דיווחים

ביום שני, 15.5.17, בשעות הבוקר, ירו חיילים מספינת חיל הים למוות במוחמד בכר, בן 25, נשוי ואב לשניים, תושב מחנה הפליטים א-שאטי שברצועת עזה, כשרדפו אחרי סירת הדיג שלו. מתחקיר בצלם עולה כי כשהותקפו עסקו מוחמד בכר ובני משפחתו בדיג במרחק של 3 מיילים ימיים מהחוף, בתחום שבו מתיר הצבא לדוג. לדאבון לב, כל עוד ממשיכה ישראל במדיניותה זו, יוסיפו דייגים תמימים לסכן את חייהם בניסיון לפרנס את משפחותיהם. חלקם ישובו בשלום. אחרים ייעצרו, ייפצעו או ייהרגו. איש בישראל לא ייתן את הדין, נהלי הטיוח ימשיכו להוות כסות פורמליסטית לאלימות מתמשכת זו.

מוחמד בכר, בן 25. התמונה באדיבות המשפחה
22.06.17

בסמיכות למועד חמישים השנה לכיבוש, התקיימו בבריסל, שטוקהולם וקופנהגן סדרת אירועים לציון האירוע. במסגרת זו, נשא מנכ"ל בצלם חגי אלעד את הדברים הבאים בפרלמנט השוודי (7 ביוני) ובפרלמנט הדני (9 ביוני): "במשך כל דקה מחמישים השנים האחרונות, חיינו כולנו – ורבים מדי מאיתנו מתו – באלימות. האלימות מפלחת את האוויר בשטחים הכבושים, שכן הדיכוי של עם אחד על ידי עם אחר הוא, מעצם הגדרתו, אלימות. אלימות זו יכולה להתבטא בפעולתו של פקיד אשר מונע היתר, או כאשר חייל לוחץ על הדק. כך או כך, בכל יום, זו אלימות – והיא חייבת להיפסק. פעולה בינלאומית נגד הכיבוש היא הדרך הלא אלימה להביא אל קיצה מציאות זו. " הקליקו לקריאת הנאום המלא.

חגי אלעד נואם בפני הפרלמנט הדני בקופנהגן, 9 ביוני 2017
21.06.17

בחודשיים האחרונים פשטו כוחות ישראליים על שתי קהילות פלסטיניות בבקעה, עקרו והחרימו עצי זית ודקלי תמר והשחיתו שדות מלונים ופקוסים, כולם באדמות בבעלות פלסטינית פרטית. ישראל השתלטה על יותר משלושה רבעים מאדמות בקעת הירדן וצפון ים המלח באמצעים שונים, והעבירה מיליון וחצי דונם מהם לרשות המועצות האזוריות של ההתנחלויות באזור. בשנים האחרונות אף החריפה את צעדיה והיא פועלת לגירוש קהילות פלסטיניות באזור. רק חלק מזערי מאדמות הבקעה נותר בידיים פלסטיניות, אך עקירת המטעים והשדות ממחישה כיצד ישראל מתנכלת גם לבעלי האדמות הללו.

דחפור מוביל דקלי תמר שעקרו אנשי המנהל האזרחי. צילום: עארף דראר'מה, בצלם, 5.4.17
20.06.17

תחקירני השטח של בצלם בחברון, מנאל אל-ג'עברי ומוסא אבו השהש, עוכבו היום בידי משטרת ישראל בחברון בעת שתיעדו בווידיאו החמרה בהגבלות הקיצוניות שמטיל הצבא על תנועת פלסטינים במחסום המאפיה בעיר. אל-ג'עברי מוחזקת עדיין במשטרת קריית ארבע, לאחר שנחקרה, ואילו אבו השהש הוחזק במחסום במשך כארבעים דקות ושוחרר.

מחסום המאפיה בחברון, סוף מאי 2017. צילום: סיהאם אל-פאח'ורי, מתנדבת בצלם
18.06.17

הארגונים הדגישו כי רצועת עזה תלויה כמעט לחלוטין באספקת החשמל מישראל. בנוסף ישראל ממשיכה לשלוט במעברים לרצועה והיא מגבילה מאוד, עד אוסרת על הכנסה לרצועה של ציוד שנועד לסייע לאוכלוסייה להתמודד עם המחסור הקבוע בחשמל, כמו גנרטורים, חלקי חילוף ומצברים. על ישראל למצוא פתרונות כדי להמשיך ולספק את מלוא החשמל וגם לדאוג לקדם את הגדלת כמות החשמל הנחוצה לחיים מודרניים תקינים של תושבי עזה, שמסיהם נגבים ונאספים בידי ישראל.

