דיווחים

במהלך 2020 הרגו כוחות הביטחון 27 פלסטינים, בהם 7 קטינים. ב-11 מקרים לפחות שתחקר בצלם לא נשקפה סכנה לחייהם של אנשי כוחות הביטחון והירי בוצע ללא הצדקה. השנה, למרות משבר הקורונה, האיצה ישראל את קצב הריסת הבתים בגדה (כולל במזרח ירושלים), ו-1,006 פלסטינים, בהם 519 קטינים, איבדו את ביתם. בצלם תיעד השנה 248 מקרים בהם פגעו מתנחלים בפלסטינים או ברכושם – בגיבוי מלא של המדינה. וגם השנה נכפתה על הפלסטינים שגרה יומיומית ואלימה של כיבוש – כולל פלישות ליישובים, כניסות ליליות לבתים, הגבלות תנועה ומעצרים.

בעונת המסיק השנה, באוקטובר ונובמבר, תיעד בצלם 39 מקרים בהם מתנחלים תקפו מוסקים, מנעו את גישתם למטעי הזיתים, גנבו יבול והשחיתו עצים, כלי עבודה וציוד חקלאי, בכל רחבי הגדה. אירועים אלה לא היו יכולים להתרחש לולא הגיבוי הגורף שהמדינה מעניקה למעשי האלימות של מתנחלים בכל ימות השנה, ובכלל זה ליווי צבאי של מתנחלים אלימים, הכולל לעיתים גם תקיפה של חקלאים בידי חיילים, וכן הימנעות ממיצוי הדין עם התוקפים. מציאות זו תימשך כל עוד היא משרתת את מטרות את מטרותיה ארוכות הטווח של ישראל בגדה – ובראשן נישולם של הפלסטינים מאדמותיהם כדי להשתלט עליהן.

ב-9.10.20 תקפו מתנחלים בית בכפר בורין. חיילים שנלוו אליהם אפשרו את התקיפות ותקפו בעצמם ברימוני הלם וגז מדמיע תושבים מהכפר שהגיעו להגן על דיירי הבתים. רכזי ביטחון של שתי התנחלויות שנכנסו לכפר בג'יפים שלהם, רדפו אחרי ארבעה מהתושבים, וכשעבר במקום צעיר אחר במכוניתו, תקף אותו אחד מהם, אזק אותו ו"הסגיר" אותו לידי החיילים שעצרו אותו ללא שום סיבה. כמה קל לעצור אדם למשך שלושה ימים – ככה סתם ובתואנות שקר – כי הוא פלסטיני, כי כך החליטו רכזי ביטחון של ההתנחלויות, כי כך החליטו החיילים, כי במציאות שישראל כופה בגדה זכויות הפלסטינים, בהגדרה, מופקרות.

ב-9-10.10.20 תקפו מתנחלים בתים בכפר בורין. חיילים שנלוו אליהם אפשרו את התקיפות ותקפו בעצמם ברימוני הלם וגז מדמיע תושבים מהכפר שהגיעו להגן על דיירי הבתים. ילד בן שבע שהיה בחניון מקורה התעלף לאחר ששאף גז מדמיע. מקרים אלה, כמו מאות אחרים, הם חלק מציאות של אלימות, סכנה ופחד, כשמתנחלים וחיילים פועלים יחד ותוקפים פלסטינים ואת רכושם. מערכת אכיפת החוק מגבה מציאות זו, ומבטיחה שחיילים ומתנחלים לא יידרשו לתת את הדין על מנת שתקיפות אלה יוכלו להימשך כמעט ללא הפרעה, רק כדי לסייע למדינה להשיג את מטרותיה הבלתי חוקיות.

בשבת, 26.9.20, תקפו מתנחלים באבנים משפחה שעיבדה את אדמתה ליד קוסרה שבמחוז שכם וכרתו את ענפיהם של 12 עצי זית של משפחה אחרת. לאחר מכן תקפו מתנחלים באבנים שני לולי תרנגולות בשולי הכפר, חיבלו במכלי מים ובצנרת וגרמו למותן של כמאתיים תרנגולות ולמעלה ממאה אפרוחים. המתנחלים הציתו טרקטור ומשאית, אך הבעלים הספיקו לכבות את האש. המתנחלים לוו על-ידי חיילים שאף ירו גז מדמיע וכדורי מתכת מצופי גומי על תושבי הכפר שניסו לסייע למותקפים. זהו עוד יום שגרתי בגדה – מציאות שישראל מתחזקת, מעודדת ומגבה כדי לקדם את מטרותיה שלה, תוך אדישות מוחלטת להשלכות ההרסניות שלה על התושבים הפלסטינים.

