דיווחים

ב-19.04.17 הגיעו כוחות המנהל האזרחי לקהילת בדו אל-באבא הסמוכה לאל-עיזרייה, מצפון-מזרח לירושלים. הכוחות הרסו קרוואן ששטחו 45 מ"ר, ואשר התקבל כתרומה מארגון סיוע ושימש למגורי משפחה בת שבע נפשות, בהן שני קטינים, שביתה הקודם נהרס על-ידי הרשויות ב-26.1.17. קהילת בדו אל-באבא מונה כ-350 נפשות, כמחציתן קטינים. היא שוכנת בשטח שהוגדר על-ידי הרשויות הישראליות כמתחם E1, שבו מתכננת ישראל להרחיב את ההתנחלות מעלה אדומים כדי ליצור רצף בנוי בינה לבין ירושלים. פעולת ההריסה האחרונה בקהילה הייתה בתאריך 26.01.2017, אז הרסו את אוהלי המגורים של שלוש משפחות ושתי מכלאות צאן.

קרוואנים בבדו אל-באבא על רקע העיירה אל-עיזרייה. צילום: עאמר עארורי, בצלם, 9.8.15
25.04.17

ב-16.3.17 הגיעו מתנחלים לבית ספר בבורין הסמוך לכביש 60, הטרידו את התלמידים, יידו לעברם אבנים ואחד מהם אף ירה באוויר. חיילים שהגיעו למקום לא עצרו איש מהם ואפילו לא הרחיקו אותם מבית הספר, ותחת זאת טענו התלמידים הם שיידו אבנים על הכביש. התנהלותם מדגימה פעם נוספת כיצד מתפקד הצבא בגדה כמשרת כמעט בלעדי של המתנחלים. לא רק שהחיילים אינם פועלים להגנת הפלסטינים, הם אף משמשים כדוברי המתנחלים. בנוסף ממחיש האירוע שוב את היחס השונה ליידוי אבנים: כשמיידה האבן הוא פלסטיני – מדובר בסכנה מיידית המצדיקה שימוש באמצעים קטלניים. ואולם כשהתוקף הוא מתנחל, ואפילו אם הוא יורה – מן הסתם יש לכך הצדקה וניתן להשקיף על האירוע מהצד.

מתוך תיעוד הווידיאו. צילום: ת'רווה עיד, פרויקט המצלמות של בצלם
25.04.17

במארס 2017 נכנסו חיילים לשני בתי דפוס בטול-כרם בטענה שהם מספקים שירותים לארגונים "בלתי חוקיים". הפשיטות, שבמהלכן לא נעצר איש, בוצעו באישון לילה ובמהלכן הסבו החיילים נזקים חמורים לציוד והפסדים כבדים לבעלים. פעולות אלה הן ביטוי נוסף למידה שבה ה"שליטה" הפלסטינית, אפילו באזורי A, ריקה מתוכן וכפופה לחלוטין להחלטות ישראליות. החוק הצבאי מתיר לחיילים להיכנס לכל בית או עסק פלסטיני מבלי להציג צו או לנמק את מעשיהם. הצבא מנצל סמכות זו באופן שרירותי ופעמים רבות מותיר מאחוריו חורבן. זהו אחד מהביטויים השגרתיים ביותר – והעמוקים ביותר – של עוצמת השליטה הישראלית בחיי כל פלסטיני בגדה.

מכונת דפוס בבית הדפוס אבו ח'לדון לאחר החיפוש. צילום: עבד אל-כרים סעדי, בצלם, 1.3.17.
24.04.17

ב-5.4.17 פינה המנהל האזרחי מבתיהן תשע משפחות מקהילת חי'רבת א-ראס אל-אחמר שבצפון הבקעה, מהשעה 17:00 ועד למחרת בשעה 5:00 לפנות בוקר. 40 בני אדם, בהם כ-15 קטינים, נאלצו להותיר מאחוריהם את צאנם ורכושם, להתרחק ממקום מגוריהם ולבלות את הלילה בחוץ, ללא מחסה. במהלך 2016 פונו משפחות מקהילה זו בעשרה מועדים על-ידי המנהל האזרחי והצבא, באותה תואנה. הפינויים החוזרים ונשנים של קהילות אלה משבשים באורח בלתי נסבל את חיי התושבים, אין להם כל הצדקה והם אינם חוקיים. על ישראל להפסיק לאלתר את הפינויים וכל פעולה אחרת שהיא נוקטת בניסיון לכפות על תושבי הבקעה לעזוב את האזור.

