דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

דיווחים

סינון דיווחים

12 בינואר 2021

נייר עמדה חדש: משטר של עליונות יהודית מהים עד הירדן: זהו אפרטהייד

בכל השטח שבשליטת ישראל – בין הים לירדן – מתקיים משטר אחד הפועל לקידום והנצחת עליונותה של קבוצה אחת של בני אדם – יהודים – על קבוצה אחרת – פלסטינים. משטר כזה הוא משטר אפרטהייד, בניגוד לתפיסה המקובלת של ישראל כמדינה דמוקרטית המנהלת משטר כיבוש זמני. המשטר הישראלי מממש את העליונות היהודית באמצעות הנדסה גיאוגרפית, דמוגרפית ופוליטית של המרחב. כך, בעוד היהודים מנהלים את חייהם במרחב אחד רציף, בו הם זוכים לזכויות מלאות ולהגדרה עצמית, פלסטינים חיים במרחב המפורק ליחידות שונות, כשבכל אחת מהן זכויותיהם נחותות מאלה של היהודים.

12 בנובמבר 2020

"מטעמי ביטחון"? ישראל, שוב, השחיתה אדמות חקלאיות של פלסטינים בתוך רצועת עזה

ב-13.10.20, ביצעה ישראל עבודות הרס באדמות חקלאיות ברצועת עזה, שבסמוך לגדר המערכת. דחפורים שנכנסו לאדמות השחיתו 25 דונמים של גידולי פטרוזיליה, שמיר, קישואים, במיה וחצילים וכן את רשתות ההשקיה בשטחים אלה. פעולות ההרס אינן חוקיות על-פי הוראות המשפט הבינלאומי, האוסר על הריסת רכוש פרטי למעט בנסיבות חריגות ביותר – שאינן מתקיימות במקרה הנוכחי. בנוסף פעולות אלה אף חושפות עד כמה מופרכת טענתה של ישראל כי רצועת עזה היא "ישות מדינית עוינת" נפרדת. התנהלותה של ישראל במקרה זה כמו בתחומים רבים אחרים מבהירה כי היא ממשיכה לשלוט ברצועה.

29 באוקטובר 2020

קיץ 2020, מצוקת החשמל ברצועת עזה שוב החריפה: רק ארבע שעות אספקה ביממה

ישראל שולטת באספקת החשמל לעזה, בין באמצעות אספקת חשמל ישירה ובין בעקיפין באמצעות השליטה באספקת הדלק לתחנת הכוח היחידה ברצועה. היא מנצלת את שליטתה זו כדי להגביל, מזה שנים, את אספקת החשמל לתושבים לסבבים של שמונה שעות אספקה ושמונה שעות ניתוק. אם לא די בכך, היא גם מקצצת מפעם לפעם באספקת החשמל כצעד של ענישה קולקטיבית. כך היה, למשל, ב-10 באוגוסט, כאשר ישראל קיצצה את האספקה ל-4 שעות ביממה למשך שלושה שבועות. תושבים ברצועה מספרים בעדויות שמסרו לבצלם על תסכולם העמוק מניהול שגרה זו.

15 באוקטובר 2020

מדיניות הפצצתם של אזורים מאוכלסים גובה שוב מחיר – הפעם נפצעו שני ילדים בראשם ובתי משפחות ניזוקו

באוגוסט תקפה ישראל ברצועת עזה בירי מטוסים וטנקים, פצעה חמישה פלסטינים – ארבעה קטינים ואשה – והסבה נזק קל לבית ספר ולשישה בתים. כתוצאה מירי רקטות פלסטיני לעבר ישראל נפצע ישראלי אחד ונגרם נזק קל לשני בתים. באחת התקיפות, שבוצעה ב-14.8.20, בסמוך למתחם מגורים במחנה הפליטים אל-בוריג', נפגעו שני ילדים, ילדה בת שלוש וילד בן 11 בראשיהם. חלונותיהם של ארבעה מהבתים במתחם נופצו, קירותיהם נסדקו ותכולתם נפגעה. ישראל ממשיכה ליישם את מדיניות ההפצצות שלה ברצועת עזה, הכוללת ירי לאזורים מאוכלסים בצפיפות. כפי שבצלם כתב כבר בעבר, על מדיניות זו, שהביאה לאלפי הרוגים, מתנוסס דגל שחור והיא בלתי חוקית ובלתי מוסרית.

7 בספטמבר 2020

שוקעות במצולות הייאוש: על מצוקת משפחות הדייגים וסוחרי הדגים ברצועה נוכח מדיניות ישראל

ב-12.8.20, בעקבות המשך הפרחת בלוני התבערה מרצועת עזה לשטח ישראל, שבה והגבילה ישראל את טווח הדיג בדרום רצועת עזה מ-15 מיילים ימיים לשמונה. ב-16.8.20 סגרה ישראל את הים לחלוטין בפני הדייגים וב-2.9.20 שבה ופתחה אותו לטווח 15 מיילים ימיים. אין זו הפעם הראשונה, ומן הסתם אף לא האחרונה, שישראל מגבילה את טווח הדיג בעילה זו. ההגבלות מתווספות להגבלות הקשות שמטילה ישראל על ענף הדיג מזה שנים, הביאו מזמן לקריסתו וכופות על מי שממשיך לעסוק במקצוע תנאי עבודה מסוכנים ובלתי נסבלים, כמו גם עוני מרוד. להלן עדויות שגבתה תחקירנית בצלם, אולפת אל-כורד, מנשותיהם ואמהותיהם של דייגים ומוכרי דגים ברצועה, בהן הן מתארות את שגרת חייהן בצל האיסורים והמגבלות.

