, לפחות שלושה צלמים ומפגין בינלאומי. לבצלם אין נתונים מלאים אודות היקף הנפגעים מירי זה. ב-9 בדצמבר אישר מפקד כוחות הצבא בגדה המערבית, תת אלוף תמיר ידעי, כי הצבא אימץ מדיניות של ירי אש חיה על מיידי אבנים באזור.

בצלם פועל מזה למעלה משני עשורים למען זכויות האדם בגדה המערבית וברצועת עזה וכדי להבטיח עתיד שבו יחיו ישראלים ופלסטינים בחירות ובכבוד.