דיווחים

ב-9.8.17, לפנות בוקר, ירו חיילים בראאיד סאלחי, בן 21, כשניסה להימלט במהלך מבצע למעצרו במחנה הפליטים א-דוהיישה. לאחר מכן ירו החיילים גם לעבר אחיו בסאם שניסה להגיע אל ראאיד הפצוע. רק לאחר כארבעים דקות פינו החיילים את ראאיד סאלחי לבית חולים ישראלי. כשניסו הוריו לבקר אותו מנעו מהם אנשי הצוות הרפואי את הדבר ולא טרחו ליידע אותם על מצבו הרפואי והטיפול הניתן לו. בנוסף, אחיו נעצר ללא משפט ועל אמו נאסרה הכניסה לישראל. גם במקרה זה איש לא ייתן את הדין על הירי הקטלני והלא-חוקי, ומדיניות בלתי חוקית זו תימשך ללא הפרעה.

ראאיד א-סאלחי. התמונה באדיבות המשפחה
26.10.17

דו״ח חדש שמפרסמים היום בצלם והמוקד להגנת הפרט – "לא מוגנים" – חושף כיצד הרשויות הישראליות מפרות באופן שיטתי ונרחב את זכויות האדם של מאות נערים הנעצרים מדי שנה בירושלים המזרחית. ב-60 תצהירים שמסרו, תיארו נערים כיצד הוצאו ממיטותיהם באמצע הלילה, נאזקו ונחקרו תוך הפרה של זכויותיהם ולאחר מכן נעצרו בתנאים קשים, לעתים לתקופות ממושכות. התנהלות זו היא חלק ממדיניותה של ישראל בעיר, הרואה בתושביה הפלסטינים אוכלוסייה בלתי רצויה.

24.10.17

הבוקר, 19.10.17, הגיעו נציגי המנהל האזרחי בליווי כוח צבאי לקהילת ח'ירבת אל-חלאווה במסאפר יטא שבדרום הר חברון, הרסו את בתיהן של שתי משפחות והותירו 18 נפשות, בהן שמונה קטינים, ללא קורת גג. ההריסה תועדה בווידיאו על-ידי תחקירן בצלם נסר א-נוואג'עה. בסוף שנות ה-70 הכריז הצבא על שטח נרחב באזור, שבו קיימות 12 קהילות פלסטיניות, כ"שטח אש 918" ובשנות התשעים גירש את תושביו מבתיהם. התושבים הורשו לשוב לאחר שבעקבות כמה עתירות שהגישו הוציא בג"ץ צו ביניים שאסר על המדינה להרוס שוב את בתיהם עד שיוכרעו. ואולם מאז ממשיכות הרשויות להתנכל לתושבי האזור בניסיון לגרשם מבתיהם. בתחילת שנת 2016 ביצע המנהל האזרחי הריסות בקהילה זו ובקהילה נוספת באזור.

מתוך תיעוד הווידיאו של ההריסה היום. צילום: נסר א-נוואג'עה, בצלם.
19.10.17

בשבת, 22.7.17, יצאו שלושה בני משפחת נוואג'עה מקהילת חי'רבת איבזיק שבצפון בקעת הירדן לרעות את צאנם באזור חקלאי סמוך, שבו מתאמן הצבא לעיתים, אך לא בימי שבת. בעת שהותם במקום התפוצץ נפל תחמושת ועודיי נוואג'עה, בן 16, נהרג. מאז שנת 2014 נהרגו לפחות שני פלסטינים נוספים מהתפוצצות נפלי תחמושת בבקעה. מותם הוא תוצאה של מדיניות הצבא, המתאמן באופן בלתי חוקי וסלקטיבי בסמוך לקהילות פלסטיניות במטרה לנשלן מאדמותיהן ואינו דואג כראוי לפינוי נפלי התחמושת. התנהלות זו, אשר בימי שגרה פוגעת בזכויותיהם של התושבים הפלסטינים וממררת את חייהם, גובה לעתים גם קורבנות בנפש.

עודיי נוואג'עה, בן 16. התמונה באדיבות המשפחה
17.10.17

הבוקר, 16.10.17, בסביבות השעה 7:00, הגיעו פקידי המנהל האזרחי בליווי כוחות הביטחון וארבעה דחפורים לקהילת בדו אל-באבא הסמוכה לאל-עיזרייה, שמצפון מזרח לירושלים. הכוחות הרסו שלושה קרוונים ששימשו למגורי ארבע משפחות והותירו ללא קורת גג 27 בני אדם, בהם 18 ילדים ובני נוער. בנוסף הרסו הכוחות שני תאי שירותים שנתרמו על ידי ארגון סיוע הומניטרי. ההתנכלות האחרונה לקהילה זו הייתה ב-11.09.17, אז החרימו הכוחות ציוד ששימש לשיפוץ כביש הגישה לקהילה.

