דיווחים

ב-29.5.17 הורה הצבא לבעלי בתי עסק פלסטיניים בשכונת ג'אבר לסגור את עסקיהם לרגל צעדת הפגנתית של מתנחלים לציון "יום ירושלים", שחל כמה ימים קודם לכן. מוחמד ובראא ג'אבר, תושבי השכונה בני 14 ו-17, היו ליד מכולת סמוכה לביתם כשחיילים הורו לבעל המכולת לסגור אותה. לאחר מכן ניגשו שני חיילים לאחים, דרשו מהם לעזוב את המקום ולהיכנס לביתם, וכשסירבו, סילקו אותם באלימות מהרחוב, כפי שתיעדה בווידיאו מתנדבת בצלם. מאוחר יותר, תקפו החיילים שוב את מוחמד, שהיה בדרכו לחנות אופניים. להתנהלות בריונית זו אין כל הצדקה והיא משקפת את השימוש לרעה שעושים חיילים בכוחם ובסמכותם כדבר שבשגרה, תוך ידיעה ברורה שיזכו לגיבוי.

17.08.17

ביום שלישי ה-15.8.2017, הגיעו פקידים של עיריית ירושלים בליווי שוטרי משמר הגבול לארבע שכונות במזרח ירושלים על מנת להרוס בתי מגורים ומבנים נוספים בתואנה שנבנו ללא רישיון, בשעה שהעירייה עושה כל שביכולתה למנוע מהתושבים הפלסטינים בנייה כחוק. בשכונת אל-בוסתאן בסילוואן, הרסו הרשויות בית מגורים שבו חיו שמונה אנשים, מתוכם שישה קטינים. כמו כן, הרסו צריף ששימש את בעל הבית כמחסן. בשכונת אל-עיסאוויה הרסו מבנה בן שתי קומות. בשכונת בית חנינא הרסו הרשויות מגרש למכירת מכוניות, ובשכונת ג'בל אל-מוכבר הרסו פנצ'רייה.

16.08.17

ביום חמישי, ה-10.08.17 הרסו כוחות של הצבא את בתיהן של שלוש משפחות ואטמו את ביתה של משפחה נוספת. הבתים השתייכו לתושבי העיירה סילוואד והכפר דיר אבו משעל שבמחוז רמאללה אשר קרוביהם ביצעו פיגועי דריסה וירי בחודשים אפריל ויוני השנה. במעשי ההריסה והאטימה הותירו כוחות הביטחון 18 בני אדם, בהם שבעה קטינים, שלא נחשדו או הואשמו בדבר, ללא קורת גג. הריסת בתים מהווה ענישה קולקטיבית, פסולה מוסרית ואסורה על פי המשפט הבינלאומי. תחקירן בצלם איאד חדאד צילם את חורבות הבתים.

הריסות ביתם של בני משפחת חאמד, סילוואד. צילום: איאד חדאד. בצלם.
15.08.17

לפנות בוקר ב-12.7.17, נכנסו כוחות צבא למחנה הפליטים ג'נין כדי לעצור את אחד התושבים. לאחר כניסתם, התפתחו עימותים אלימים במקום. מתחקיר בצלם עולה שכעבור כשעתיים, חיילים ירו ממארב והרגו שני צעירים על אף שלא סיכנו את חיי החיילים. אין זו הפעם הראשונה שהצבא מציב מארב חמוש כדי להתמודד עם מיידי אבנים. גם הפעם, כמו במקרים הקודמים, השימוש בירי קטלני בנסיבות האירוע אינו ניתן להצדקה. העובדה שבעקבות המקרים הקודמים לא ננקטו כל צעדים נגד המעורבים, כולל לא נגד המפקדים שהורו על הצבת המארבים, היא שמאפשרת את המשך יישומה של מדיניות בלתי חוקית זו.

