דיווחים

הגזל והאלימות של המדיניות הישראלית בגדה מגיעים לשיא במהלך עונת המסיק. ענף הזיתים הוא מענפי הכלכלה העיקריים בגדה ובעבר חגגו משפחות פלסטיניות במהלכו את התוצרת החקלאית ואת הקשר שלהן לאדמה. ואולם כבר שנים שהוא מתקיים בצל מדיניות ההשתלטות של ישראל על אדמותיהם, הכוללת מעשי אלימות מצד חיילים ומתנחלים, פגיעה בעציהם וגניבה של יבול הזיתים. בחודשים ספטמבר - נובמבר תיעד בצלם תקיפות, גניבות, השחתת רכוש, איומים ועיכובים בכפרים שבאזור רמאללה, שכם, טול כרם, קלקיליה וסלפית. לפניכם מפה אינטראקטיבית של פגיעות אלה.

שכונת אל-חריקה נמצאת בחלקו הדרומי של מרכז העיר חברון (אזור H2) וגרים בה כ-3,000 תושבים פלסטינים. מאז הקמתה של ההתנחלות קריית ארבע בצמוד אליה בשנת 1972, סובלים תושבי אל-חריקה מהתנכלויות בלתי פוסקות של מתנחלים בחסות הצבא ושל חיילים. בחודשים יולי-נובמבר השנה תיעדנו חמש מהתקיפות הללו. אלה, כמו-גם מקרים שתיעד בצלם לאורך השנים מעידים עד כמה שבריריים, חשופים, ולא צפויים, הפכו חייהם של הפלסטינים בשכונה. מדיניותה של ישראל יוצרת מציאות חיים מייאשת ובלתי אפשרית עבורם וכך מובילה לנטישה של בתים ובתי עסק פלסטיניים.

דו"ח חדש שמפרסם היום בצלם, "בכסות ביטחונית: המדיניות הישראלית בחברון כאמצעי להעברה בכפייה של תושביה הפלסטיניים", מראה כיצד ישראל נתלית בתירוצים ביטחוניים כדי ליישם במרכזה העתיק של העיר מדיניות שהפכה את חייהם של התושבים הפלסטינים לבלתי נסבלים על-מנת לגרום להם לעזוב את ביתם. מדיניות זו מתבססת על משטר הפרדה קיצוני שישראל מיישמת בעיר מזה 25 שנים, מאז הטבח שביצע ברוך גולדשטיין, במטרה לאפשר לקומץ מתנחלים לגור במרכזה של עיר פלסטינית צפופה. מדיניות זו היא הפרה של האיסור על העברה בכפייה – המהווה פשע מלחמה.

במהלך יוני 2019 מתנחלים פגעו ברכושם של פלסטינים בעשרה כפרים לפחות בגדה המערבית, שרפו בהם כ-1,800 עצים ועשרות דונם של שדות דגנים, עקרו יותר מ-700 שתילי ירקות והשחיתו לפחות 55 כלי-רכב. מעשי אלימות אלה, הנעשים בגיבוי הצבא, חוזרים על עצמם מדי חודש מזה שנים כחלק ממדיניות הממשלה, החותרת לצמצום העיבוד החקלאי הפלסטיני ולהעברה הדרגתית של השטחים שנזנחו על בשל החשש ממעשי האלימות – לידי המתנחלים. כחלק ממדיניות זאת נמנעות הרשויות מחקירה של הפשעים, והסיכוי ושהפורעים יענשו על מעשים אלה אפסי. עובדה זו ידועה היטב למתנחלים, כמו גם לפלסטינים – שנותרים חסרי הגנה.