18 באוגוסט 2020

נדירים ומזוהמים – אלו המים המשמשים את תושבי רצועת עזה

כשני מיליון תושבי רצועת עזה סובלים ממחסור קבוע במים, המחמיר בחודשי הקיץ. המים המסופקים להם לברזים הם מלוחים ומזוהמים ואינם ראויים לשתייה. הרבה נכתב על משבר המים בעזה בצל המצור הישראלי, על התשתיות הקורסות ועל אחריותה של ישראל לכל אלה. הפעם אנחנו רוצים להביא את סיפורם של חמישה מתושבי הרצועה המתארים את החיים במציאות בלתי נסבלת זו. בין השאר הם מספרים על המרדף המתמיד אחרי המים, על השפעת המים המלוחים על גופם, על נפשם ועל רכושם, ועל הנטל הכספי הכבד של קניית המים, שבו הם מתקשים לעמוד.

29 ביוני 2020

מפעל שרף, עזה: פעם הועסקו כאן 70 עובדים

זהו סיפורו של מפעל אחד – מפעל שרף לצינורות גז ועיצוב מתכות. של הבעלים שלו, יוסף רבאח שרף, שזוכר היטב את הימים שבהם ההזמנות זרמו. ושל שניים מעובדיו, עטא אבו עריבאן וח'ליל אבו עמארנה, ששכחו כבר איך נראית משכורת חודשית. מפעל שרף הוא רק אחד מני רבים שהתמוטטו כתוצאה ממדיניות המצור שמיישמת ישראל ברצועת עזה מאז 2007. כחלק ממדיניות זו, הפכה ישראל את הרצועה לכלא הפתוח הגדול בעולם, והתוצאות בהתאם: הכלכלה קרסה, מאות מפעלים נסגרו, שיעורי האבטלה זינקו ומאות אלפים תלויים בסיוע הומניטארי. 65% מתושבי ותושבות הרצועה הם צעירים בני 24 ומטה, שההווה שלהם בלתי נסבל והעתיד אינו נושא איתו כל תקווה לשינוי.

24 במארס 2020

ירי, פציעה וביזוי גופה – המחיר של החזקת גופות בידי ישראל

בבוקר ה-23.2.20 חיילים ירו בשני פעילים בזרוע הצבאית של הגי'האד האיסלאמי ליד גדר המערכת בדרום הרצועה, הרגו אחד מהם ופצעו את השני. לטענת הצבא הירי בוצע לאחר שהשניים ניסו להניח מטען בסמוך לגדר. הפצוע הצליח לזחול מהמקום וחיילים ירו בשני צעירים שניסו לפנות את גופת ההרוג ופצעו אותם, אף כי לא נשקפה מהם סכנה לאיש. דחפור צבאי שהגיע למקום העמיס את גופת ההרוג על כפו תוך השחתתה וחטף אותה מהמקום. התנהלות מופקרת וגרוטסקית זו מפרה כל עיקרון משפטי או מוסרי שניתן להעלות על הדעת.

22 במארס 2020

תרחיש הבלהות שיצרה ישראל: קורונה ברצועת עזה

התפשטות הקורונה ברצועה תהיה אסון בממדים מחרידים, שכל כולו תוצאה של התנאים הייחודיים הקיימים ברצועה כתוצאה מהמצור שישראל מטילה עליה מזה למעלה מעשור. השילוב בין צפיפות האוכלוסייה לבין תוצאות המצור – בהן קריסתה של מערכת הרפואה, העוני הקיצוני והתלות בסיוע ההומניטרי, קריסת התשתיות ותנאי החיים הקשים המשפיעים על מצבם הבריאותי של התושבים עוד טרם לחשיפתם לנגיף החדש – כל אלו חוברים יחדיו לתרחיש בלהות.
12 במארס 2020

עמדת היועמ"ש לפיה אין לבית הדין בהאג סמכות על המצב בשטחים – מנותקת מהמציאות

ניתוח בצלם של חוות דעת היועמ"ש בנוגע להעדרה, לכאורה, של סמכות שיפוט של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג על המצב בשטחים, מעלה כי היא מסתמכת בעיקר על ציטוטים חלקיים ומגמתיים, על התעלמות מהוראות המשפט הבינלאומי ועל תיאור מופרך של המציאות. בניגוד לדבריו, לבית הדין יש סמכות לחקור – חקירה שהינה מתבקשת ונדרשת.