מתוך תיעוד הווידיאו.

ב-19.3.17 בשעות הצהרים, בסביבות השעה 13:30, תפסה קבוצה של יותר מ-15 חיילים את סופיאן אבו חיתה, בן שמונה, שיצא מביתו כשהוא יחף כדי לחפש צעצוע שאבד לו. שני חיילים אחזו בו וגררו אותו לשכונת אל-חריקה ושם הכניסו אותו למספר בתים, כשהם דורשים ממנו להצביע על ילדים שיידו קודם לכן אבנים ובקבוק תבערה על ההתנחלות קריית ארבע. לבסוף, לאחר יותר משעה, הצליחו מספר נשים לחלץ את סופיאן אבו חיתה מידי החיילים ולהשיב אותו לאמו. מתנדבת בצלם תושבת השכונה, מאי דענא, ותושב נוסף, תיעדו את המתרחש בווידיאו.

מתוך תיעוד הווידיאו.

ב-20.1.17 התנהלו עימותים בין כוחות הביטחון לילדים ונערים בכפר סעיר שמצפון-מזרח לחברון. קבוצת נשים ונערות צפו בעימותים וכאשר ברחו הילדים והנערים מהמקום נמלטו גם הן. שוטרים רדפו אחריהן, התפרצו לבתיהן ותקפו שלוש מהן באלימות, תקיפה שחלקה תועד בווידיאו. התנהגותם האלימה של השוטרים מצטרפת לשורה ארוכה של מקרים שתיעד בצלם לאורך השנים, שבהם הפעילו אנשי כוחות הביטחון אלימות נגד ילדים ונערים פלסטינים. הישנותם של המקרים והעובדה שהאחראים להם לא נדרשו לתת על כך את הדין, מעידות על הסכמתם – ולו בשתיקה – של הדרגים הבכירים במערכת הביטחון.

תפקיד העוזר/ת האדמיניסטרטיבי/ת כולל: ניהול רשימות תפוצה, מענה לפונים, עבודה מול מחלקת הנהלת חשבונות, כולל הפקת נתונים כספיים והכנת דיווחים לגורמים שונים, מתן שירותי משרד וסיוע לאגפים השונים בארגון. העבודה במשרה מלאה, בירושלים.

תפקיד רכז/ת המידע כולל: אימות והצלבה של עדויות אודות הפרות זכויות האדם; איסוף, ריכוז ועיבוד נתונים ומידע ממקורות שונים; ניהול תכתובת עם הרשויות אודות מקרים פרטניים ומדיניות אספקת והנגשת מידע לגורמים שונים. התפקיד הוא בהיקף של משרה מלאה במשרדי בצלם בירושלים.

 הקליקו לפרטים נוספים.

במהלך שני העשורים האחרונים יצרה מדינת ישראל מציאות המאפשרת לה להתנער כמעט לחלוטין מתשלום פיצויים לפלסטינים שנפגעו מידי כוחות הביטחון, על אף שזו חובתה על פי המשפט הבינלאומי. דו"ח חדש של בצלם שמתפרסם הבוקר (רביעי, 8.3) מתחקה אחר המהלך וממחיש את תוצאותיו: בשנים האחרונות ניכרת ירידה דרמטית במספר תביעות הפיצויים שמגישים פלסטינים ומחיר הפגיעה בהם הוזל. מדיניותה זו של ישראל מפגינה את עומק הזלזול בחייהם, בגופם וברכושם של התושבים הפלסטינים.

מתוך תיעוד הווידיאו

אתמול, יום ג', 14.3.17 הגיעו כוחות של המנהל האזרחי לאזור קהילת פורוש בית דג'ן שבסמוך לה הוקמה ההתנחלות חמרה בשנות ה-70. הכוחות החרימו קרוואן שבו גרה משפחה המונה תשע נפשות, בהן שני קטינים. בנוסף הרסו הכוחות סככה ששימשה למכירת ירקות והיתה בבעלות שתיים ממשפחות הקהילה, והשמידו את הירקות שעמדו למכירה. .

תמונתו של אחמד שבייר בחדרו. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 23.1.17

אחמד שבייר נולד בשנת 1999 בעזה עם מומים בלבו. בתי החולים בעזה אינם יכולים לבצע את הניתוחים הנדרשים ולכן הוא עבר במהלך חייו ניתוחים רבים בבתי חולים בישראל. בספטמבר 2016 היה שביר אמור לעבור ניתוח לב פתוח בבית החולים תל-השומר. הוא הוזמן לפגישה עם אנשי השב"כ במעבר ארז שם נדרש לדברי אמו להפוך למשתף פעולה. כשסירב, נאמר לו שלא יקבל היתר ואכן בקשותיו נדחו. מצבו הלך והתדרדר עד שב-14.1.17 הוא הלך לעולמו.

מתוך תיעוד הווידיאו.