כוחות הביטחון מלווים משפחה המתפנה מהקהילה. צילום: עארף דראר'מה, בצלם, 5.4.17.
23.04.17

מבחר סרטים שהופקו על ידי מחלקת הווידיאו של בצלם יוצגו בשני ערבים בפסטיבל הקולנוע "סולידריות 2017" בסינמטק תל אביב. ביום שלישי, 9 במאי, בשעה 19:00, ייערך ערב לציון עשור לפעילות פרויקט המצלמות של בצלם: The Best of the Worst - מבחר סרטונים המשקפים היבטים שונים של הכיבוש, שביוני ימלאו לו 50 שנה. שלושה ימים קודם לכן, ביום שבת, 6 במאי, בשעה 20:30, יוצגו יומני וידיאו של ח'דיג'ה בשאראת וניבין בשאראת, נשים מקהילות פלסטיניות בבקעת הירדן שתיעדו את חייהן ואת חיי משפחותיהן.

ניבין בשאראת, מתוך יומן וידיאו.
20.04.17

ב-2016 הרגו כוחות הביטחון 101 פלסטינים, בהם 31 קטינים. 90 מהם בגדה המערבית (כולל מזרח ירושלים), שמונה ברצועת עזה ושלושה בישראל. בהרוגים עשר נשים וקטינה אחת. 75 מההרוגים (74%) נהרגו באירועים שבהם תקפו, ניסו לתקוף או נטען כי ניסו לתקוף אנשי כוחות הביטחון ואזרחים. 17 פלסטינים נוספים (17%) נהרגו במהלך עימותים עם כוחות הביטחון, הפגנות ואירועי יידוי אבנים. הדרגים הבכירים ברשויות השלטון ובצבא הם הנושאים באחריות למקרי מוות אלה – הן בגין אישור מדיניות הפתיחה באש שאפשרה אותם והן בגין מדיניות הטיוח לאחר התרחשותם והעדר דרישה לדין וחשבון.

20.04.17

בצלם מביע צער על הריגתה של חנה בלדון, בת 21, אזרחית בריטניה שנדקרה למוות אתמול (14.4.17) על-ידי פלסטיני ברכבת הקלה בירושלים. בפיגוע נחבלו קלות שני אנשים נוספים, עקב עצירתה הפתאומית של הרכבת, וטופלו בבתי חולים. התוקף נעצר. בצלם שולח תנחומים למשפחתה של ההרוגה ואיחולי החלמה לפצועים. התקפות מכוונות כלפי אזרחים חותרות תחת כל כלל מוסרי, משפטי ואנושי ובצלם מגנה בתקיפות כל פגיעה מכוונת באזרחים.

צוות רפואי מפנה את אחד הפצועים באירוע. צילום: עמאר עוואד, רויטרס, 14.4.17.
15.04.17

בינואר-פברואר 2017 הגיעו כוחות צבא גדולים בלילה לכפרים בית פוריכ ולבורין שבמחוז שכם, נכנסו לבתים והעירו את יושביהם על טפם. בבית פוריכ הפכו החיילים את בית אחת המשפחות למרכז חקירות ובבורין כפו על צעירים לשמש להם מגנים אנושיים. התנהלות זו ממחישה שוב כיצד הצבא מנצל לרעה את כוחו וסמכותו כדי להפר את שגרת חייהן של משפחות, שבניהן לא נחשדו בדבר, להטיל עליהן אימה ולפגוע בפרטיותן. מערכת הביטחון עושה שימוש גורף בכוחה, כשהיא נתלית בהצדקות ביטחוניות קלושות כדי להצדיק כניסות תכופות ושרירותיות לבתי התושבים.

