דיווחים

במהלך יוני 2019 מתנחלים פגעו ברכושם של פלסטינים בעשרה כפרים לפחות בגדה המערבית, שרפו בהם כ-1,800 עצים ועשרות דונם של שדות דגנים, עקרו יותר מ-700 שתילי ירקות והשחיתו לפחות 55 כלי-רכב. מעשי אלימות אלה, הנעשים בגיבוי הצבא, חוזרים על עצמם מדי חודש מזה שנים כחלק ממדיניות הממשלה, החותרת לצמצום העיבוד החקלאי הפלסטיני ולהעברה הדרגתית של השטחים שנזנחו על בשל החשש ממעשי האלימות – לידי המתנחלים. כחלק ממדיניות זאת נמנעות הרשויות מחקירה של הפשעים, והסיכוי ושהפורעים יענשו על מעשים אלה אפסי. עובדה זו ידועה היטב למתנחלים, כמו גם לפלסטינים – שנותרים חסרי הגנה.

ביום שישי, 10.5.19, עצרו חיילים את מוחמד אבו שמסייה, בן 17 ואחיו עווני בן ה-20, לאחר עימות שהתפתח בינם לבין מתנחל שהטריד אותם, כששבו מקניות עבור ארוחת שבירת הצום של משפחתם. משפחת אבו שמסייה גרה בשכונת תל-רומיידה במרכז העיר חברון שתושביה סובלים מהגבלות תנועה ומהתנכלויות בלתי פוסקות מצד כוחות הביטחון והמתנחלים מאז הוקמה בצמוד אליה התנחלות. מקרה זה ממחיש כמה שבריריים, חשופים, ולא צפויים, הפכו חייהם של הפלסטינים שנותרו לגור במרכז העיר חברון שבו ישראל אוכפת מדיניות של הפרדה ההופכת את חייהם של התושבים לבלתי נסבלים, בתקווה שיעזבו אותו, לכאורה מרצונם.

ביום שישי, 17.5.19, הציתו מתנחלים שדות לא מעובדים בבורין ובעסירה אל-קיבילייה. בשני המקומות מתנחלים יידו אבנים לעבר תושבי הכפרים, ובעסירה אל-קיבילייה, שם השטח מפוקח על-ידי מגדלי שמירה צבאיים, מתנחל אף ירה באוויר. חיילים שעמדו לידם לא עצרו אותם, ומנעו מהפלסטינים להתקרב לאדמותיהם הבוערות.

בחודשים האחרונים מדווחים רועי צאן מקהילות אל-פאריסייה שבצפון בקעת הירדן על החרפת תדירותן ועוצמתן של תקיפות מתנחלים וחיילים בצאתם למרעה. אין מדובר באירועים מבודדים אלא בחלק מהמדיניות שמיישמת ישראל בבקעת הירדן, שמטרתה להשתלט על שטחים בין השאר באמצעות יצירת מציאות חיים בלתי אפשרית ומייאשת עבור פלסטינים, המורכבת מתקיפות משולבות של חיילים ומתנחלים ומאיסור גורף על פיתוח יישוביהם.

החל מ-17.3.19 בשעות הבוקר – עת התרחש פיגוע בו פלסטיני הרג חייל ומתנחל ופצע חיילים נוספים – ומשך חמישה ימים לאחר מכן, תקפו מתנחלים פלסטינים ברחבי הגדה המערבית. במהלך התקיפות מתנחלים הכו פלסטינים, יידו אבנים על מכוניות ובתים פלסטינים, השחיתו מכוניות חונות ופגעו במסגד. תקיפות מסוג זה חוזרות על עצמן לאחר כמעט כל פיגוע וניתן היה לצפות שמערכת הביטחון תיערך מראש למנוע אותן. אולם, בדומה לעבר, הרשויות הישראליות לא עשו דבר, כחלק מהאופן בו אלימות המתנחלים משתלבת במדיניות הישראלית.

מתחקיר בצלם עולה שבאירוע שדווח בתקשורת כניסיון פיגוע דקירה בחווארה ב-3.4.19, מוחמד עבד אל-פתאח יידה אבנים על מכוניות ישראליות ונורה על-ידי מתנחל שעצר את רכבו. לאחר ששכב פצוע על הקרקע מתנחל זה ומתנחל נוסף שעצר גם הוא במקום ירו בו שוב והרגו אותו. חיילים מחקו את תיעוד הווידיאו של האירוע.

ביום שבת, 26.1.19, הגיעו כ-20-15 מתנחלים חמושים לפאתי אל-מור'ייר וירו על תושבי הכפר שניסו להדוף את המתקפה באבנים. מהירי נהרג חמדי נעסאן, בן 38, שנפגע בגבו, ותשעה תושבים נפצעו. לכל אורך האירוע נכחו בקרבת מקום כוחות הביטחון, שלא ניסו למנוע מהמתנחלים להגיע למקום ולירות על תושבים. ההתקפה הקטלנית של "כיתת הכוננות" של ההתנחלות עדי עד, שהתרחשה בנוכחותם כוחות הביטחון, אינה מקרה חריג והיא חלק ממדיניות אלימה המגובה על ידי הדרג המדיני והצבאי, שבה המדינה – באמצעות הצבא והמתנחלים – פועלת לאורך זמן ובכוח כדי לנשל כמה שיותר פלסטינים, לגרום להם "לעזוב מרצון" את אדמותיהם ולהשתלט עליהן.

ב-13.12.18, בעקבות הפיגוע שבו הרג פלסטיני שני חיילים ופצע באורח קשה חייל נוסף ואשה ליד ההתנחלות גבעת אסף, יצאו מתנחלים בהמוניהם לתקוף פלסטינים, בעיקר במחוזות חברון ושכם. תקיפות אלה היו צפויות, אך מערכת הביטחון לא נערכה למנוע אותן. במחצית מהמקרים שתחקר בצלם נכחו חיילים במקום אך ברובם לא עשו דבר כדי למנוע מהמתנחלים לתקוף פלסטינים ולא עצרו איש מהם. התנהלות כוחות הביטחון גם היא, צפויה: תקיפות של פלסטינים על ידי מתנחלים, בנוכחות אנשי כוחות הביטחון ובחסותם, הפכו זה מכבר לשגרה ברחבי הגדה המערבית. לפלסטינים בגדה ברור היום כי אין מי שיגן עליהם ועל רכושם, וכי איש לא ייתן את הדין על הפגיעה בהם.
 

שוב מתנחלים פגעו ברכושם של פלסטינים, שוב הצבא לא ראה דבר, שוב המשטרה מתקשה לחקור ולאתר את האשמים. שוב – כי הפוגעים הם מתנחלים והנפגעים – פלסטינים. צפו בתיעוד בבלוג הצילום של בצלם.

בתחילת ספטמבר פרסמנו סקירה של מעשי אלימות של מתנחלים מיצהר ומאחזיה, שנעשו בליווי או בהשתתפות פעילה של הצבא, נגד תושבי הכפר עוריף. בחודשים אוקטובר ונובמבר נמשכו מעשי האלימות ביתר שאת. מקרים אלה אינם "עשבים שוטים", כפי שיש המנסים לטעון, אלא הם חלק ממדיניות אלימה ומכוונת, בה המדינה – באמצעות הצבא והמתנחלים – פועלת לאורך זמן ובכוח כדי לנשל כמה שיותר פלסטינים מאדמותיהם, לפגוע ברכושם ובפרנסתם ולגרום להם "לעזוב מרצון" את אדמותיהם. הדבר מקל על המדינה להשתלט על האדמות ולספחן – לפחות בפועל – להתנחלויות.