ביום שישי, 10.5.19, עצרו חיילים את מוחמד אבו שמסייה, בן 17 ואחיו עווני בן ה-20, לאחר עימות שהתפתח בינם לבין מתנחל שהטריד אותם, כששבו מקניות עבור ארוחת שבירת הצום של משפחתם. משפחת אבו שמסייה גרה בשכונת תל-רומיידה במרכז העיר חברון שתושביה סובלים מהגבלות תנועה ומהתנכלויות בלתי פוסקות מצד כוחות הביטחון והמתנחלים מאז הוקמה בצמוד אליה התנחלות. מקרה זה ממחיש כמה שבריריים, חשופים, ולא צפויים, הפכו חייהם של הפלסטינים שנותרו לגור במרכז העיר חברון שבו ישראל אוכפת מדיניות של הפרדה ההופכת את חייהם של התושבים לבלתי נסבלים, בתקווה שיעזבו אותו, לכאורה מרצונם.

ביום שישי, 17.5.19, הציתו מתנחלים שדות לא מעובדים בבורין ובעסירה אל-קיבילייה. בשני המקומות מתנחלים יידו אבנים לעבר תושבי הכפרים, ובעסירה אל-קיבילייה, שם השטח מפוקח על-ידי מגדלי שמירה צבאיים, מתנחל אף ירה באוויר. חיילים שעמדו לידם לא עצרו אותם, ומנעו מהפלסטינים להתקרב לאדמותיהם הבוערות.

בחודשים האחרונים מדווחים רועי צאן מקהילות אל-פאריסייה שבצפון בקעת הירדן על החרפת תדירותן ועוצמתן של תקיפות מתנחלים וחיילים בצאתם למרעה. אין מדובר באירועים מבודדים אלא בחלק מהמדיניות שמיישמת ישראל בבקעת הירדן, שמטרתה להשתלט על שטחים בין השאר באמצעות יצירת מציאות חיים בלתי אפשרית ומייאשת עבור פלסטינים, המורכבת מתקיפות משולבות של חיילים ומתנחלים ומאיסור גורף על פיתוח יישוביהם.

החל מ-17.3.19 בשעות הבוקר – עת התרחש פיגוע בו פלסטיני הרג חייל ומתנחל ופצע חיילים נוספים – ומשך חמישה ימים לאחר מכן, תקפו מתנחלים פלסטינים ברחבי הגדה המערבית. במהלך התקיפות מתנחלים הכו פלסטינים, יידו אבנים על מכוניות ובתים פלסטינים, השחיתו מכוניות חונות ופגעו במסגד. תקיפות מסוג זה חוזרות על עצמן לאחר כמעט כל פיגוע וניתן היה לצפות שמערכת הביטחון תיערך מראש למנוע אותן. אולם, בדומה לעבר, הרשויות הישראליות לא עשו דבר, כחלק מהאופן בו אלימות המתנחלים משתלבת במדיניות הישראלית.

מתחקיר בצלם עולה שבאירוע שדווח בתקשורת כניסיון פיגוע דקירה בחווארה ב-3.4.19, מוחמד עבד אל-פתאח יידה אבנים על מכוניות ישראליות ונורה על-ידי מתנחל שעצר את רכבו. לאחר ששכב פצוע על הקרקע מתנחל זה ומתנחל נוסף שעצר גם הוא במקום ירו בו שוב והרגו אותו. חיילים מחקו את תיעוד הווידיאו של האירוע.

ביום שבת, 26.1.19, הגיעו כ-20-15 מתנחלים חמושים לפאתי אל-מור'ייר וירו על תושבי הכפר שניסו להדוף את המתקפה באבנים. מהירי נהרג חמדי נעסאן, בן 38, שנפגע בגבו, ותשעה תושבים נפצעו. לכל אורך האירוע נכחו בקרבת מקום כוחות הביטחון, שלא ניסו למנוע מהמתנחלים להגיע למקום ולירות על תושבים. ההתקפה הקטלנית של "כיתת הכוננות" של ההתנחלות עדי עד, שהתרחשה בנוכחותם כוחות הביטחון, אינה מקרה חריג והיא חלק ממדיניות אלימה המגובה על ידי הדרג המדיני והצבאי, שבה המדינה – באמצעות הצבא והמתנחלים – פועלת לאורך זמן ובכוח כדי לנשל כמה שיותר פלסטינים, לגרום להם "לעזוב מרצון" את אדמותיהם ולהשתלט עליהן.