מחסום "בית המרקחת" ברחוב הסהלה שהורחב בקיץ האחרון. אחד מ-18 מחסומים שבאמצעותם מיישמת ישראל מדיניות של הפרדה תוך אפליה בעיר. צילום: איליאנה מחאמיד, בצלם, 5.10.16.

כבר למעלה מעשרים שנה שישראל מנהיגה בחברון מדיניות של הפרדה תוך אפליה, המיושמת בעיקר באמצעות מחסומי קבע רבים. מאז חודש אוקטובר 2015 הרחיב הצבא את התשתית במחסומים הקיימים, החמיר את הבידוק והחל להגביל את כניסת הפלסטינים לחלק מהשכונות. בכך נוספו על מדיניות ההפרדה תוך אפליה שאוכפת ישראל במרכז העיר חברון נדבכים נוספים של ענישה קולקטיבית חמורה המוטלת על התושבים הפלסטינים. התנהלות זו, שאינה מאפשרת שום שגרת חיים נורמלית באזור, מאלצת את תושביו לנטוש אותו, ובכך מקדמת את הטרנספר השקט והמתמשך של פלסטינים ממרכז העיר.

נציגי המנהל האזרחי מגיעים לקהילת איבזיק לפני פינוי קודם בשבוע שעבר. צילום: עארף דראר'מה, בצלם, 15.11.16

היום, 20.11.16, הגיעו נציגי המנהל האזרחי לקהילת איבזיק שמצפון לטובאס ומסרו ל-14 משפחות המונות 78 נפשות, בהן 42 קטינים, צווי פינוי החל ביום ב' בשעות הצהריים ועד למחרת יום ג' בשעות הבוקר, ושוב משעות הצהריים ביום ג' ועד לשעות הבוקר ביום ד'. משמעות הדבר היא כי משפחות אלו על זקניהן וטפן, ייאלצו להעביר שני לילות ללא קורת גג, הרחק מבתיהן. בשבועות האחרונים מקיים הצבא אימונים רבים ברחבי בקעת הירדן, במסגרתם הוא מפנה מבתיהם עשרות תושבים של קהילות פלסטיניות החיות באזורים אלו, המוגדרים על ידי ישראל כשטחי אש.

ב-25.10.16 התפרסם בכלי התקשורת כי תחקיר צבאי קבע ש"כוחות צה"ל ומשמר הגבול היו יכולים לנהוג אחרת בתקריות הירי שהתרחשו בשבועיים האחרונים ובחלקן אף להימנע מירי". מתחקיר בצלם עולה כי בשלושה מהמקרים הרגו כוחות הביטחון שני פלסטינים, אחד מהם בן 15, ופצעו פלסטיני נוסף בן 15, ללא כל הצדקה. למרות זאת, מערכת הביטחון בחרה להתמודד עם המקרים בדרכים שלא יובילו לשינוי מהותי בהתנהלות החיילים בשטח או לנקיטת צעדים כלשהם נגד האחראים לירי, ולא יימנעו את הישנותם של מעשים דומים בעתיד.

חורבות בית משפחתו של שריף עוודאללה בעיירה קלנדיה. צילום: איאד חדאד, בצלם, 27.7.16

ביולי 2016 הרסו הרשויות הישראליות 13 בתים בחלקה המזרחי של קלנדיה אל-בלד, קרוב לגדר ההפרדה ובספטמבר הוציאו צו הריסה לבניין נוסף באזור. מאז בידודן של קלנדיה ושכונות נוספות באמצעות הגדר הוחרפה הזנחתן ועיריית ירושלים אינה מספקת בהן שירותים מוניציפליים וכמעט שאינה אוכפת בהן את חוקי הבנייה. מדיניות התכנון המונעת בנייה בשכונות הפלסטיניות שממערב לגדר הפכה את האזור למושך עבור לפלסטינים תושבי מזרח ירושלים משום שהמגורים בו מאפשרים לשמור על מעמד התושבות ומיעוט פעולות האכיפה מאפשר להקים בו בתים. אולם הפעם החליטה העירייה לספק באופן חריג שירותים גם באזור זה – ולהרוס את הבתים שהוקמו במקום.