15.06.17

ברצועת עזה מתחולל אסון הומניטרי ממנו סובלים כשני מיליון תושבים. מציאות זו היא חלק ממדיניות המצור שישראל מטילה על הרצועה כבר עשר שנים, ואשר גוזרת על תושביה חיים בעוני מחפיר ובתנאים כמעט בלתי אנושיים. למרות מציאות בלתי נסבלת זו, החליטה ממשלת ישראל לקבל את תכניתה האכזרית של הרשות הפלסטינית לצמצם עוד יותר את אספקת החשמל לרצועה. אם תיושם החלטה זו יתדרדר המצב ברצועה עוד, וספק אם ניתן יהיה להמשיך לחיות בה. אין מדובר באסון טבע או בגזירת גורל. ישראל יכולה, וחייבת, לשנות מציאות זו.

בית לאהייא, רצועת עזה, 11.1.17. צילום: מוחמד סאלם, רויטרס
13.06.17

ב-12.5.17, במהלך הפגנת מחאה על השתלטות מתנחלים על אדמות הכפר א-נבי סאלח, ירה צלף כדור חי ("טוטו") בסבאא עובייד, בן 22, והרגו. עובייד, שיידה אבנים לעבר החיילים ממרחק של כ-80 מטרים, נורה כשכבר התרחק מהמקום. על פי עמדתם של גורמים רשמיים ועל פי ההוראות הכתובות, שימוש בירי קטלני אסור בנסיבות אלה והוא יהיה מותר רק במצבים של סכנת חיים ובהיעדר כל ברירה אחרת. ואולם החיילים בשטח פועלים לפי הנחיות אחרות, המתירות ירי כזה במגוון מצבים נוספים, וגורמים למותם ולפציעתם של בני אדם נוספים.

פינויו של סבאא עובייד. צילום: מיקי קרצמן, אקטיבסטילס, 12.5.17
12.06.17

ב-12.5.17 עיכבו חיילים אמבולנס שפינה פצוע בכפר א-נבי סאלח והורידו מהאמבולנס את המלווה שלו, בראא כנאען, בן 19. החיילים הובילו את כנעאן כשעיניו מכוסות למקום לא ידוע, שם החלה מסכת התעללות שנמשכה על-פני מספר שעות, שבמהלכה נלקח ממקום למקום ואשר כללה מכות, איומי מוות, כיסויו בעפר וקללות ועלבונות ובסופה הופקר כנאען על אם הדרך. ההתעללות הקשה לא התרחשה בחלל ריק. במהלך השנים תיעד בצלם אירועים רבים של אלימות והתעללות דומים שלא היו מתרחשים לולא ידעו החיילים יש יזכו לגיבוי מהדרגים הבכירים בצבא ומהדרג המדיני ולא יידרשו לתת את הדין על מעשיהם.

בראא כנאען בביתו לאחר ששוחרר מבית החולים. צילום: איאד חדאד, בצלם, 14.5.17
12.06.17

ב-22.4.17 פשטו מתנחלים מיצהר ומאחזיה על הכפר עוריף ויידו אבנים על בתים ומכוניות. מאוחר יותר באותו יום הגיעה קבוצת מתנחלים גם לפאתיה המערביים של העיירה חווארה שם תקפו בתים ותושבים באבנים ובמקלות. אנשי כוחות הביטחון שהגיעו למקום לא עצרו איש מהמעורבים בתקיפה ואפשרו להם ללכת לדרכם כאילו לא קרה דבר. בהתבסס על ניסיון העבר ניתן להניח כי גם המשטרה לא תנקוט צעדים נגדם צעדים והם יוכלו להמשיך בהתנהלותם האלימה. התנהלות זו משרתת את מטרותיה של המדינה בגדה, הכוללות השתלטות על שטחים נוספים, ומהווה מעין הפרטה של השימוש בכוח, ולכן מאפשרות אותה הרשויות.

בדיעה עודה, בת 68, בבית החולים, לאחר שהותקפה בידי מתנחלים. צילום: סלמא א-דיבעי, בצלם ,22.4.17
08.06.17

היום בבוקר (יום חמישי) נפגש חגי אלעד עם שר החוץ הדני, אנדרס סמואלסן, ומחר ייפגש עם שגרירי 28 מדינות האיחוד האירופי בבריסל. בתחילת השבוע הצהיר ראש הממשלה בנימין נתניהו כי לא ייפגש עם מנהיגים שייפגשו עם ארגונים הפועלים למען סיום הכיבוש. זהו צעד נוסף שנוקטת הממשלה במטרה להשתיק את המתנגדים למדיניותה: כלי התקשורת, פעילים, אקדמאים, אמנים וארגוני זכויות האדם. אלעד אומר כי בפגישותיו יבהיר כי סיום הכיבוש הוא צעד פרו-ישראלי, פרו-פלסטיני, ומימוש של צדק.

