דילוג לתוכן העיקרי

צלף ירה ירי חי במאלכ חמדאן, בן 20, והרג אותו במהלך יידוי אבנים לעבר חיילים

מאלכ חמדאן. התמונה באדיבות המשפחהביום שישי, 14.5.21, בסביבות השעה 16:30, יצאו כ-15 צעירים תושבי הכפר סאלם שממזרח לשכם לכיוון כביש 555 העוקף את הכפר ומחבר בין ההתנחלויות איתמר ואלון מורה, ...
לקריאת המאמר המלא בחזרה לדף הסרטון

צלף ירה ירי חי במאלכ חמדאן, בן 20, והרג אותו במהלך יידוי אבנים לעבר חיילים

מאלכ חמדאן. התמונה באדיבות המשפחה
מאלכ חמדאן. התמונה באדיבות המשפחה

ביום שישי, 14.5.21, בסביבות השעה 16:30, יצאו כ-15 צעירים תושבי הכפר סאלם שממזרח לשכם לכיוון כביש 555 העוקף את הכפר ומחבר בין ההתנחלויות איתמר ואלון מורה, שבו הצבא אוסר על פלסטינים לנסוע, כדי למחות על המלחמה ברצועת עזה, האלימות הישראלית במסגד אל-אקצה והפינויים המתוכננים בשכונת א-שיח' ג'ראח שבמזרח ירושלים. הצעירים יידו אבנים על מכונית שהגיעה מכיוון אלון מורה ועברה לידם, ונהגה עצר, ירד ממנה וירה כמה כדורים לעברם. הצעירים ברחו והסתתרו בין עצי הזית שליד הכביש.

לאחר כרבע שעה הגיע למקום כלי-רכב צבאי מכיוון מחסום בית פוריכ הסמוך וחמישה חיילים ירדו ממנו. הצעירים נמלטו מהמקום כשהם משליכים אבנים לעבר החיילים, שרדפו אחריהם כשהם יורים לעברם רימוני גז מדמיע, כדורי מתכת מצופים גומי (כדורי "גומי") ואש חיה. אחד הצעירים, בן 17, נפגע מירי אש חיה ברגלו ופונה לבית חולים.

כרבע שעה לאחר מכן הגיעו למקום שני ג'יפים צבאיים נוספים. כמה חיילים שירדו מהג'יפים ירו שני כדורים חיים לעבר הצעירים והחלו להתקדם לעברם. הצעירים המשיכו להשליך אבנים לעבר החיילים, כשהם בורחים מהם לכיוון הכפר. בתיעוד וידיאו שפורסם ברשתות החברתיות ניתן לראות את אחד הצעירים, מאלכ חמדאן, בן 20, מסתובב לכיוון החיילים ואז נפגע בחזהו מכדור "טוטו" שירה אחד מהם. חמדאן פונה לבית חולים בשכם אך הגיע אליו ללא רוח חיים. לאחר הירי בחמדאן ירו החיילים כדורי "גומי" ופצעו תושב נוסף ברגלו.

הצלף שירה בחזהו של מאלכ חמדאן והרג אותו עשה זאת ממרחק של כמה עשרות מטרים, בעת שחמדאן לא סיכן את חייו של אף אחד מהחיילים והתרחק מהם ביחד עם צעירים נוספים. ירי "טוטו", כמו כל ירי של אש חיה, מותר רק במקרים שבהם נשקפת סכנה לחייהם של החיילים או אנשים אחרים וכשאמצעים אחרים לא הצליחו להסיר את הסכנה. במקרה זה לא נשקפה סכנה לחייו של איש ולכן ירי זה אינו חוקי ולא ניתן להצדיקו.

עלי שתייה, צלם עיתונות תושב סאלם, בן 35, יצא למקום כדי לתעד את מחאת הצעירים. בעדות שמסר לתחקירנית בצלם סלמא א-דיבעי תיאר מה אירע כשלמקום הגיעו שני כלי הרכב הצבאיים הנוספים:

אחרי רבע שעה הגיעו כמה ג'יפים צבאיים, שאנחנו מזהים כג'יפים של קצינים. מאחד הג'יפים ירדו כמה חיילים עם קסדות ומסכות פלסטיק שמסתירות את הפנים. הם היו דרוכים, ומרגע שהם הגיעו הרגשתי שעומד לקרות משהו.

החיילים ירו שני כדורים ואז התקדמו לכיוון הצעירים, שזרקו עליהם אבנים והתרחקו תוך כדי כך. בזמן שהצעירים ברחו מהחיילים ראיתי את מאלכ חמדאן, קרוב משפחה שלי מהכפר. הוא האט את הריצה שלו ונפל. לא שמעתי ירי, וזה היה מוזר בעיני, אבל ראיתי חייל כורע ברך בתנוחת צליפה. הנחתי שהוא השתמש במשתיק קול. צעקתי לצעירים שמאלכ נפגע, זרקתי את המצלמה ואת שכפ"ץ העיתונות שלי ורצתי אליו. הרמתי אותו יחד עם כמה צעירים. הוא היה מחוסר הכרה ודימם מהחזה, והבנתי שהוא נפגע קשה. ביקשתי מהצעירים להרים אותו בזהירות כדי שלא ייגרם לו נזק. החיילים התקדמו לעבר הצעירים. הם היו במרחק של שלושים מטרים מהם, וחלק מהצעירים השליכו לעבר החיילים אבנים כדי שלא יעצרו את מאלכ. החיילים ירו כמה כדורי "גומי" ורימוני גז מדמיע לכיוון שלנו. אני נפגעתי מכדור "גומי" ברגל.