רוונד חנני, תושבת בית פוריכ, עם ילדיה. צילום: סלמא א-דיבעי, בצלם
04.04.17

אתמול, יום ב', 3.4.17, הגיעו כוחות המנהל לקהילת חי'רבת א-ראס אל-אחמר שבצפון בקעת הירדן ומסרו לתשע מהמשפחות צווי פינוי, מיום ד' ה-5.4.17 בשעה 17:00 ועד למחרת בשעה 5:00 לפנות בוקר. משמעות הדבר היא כי כ-40 בני אדם, בהם כ-15 קטינים, ייאלצו לשהות כל הלילה מחוץ לבתיהם. בשבוע שעבר מסר המנהל האזרחי צווי פינוי לעשר משפחות מיום ד' אחר הצהריים ועד חמישי בבוקר. על אף הצווים שנמסרו למשפחות לא התקיימו אימונים בקרקעות הסמוכות לבתיהם במועד זה, ובניגוד לעבר לא הגיעו נציגי המנהל האזרחי לפנותם. המשפחות נותרו בחוסר ודאות וחששו מפינוי לכל אורך שעות הלילה.

אימונים צבאיים בח'ירבת א-ראס אל-אחמר, דצמבר 2016. צילום: עארף דראר'מה, בצלם, 8.12.17
04.04.17

ב-29.3.17 הרגו שוטרי מג"ב בשער שכם את סיהאם נימר, בת 49, כשהתקרבה למחסום משטרתי שמאחוריו עמדו והניפה מספריים. בהתחשב במחסום שעמד בדרכה ובמיגון השוטרים סביר להניח שניתן היה לעצור את נימר ללא ירי קטלני. בנה מוסטפא, בן 26, נהרג ב-5.9.16 מירי שוטרים במחנה הפליטים שועפאט, גם הוא בעקבות מדיניות היד הקלה על ההדק. בצלם כבר התריע בעבר כי ירי במטרה להרוג אדם מותר אך ורק כאשר הוא מסכן חיי אחרים. הימשכותה של מדיניות הירי הקטלני ללא הצדקה מעידה על פער מצמרר בין העמדה הנורמטיבית, האוסרת על כך, לבין המציאות שבה ירי כזה מבוצע חדשות לבקרים והאווירה הציבורית, המעודדת ירי כזה.

סיהאם נימר
04.04.17

בחודשים ינואר ופברואר 2017 תיעד בצלם שני אירועים שבהם אנשי כוחות הביטחון, חלקם רעולי פנים, נכנסו במהלך הלילה לבתי תושבים בעיירה דורא ובשכונת אל-מוחוול בחברון, הורו לבני המשפחות להתפשט באחד החדרים וזרעו חורבן בבתים. החוק הצבאי שחל בגדה המערבית מתיר לקצינים ולחיילים להיכנס לכל בית פלסטיני בכל עת, מבלי שיידרשו להציג צו או להצדיק את המעשה. מערכת הביטחון עושה שימוש גורף בסמכות זו, כשהיא נתלית בהצדקות ביטחוניות קלושות. כניסות ליליות לבתים, הכרוכות בהטלת אימה על התושבים, פגיעה בכבודם והרס רכושם, מתרחשות מדי לילה ברחבי הגדה והפכו כבר מזמן לחלק אינהרנטי משגרת הכיבוש.

בית משפחת אל-ג'עברי בחברון לאחר החיפוש. צילום: איאת אל-ג'עברי, 20.1.17
02.04.17

משמעות "מדיניות הבנייה" החדשה שהציג אמש ראש הממשלה בפני חברי הקבינט היא המשך הפגיעה בפלסטינים, הרחבת ההתנחלויות והפרת המשפט הבינלאומי. מעל לראשם של הפלסטינים ישראל התירה לעצמה לגזול עוד ועוד מאדמתם, לאסור עליהם לבנות בה ולהרוס את בתיהם, תוך התעלמות מוחלטת מצרכיהם. בפועל, המרחב הפלסטיני כבר רוסק לרסיסים בידי הסתעפות ההתנחלויות הישראליות. משמעות התכנית היא שהמדינה תמשיך לבנות כרצונה, בין אם בתוך שטח ההתנחלויות הבנוי ובין אם מחוצה לו, בניגוד גמור להחלטת מועצת הביטחון 2334 לגבי אי-חוקיותו של מפעל ההתנחלויות. מדיניות זו אינה "רצון טוב" אלא אחיזת עיניים המציגה מעשי ביזה כ"ריסון בנייה".

