דיווחים

ביום שישי, 10.5.19, עצרו חיילים את מוחמד אבו שמסייה, בן 17 ואחיו עווני בן ה-20, לאחר עימות שהתפתח בינם לבין מתנחל שהטריד אותם, כששבו מקניות עבור ארוחת שבירת הצום של משפחתם. משפחת אבו שמסייה גרה בשכונת תל-רומיידה במרכז העיר חברון שתושביה סובלים מהגבלות תנועה ומהתנכלויות בלתי פוסקות מצד כוחות הביטחון והמתנחלים מאז הוקמה בצמוד אליה התנחלות. מקרה זה ממחיש כמה שבריריים, חשופים, ולא צפויים, הפכו חייהם של הפלסטינים שנותרו לגור במרכז העיר חברון שבו ישראל אוכפת מדיניות של הפרדה ההופכת את חייהם של התושבים לבלתי נסבלים, בתקווה שיעזבו אותו, לכאורה מרצונם.

ביום שישי, 17.5.19, הציתו מתנחלים שדות לא מעובדים בבורין ובעסירה אל-קיבילייה. בשני המקומות מתנחלים יידו אבנים לעבר תושבי הכפרים, ובעסירה אל-קיבילייה, שם השטח מפוקח על-ידי מגדלי שמירה צבאיים, מתנחל אף ירה באוויר. חיילים שעמדו לידם לא עצרו אותם, ומנעו מהפלסטינים להתקרב לאדמותיהם הבוערות.

בחודשים האחרונים מדווחים רועי צאן מקהילות אל-פאריסייה שבצפון בקעת הירדן על החרפת תדירותן ועוצמתן של תקיפות מתנחלים וחיילים בצאתם למרעה. אין מדובר באירועים מבודדים אלא בחלק מהמדיניות שמיישמת ישראל בבקעת הירדן, שמטרתה להשתלט על שטחים בין השאר באמצעות יצירת מציאות חיים בלתי אפשרית ומייאשת עבור פלסטינים, המורכבת מתקיפות משולבות של חיילים ומתנחלים ומאיסור גורף על פיתוח יישוביהם.

מתחקיר בצלם עולה שבאירוע שדווח בתקשורת כניסיון פיגוע דקירה בחווארה ב-3.4.19, מוחמד עבד אל-פתאח יידה אבנים על מכוניות ישראליות ונורה על-ידי מתנחל שעצר את רכבו. לאחר ששכב פצוע על הקרקע מתנחל זה ומתנחל נוסף שעצר גם הוא במקום ירו בו שוב והרגו אותו. חיילים מחקו את תיעוד הווידיאו של האירוע.

ביום שבת, 26.1.19, הגיעו כ-20-15 מתנחלים חמושים לפאתי אל-מור'ייר וירו על תושבי הכפר שניסו להדוף את המתקפה באבנים. מהירי נהרג חמדי נעסאן, בן 38, שנפגע בגבו, ותשעה תושבים נפצעו. לכל אורך האירוע נכחו בקרבת מקום כוחות הביטחון, שלא ניסו למנוע מהמתנחלים להגיע למקום ולירות על תושבים. ההתקפה הקטלנית של "כיתת הכוננות" של ההתנחלות עדי עד, שהתרחשה בנוכחותם כוחות הביטחון, אינה מקרה חריג והיא חלק ממדיניות אלימה המגובה על ידי הדרג המדיני והצבאי, שבה המדינה – באמצעות הצבא והמתנחלים – פועלת לאורך זמן ובכוח כדי לנשל כמה שיותר פלסטינים, לגרום להם "לעזוב מרצון" את אדמותיהם ולהשתלט עליהן.

ב-13.12.18, בעקבות הפיגוע שבו הרג פלסטיני שני חיילים ופצע באורח קשה חייל נוסף ואשה ליד ההתנחלות גבעת אסף, יצאו מתנחלים בהמוניהם לתקוף פלסטינים, בעיקר במחוזות חברון ושכם. תקיפות אלה היו צפויות, אך מערכת הביטחון לא נערכה למנוע אותן. במחצית מהמקרים שתחקר בצלם נכחו חיילים במקום אך ברובם לא עשו דבר כדי למנוע מהמתנחלים לתקוף פלסטינים ולא עצרו איש מהם. התנהלות כוחות הביטחון גם היא, צפויה: תקיפות של פלסטינים על ידי מתנחלים, בנוכחות אנשי כוחות הביטחון ובחסותם, הפכו זה מכבר לשגרה ברחבי הגדה המערבית. לפלסטינים בגדה ברור היום כי אין מי שיגן עליהם ועל רכושם, וכי איש לא ייתן את הדין על הפגיעה בהם.
 

שוב מתנחלים פגעו ברכושם של פלסטינים, שוב הצבא לא ראה דבר, שוב המשטרה מתקשה לחקור ולאתר את האשמים. שוב – כי הפוגעים הם מתנחלים והנפגעים – פלסטינים. צפו בתיעוד בבלוג הצילום של בצלם.

בתחילת ספטמבר פרסמנו סקירה של מעשי אלימות של מתנחלים מיצהר ומאחזיה, שנעשו בליווי או בהשתתפות פעילה של הצבא, נגד תושבי הכפר עוריף. בחודשים אוקטובר ונובמבר נמשכו מעשי האלימות ביתר שאת. מקרים אלה אינם "עשבים שוטים", כפי שיש המנסים לטעון, אלא הם חלק ממדיניות אלימה ומכוונת, בה המדינה – באמצעות הצבא והמתנחלים – פועלת לאורך זמן ובכוח כדי לנשל כמה שיותר פלסטינים מאדמותיהם, לפגוע ברכושם ובפרנסתם ולגרום להם "לעזוב מרצון" את אדמותיהם. הדבר מקל על המדינה להשתלט על האדמות ולספחן – לפחות בפועל – להתנחלויות.

בלילה ה-17.11.18 הזעיקה פריאל אבו הייכל, תושבת תל רומיידה בת 72 אמבולנס לאחר שחשה ברע. מתחקיר בצלם עולה כי לאחר שהסהר האדום תיאם את הדבר באמצעות הצלב האדום, יצא אמבולנס ובו שני פרמדיקים לפנותה. אולם, כשהגיע האמבולנס לכיכר גרוס, הוא הותקף על-ידי כ-15 מתנחלים, שחבטו בו, ניקבו באבנים חורים בחלונותיו האחוריים וקיללו את אנשי הצוות. מעשי אלימות של מתנחלים כלפי פלסטינים בחברון הם עניין שבשגרה במסגרת משטר ההפרדה תוך אפליה שמנהיגה ישראל בעיר, ולרוב אינם נחקרים כלל. בהעדר הרתעה כלשהי, הישנותם של מקרים כאלה, כמו המקרה הנוכחי, היא צפויה וידועה.