דילוג לתוכן העיקרי
תושבים ושוטרים בשכונת בטן אל-הווא. צילום: חוסאם עאבד, בצלם, 29.11.16
תפריט
נושאים

העתיד על פי בג"ץ: טיהור סילוואן מפלסטינים

שופטי בית המשפט העליון ברק-ארז, ברון ואלרון, דחו אתמול את עתירתם של 104 תושבי סילוואן נגד החלטת האפוטרופוס הכללי מספטמבר 2002 בנוגע ל"שחרור" הקרקע עליה הם גרים מזה עשרות שנים. הקרקע "שוחררה" לידי שלושה אנשים – כולם מקורבים לעמותת המתנחלים "עטרת כהנים", שמטרתה היא ייהוד מזרח ירושלים. השופטת ברק-ארז, שכתבה את פסק הדין, מצמצמת את תפקידו של בית המשפט לבחינת שאלות בודדות בתחום המשפט המנהלי, ומשלחת בלא כלום את התושבים להמשיך לנהל את מאבקם, נגד כל הסיכויים, במסגרת ההליכים האזרחיים שמנהלת נגדם עמותת עטרת כהנים בדרישה שיפנו את בתיהם. השופטת ברק-ארז קובעת כי עומדת לאפוטרופוס "חזקת תקינות המנהל" שהעותרים לא הצליחו לסתור, ושלמעשה אין לו כל שיקול דעת בהפעלת סמכותו זו. ברק-ארז מודעת להשלכות של דברים אלה, והיא אף מציינת שייתכן שהחלטה כזו תעורר "קשיים של ממש מבחינת מי שמחזיקים בפועל בנכסים ששוחררו", ואולם החלטתה נותרת בעינה.

פסק הדין נכתב במנותק מכל הקשר – כאילו לא "שוחררה" הקרקע לידיה של עמותה שמטרתה לגרש את הפלסטינים מבתיהם, כאילו אין מדובר במערכת של חוקים המתירים רק ליהודים לתבוע קניין שננטש ב-1948, כאילו אין מדובר במתן אישור למהלך הנישול הגדול ביותר של פלסטינים מאז 1967. פסק דין זה מוכיח שוב כי בג"ץ משמש חותמת גומי כמעט לכל צורות הפגיעה של הרשויות הישראליות בזכויותיהם של הפלסטינים.

רקע

בשנים האחרונות – בנוסף למחסור בדיור, בתקציבים, בתשתיות ובשירותים ממנו סובלים כל תושבי מזרח ירושלים – התגייסו משרדי הממשלה השונים ועיריית ירושלים לסייע לעמותת המתנחלים ״עטרת כהנים״ לנשל משפחות פלסטיניות הגרות בשכונת בטן אל-הווא מבתיהן ולשכן במקומן מתנחלים יהודים.

שכונת בטן אל-הווא שבלב סילוואן היא המוקד של מהלך הגירוש הגדול ביותר של השנים האחרונות במזרח ירושלים. נכון להיום הוגשו תביעות פינוי נגד עשרות משפחות פלסטיניות המתגוררות בה מזה עשרות שנים. על פי סקר שערך משרד האו"ם לתיאום עניינים הומניטאריים, מדובר ב-45 אחוזים מסך כל המשפחות הנמצאות בסכנת נישול על בסיס אתני בעיר.

השכונה מחולקת לכחמישים חלקות שתשע מתוכן הועברו לידי עמותת "עטרת כהנים" וחמש מהן כבר מאוכלסות במתנחלים. כניסת המתנחלים לשכונה שינתה את פניה: אם לא די בקשיים שמביאים איתם המתנחלים – תביעות משפטיות, פגיעה בפרטיות, לחץ כלכלי, התנכלויות יומיומיות לתושבים, וכתוצאה מכך בעימותים בין צעירים מקומיים למתנחלים, הכוללים יידוי אבנים – הרי שיחד עם המתנחלים מגיעים לאזור גם כוחות משטרה, משמר הגבול ומאבטחים פרטיים הממומנים על ידי משרד השיכון. כל אלה מפעילים גם אלימות נגד התושבים הפלסטינים, מאיימים עליהם, עוצרים קטינים ומשבשים את החיים בשכונה. ככל שתעמיק נוכחות המתנחלים בשכונת בטן אל-הווא, כך יגדל מספרם של הפלסטינים הנפגעים באופן יומיומי ממערך האבטחה של המתנחלים, גם מבלי שגורשו מבתיהם.

מאז סיפחה ישראל את מזרח ירושלים נוקטות הרשויות הישראליות מדיניות המפלה לרעה את תושביה הפלסטינים, ופועלות בדרכים שונות להגדלת מספר היהודים החיים בעיר ולצמצום מספר תושביה הפלסטינים. זאת, במטרה ליצור מציאות דמוגרפית וגיאוגרפית שתסכל כל ניסיון עתידי לערער על הריבונות הישראלית במזרח ירושלים. בין השאר, הפקיעו הרשויות אלפי דונמים מהאוכלוסייה הפלסטינית ובנו 12 שכונות שנועדו לאוכלוסייה היהודית בלבד, בשטח הכבוש שסופח לישראל. מבחינת המשפט הבינלאומי, מעמדן של שכונות אלה אינו שונה מזה של ההתנחלויות בשאר שטח הגדה המערבית. ההתנחלות בבטן אל-הווא שמקדמת עמותת ״עטרת כהנים״ מהווה חלק בלתי נפרד מפעילותן של הרשויות ושל עמותות המתנחלים לייהוד אגן העיר העתיקה – בתוך הרובע המוסלמי של העיר העתיקה ובשכונות הפלסטיניות המקיפות אותה. כיום מתגוררים כ-2,800 מתנחלים בכ-140 מבנים הנמצאים בלב שכונות פלסטיניות בעיר העתיקה ובסביבתה – אזור שבו חיים כמאה אלף פלסטינים.