ביום רביעי, 13.8.25, בסביבות 10:30, התאספו כ-25 תושבים במזרח הכפר דומא וצעדו לכיוון מתנחלים שביצעו עבודות עפר באדמותיהם הפרטיות. במהלך הימים שקדמו לכך, המתנחלים החלו בפריצת דרך המחברת את המאחז ״חוות גיבורי דוד״, שהיה בשלבי הקמה, למאחז נוסף שהוקם באותו אזור, בתחילת חודש יולי.
התושבים רצו למחות על ההשתלטות ההולכת וגוברת של המתנחלים על אדמותיהם, וכן על תקיפתו של נער בידי שני מתנחלים באותו אזור, מוקדם יותר באותו יום. בין התושבים היה ת׳מין דוואבשה, בן 35, אב לשני ילדים.
התושבים הגיעו למרחק של כמה עשרות מטרים מהמקום שבו עבד דחפור, מלווה בארבעה מתנחלים, בהם שניים חמושים, אחד באקדח והשני, שלדברי דובר צה"ל, היה חייל בחופשה שנשכר כמאבטח, היה חמוש ברובה.
שניים מהמתנחלים, בהם המתנחל החמוש ברובה, התקרבו לתושבים. המתנחל שלא היה חמוש, צילם אותם במכשיר הטלפון שלו, ואז ירה השני ברובה שלו כמה יריות באוויר ולכיוון הקרקע. לאחר מכן, כפי שניתן לראות בתיעוד הווידיאו, יידה ת׳מין דוואבשה אבן אחת לעבר המתנחל היורה וזה ירה בו מייד ואז ירה גם לעבר תושבים אחרים.
דוואבשה נפצע מהירי ונפל ארצה. המתנחל המשיך לירות, וכמה תושבים יידו לעברו אבנים בעת שאחרים רצו לעברו והפילו אותו ארצה כדי לגרום לו להפסיק את הירי. התושבים ריתקו אותו לקרקע אך לא העזו לגעת בנשקו, והוא המשיך לירות עד שרוקן את המחסנית.
בשלב זה, גם המתנחל החמוש באקדח שעמד ליד הדחפור, במרחק של כמה מאות מטרים מהתושבים, ירה לעברם אך לא פגע באיש. התושבים הרפו מהמתנחל עם הרובה וכמה דקות לאחר מכן, הגיעו למקום שני חיילים וחיילת כשהם יורים באוויר, והתושבים התרחקו.
המתנחל היורה. התמונה באדיבות התושבים
ת׳מין דוואבשה פונה ברכב פרטי למרפאת הכפר, שם בוצעו בו ניסיונות החייאה, ללא הועיל. הכדור שפגע בירכו גרם לדימום מסיבי והוא הועבר לבית החולים רפידיה בשכם, שם קבעו הרופאים את מותו. בדו"ח הרפואי מבית החולים צוין כי נפצע בבטנו ובירכו.
למחרת התקיימה הלוויתו של ת׳מין בדומא, ובאותו לילה פלשו כוחות ישראליים לכפר ועצרו חמישה מתושביו בחשד להסתה. שניים מהם שוחררו לאחר הפקדת ערבות של אלפי שקלים, והאחרים מוחזקים עדיין במעצר.
לאחר הריגתו של דוואבשה, פרסם דובר צה״ל הודעה לפיה הירי הקטלני נעשה "במהלך עבודות הנדסיות אזרחיות סמוך לכפר", ובתגובה ל"עשרות מחבלים שיידו אבנים לעבר חייל צה"ל שלא בתפקיד וניסו לחטוף את נשקו". מתחקיר בצלם עולה תמונה שונה: בניגוד לשפה המכובסת שננקטה בהודעה, אין מדובר ב"עבודות הנדסיות" אלא בגזל קרקעות פרטיות לשם הקמת מאחזים סביב הכפר ובירי של מתנחל (שלפי דובר צה"ל היה חייל בחופשה). במקום התקיימה מחאה שקטה של בעלי הקרקעות ותושבים לא חמושים, שמחו נגד גזל האדמות. בתיעוד הווידיאו ניתן לראות כי לפני הירי הקטלני הושלכה אבן אחת בלבד, שלא פגעה באיש, על-ידי ת'מין דוואבשה. מהתחקיר עולה גם כי הפלסטינים כלל לא ניסו לחטוף את הרובה של המתנחל, שנותר בידיו, אלא רק לנטרלו בעת שהמשיך לירות ללא הבחנה.