מטרה שהצמידו חיילים למתקן בתוך שטח מגוריה של קהילה באזור אל-פג'ם הסמוך לעקרבא. צילום: עארף דראר'מה, בצלם, 17.10.16

בשבועות האחרונים שב הצבא וקיים מספר פעמים אימונים בתוך שטחי מגורים או מרעה של קהילות פלסטיניות בטענה שמדובר ב"שטחי אש". זאת על אף העובדה שקהילות אלה חיות ורועות את צאנן באדמות אלה מזה שנים ארוכות. הפינויים החוזרים ונשנים של קהילות גורמים להפרעה חוזרת ובלתי נסבלת, אשר מערערת את עצם יכולתן של קהילות אלו להמשיך ולחיות בבתיהן. ישראל ככוח כובש אינה רשאית להשתמש בקרקע לצרכים צבאיים כלליים כמו אימונים, ובוודאי שאינה רשאית לפגוע בפרנסת תושבים מוגנים באמתלה זו ולפעול לגירושם מבתיהם.

ההחרמה בח'ירבת תל אל-חימה השבוע. צילום: עארף דראר'מה, בצלם, 7.11.16

ביום ב' ה-7.11.16 הגיעו כוחות המנהל האזרחי לקהילת ח'ירבת תל אל-חימה שבצפון בקעת הירדן, מדרום ליישוב עין אל-בידא. הכוחות פירקו שישה אוהלים והחרימו אותם. כמו כן, החרימו הכוחות שני אוהלים נוספים שטרם הוקמו. שלושה מבין אוהלים שימשו למגורי משפחות הקהילה והיתר שימשו כדירי צאן. מבנים אלה נתרמו לקהילה השבוע על-ידי ארגון סיוע הומניטארי, לאחר שהמנהל האזרחי הרס ב-27.9.16 את בתיהן של משפחות אלה והותירו 25 בני אדם, בהם 10 קטינים, ללא קורת גג.

מתוך תיעוד הווידיאו במצלמת האבטחה.

ב-2.11.16 נכנסו חיילים לכפר זבובה שבצפון הגדה המערבית, במהלך מרדף אחרי ילדים שיידו אבנים על גדר ההפרדה. החיילים נכנסו למרכז הכפר ופתחו בריצה לכיוון קבוצת ילדים שהתאספה במקום. הילדים התפזרו אך אחד מהם, בן 11, קפא במקומו. בתיעוד וידיאו של מצלמת אבטחה ניתן לראות קצין דוחף את הילד בכוח ומפיל אותו ארצה.

"במהלך 49 השנים האחרונות, העוול המכונה הכיבוש הישראלי של פלסטין והשליטה הישראלית על חייהם של פלסטינים ברצועת עזה, בגדה המערבית ובירושלים המזרחית, הפכו לחלק מהסדר העולמי. חצי המאה הראשונה של מציאות זו תגיע בקרוב לסיומה. בשם בצלם, מרכז המידע הישראלי לזכויות האדם בשטחים, אני מפציר בכם היום לעשות מעשה. כל מהלך שאינו מגיע לכדי פעולה בינלאומית נחרצת לא ישיג מאום מלבד לבשר את ראשיתה של המחצית השנייה של המאה הראשונה של הכיבוש...''

במלאת 17,898 ימים: רגע לפני שנת החמישים

היום אנו מונים 17,898 ימים, 49 שנים לכיבוש. החוק הבינלאומי מגדיר כיבוש כמצב זמני, אך אחרי כמעט חמישים שנה, לא ניתן עוד להתייחס אל המציאות בשטחים כזמנית ומופרך לדבוק בתקווה שישראל תפעל לשינויה. בפתח השנה החמישים לכיבוש בצלם מפרסם מסמך המציג תמונה עדכנית של המצב בשטחים. העובדות המתוארות בו – ומשמעותן – ידועות. גם משמעותה של עמידה מנגד בחוסר מעש ידועה – המשך המצב הקיים. כיום נדרשת פעולה נחושה שתבטא את הפסקת שיתוף הפעולה בארץ ובעולם עם הכיבוש.

בצלם פועל מזה למעלה משני עשורים למען זכויות האדם בגדה המערבית וברצועת עזה וכדי להבטיח עתיד שבו יחיו ישראלים ופלסטינים בחירות ובכבוד.