01.06.17

"החומות השקופות של הכיבוש", זכה אמש בפרס "החוויה האינטראקטיבית" בפסטיבל Toronto Webfest המוקדש לתוכן ברשת. הפרויקט הדוקומנטרי-אינטראקטיבי מזמין את הציבור לסייר וירטואלית בכפר בבורקה, וללמוד על היבטים שונים בשגרת חייהם של פלסטינים תחת הכיבוש. הוא הופק על-ידי בצלם בשיתוף עם סטודיו פולקלור הקנדי, והוא מבוסס על דו"ח בצלם הנושא את אותו שם.

28.05.17

לפי דיווחים בתקשורת, כ-150 אסירים פלסטינים שובתי רעב הועברו לאחרונה לבדיקות בבתי חולים בשל ההחמרה במצבם הרפואי. ככל שישראל תמשיך להתעלם ממחויבויותיה כלפי האסירים ותמשיך בהפרת זכויותיהם, מצבם הרפואי ימשיך להתדרדר ויהפוך למסוכן ועולה חשש כי הרשויות יבחרו להזין את האסירים בכפיה, למרות ההסכמה השוררת בקהילה הרפואית הבינלאומית כי ככלל הדבר אסור. כליאתם של פלסטינים כה רבים בבתי כלא בתוך שטחה של ישראל – רובם ללא משפט הוגן וחלקם ללא משפט כלל – וההגבלות הקיצוניות המוטלות עליהם, הן חלק בלתי נפרד ממשטר הכיבוש.

נשים פלסטיניות מפגינות במזרח ירשולים בתמיכה בשביתת האסירים הפלסטינים. צילום: עמאר עוואד, רויטרס, 29 באפריל 2017.
25.05.17

על-פי פרסומים בכלי התקשורת הוציאו היום רשויות חמאס להורג שלושה בני אדם שהורשעו בהליך חפוז, ללא ייצוג משפטי וללא ערכאת ערעור, בהתנקשות בחיי בכיר בזרוע הצבאית של חמאס. מאז השתלט חמאס על הרצועה נידונו למוות בבתי המשפט שלו 90 בני אדם, ו-25 בני אדם הוצאו להורג במסגרת הליכים רשמיים. בנוסף הוציאה הזרוע הצבאית שלו להורג, בהליכי בזק, לפחות 31 בני אדם ש-15 מהם לא נידונו למוות. הוצאות להורג –בעקבות משפט אמת, משפט ראווה או ללא משפט – הן אסורות. שלטון הנוטל את חייו של אדם כאמצעי ענישה או הרתעה מבצע פעולה בלתי מוסרית המהווה פגיעה בלתי נסבלת בזכויות האדם.

25.05.17

ב-3.4.17 הגיעו אנשי המנהל האזרחי, מלווים בדחפורים, לוואדי קאנא שבאזור קלקיליה ועקרו 135 שתילי זית באדמות חקלאים מדיר איסתיא. ואדי קאנא הוא אחד מיובלי הירקון ובשטחו נובעים כמה מעיינות. אדמותיו שייכות לפלסטינים ומשמשות אותם לחקלאות ולמרעה. ב-1983 הכריז המנהל האזרחי על הוואדי כ"שמורת נחל קנה" ובשנים האחרונות פועלות הרשויות הישראליות להדרת החקלאים הפלסטינים מהוואדי ולנישולם באמצעים שונים, תוך מתן יד חופשית למתנחלים. הגדרת שטח הוואדי כשמורת טבע משמשת בוודאי קאנא, כמו באזורים אחרים בגדה, לא להגנה על הטבע, אלא לנישול בעלי השטח הפלסטינים לטובת אינטרסים ישראליים.

עבד אל-עזיז עקל מחזיק באחד השתילים שנעקרו. צילום: עבד אל-כרים סעדי, בצלם, 3.4.17
21.05.17

סרטה הדוקומנטרי הקצר של הלן יאנובסקי, הילד מ-H2, שצולם בשיתוף עם תחקירני השטח ומתנדבי פרויקט המצלמות של בצלם בחברון, והופק על ידי מחלקת הווידיאו של בצלם, יוקרן בפסטיבל קולנוע בווינה (Vienna Shorts Festival), ביום ראשון ה-4 ביוני. הסרט אף ישתתף בתחרות בינלאומית שתערך במסגרת הפסטיבל. הסרט הדוקומנטרי עוקב אחר מוחמד בורקאן בן ה-12, החי באזור H2 בעיר חברון, הנמצא תחת שליטה צבאית ישראלית מוחלטת.