סלמא דיבעי, תחקירנית בצלם, גבתה את עדויות מתושבים שנכחו באירוע, להן שתיים:
ע.ד., אב לשלושה, סיפר:
דחפור של מתנחלים פורץ דרכים באדמות הכפר. התמונה באדיבות התושבים
ביום רביעי, 13.8.25, בסביבות 10:30, הייתי בביקור בבית של אבא שלי שנמצא בצד המזרחי של הכפר, באזור שנקרא "ח'לת אל־חסאד". שמעתי רעש בחוץ ויצאתי לראות מה קורה. התברר לי שמוקדם יותר המתנחלים ניסו לחטוף נער מהשכונה כשהוא נסע על אופניים ליד הבתים והוא חולץ בידי תושבים. תושבים שזעמו על המתרחש התאספו בשכונה – אנחנו כבר לא מרגישים בטוחים אפילו ליד הבתים שלנו, ומפחדים על הילדים שלנו.
כבר כמה שבועות שהמתנחלים סוללים דרך עפר שמובילה למאחז שהם הקימו על גבעה שנקראת "א־ראס", ממערב לכפר. כל יום הם מגיעים לנקודה שמשקיפה על שכונת ח'לת אל־חסאד. אנחנו חוששים שהדרך שהם מנסים לפרוץ תבודד את הכפר מאדמותיו, ואולי גם תחבר את המאחז למאחזים קרובים בבקעת הירדן, כדי לנשל אותנו מאדמותינו וזכויותינו.
התאספנו בערך 20–25 מתושבי הכפר, והוחלט ללכת למקום שבו המתנחלים עבדו עם דחפורים, כמחאה על התקיפה. הלכנו לשם בפעולת מחאה ספונטנית ולא אלימה כדי לדרוש מהמתנחלים להתרחק מאיתנו ומילדינו.
הדחפור המשיך לעבוד בסלילת הדרך ולידו עמדו ארבעה מתנחלים. שניים מהם התקרבו אלינו: אחד, עם כובע, זקן ופאות ארוכות, החזיק נשק גדול. השני, שהיה צעיר יותר, בערך בן 18, עם פאות ארוכות ומשקפיים – והוא צילם אותנו במכשיר הנייד שלו.
המתנחל החמוש ירה שני כדורים באוויר ממרחק של בערך כ־50 מטר כדי להפחיד אותנו ולגרום לנו לסגת אבל המשכנו להתקדם אליהם. לא רצינו בעיות, רק להבטיח את שלום ילדינו. התקדמנו כדי לומר להם להתרחק מאיתנו.
אותו מתנחל ירה שוב, הפעם על הקרקע ועלה הרבה אבק. עם כל כמה מטרים שהוא התקדם אלינו, הוא ירה כמה יריות. כשהתקרבנו אליו, אחד מאיתנו שאל בעברית: "למה אתה יורה? אנחנו רק רוצים לדבר, לא רוצים בעיות. למה חטפתם את הילד?" אבל הוא רק אמר בערבית: "רוח מן הון". היה ברור שהוא לא מוכן לשמוע או לדבר.
ניסיתי לדבר איתו באנגלית, אבל גם זה לא הועיל. ואז, כשכבר הייתי לידו, הוא התחיל פתאום לירות בצורה מטורפת. הבנתי שמישהו זרק לעברו אבן, שלא פגעה. באותו רגע ראיתי את בן-דודתי, ת׳מין, נופל על הקרקע. הוא נפצע קשה בירך ודימם מאוד. ניסיתי לדבר איתו אבל הוא איבד את ההכרה.
צעירים תפסו את המתנחל והפילו אותו לארץ אבל הוא המשיך לירות. אף אחד לא העז לגעת בנשק שלו – הוא עדיין החזיק אותו עם האצבע על ההדק וירה – עד שנגמרו הכדורים.
בינתיים הגיעו שני חיילים וחיילת מכיוון הדרך החדשה שהמתנחלים סללו, וירו באוויר תוך כדי התקדמות לעברנו. הצעירים עזבו את המתנחל כשאזלו לו הכדורים. המתנחל השני, הצעיר, ברח לכיוון הדחפור ואז אחד המתנחלים שהיו ליד הדחפור כיוון לעברנו אקדח וירה כמה יריות, אבל לא פגע באיש.