המקום בו התרחש הירי במחנה הפליטים ג'נין. צילום עבד אל-כרים סעדי בצלם. 12.7.17.
15.08.17

ביום ד', 9.8.17, הגיעו כוחות של המנהל האזרחי ומשמר הגבול לקהילת אבו א-נוואר והחרימו שם לוחות סולאריים וציוד נלווה שנתרם לקהילה על ידי ארגון סיוע הומניטרי לפני כחודש. ישראל מסרבת לחבר לרשת החשמל את הקהילה, השוכנת בין ההתנחלות קידר להתנחלות מעלה אדומים באזור שהוגדר על ידי הרשויות כמתחם 1E. הכוחות החרימו את הציוד, אשר סיפק חשמל לבית הספר, לגני הילדים ולבית ההארחה של הקהילה, למרות צו ביניים האוסר ביצוע הליכי אכיפה עד ליום 16.8.17.

בית הספר בקהילת אבו א-נוואר. צילום: עאמר עארורי, בצלם. 10.8.17.
14.08.17

מאז הפיגוע בהתנחלות חלמיש שבו הרג פלסטיני תושב כובר שלושה בני משפחה ופצע בת משפחה נוספת מעניש הצבא את תושבי הכפר כבר כמעט שלושה שבועות. במשך ארבעה ימים הוטל סגר על הכפר, וכוחות נכנסו בלילות לבתים, עצרו תושבים והכו אדם מכות קשות. בנוסף הוגבלה תנועת תושבי יישובים סמוכים. מאז, נכנס הצבא מדי פעם לבתי תושבים בכפר. הבוקר כיתר הצבא את הכפר, חסם שתי כניסות, ביצע מעצרים ונכנס לבתים דבר שהוביל לעימותים. הענישה הקולקטיבית בעקבות פיגועים היא כבר חלק ממדיניות הצבא, המנצל באופן ציני את כוחו כדי להתעמר באזרחים. לפגיעה כזו אין ולא יכולה להיות כל הצדקה – מוסרית או משפטית.

אחד המעברים שהצעירים פתחו בחסימה על הכביש בכובר. צילום, איאד חדאד, בצלם. 6.8.17.
10.08.17

ביום שישי, 21.7.17, נכנסו לשטח בית החולים אל-מקאסד במזרח ירושלים עשרות שוטרים ישראלים כדי לעצור פלסטיני פצוע אנוש. מתחקיר בצלם עולה כי השוטרים החמושים התפזרו במחלקות שונות בחיפוש אחריו. בעת שהרופאים ניסו להעביר אותו מחדר המיון לחדר ניתוח, ניסו שוטרים לחטוף את מיטתו בכוח ודחפו והיכו אנשי צוות רפואי ואנשים אחרים שהגנו עליו. תוך כדי כך הלך הפצוע לעולמו. אין ולא יכולה להיות הצדקה להתנהגות אלימה ומסכנת חיים זו של המשטרה, שלרשותה עמדו חלופות רבות שאינן כוללות פגיעה בצוות הרפואי, במאושפזים ובנורמה האנושית הבסיסית הקובעת שאנשי רפואה ומוסדות שבהם ניתן טיפול רפואי הם מתחמים מוגנים.

10.08.17

ב-13.6.17 הגיעו שוטרי מג"ב לסילוואן שבמזרח ירושלים ודפקו בדלת אחד הבתים. משלא נענו, דרשו את המפתחות מהאח הגר בבית השכן והתפתח ויכוח שבסופו תקפו שוטרי המג"ב את האב והבן, שברו את ידו של האב ועצרו את השניים. מקרה זה ממחיש את הקלות הבלתי נסבלת שבה יכולים שוטרים להתעמר בתושבי מזרח ירושלים: המשטרה עצרה אב ובנו, בן 15, שחררה את האב אחרי כמה שעות, החזיקה את הנער לילה שלם במעצר ובסופו שלחה אותו למעצר בית בן חמישה ימים בתשלום ערבות של 1,000 ₪. כל זאת, בלי שהייתה כל סיבה לאלימות או למעצר מלכתחילה.

