מתוך תיעוד הווידיאו ממצלמת האבטחה.

ב-13.7.16 לפנות 3:00 לפנות בוקר, ירו שוטרי מג"ב על מכונית במרכז העיירה א-ראם. מהירי, שתועד במצלמת אבטחה, נהרג נהג המכונית אנוור א-סלאיימה ואחד הנוסעים נפצע. בתקשורת הישראלית דווח כי שוטרי משמר הגבול חשדו שמדובר בניסיון דריסה, אולם תחקיר בצלם מעלה חשד כבד כי לירי קטלני זה לא הייתה כל הצדקה: המכונית כלל לא סטתה מנתיבה, השוטרים חסו מאחורי מכונית חונה, ולנהג המכונית לא הייתה שום דרך לדעת על נוכחותם או על כך שעליו להאט את קצב הנסיעה ברחוב שהיה פנוי לחלוטין. יש להבין ירי זה בהקשר לאווירה הציבורית המתירה את דמם של פלסטינים.

ע., קטין המוחזק במעצר מנהלי ואמו. התמונה באדיבות המשפחה.

החל מאוקטובר 2015 שבה ישראל להחזיק קטינים פלסטינים במעצר מנהלי, לאחר שנמנעה מכך מאז דצמבר 2011. בסוף חודש אפריל הוחזקו במעצר מנהלי 13 קטינים, המספר הגבוה ביותר מאז אוגוסט 2008. מעצר מנהלי הוא מעצר ללא משפט שבמסגרתו אין לעצור אפשרות להגן על עצמו או אפילו לדעת מהן החשדות נגדו. העצירים גם אינם יכולים לדעת מתי יצאו לחופשי. חידוש השימוש בכלי המעצר המנהלי לקטינים והעלייה במספרם בחודשים האחרונים, כמו גם העלייה המתמשכת במספרם הכולל של האנשים שמחזיקה ישראל במעצר מנהלי, מהווים שימוש פוגעני אף יותר מבעבר באמצעי דרקוני זה.

הקליקו לצפייה בסרטון

במחצית הראשונה של 2016 הרסו הרשויות הישראליות 168 מבני מגורים בקהילות פלסטיניות בגדה המערבית. 740 אנשים הפכו לחסרי קורת גג, מתוכם 384 קטינים, יותר מאשר בכל אחת מעשר השנים האחרונות (למעט 2013). ההריסות נעשות רק בשטח המוגדר "שטח C", המשתרע על כ-60% מהגדה ואשר נתפס בעיני ישראל ככזה שנועד לשרת בראש ובראשונה את צרכיה שלה ובמזרח ירושלים. מעשי ההרס הם נדבך מרכזי במדיניות שמיישמת ישראל בגדה המערבית לדחיקת וגירוש התושבים הפלסטינים במטרה להשתלט על אדמותיהם. ההריסות והחרבת הקהילות הן לא מימוש של "שלטון החוק" – אלא נישול שיטתי ומתמשך שכל רשויות השלטון בישראל שותפות לו.

בכנס בכנסת שיעסוק במדיניות הריסת הבתים של ישראל בשטח סי יוצגו היום נתוני בצלם לפיהם הרשויות הישראליות הרסו במחצית הראשונה של שנת 2016 יותר בתים בקהילות פלסטיניות בגדה המערבית מבכל השנה הקודמת כולה. מתחילת השנה ועד סוף יוני הרס המנהל האזרחי 168 בתי מגורים, והפך 740 בני אדם לחסרי בית, בהם 384 קטינים. לאורך כל 2015 הרס המנהל האזרחי 125 בתים והפך 496 אנשים לחסרי בית, בהם 287 קטינים. בעשור האחרון, מאז שנת 2006 ועד ה-30.6.16, הרסה ישראל לפחות 1,113 בתי מגורים של פלסטינים בגדה המערבית (לא כולל מזרח ירושלים).

במלאת שנתיים ללחימה מפרסם בצלם, בתום תחקיר יסודי, את הנתונים המלאים בנוגע להרוגים ב"מבצע צוק איתן". מהנתונים עולה כי כמעט שני שליש (63%) מהפלסטינים שהרגו כוחות הביטחון הישראליים במהלך הלחימה לא השתתפו בלחימה: 1,394 בני אדם מתוך 2,202. כרבע מהם – 526 במספר – היו ילדים מתחת לגיל 18. ממשלת ישראל התנערה כמעט לחלוטין מאחריותה לפגיעה העצומה באזרחים והטילה את מלוא האחריות לכך על חמאס. ואולם העובדה שצד אחד הפר את החוק בוודאי שאינה מתירה לצד השני להפר אותו. מעבר לכך: התוצאות הקטלניות של מדיניות הפתיחה באש שבה נקטה ישראל במהלך הלחימה היו ברורות כבר בימיה הראשונים. מקבלי ההחלטות התעלמו מתוצאות אלה והמשיכו ליישם את אותה מדיניות. משכך, האחריות – המוסרית והמשפטית – לפגיעה הכה קשה באזרחים מוטלת עליהם.