 

יאמן ואמו סנאא על המרפסת ממנה צפתה בבנה נורה. צילום: סלמא א-דיבעי, בצלם, 6.6.21
יאמן ואמו סנאא על המרפסת ממנה צפתה בבנה נורה. צילום: סלמא א-דיבעי, בצלם, 6.6.21

יאמן חמדאן, אחיו בן ה-15 של מאלכ, סיפר גם הוא בעדות שמסר לתחקירנית בצלם סלמא א-דיבעי מה אירע לאחר הגעת שני הג'יפים הצבאיים הנוספים:

החיילים התקדמו עד שהגיעו לקצה של מטע הזיתים. אנחנו כבר הגענו לעמק והיינו במרחק של חמישים-שישים מטרים מהם. הצעירים יידו אבנים לעבר החיילים ואז ברחנו. כשהסתכלתי אחורה ראיתי את אחד מהצעירים נושא את אחי מאלכ. בהתחלה חשבתי שהוא מתלוצץ כמו שהוא רגיל לעשות. רצתי אליו. ראיתי דם על החזה שלו. החיילים המשיכו להתקדם. לקחנו אותו מהר לאמבולנס שהיה באזור. עליתי לאמבולנס יחד עם עוד צעיר מהכפר. הפרמדיקים ניסו לתת לו עזרה ראשונה אבל הוא היה מחוסר הכרה ולא זז בכלל. בבית החולים המשיכו לנסות להציל אותו אבל היה לו דימום פנימי שהם לא הצליחו לעצור.

עד היום אני משחזר את מה שקרה וזה יותר כמו סיוט מאשר מציאות. אני מרגיש שהוא יחזור בכל רגע ושהוא לא מת, שהוא רק נסע ותכף יחזור. הזיכרונות לא מרפים ממני, לא בבית ולא בחוץ.

סנאא חמדאן משקיפה מחלון ביתה על האזור שבו נהרג בנה. צילום: סלמא א-דיבעי, בצלם, 6.6.21
סנאא חמדאן משקיפה מחלון ביתה על האזור שבו נהרג בנה. צילום: סלמא א-דיבעי, בצלם, 6.6.21

אמו של מאלכ, סנאא חמדאן, בת 46, עמדה במרפסת חדר השינה שלה וצפתה במתרחש, כשראתה שני ג'יפים צבאיים מגיעים למקום כשעה לאחר תחילת האירוע. בעדות שמסרה לתחקירנית בצלם סלמא א-דיבעי סיפרה:

הגיעו שני ג'יפים צבאיים בצבע מבריק ונעמדו ליד כלי-הרכב האחרים. ירדו מהם בערך שמונה חיילים שהתקדמו אל הצעירים. הם נראו דרוכים וממהרים. מיד כשהם ירדו מהג'יפ הם ירו שני כדורים חיים והמשיכו להתקדם בערך מאה מטרים. ראיתי את הצעירים רצים כמה עשרות מטרים כדי להתרחק מהחיילים. אחד הצעירים רץ ואז נפל. הצעירים הקיפו אותו ואני התחלתי לבכות. אמרתי לבן שלי שעמד לידי שמישהו כנראה נפגע. הוא אמר לי: "אבל לא שמענו ירי". אמרתי לו: "הוא נפגע, תסתכל, הם לא יכולים להרים אותו". קראתי למישהו שיעזור לצעירים לפנות אותו ברכב. עוד לא ידעתי שזה הבן שלי שנפצע.

הטלפון של שאדי צלצל ואני אמרתי לו: "מאלכ נפגע". שמעתי אותו שואל: "איפה הוא נפגע?", והפנים שלו החווירו. הוא אמר לי שמאלכ נפצע ברגל ויצא מהבית מהר. לא האמנתי לו. הייתי בטוחה שהוא נפגע קשה. יצאתי מהבית בוכה וצועקת. השכנים שלי הסיעו אותי לבית החולים "רפידיא", וחיפשתי שם בין המיטות את הבן שלי. שאלתי מישהו מבית החולים איפה הוא והוא לקח אותי לחדר ליד טיפול נמרץ ושם ראיתי את בעלי ואת הבנים שלי בוכים. הם אמרו לי: תתפללי למענו, הוא נפצע קשה מאוד. התמוטטתי ולא יכולתי לעמוד על הרגליים. אמרתי להם שאני רוצה לראות אותו, חי או מת. אחר-כך הם אמרו לי שהוא נפל שהיד. עד עכשיו אני לא מצליחה לעכל את הבשורה.

סרטונים אחרונים