זרועו השבורה של ס.ח. לאחר שנחבשה בבית החולים הדסה הר הצופים, 13.6.17. התמונה באדיבות המשפחה.
01.08.17

ב-10.3.17 התעמתו צעירים עם אנשי כוחות הביטחון בסילוואד. שוטר מג"ב ירה לעברם כדור ספוג, רדף אחריהם, עצר ליד ד.ט., בן ה-17 שנפגע מהירי ונפל ארצה, וחבט בראשו עם קנה הנשק שלו. הנער איבד את ההכרה ופונה על-ידי כוחות הביטחון להדסה, שם נותח בראשו בשל שבר בגולגולת ודימום מוחי. במהלך אשפוזו בבית החולים הדסה עין כרם, שנמשך 12 יום, הוא נאזק והוריו לא הורשו להתקרב אליו. ככל שהכרוניקה המתוארת לעיל מזעזעת, כך היא גם כלל איננה חריגה וכמוה גם העובדה שאיש לא ייתן את הדין על עוולות אלו, שמבטיחה שמקרים כגון אלו יוסיפו ויתרחשו כל עוד הכיבוש לא יסתיים.

ד.ט. לאחר ששוחרר לביתו. צילום: איאד חדאד, בצלם, 29.3.17
30.07.17

ישראל שבה והפגינה במהלך אירועי הימים האחרונים אדישות גורפת לחייהם, לביטחונם, ולזכותם של פלסטינים תושבי מזרח ירושלים לקיים חיי שגרה תקינים. משטרת ישראל התייחסה לתושבים הפלסטינים כאילו הם חיילי אויב ולא אוכלוסייה אזרחית שהיא אמונה על שלומה ועל ביטחונה. התנהלות זו היא חלק ממערך השליטה הישראלית במזרח ירושלים: הרשויות הישראליות רואות בתושבים הפלסטינים אוכלוסייה בלתי רצויה של בני אדם השווים פחות, על כל המשתמע מכך – ובכלל זה השימוש בכוח קטלני. רק שינוי מקיף ומהותי של מערך שליטה זה ושל המציאות הירושלמית יוכל להבטיח את זכויות האדם של כל בני האדם החיים בה.

ירי גז מדמיע על מתפללים מיד עם סיום התפילה בוואדי ג׳וז, מזרח ירושלים ביום שישי האחרון. צילום: פאיז אבו רמלה, אקטיבסטילס
24.07.17

"בעבר השתמשתי בנרות לתאורה בלילה כתחליף לחשמל, אבל הפסקתי לעשות את זה בעקבות משהו שקרה לפני חמש שנים בערך. הילדים שלי, שקמו בחמש בבוקר כדי ללכת לבית הספר, הדליקו נר ושמו אותו על הטלוויזיה, בגלל שהבית היה חשוך. הם יצאו ושכחו את הנר בזמן שאני והבן הקטן שלי, עאדל, עדיין ישנו. התעוררתי בבהלה מריח העשן. הנר נפל והטלוויזיה התחילה לבעור. כל הבית היה מלא עשן שחור. התחלתי לצעוק והערתי את בעלי, שכיבה את האש. מאז הפסקתי להשתמש בנרות בבית. היום אנו משתמשים בסוללות לד. בן דוד שלי נתן לי במתנה סוללה כדי לעזור לנו. אבל עכשיו שעות האספקה של החשמל לא מספיקות אפילו כדי לטעון את הסוללה והתאורה בבית עמומה בגלל שהיא כמעט ריקה."

המאוורר המושבת בבית משפחת אבו חשיש. צילום: ח'אלד אל-עזאייזה, בצלם, 13.7.17
24.07.17

בצלם מביע זעזוע מהריגתם של יוסף סלומון, בן 71, בתו חיה סלומון, בת ,46 ובנו אלעד סלומון, בן 35, שנדקרו למוות בביתם בהתנחלות חלמיש על-ידי פלסטיני תושב הכפר כובר. טובה סלומון, בת 68, אשתו של יוסף ואמם של חיה ואלעד, נפצעה בפיגוע באורח בינוני-קשה, ופונתה לבית החולים שערי צדק בירושלים. ההרוגים והפצועה הם כולם בני אותה משפחה. בצלם שולח את תנחומיו למשפחה ומאחל רפואה שלמה לטובה סלומון. התקפות מכוונות נגד אזרחים חותרות תחת כל כלל מוסרי, משפטי ואנושי. בצלם מגנה בתקיפות כל פגיעה מכוונת באזרחים ושב וקורא לפוליטיקאים ולמנהיגים לנהוג באחריות ולהימנע מליבוי האלימות.