תושב בדו אל-באבא ליד חורבות ביתו היום. צילום: עאמר עארורי, בצלם, 16.10.17
16.10.17

מרים אבו יוסף, בת 67 ואם לחמישה, נאלצת לנהל את חייה סביב המועדים המוגבלים של אספקת החשמל והמים לביתה. אלה מגיעים תמיד במשורה, רק אחת לכמה ימים והם אינם תמיד חופפים. בנוסף, אספקת המים אינה מספיקה למלא את כל צרכי המשפחה, ובנוסף הם אינם ראויים כלל לשתייה, נאלצת המשפחה לשלם סכומי כסף גבוהים כדי לקנות מים נוספים.

מרים אבו יוסף במכולת המשפחתית. צילום: ח'אלד אל-עזאייזה, בצלם, 13.8.17
03.10.17

ב-11.8.17 נעל הצבא למשך ארבעים יום שער שהציב לפני כשש שנים בכניסה המרכזית לכפר כפר א-דיכ השוכן ממערב לעיר סלפית ומנע מעבר של כלי רכב. זאת, בתואנה שצעירי הכפר משליכים חפצים חשודים ובקבוקי תבערה על כביש 446 שבו נוסעים מתנחלים. במשך ארבעים יום שיבש הצבא – בקלות בלתי נסבלת – את חייהם של כ-6,000 תושבי הכפר, שלא נחשדו בדבר. ענישה קולקטיבית זו היא חלק ממדיניות הצבא שמנצל באופן ציני את כוחו בכדי להתעמר בתושבים, לפגיעה כזאת אין ולא יכולה להיות כל הצדקה מוסרית או משפטית.

השער שסגר הצבא בכניסה לכפר א-דיכ. צילום: עבד אל-כרים א-סעדי, בצלם, 28.9.17
03.10.17

נג'אח אל-כתנאני נולדה במחנה הפליטים אל-ג'לזון במחוז רמאללה שבגדה המערבית. ב-1975 התחתנה ועברה לגור עם בעלה בעיר עזה. באותה תקופה לא היו הגבלות על התנועה בין עזה לגדה המערבית, ונג'אח ומשפחתה יכלו להיפגש בקביעות. לאחר האינתיפאדה הראשונה, השתנתה המדיניות הישראלית, והוטלו הגבלות על תנועת פלסטינים בין רצועת עזה לגדה המערבית. ההגבלות הוחמרו אף יותר לאחר האינתיפאדה השנייה, והותר מעבר רק במקרים שישראל הגדירה כהומניטריים .הגבלות התנועה שללו מתושבי רצועת עזה יכולת לבקר קרובים החיים בגדה המערבית, במזרח ירושלים או בשטח ישראל.

נג'אח אל-קטנאני בביתם בעיר עזה. צילום: אולפת אל-כורד, בצלם, 2.8.17
03.10.17

ביום שלישי, ה-26.9.17, ביצע נימר מחמוד ג'מל, בן 37, תושב בית סוריכ, פיגוע בהתנחלות הר אדר והרג שוטר מג"ב ושני מאבטחים של ההתנחלות: סמל-ראשון סולומון גברייה, בן 20, יוסף עות'מאן, בן 25, ואור אריש, בן 25. שוטרי מג"ב ורכז הביטחון של היישוב, אשר לפי פרסום המשטרה נפצע באורח בינוני-קשה בתקרית, ירו בג'מל והרגו אותו. מיד לאחר מכן החל הצבא בנקיטת צעדים נגד תושבי תשעה כפרים באזור בית סוריכ שבצפון מערב ירושלים, שבהם גרים כ-40 אלף תושבים. בין השאר, חיילים נכנסו לכפרים – כולל לבתי תושבים, כאשר בחלק מהמקרים הם פגעו ברכוש בבית – עצרו עשרות תושבים, והטילו הגבלות תנועה.

