דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

כאלף פלסטינים בדרום הר חברון צפויים לגירוש. עדותה של תושבת ח'ירבת א-תבאן

ג'ברייה חמאמדה, בת 45

ג'ברייה חמאמדה. צילום: אורן זיו, אקטיבסטילסנולדתי וגדלתי בח'ירבת א-תבאן, וכאן גם התחתנתי עם בעלי מוסא מוחמד אחמד מסלח חמאמדה, בן 56. אני חיה פה בח'ירבה עם חמישה בנים ובנות לא נשואים. אנו גרים מתחת לסככה מקורה בפלסטיק. במזג האוויר שהיה בשבוע שעבר היא לא הגנה עלינו לא מהקור ולא מהגשם, ואנחנו סובלים בגלל החורף הקשה. הצבא הישראלי אוסר עלינו לבנות בתים מאבן ובטון ורואה בנוכחות שלנו באזור דבר לא חוקי. בח'ירבת א-תבאן גרות 8 משפחות. באביב עולה מספר המשפחות ומגיע בדרך כלל ל-25.

לבעלי ואחיו יש ביחד 100 דונם של קרקע מעובדת. אנחנו מגדלים עדר של 60 ראשי צאן ואלה מקורות הפרנסה היחידים שלנו. אני והילדים שלי מטפלים בקרקע ובצאן ועוזרים לבעלי, שחולה בסוכרת כבר יותר מ- 18 שנה.

אנחנו סובלים מחיים קשים בח'ירבה. אין פה מרפאה קבועה, בית ספר או שירותים חברתיים. הבנים הקטנים שלנו נאלצים ללכת ברגל יותר מחצי שעה לבית הספר באל-פח'ית. גם אנו נאלצים לעשות את אותו מרחק פעם בשבועיים כדי להגיע לרופאים המתנדבים שמגיעים לאל-פח'ית כדי לקבל טיפול. בנוסף אנו נאלצים לנסוע לפעמים ליטא כדי לקבל טיפול רפואי בבית החולים, במיוחד כשיש מקרים דחופים. הדרך מפה ליטא קשה מאוד למעבר ואנחנו משתמשים בחמורים או בטרקטורים או הולכים ברגל. הצבא לא מרשה לנו לסלול דרך ישרה או כביש אספלט בטענה שהאזור הוא שטח צבאי ושזה ישרת פועלים שרוצים להסתנן לישראל.

ג'ברייה חמאמדה ושניים מילדיה באוהל המגורים. צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס
ג'ברייה חמאמדה ושניים מילדיה באוהל המגורים. צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס, 30.1.13

בשנת 2000 הצבא הרס את הח'ירבה, את בורות המים ואת המערות, וגירש אותנו אל הכפר ח'. מעין שליד העיר יטא. חזרנו בלילה והסתתרנו עד שאחרי 20 יום בית המשפט החליט להחזיר אותנו לח'ירבה.

בשנת 2004, הצבא הישראלי הרס לנו שתי חממות, שני אוהלים ושלוש מכלאות צאן. בנינו מחדש את האוהלים והמכלאות. הצבא לא מניח לנו ומתצפת על כל ניסיון שלנו להקים אוהל חדש או לחפור בור מים. אנו סובלים ממחסור במים, בעיקר בקיץ. אחרי שנגמרים המים שאנחנו אוגרים בחורף אנחנו נאלצים לקנות מים מהכפר הבדואי חמיידה. קוב אחד של מים עולה לנו יותר מ- 20 שקלים.

בתקופה האחרונה קיבלנו מתקנים של חשמל סולארי וזה הקל במידה מסוימת על החיים שלנו. התחלנו להשתמש בטלוויזיה ובפעם הראשונה בחיים שלנו אנחנו משתמשים במקרר ובמכונת כביסה.

ח'רבת א-תבאן. צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס, 30.1.13
ח'ירבת א-תבאן. צילום: אורן זיו, אקטיבסטילס, 30.1.13

לפני כמה חודשים ממשלת ישראל הודיעה שהיא מתכוונת לפנות את הח'ירבה וח'ירבות סמוכות בתואנה שהאזור הוא שטח אש ואימונים צבאיים. מאז ששמעתי את הידיעה אני מודאגת. אני מפחדת שהצבא יוציא את ההחלטה הזאת לפועל. אנו לא נתפנה מהמקום, גם אם הצבא יפנה אותנו בכוח אנו נעשה כמו שנהגנו בעבר- נחזור לפה. אני לא יכולה לתאר לעצמי חיים במקום אחר. אין לנו שום מקום חוץ מח'ירבת א-תבאן שבה נולדתי וגדלתי ובה אמות.

ג'ברייה ח'ליל ר'נאם חמאמדה, בת 45, נשואה ואם ל-11, היא תושבת ח'ירבת א-תבאן שבדרום הר חברון. את עדותה גבה מוסא אבו השאש, בביתה ב-14.01.13.