אבלים ליד קבריהם של שלושת בני משפחת סולומון. צילום: רונן זבולון, רויטרס, 24.7.17
22.07.17

מאמצע שנות התשעים מיישם הצבא מדיניות של הפרדה-תוך-אפליה במרכז העיר חברון. במסגרת זו סגר הצבא רחובות ראשיים באזור לתנועת פלסטינים – חלקם לחלוטין ובחלקם הוא מתיר תנועה ברגל בלבד. במאי 2017 החליט הצבא להחמיר עוד יותר את ההגבלות הקיצוניות על תנועת פלסטינים. הפגיעה האנושה בעשרות אלפי פלסטינים, המהווה ענישה קולקטיבית, אינה מאפשרת להם לנהל שגרה סבירה והופכת את חייהם לבלתי נסבלים. כך מקדמת ישראל את הטרנספר השקט והמתמשך של פלסטינים ממרכז העיר.

מתוך תיעוד הווידיאו
20.07.17

ב-19.7.17 הגיעו כוחות הצבא והמנהל האזרחי לח'ירבת תל אל-חימה שבצפון בקעת הירדן והחרימו שני מכלי מים ריקים ומשאבה ממעיין המשמש מקור מים מרכזי לכפר. זאת לאחר שב-5.7 החרימו הכוחות את הלוחות הסולאריים שסיפקו חשמל לקהילה. לאחר מכן המשיכו הכוחות לח'ירבת אום אל-ג'מאל, שם חתכו צינור מים באורך של כעשרה מטרים ששימש להובלת מים ממעיין טבעי לבריכה בשטח הקהילה לצורך השקיית צאן וגידולים חקלאיים. ההתעמרות האכזרית בתושבי הקהילות, שישראל מסרבת לחבר לרשת המים, בוטה במיוחד בחום הכבד השורר בימים אלה בבקעת הירדן.

החרמת המכלים בח'ירבת תל אל-חימה היום. צילום: עארף דראר'מה, בצלם, 19.7.17
19.07.17

"מכונת הכביסה שלי התקלקלה לפני כחודשיים בגלל הניתוק והחיבור הלא סדירים של זרם החשמל. לפני כן, כשהחשמל עוד היה מגיע בשעות סדירות, הייתי מכוונת שעון מעורר כדי לקום ולהפעיל אותה כשהזרם מתחדש בלילה. הייתה גם לשה בצק ואופה בלילה כמה עשרות פיתות בסיר אפייה חשמלי בשבילנו ובשביל המשפחה של בעלי. אני סובלת מכאבים בידיים אבל המצב הכלכלי שלנו לא מאפשר לקנות לחם מוכן. כשזרם החשמל היה נפסק הייתי ממשיכה ישר לעבודות הבית שלא מצריכות חשמל". הקליקו לקריאת העדות המלאה

ילדיה של ח'ולוד ג'בר בביתם במחנה הפליטים א-נוסייראת. צילום: ח'אלד אל-עזאייזה, בצלם, 7.7.17
19.07.17

הכפר ג'וב א-דיב הוקם ב-1929 מדרום מזרח לבית לחם, וכיום חיים בו כ-160 תושבים. ישראל אינה מערערת על חוקיותו אך– בדומה ליחסה לכפרים פלסטינים אחרים בשטח C – מסרבת להכין עבורו תכנית מתאר ולחבר אותו לחשמל. ב-28.11.16 הציב הארגון הישראלי-פלסטיני קומיט-מי 96 לוחות סולאריים בשטח הכפר, במימון ממשלת הולנד, והתושבים זכו לראשונה לאספקת חשמל בכל שעות היממה, אך ב-28.6.17 החרים המנהל האזרחי את כל הלוחות. כבר עשרות שנים שישראל מתנערת מאחריותה לחיי התושבים בשטח C ואינה מספקת להם שירותים בסיסיים. כשאלה ניתנים על ידי ארגונים הומניטאריים, ממהרים כוחותיה להחרים או להרוס את הציוד המאפשר לתושבים קיום בתנאים אנושיים.