ביום שישי, 10.2.17, יצאו תושבים מהכפר מאדמא ליהנות ממזג האוויר הנאה בחלקת טבע שמדרום לכפר. סיור של חיילים המאבטחים את ההתנחלות הסמוכה יצהר ומאחזיה הגיע למקום והחיילים השליכו רימוני גז לכיוון הנופשים במקום. אחמד זיאדה, צלם מתנדב של בצלם, החל לתעד כמה מהחיילים, ונדרש על-ידם להסתלק. כשסירב, עצרו אותו החיילים באלימות. אחיו הגיע למקום כדי לסייע לו ואז ירו החיילים כדור מתכת מצופה גומי מטווח קצר בברכו. זיאדה, שלא עשה דבר מלבד תיעוד החיילים בווידיאו, הוחזק במעצר במשך שישה ימים, בגיבוי בית המשפט הצבאי.

אימאן שנן, מנהלת התכנית, במשרדה. מתוך סרטון הווידיאו.

רבים מחולי הסרטן ברצועת עזה אינם יכולים לקבל את הטיפול הדרוש להם ברצועה. מנתוני ארגון הבריאות העולמי עולה כי בשנת 2016 צמצמה ישראל את שיעור חולי הסרטן להם התירה לקבל טיפול בגדה המערבית או בתחומיה, ויותר משליש מהחולים לא קיבלו אישורים. אימאן שנן, העומדת בראש "תכנית הסיוע והתקווה לחולי סרטן" וסובלת בעצמה מההגבלות הישראליות, מספרת על מצוקתן של חולות סרטן ברצועה, שהן אוכלוסייה מוחלשת במיוחד, ועל הארגון, המתמקד בסיוע להן.

מתוך תיעוד הווידיאו.

מאז שנת 2000 מתחזקת ישראל "רצועת ביטחון" סמוך לגבולה בתוך רצועת עזה ומגבילה גישת חקלאים לאדמותיהם. במהלך השנים הצבא פצע והרג מאות בני אדם שלא סיכנו איש באזורים אלה. מאז קיץ 2014 מתיר הצבא לחקלאים לעבד את אדמותיהם עד למרחק של מאה מטרים מהגבול ובמקביל מרסס בחומרי הדברה כדי לשמר את "רצועת הביטחון". ריסוס זה פוגע גם בשטחים שהצבא מתיר לעבד. בסוף ינואר ריסס הצבא במרכז ובדרום הרצועה מבלי להתריע מראש והסב לחקלאים נזק כבד. אם סבורה ישראל שרצועת ביטחון "סטרילית" בסמוך לגבול חיונית לצורך ביטחונה – עליה להגדירה בשטחה שלה.

קוסאיי אל-עמור, בן 17. התמונה באדיבות המשפחה.

ב-16.1.17 ירה שוטר מג"ב ארבעה כדורי "טוטו" בקוסאיי חסן מוחמד אל-עמור, בן 17, תושב העיירה תוקוע שבמחוז בית לחם, והרג אותו. מתחקיר בצלם עולה כי הירי בוצע לאחר שעימותים שהתנהלו בין צעירים תושבי העיירה לכוחות הביטחון שככו, ובעת שלא נשקפה לכוחות סכנה מאל-עמור וחבריו. בשנתיים האחרונות נהרגו שישה פלסטינים (כולל אל-עמור) ומאות נפצעו כתוצאה ממדיניות הצבא המתירה שימוש בכדורי "טוטו", שהם תחמושת חיה לכל דבר, כאמצעי לפיזור הפגנות. בנוסף, בסרטון וידיאו שפורסם בכלי התקשורת נראים חיילים המפנים את אל-עמור הפצוע באופן ברוטלי, כשראשו וגבו נחבטים בקרקע, דבר המצביע על הזלזול העמוק שלהם בחייו.

בצלם משיק היום פרויקט דוקומנטרי אינטראקטיבי חדש, "החומות השקופות של הכיבוש", באמצעותו מוזמן הציבור לסייר בבורקה, פרבר כפרי של רמאללה שנותק ממנה בשל הגבלות שונות שהטילה עליו ישראל. באמצעות סיור וירטואלי המובל על-ידי תושבות ותושבי הכפר המשמשים כמעין מדריכי תיירים, הפרויקט מציג את סיפורו של הכפר וממחיש היבטים שונים בשגרת חייהם של פלסטינים תחת הכיבוש. הפרויקט הופק על-ידי בצלם בשיתוף עם סטודיו פולקלור הקנדי, והוא מבוסס על דו"ח בצלם הנושא את אותו שם.

במלאת 17,898 ימים: רגע לפני שנת החמישים

היום אנו מונים 17,898 ימים, 49 שנים לכיבוש. החוק הבינלאומי מגדיר כיבוש כמצב זמני, אך אחרי כמעט חמישים שנה, לא ניתן עוד להתייחס אל המציאות בשטחים כזמנית ומופרך לדבוק בתקווה שישראל תפעל לשינויה. בפתח השנה החמישים לכיבוש בצלם מפרסם מסמך המציג תמונה עדכנית של המצב בשטחים. העובדות המתוארות בו – ומשמעותן – ידועות. גם משמעותה של עמידה מנגד בחוסר מעש ידועה – המשך המצב הקיים. כיום נדרשת פעולה נחושה שתבטא את הפסקת שיתוף הפעולה בארץ ובעולם עם הכיבוש.

בצלם פועל מזה למעלה משני עשורים למען זכויות האדם בגדה המערבית וברצועת עזה וכדי להבטיח עתיד שבו יחיו ישראלים ופלסטינים בחירות ובכבוד.