תושבים בבית סוריכ צופים על כוחות הצבא שהגיעו לבית משפחתו של מבצע הפיגוע בהר אדר. צילום: עמאר עוואד, רויטרס, 26.9.17
28.09.17

מנכ"ל בצלם, חגי אלעד, אמר בתגובה להודעה שהגישה היום המדינה לבג"ץ, כי המדינה מבקשת מהשופטים לאשר לה לבצע פשע מלחמה: "שום ניסוח מתחסד על חלופה 'תכנונית, קניינית וריאלית' או על 'תקופת התארגנות' לא יוכל למחות את החרפה או לטשטש את העובדות: הרס הכפר משמעו העברה בכפייה של תושבים מוגנים, והעברה בכפייה היא פשע מלחמה. האחראים לכך יישאו באחריות פלילית אישית. לפני שבועיים התרענו בדיוק על כך במכתב לראש הממשלה, שר הביטחון, שרת המשפטים, הרמטכ״ל וראש המנהל האזרחי."

24.09.17

ב-23.7.17 ירו חיילים ממארב בנ.ר., נער פלסטיני בן 13, לאחר שעבר בפרצה בגדר ההפרדה ליד הכפר ג'יוס. החיילים פינו את הנער לבית החולים "מאיר" בכפר סבא, שם אושפז למשך כחודש ועבר שלושה ניתוחים. בשמונת הימים הראשונים לאשפוזו הצבא הציב בחדרו חיילים שאסרו על הוריו לשהות לידו, למעט לשניות ספורות ואזקו אותו למיטה לזמן קצר. בנוסף, הוא נחקר ללא נוכחות הוריו ומעצרו הוארך ללא נוכחותם. התנהלות חמורה זו של כוחות הביטחון, החל בירי המיותר וכלה באיסור על שהיית הוריו ליד מיטתו, אינה חדשה, והיא מהווה בחלקה מדיניות מוצהרת ובחלקה נתפסת כמקובלת וסבירה.

נ.ר. במיטתו בבית החולים ואחד החיילים שהוצבו בחדרו. התמונה צולמה על-ידי אמו של נ.ר., כשישבה מחוץ לחדר ולא הורשתה להיכנס.
18.09.17

המנהל האזרחי מתכונן לבצע תכנית לגירושה של קהילה שלמה. לפני כשבועיים הצהיר שר הביטחון אביגדור ליברמן על כוונתו לקדם תכנית זו בפני כתבים. העברה בכפיה מהווה פשע מלחמה.

14.09.17

המנהל האזרחי מתכונן לבצע תכנית לגירושה של קהילה שלמה. לפני כשבועיים הצהיר שר הביטחון אביגדור ליברמן על כוונתו לקדם תכנית זו בפני כתבים. העברה בכפיה מהווה פשע מלחמה.

14.09.17

תושבי שכם סובלים ממצוקת מים קבועה - בעיקר בחודשי הקיץ - שהחמירה בשנים האחרונות בשל מיעוט הגשמים. ישראל מונעת מהפלסטינים לחפור בארות נוספות ואף מסרבת למכור להם מים נוספים כדי להקל על המצוקה. בשל מדיניות זו, בעונת הקיץ נאלצים התושבים לרכוש מים המובלים במכליות ובקבוקי מים מינרליים, בעלות גבוהה, ולהשתמש במים רק לצרכים חיוניים. ישראל נטלה לעצמה את השליטה בכל משאבי המים שבין הירדן לבין הים והיא מנצלת את שליטתה זו כדי לכפות על הפלסטינים מחסור קבוע במים.

אגירת מים בבקבוקים בעיר שכם. צילום: סלמא א-דיבעי, שכם, 7.9.17
13.09.17

ביום שישי, 8.9.17, בסביבות השעה 15:00, הגיעו כוחות צבא, מצוידים בדחפור, לדרך עפר המקשרת בין העיר יטא לכפרי מסאפר יאטא שבדרום הר חברון, אשר שופצה יום קודם לכן במימון ארגון סיוע הומניטארי. הכוחות גרפו והשחיתו את הדרך באמצעות הדחפור ולאחר מכן חסמו אותה באמצעות ערמת עפר וסלעים. השחתת הדרך וחסימתה מאלצים את תושבי מסאפר יאטא לעשות עיקוף ארוך. מסאפר יאטא הוא אזור המשתרע מדרום מזרח לעיר יטא וחיים בו יותר מ-1,000 בני אדם. חלק ניכר מהאזור מוגדר על-ידי הצבע כ"שטח אש 918", והמדינה מנסה כבר שנים רבות לגרש את תושביו.

מתוך תיעוד הווידיאו
11.09.17

אתמול, יום ב', 10.9.17, בסביבות השעה 13:00, הגיעו אנשי המנהל האזרחי בליווי כוחות הביטחון לקהילת בדו אל-באבא הסמוכה לאל-עיזרייה, מצפון מזרח לירושלים, והחרימו שתי משאיות שהובילו חומרי בניין שנתרמו על-ידי ארגון סיוע הומניטארי לצורך שיפוץ הדרך המובילה לקהילה. במהלך שהותם במקום חתכו הכוחות את צינור רשת המים הראשי של הקהילה והותירו את התושבים ללא חיבור למים וכן חיבלו ברשת החשמל של היישוב. זאת לאחר שבסוף אוגוסט פרקו כוחות הביטחון והחרימו מבנה ששימש כגן ילדים בקהילה.