ב- 3.9.20, בשעות הערב, חסמו עשרות מתנחלים את אחד הנתיבים של כביש 60, בסמוך לכניסה להתנחלות עלי. הם יידו אבנים על מכונית פלסטיניות שחלפו במקום ואף ניסו למנוע מהן לעבור. בכמה מקרים פגעו האבנים בנוסעים עצמם או במכונית. מעדויות שגבה בצלם עולה כי חיילים שהגיעו לאזור לא מנעו מהמתנחלים ליידות אבנים ולא הגנו על הנוסעים הפלסטינים. אין מדובר באירוע חריג אלא רק בחלק מההתנהלות השגרתית, היומיומית, וארוכת השנים של מתנחלים ושל כוחות הביטחון בגדה, כחלק מהמדיניות הישראלית שמאפשרת מעשי אלימות אלה.

באוגוסט תקפו מתנחלים מספר פעמים בתים ורכוש בכפר עסירה אל-קיבלייה שבמחוז שכם, לרוב בליווי חיילים, שלא עשו דבר כדי להגן על הפלסטינים. תושבי הכפר, שהוקף בהתנחלויות, סובלים מזה שנים מהתקפות חוזרות ונשנות של מתנחלים. תקיפות אלה – שכמותן מתרחשות בכל רחבי השטחים – הן חלק מאותה מדיניות מוכרת של ישראל, במסגרתה מעשי אלימות של מתנחלים כלפי פלסטינים אינם נחשבים למעשים פליליים או אפילו למעשים לא לגיטימיים. להיפך: המדינה נותנת להם כמעט תמיד גיבוי מלא, בהיותם משרתים את מטרותיה. להלן עדויותיהם של כמה מתושבי הכפר.

מעשי אלימות של מתנחלים כלפי פלסטינים בשירות המדינה הפכו מזמן כבר לחלק משגרת הכיבוש. בשני מקרים שתיעד בצלם בחודשים אפריל ומאי לא הסתפקו המתנחלים בפגיעה בפלסטינים וברכושם, אלא הגדילו עשות וטענו שהפלסטינים הם אלה שתקפו אותם. המתנחלים, בגיבוי הצבא, חיים בעולם בו חסינותם היא אוטומטית כמעט. פלסטינים, להבדיל, אשמים עד שתוכח חפותם: הגשת תלונה נגדם משמעה בדרך כלל מעצרם המיידי ותשלום ערבות גבוהה עבור שחרור מותנה – גם בהעדר ראיות כלשהן לטענות המתנחלים.

מאז החל משבר הקורונה, ועל אף הגבלות התנועה, הסגרים ושורת אמצעי הבידוד החברתי מרחיקי הלכת בהם נקטה ישראל, אלימות מתנחלים בשירות המדינה הלכה והתגברה ברחבי הגדה המערבית. בשלושת השבועות הראשונים של אפריל (עד ל-22.4) תיעד בצלם 23 אירועי אלימות מתנחלים; זאת בהמשך לחודש מארס, במהלכו תיעד בצלם 23 אירועים, 11 מהם במחציתו השנייה – לאחר שישראל כבר הטילה הגבלות חמורות על תנועה והתקהלות.

בעת שמיליוני בני אדם בישראל ובגדה המערבית מסוגרים בבתיהם, מתנחלים אלימים ממשיכים בשלהם, בחסות המדינה: תוקפים רועי צאן בשדות המרעה ואף נכנסים לכפרים פלסטיניים, תוקפים תושבים ומשחיתים את רכושם. למרות משבר הקורונה, בשבועות האחרונים נמשכת העלייה במעשי האלימות. שתיים מהתקיפות במארס בוצעו בכפרים הסמוכים בורין ומאדמא ב-7.3.20, בהפרש של שעה זו מזו. תושבי כפרים אלה חשופים כאמור להתקפות חוזרות ונשנות.