מוחמד בורקאן. מתוך "הילד מ-H2". צילום: הלן יאנובסקי
17.05.17

על-פי פרסומים, רשויות חמאס ברצועת עזה הוציאו להורג לפני כחודש, ב-6.4.17 שלושה בני אדם שהורשעו בשיתוף פעולה עם ישראל. מאז השתלט חמאס על הרצועה נידונו למוות בבתי המשפט שלו 85 בני אדם, ו-22 בני אדם הוצאו להורג במסגרת הליכים רשמיים. בנוסף הוציאה הזרוע הצבאית של חמאס להורג, בהליכי בזק, לפחות 31 בני אדם שלגבי 15 מהם טרם הושלמו ההליכים המשפטיים. הוצאות להורג –בעקבות משפט אמת, משפט ראווה או ללא משפט – הן אסורות. שלטון הנוטל את חייו של אדם כאמצעי ענישה או הרתעה מבצע פעולה בלתי מוסרית המהווה פגיעה בלתי נסבלת בזכויות האדם.

צילום אילוסטרציה: רויטרס
17.05.17

ישראל שולטת בכל המעברים לגדה המערבית וכל יציאה לחו"ל מחייבת את אישורה. פלסטינים תושבי הגדה מורשים לצאת לחו"ל רק דרך מעבר אלנבי שבין ישראל לירדן. את שליטתה במעבר מנצלת ישראל כדי למנוע מפלסטינים רבים לנסוע ולהותיר אותם כלואים בגדה במשך שנים ארוכות. זאת, בהחלטה מנהלית, ללא כל הליך שיפוטי וללא נימוקים. מדיניות זו פוגעת ישירות באלפי פלסטינים שעליהם אוסרת ישראל לצאת לחו"ל ללא סיבה מוצדקת וברבים אחרים המוותרים מראש על הניסיון לנסוע בשל ההגבלות החמורות. המדיניות ממחישה היטב את שליטתה המלאה של ישראל בחיי כל תושבי הגדה ואת חוסר יכולתם לנהל את חייהם ולתכנן אותם.

חיילים ליד הכניסה למעבר אלנבי. צילום: רונן זבולון, רויטרס, 10.3.14
15.05.17

ב-7.5.17 בערב התקרבה פאטמה חג'יג'י, בת 16, למחסום מתכת משטרתי, סמוך למדרגות המובילות לשער שכם במזרח ירושלים. חג'יג'י נעמדה ללא תזוזה והניפה סכין לעבר חמישה שוטרים שעמדו מצדו השני של המחסום, ואלה ירו בה למוות. מפקד המחוז במשטרה קבע כי הירי היה חוקי וראוי, תוך התעלמות מגילה הצעיר, קפיאתה במקום, המרחק הקצר בינה לבין השוטרים ומחסום המתכת שחצץ בינה לבינם. הימשכותה של מדיניות הירי הקטלני על פלסטינים שאינם מסכנים חיים מעידה על הפער הבוטה בין העמדה הנורמטיבית, האוסרת על ירי כזה, לבין המציאות שבה ירי על מנת להרוג מבוצע חדשות לבקרים, בעידודם של גורמים בכירים ובתמיכה ציבורית נרחבת.

פאטמה חג'יג'י, בת 16
10.05.17

בשכונת בטן אל-הווא שבלב סילוואן מתנהל מהלך הגירוש הגדול ביותר של השנים האחרונות במזרח ירושלים, בסיועם ובתמיכתם של הממשלה ובתי המשפט. לחצו על הדמויות והיכנסו לסיפור של השכונה.

08.05.17

בליל ה-21.3.17 יצאו שני גברים ונער מרפיח לכיוון גדר המערכת שבין ישראל לרצועת עזה, במטרה לנסות לחצות את הגבול לישראל לצורך עבודה. בסמוך לחצות, עוד בטרם ניסו לעבור את גדר הגבול ולמרות שלא סיכנו איש, ירה לעברם הצבא פגז טנק. שלושתם ברחו מהמקום, ואולם ירי נוסף של טנקים הרג את יוסף אבו עאזרה, בן 15, ופצע את אחד הגברים. תגובת הצבא, לפיה השלושה נחשדו בניסיון להניח מטען וחשד זה נבדק לאחר הירי, מלמדת על מדיניות מסוכנת של "קודם יורים, אחר-כך שואלים". מעבר לכך, ירי של פגזי טנקים לעבר בני אדם הוא תגובה מופרזת וחסרת כל הצדקה.

04.05.17