הדרך המובילה לבדו אל-באבא. צילום: עאמר עארורי, בצלם, 21.8.17
11.09.17

ב-13.8.17 הגיעו אנשי כוחות הביטחון לבית משפחת אל-מוחסתב במרכז העיר חברון, ריתכו את אחת מדלתות הכניסה לבניין והפעילו אלימות קשה כלפי בת משפחה שניסתה למנוע מהם את הדבר. טענתם שהדבר נועד לכאורה למנוע מעבר של "חשודים" היא מופרכת ומנותקת מהמציאות. ממילא, גם לו היה בה שמץ של אמת, לא היה בכך כדי להצדיק פגיעה כה קשה במשפחת אל-מוחתסב. מקרה זה הוא רק דוגמה נוספת למדיניות ההפרדה והגבלות התנועה שמיישמת ישראל במרכז העיר חברון, המלווה בהתנכלויות, מעשי אלימות והטרדות יומיומיות מצד אנשי כוחות הביטחון והמתנחלים.

מתוך תיעוד הווידיאו של הרחקתה האלימה של זליח'ה אל-מוחתסב מדלת הבית בידי אנשי כוחות הביטחון. צילום: ראניה אל-מוחתסב, 13.8.17
10.09.17

היום, יום א' 10.9.17, בסביבות השעה 8:00, בבוקר הגיע ג'יפ של הצבא לשטחים חקלאיים ממערב לקהילת ח'ירבת א-ראס אל-אחמר שבצפון בקעת הירדן והחיילים החרימו שני כלי-רכב מסחריים ומשאית. כלי-הרכב הוחרמו משלוש משפחות המועסקות בעבודות חקלאיות במקום על-ידי בעלי השטח. ימים ספורים קודם לכן, ב-6.9.17, הגיעו אנשי המנהל האזרחי לאותה קהילה והחרימו טרקטור ומכשיר ריתוך שבו השתמש אחד התושבים באותה עת לתיקון צינור מים של הקהילה. בנוסף החרימו הכוחות אוטובוס בבעלות אחד מתושבי הקהילה, שחנה במקום ומשמש להסעת חקלאים לחוות חקלאיות באזור. כל ההחרמות בוצעו בתואנה של שהות ב"שטח אש", וללא מתן צווי החרמה.

החרמת כלי-הרכב בשדות ח'ירבת א-ראס אל-אחמר היום. צילום: עארף דאראר'מה,בצלם, 10.9.17
10.09.17

בצלם שלח אתמול, 4.9.2017, מכתב חריף לראש הממשלה, שר הביטחון, שרת המשפטים, הרמטכ"ל וראש המנהל האזרחי, בו הוא מתריע כי ההרס המתוכנן של קהילות סוסיא וח'אן אל-אחמר הוא פשע מלחמה וכי אם ימומש הם יישאו באחריות אישית לביצועו. בצלם נקט במהלך יוצא הדופן בעקבות דבריו של שר הביטחון, אביגדור ליברמן, שאמר לכתבים בשבוע שעבר כי "משרד הביטחון נערך לפינוי שני יישובים פלסטיניים שנבנו בשטחי סי ולא מחזיקים בהיתרי בנייה כחוק – סוסיא הפלסטינית וח'אן אל-אחמר. עבודת המטה לקראת הפינוי אמורה להסתיים בתוך כמה חודשים".

05.09.17

ביום חמישי, 31.8.17, בשעה 5:00 לפנות בוקר, הגיעו אנשי המנהל האזרחי בליווי 25 שוטרי מג"ב לקהילת טובלאס, הנמצאת לצד הכביש הראשי המחבר בין חיזמא לענאתא, מצפון לירושלים. הקהילה מונה 60 נפשות, כמחציתן קטינים, ושוכנת בשטח C. הכוחות הרסו והחרימו קרוואן בשטח של 48 מ"ר, שהתקבל כתרומה מארגון סיוע הומניטרי ושימש למגורי משפחה בת חמש נפשות, בהן שלושה קטינים.

משטח הבטון שעליו עמד הקרוואן שהוחרם. צילום: מוחמד אחמד מוחמד אזיידאת, בעל הקרוואן, 31.8.17
03.09.17