הכפר ג'וב א-דיב והלוחות הסולאריים שהציב במקום ארגון קומט-מי, לפני שהוחרמו. צילום: גיא בוטביה, תעאיוש, 9.3.17
17.07.17

בשני אירועים בחודשי מאי 2017, שבהם ירו חיילים ושוטרי מג"ב רימוני גז מדמיע לעבר אזרחים ובתי מגורים בגדה, נפגעו פעוט וילד בן שש. פגיעות אלה הן תוצאה ישירה של נוכחותם של אנשי כוחות הביטחון בתוך כפרים פלסטינים – נוכחות שלא נדרשה כלל ולא הייתה לה שום הצדקה. השימוש שעושים כוחות הביטחון ב"אמצעים לפיזור הפגנות" מסכן אזרחים, כולל תינוקות, ילדים, קשישים וחולים. ישראל נתלית בהגדרתם של אמצעים אלה כ"לא-קטלניים", ואולם השימוש הגמיש והמתירני שהיא עושה בהם, ללא הבחנה, בנסיבות שאינן הכרחיות, ותוך התעלמות מהסכנות הטמונות בכך – עלול להסב פגיעות קשות שאין להן כל הצדקה.

חסן עיסא בן 6, שנפצע בראשו מפגיעה ישירה של רימון גז מדמיע, ואביו, אחמד עיסא, בביתם. צילום: מוסא אבו השהש, בצלם, 20.6.17
16.07.17

שלטון חמאס ברצועת עזה מחזיק, על-פי דיווחים בתקשורת, לפחות שני אזרחים ישראלים, אברה מנגיסטו והישאם א-סייד, כבני ערובה וקלפי מיקוח לשחרור אסירי חמאס. אזרח ישראלי שלישי, ג'ומעה אבו ר'נימה, חצה לפני כשנה את הגבול לרצועה וייתכן שגם הוא מוחזק בידי חמאס. החזקה בכוח של אנשים כדי להשתמש בהם כקלפי מיקוח היא בלתי מוסרית ובלתי חוקית. על שלטון חמאס לשחרר לאלתר וללא תנאים את האזרחים הישראלים שבחזקתו וכל עוד אינו עושה כך עליו להעניק להם יחס אנושי ולאפשר לנציגי הצלב האדום הבינלאומי לבקרם.

הפגנה למען שחרורו של אברה מנגיסטו. צילום: יותם רונן, אקטיבסטילס, 17.8.15
10.07.17

ב-4.6.17 עיכבו חיילים את תאמר תמימי, נהג מונית בן 23, בשני מחסומים באזור רמאללה, התעללו בו והכו אותו עד שנזקק לאשפוז בבית חולים. השרירותיות בה יכולים חיילים לעכב פלסטינים במחסום, ללא סיבה נראית לעין, לדרוש מהם לציית להוראותיהם, להשפילם, ולנקוט נגדם אלימות היא חלק משגרת יומם של תושבי הגדה הפלסטינים. במהלך השנים תיעד בצלם אירועים רבים ודומים של אלימות והתעללות שלא יכולים היו להתרחש לולא ידעו החיילים כי יזכו לגיבוי מהדרגים הבכירים בצבא – כולל מהפרקליטות הצבאית – ובממשלה וכי לא יידרשו לתת את הדין על מעשיהם.

חיילים מעכבים את תאמר תמימי וכופים עליו לכרוע על הקרקע במחסום עטארה, 4.6.17
05.07.17

היום, יום ד' 5.7.17, הגיעו כוחות של המנהל האזרחי והצבא לקהילת ח'ירבת תל אל-חימה (ח'ילת חמד) שבצפון בקעת הירדן, מדרום ליישוב עין אל-בידא. הכוחות החרימו שני לוחות סולאריים של חמש משפחות, המונות 25 נפשות בהן 15 קטינים. הלוחות נתרמו על-ידי ארגון סיוע הומניטארי בחודש מארס 2017 לאחר שהרשויות החרימו את הקרוואן שבו חיה אחת המשפחות.

החרמת הלוחות הסולאריים. צילום: עארף דראר'מה, בצלם, 5.7.17
05.07.17