31.03.17

ב-25.2.17 בשעות אחר הצהריים חזרו בראא ענאיה, בן 13 ואיהאב ענאיה, בן 12, מעבודתם אחרי הלימודים לבתיהם, בעזון. כשהתקרבו לבתיהם עיכבו אותם חיילים, בדקו את ידיהם ובגדיהם ושחררו אותם. לאחר מכן הגיעו החיילים לביתו של בראא ודרשו שהוא ואביו יצאו החוצה, שם עכבו ותשאלו אותם במשך כשעתיים. אחר-כך לקחו החיילים את בראא, לבדו, לשער ההתנחלות הסמוכה ואז הפקירו אותו בחושך מחוץ לכפר, במרחק של קילומטר וחצי מביתו, והוא נאלץ לשוב הביתה ברגל. אין ולא יכולה להיות כל הצדקה להתנהלות בריונית זו, המשקפת את הכוח והסמכות חסרי הסייג הניתנים לחיילים ואת הגיבוי לו הם זוכים.

בראא ענאיה, בן 13. צילום: עבד אל-כרים סעדי, בצלם, 26.2.2017
28.03.17

הבוקר הגיעו כוחות המנהל לקהילת חי'רבת א-ראס אל-אחמר שבצפון בקעת הירדן ומסרו לעשר מהמשפחות צווי פינוי, מיום ד' ה-29.3.17 בשעה 17:00 ועד למחרת בשעה 5:00 לפנות בוקר. משמעות הדבר היא כי כ-50 בני אדם, בהם כ-20 קטינים, ייאלצו לשהות כל הלילה מחוץ לבתיהם. חי'רבת א-ראס אל-אחמר היא קהילת רועים קטנה ממזרח לטמון ובסמוך לה הוקמו ההתנחלויות רועי ובקעות. במהלך 2016 פונו משפחות מהקהילה בעשרה מועדים על-ידי המנהל האזרחי והצבא, בתואנה שהצבא צריך להתאמן באדמותיהם. על ישראל להפסיק לאלתר את הפינויים הזמניים של קהילות וכל פעולה אחרת שהיא נוקטת בניסיון לכפות על פלסטינים בבקעת הירדן להתפנות מהאזור.

ג'יפ צבאי מלווה משפחה פלסטינית במהלך פינוי זמני באיבזיק, בקעת הירדן, 21.12.16. צילום: עארף דראר'מה, בצלם.
27.03.17

ב-19.3.17 בשעות הצהרים, בסביבות השעה 13:30, תפסה קבוצה של יותר מ-15 חיילים את סופיאן אבו חיתה, בן שמונה, שיצא מביתו כשהוא יחף כדי לחפש צעצוע שאבד לו. שני חיילים אחזו בו וגררו אותו לשכונת אל-חריקה ושם הכניסו אותו למספר בתים, כשהם דורשים ממנו להצביע על ילדים שיידו קודם לכן אבנים ובקבוק תבערה על ההתנחלות קריית ארבע. לבסוף, לאחר יותר משעה, הצליחו מספר נשים לחלץ את סופיאן אבו חיתה מידי החיילים ולהשיב אותו לאמו. מתנדבת בצלם תושבת השכונה, מאי דענא, ותושב נוסף, תיעדו את המתרחש בווידיאו.