עבודות להרחבת גילה בשנת 2011. צילום: בז רטנר, רויטרס, 16.1.11

ב-16.12.15 אושרה להפקדה תכנית לבניית 891 יחידות דיור מדרום לשכונת גילה, הנמצאת בשטח הגדה המערבית שסופח חד צדדית לירושלים. זוהי אחת מבין שלוש תכניות שאושרו בוועדה המחוזית לשכונת גילה מאז שנת 2012. הרחבת גילה דרומה (לכיוון ואדי כרמיזן), במקביל להקמת הגדר באזור, תאפשר לייצר רצף טריטוריאלי סיפוחי בין גילה, שבתחום המוניציפלי של ירושלים, לבין ההתנחלות הר גילה, שמחוצה לו. ואדי כרמיזן, המשמש את תושבי בית ג'אלא לצורכי פרנסה ופנאי, יהפוך ככל הנראה לשטח ציבורי פתוח עבור תושבי גילה והר גילה. הדבר ממחיש את מופרכותם של טיעוני הביטחון ששימשו לקביעת תוואי הגדר, אשר אושרו על-ידי בג"ץ, ומעיד על מדיניות הסיפוח של קרקעות פלסטיניות לשטח הריבוני של ישראל.

רגע הירי במוסטפא א-תמימי, 9.12.11. צילום: חיים שוורצנברג..

ב-15.2.16 הודיעה התביעה הצבאית לבצלם על דחיית ערר על ההחלטה לסגור את תיק החקירה בעניין הריגתו של מוסטפא תמימי, שנהרג מפגיעת רימון גז כשיידה אבנים על ג'יפ צבאי בדצמבר 2011. לצורך דחיית הערר נאחזה התובעת בכל בדל תרחיש, בלתי סביר ככל שיהיה. זאת כדי להימנע מהטלת אחריות פלילית כלשהי על החייל היורה ומפקדיו. החלטה זו – כמו רבות שקדמו לה – מעבירה לחיילים מסר ברור לפיו ייהנו מחסינות ביחס לכל עבירה כמעט שיבצעו בשטחים וממחישה שוב את מגבלות המערכת, שאינה בוחנת כלל היבטים מערכתיים ושאלות של מדיניות, ואת אחריות הקצונה הבכירה.

תושבים חוזרים למחנה הפליטים עם קניות ויורדים מהמוניות במחסום שבכניסה אליו. צילום: נסר נוואג'עה, בצלם.

בעקבות הפיגועים בשבוע שעבר שבהם הרגו פלסטינים את הלל יפה אראל בת ה-13 ואת הרב מיכאל מרק, ופצעו את אשתו ושניים מילדיו, הטילה ישראל הגבלות תנועה קשות על אזורים נרחבים במחוז חברון. הגבלות אלה, שהוטלו ימים ספורים לפי תום הרמדאן ותחילת עיד אל-פיטר, שיבשו לחלוטין את שגרת חייהם של כ-900 אלף תושבי האזור ופגעו קשות בהכנותיהם לחג ובכלכלת האזור. מרביתן ההגבלות לא הוסרו והן נמשכות גם לתוך החג. ענישה קולקטיבית זו על קרוב למליון בני אדם שאינם נחשדים בדבר היא פעולת ראווה נקמנית שנוקטות הרשויות הישראליות לצרכים פוליטיים פנימיים, על חשבונם של תושבי מחוז חברון.

החדרון במתחם מערת המכפלה. מתוך תיעוד הווידיאו של האירוע, 1.7.16

ב-1.7.16 ירה שוטר מג"ב למוות בסארה חג'וג', בת ה-27 מבני נעים, במחסום במערת המכפלה בחברון, לטענת המשטרה לאחר שניסתה לדקור שוטרת. תחקיר בצלם ותיעוד וידיאו של האירוע מעלים כי הירי הקטלני היה חסר הצדקה. בעת שנורתה, חג'וג' הייתה לבדה בחדר, שבפתחו עמדו שוטרים חמושים, ותרסיס פלפל כבר הותז על פניה. ירי זה הוא חלק ממדיניות הזוכה לגיבוי גורף מהדרגים המדיניים והצבאיים הבכירים, ואשר מתירה ירי קטלני גם כאשר הוא אינו מהווה מוצא אחרון ומעניקה חסינות למבצעים אותו.

זירת הפיגוע בדרום הר חברון, 1 ביולי 2016. צילום: מוסא קווסאמה, רויטרס.

בצלם מביע צער עמוק על הריגתו של הרב מיכאל מרק, בן 48, ועל פציעתם של אשתו חוה מרק, שנפצעה קשה ושניים מילדיהם תהילה בת ה-13 שנפצעה באורח בינוני ופדיה בן ה-15 שנפצע באורח קל, בפיגוע ירי שביצעו פלסטינים בדרום הר חברון ביום שישי (1.7). בצלם שולח למשפחה תנחומים על מות האב ואיחולי החלמה לפצועים. התקפות מכוונות כלפי אזרחים חותרות תחת כל כלל מוסרי, משפטי ואנושי. בצלם מגנה בתקיפות כל פגיעה מכוונת באזרחים ושב וקורא לפוליטיקאים ולמנהיגים לנהוג באחריות ולהימנע מליבוי האלימות.

לבצלם דרושים/ות רכז/ת מידע, עוזרת אדמיניסטרטיבית ובת/בן שירות לאומי. הקליקו לפרטים.

בצלם פועל מזה למעלה משני עשורים למען זכויות האדם בגדה המערבית וברצועת עזה וכדי להבטיח עתיד שבו יחיו ישראלים ופלסטינים בחירות ובכבוד.