לא ידעתי מה לעשות עם ת׳מין המדמם. לא היו לנו אמצעים להגיש לו עזרה. סחבנו אותו והכנסנו אותו לרכב פרטי, ולקחנו אותו למרפאת הכפר ושם הודיע לנו הרופא, אחרי ניסיונות החייאה, שאין דופק.
העבירו אותו באמבולנס לשכם ואני ליוויתי אותו. כל הדרך הסתכלתי עליו ולא יכולתי להאמין – רק קיוויתי שיתעורר, שיתרחש נס, שהרופאים בבית החולים יצליחו להציל אותו. אבל זו הייתה תקוות שווא.
בחדר המיון הרופא אישר שהדימום היה מסיבי, הלב שלו לא עמד בכמות הדם שאיבד, והוא נפטר.
ת׳מין היה נשוי ואב לשני ילדים, ואשתו בהריון בחודש הרביעי.
ה.ד, בן 15, תושב הכפר:
המתנחל החמוש ירה שני כדורים באוויר, אבל האנשים המשיכו להתקדם ואז הוא ירה כמה יריות לעבר הקרקע. הוא התקדם כל פעם כמה מטרים ואז ירה כמה כדורים. ראיתי אותו מחליף מחסנית.
כשהיינו בטווח דיבור אנשים אמרו לו: "אל תירה, אנחנו רוצים לדעת מה רציתם מהילד, למה תקפתם אותו?" אבל המתנחל ענה רק "רוחו מן הון" בערבית. אחד מאיתנו דיבר איתו באנגלית ואחרים דיברו עברית וערבית, אבל הוא חזר ואמר רק: "רוחו מן הון".
ואז הוא פתאום ירה לעברנו מהנשק הגדול שלו. ראיתי את ת׳מין נופל על הקרקע. הוא היה ממש לידי, במרחק של מטר ממני. ראיתי שהרגל שלו הסתובבה בזווית משונה והוא קרס, התכווץ, ואז הגוף שלו נרפה והוא עצם את העיניים. הבנתי שהפגיעה חמורה. הוא דימם מאוד מהירך.
קפאתי במקומי, ואחד התושבים משך אותי ביד כדי שאברח. רצתי כמה צעדים ואז הסתכלתי לאחור לראות מה קורה.
הצעירים השתלטו על המתנחל כדי שלא ייפגע בעוד אנשים, אבל הוא עדיין אחז בהדק וירה. המתנחל השני, שעמד לידו, נמלט לכיוון הדחפור. שמתי לב שהמתנחל שהיה בדחפור ירה באקדח, אבל לא פגע באף אחד.
הגיעו גם שני חיילים וחיילת; הם ירו באוויר. התושבים נשאו את ת'מין והניחו אותו באחת המכוניות שהגיעה למקום. אני הלכתי עם דודי הביתה ושם נודע לי כי ת׳מין נפטר.
משטר האפרטהייד והכיבוש הישראלי כרוך ממהותו בהפרה שיטתית של זכויות האדם. בצלם פועל במטרה להביא לסיומו, מתוך הכרה שרק בדרך זו ניתן לממש עתיד בו זכויות האדם, דמוקרטיה, חירות ושוויון יובטחו לכל בני האדם – פלסטינים וישראלים – החיים בין הירדן לים.
ברצועת עזה פועלת ישראל מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 באופן מתואם ומתוך כוונה ברורה להביא להרס של החברה הפלסטינית ומבצעת ג'נוסייד בתושביה. על רקע מעשיה של ישראל בעזה, הצהרותיהם של מקבלי החלטות ישראלים, והיעדרה של פעולה אפקטיבית מצד הקהילה הבינלאומית, קיימת סכנה ממשית שהמשטר הישראלי ירחיב את הג'נוסייד גם לאזורים נוספים שתחת שליטתו, ובראש ובראשונה לגדה המערבית. בצלם קורא לציבור הישראלי ולקהילה הבינלאומית לפעול בכל האמצעים שמאפשר המשפט הבינלאומי לעצירתו המיידית של הג׳נוסייד הישראלי בפלסטינים.