מתוך תיעוד הווידיאו.
23.03.17

ב-20.1.17 התנהלו עימותים בין כוחות הביטחון לילדים ונערים בכפר סעיר שמצפון-מזרח לחברון. קבוצת נשים ונערות צפו בעימותים וכאשר ברחו הילדים והנערים מהמקום נמלטו גם הן. שוטרים רדפו אחריהן, התפרצו לבתיהן ותקפו שלוש מהן באלימות, תקיפה שחלקה תועד בווידיאו. התנהגותם האלימה של השוטרים מצטרפת לשורה ארוכה של מקרים שתיעד בצלם לאורך השנים, שבהם הפעילו אנשי כוחות הביטחון אלימות נגד ילדים ונערים פלסטינים. הישנותם של המקרים והעובדה שהאחראים להם לא נדרשו לתת על כך את הדין, מעידות על הסכמתם – ולו בשתיקה – של הדרגים הבכירים במערכת הביטחון.

מתוך תיעוד הווידיאו.
16.03.17

אתמול, יום ג', 14.3.17 הגיעו כוחות של המנהל האזרחי לאזור קהילת פורוש בית דג'ן שבסמוך לה הוקמה ההתנחלות חמרה בשנות ה-70. הכוחות החרימו קרוואן שבו גרה משפחה המונה תשע נפשות, בהן שני קטינים. בנוסף הרסו הכוחות סככה ששימשה למכירת ירקות והיתה בבעלות שתיים ממשפחות הקהילה, והשמידו את הירקות שעמדו למכירה. .

מתוך תיעוד הווידיאו
15.03.17

אחמד שבייר נולד בשנת 1999 בעזה עם מומים בלבו. בתי החולים בעזה אינם יכולים לבצע את הניתוחים הנדרשים ולכן הוא עבר במהלך חייו ניתוחים רבים בבתי חולים בישראל. בספטמבר 2016 היה שביר אמור לעבור ניתוח לב פתוח בבית החולים תל-השומר. הוא הוזמן לפגישה עם אנשי השב"כ במעבר ארז שם נדרש לדברי אמו להפוך למשתף פעולה. כשסירב, נאמר לו שלא יקבל היתר ואכן בקשותיו נדחו. מצבו הלך והתדרדר עד שב-14.1.17 הוא הלך לעולמו.

תמונתו של אחמד שבייר בחדרו. צילום: מוחמד סבאח, בצלם, 23.1.17
15.03.17

ביום שישי, 10.2.17, יצאו תושבים מהכפר מאדמא ליהנות ממזג האוויר הנאה בחלקת טבע שמדרום לכפר. סיור של חיילים המאבטחים את ההתנחלות הסמוכה יצהר ומאחזיה הגיע למקום והחיילים השליכו רימוני גז לכיוון הנופשים במקום. אחמד זיאדה, צלם מתנדב של בצלם, החל לתעד כמה מהחיילים, ונדרש על-ידם להסתלק. כשסירב, עצרו אותו החיילים באלימות. אחיו הגיע למקום כדי לסייע לו ואז ירו החיילים כדור מתכת מצופה גומי מטווח קצר בברכו. זיאדה, שלא עשה דבר מלבד תיעוד החיילים בווידיאו, הוחזק במעצר במשך שישה ימים, בגיבוי בית המשפט הצבאי.

מתוך תיעוד הווידיאו.
14.03.17

רבים מחולי הסרטן ברצועת עזה אינם יכולים לקבל את הטיפול הדרוש להם ברצועה. מנתוני ארגון הבריאות העולמי עולה כי בשנת 2016 צמצמה ישראל את שיעור חולי הסרטן להם התירה לקבל טיפול בגדה המערבית או בתחומיה, ויותר משליש מהחולים לא קיבלו אישורים. אימאן שנן, העומדת בראש "תכנית הסיוע והתקווה לחולי סרטן" וסובלת בעצמה מההגבלות הישראליות, מספרת על מצוקתן של חולות סרטן ברצועה, שהן אוכלוסייה מוחלשת במיוחד, ועל הארגון, המתמקד בסיוע להן.

אימאן שנן, מנהלת התכנית, במשרדה. מתוך סרטון הווידיאו.
13.03.17