דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

דיווחים

סינון דיווחים

11 בפברואר 2019

תלויים על הקרס: על מצוקת דייגי עזה בשנת 2018, בעקבות חיסולו ההדרגתי של הענף בידי ישראל

"מאז שחיל הים הישראלי החרים לי את החסקה אני מובטל, ולא יכול לפרנס את המשפחה שלי. המצב ברצועה קשה מאוד בגלל המצור ואין עוד אפשרויות עבודה. בדיג הרווחתי בערך עשרים שקלים ביום, וזה אפשר לי לקנות אוכל ושתייה למשפחה שלי. עכשיו החיים שלנו קשים מאוד". תאמר זאייד, בית לאהייא, 27.8.18

7 בפברואר 2019

כוחות הביטחון הרגו את אמל א-תראמסי בת ה-44 ועבד א-ראאוף סאלחה בן ה-13 ב"הפגנות השיבה" ב-11.1.19

"הפגנות השיבה" נמשכות כבר יותר מתשעה חודשים ומדיניות הירי הבלתי חוקי של הצבא במפגינים שאינם מסכנים איש ממשיכה לגבות קורבנות בנפש. 195 מפגינים נהרגו, בהם 35 קטינים ושתי נשים. מספר הפצועים מירי חי עולה על 6,000. הרג ופצעה של רבים כל כך הם תוצאה ישירה של מדיניות הפתיחה באש הנפשעת של ישראל באזור שליד גדר הרצועה ובמהלך ההפגנות. השלכותיה הקטלניות ידועות היטב אך הרשויות הישראליות – האדישות לחייהם, ולמותם, של פלסטינים – מסרבות לשנותה. להלן תיאור נסיבות הירי הקטלני בשני מפגינים, נער בן 13 ואישה בשנות הארבעים לחייה, שנפגעו במרחק ניכר מהגדר ומובן מאליו שלא סיכנו איש.

19 בדצמבר 2018

"אזהרה" קטלנית: שני נערים בני 14 נהרגו מטיל "הקש בגג" על בניין בעיר עזה

ב-14.7.18 תקף הצבא בניין בעזה ששימש לטענתו את חמאס לצורך אימונים. תחקיר משותף של בצלם ו-Forensic Architecture העלה כי התקיפה נפתחה בשיגור של ארבעה טילים, שהצבא מגדיר "טילי אזהרה". הראשון בהם הרג שני נערים בני 14 שישבו באותה עת על גג הבניין. התחקיר העלה גם שהצבא שיבש את תיעוד הווידיאו בסרטון התקיפה שפרסם והתקיפה שבה נהרגו שני הנערים לא הופיעה בו. במקומה, הופיע תיעוד כפול של התקיפה השלישית. ירי טילים קטלניים כאמצעי אזהרה אינו חוקי ומהווה התקפה לכל דבר. ככזה, עליו לעמוד בכללים הקבועים במשפט הבינלאומי בנוגע להתקפות – ובכלל זה שמירה על עקרון ההבחנה, עקרון המידתיות והחובה לנקוט באמצעי אזהרה אפקטיביים. כל אלה לא נעשו במקרה הנוכחי.

28 בנובמבר 2018

ההפגנות בעזה: תחקיר בצלם על הריגתם של ארבעה קטינים פלסטינים בידי ישראל

מאז התחילו "הפגנות השיבה" בסמוך לגדר המערכת ברצועת עזה הרגו כוחות הביטחון לפחות 31 קטינים. 21 מהם היו מתחת לגיל 16, בהם שלושה בני 11. בחודש אוקטובר פרסמנו תחקיר לגבי נסיבות הריגתם של ארבעה מהקטינים ולהלן תחקיר לגבי נסיבות ההרג של ארבעה קטינים נוספים. איש מהם לא היווה סכנה לכוחות הביטחון, והריגתם הייתה תוצאה ישירה של מדיניות הפתיחה באש הבלתי חוקית שישראל מיישמת באזור.

22 בנובמבר 2018

שבעה חודשים של הפגנות ליד הגדר בעזה: למעלה מ-5,800 פצועים מירי חי

מאז תחילת ההפגנות ליד גדר המערכת ברצועת עזה ב-30.3.18 נהרגו יותר מ-180 מפגינים, בהם לפחות 31 קטינים מירי כוחות הביטחון ונפצעו יותר מ-5,800. רובם המכריע לא היו חמושים, ונורו למוות ממרחק, כשהיו בתוך שטח הרצועה. חלק מהמפגינים יידו אבנים, פגעו בגדר ומקצתם אף חצו אותה, ואולם לאנשי כוחות הביטחון הממוגנים שצלפו בהם מצידה השני של הגדר, לא נשקפה מהם סכנת חיים. לטענת הצבא אחדים אף השליכו רימוני יד, מטענים מאולתרים ובקבוקי תבערה לעבר כוחות הביטחון. ישראל היא האחראית למציאות זו: היא שהורתה על הירי הבלתי חוקי בעליל במפגינים, היא שהביאה לקריסת מערכת הבריאות ברצועה והיא שמונעת כעת מחלק גדול מהפצועים את השיקום הנחוץ להם – ברצועה או מחוץ לה. להלן ניתוח נתונים שאסף בצלם בחודשים האחרונים, מלווה בסיפוריהם של ארבעה מהפצועים בהפגנות.

23 באוקטובר 2018

אנשי כוחות הביטחון ירו למוות במוחמד שקורה, שלא סיכן איש, זמן קצר לאחר שמשך חוט תיל שקשר לגדר

ביום שישי, 14.9.18, השתתפו האחים מוחמד והיית'ם שקורה ב"הפגנות השיבה" מזרחית למחנה הפליטים אל-בוריג'. מוחמד שקורה, בן 20, הבעיר צמיג ליד הגדר ואז קשר אליה חוט תיל, משך בו ושמט אותו. לאחר שחזר לאחור ועמד ליד מפגינים אחרים, במרחק של כ-20 מטרים מהגדר, ירו בו אנשי כוחות הביטחון שעמדו מאחורי הגדר והרגו אותו, בעת שלא סיכן איש. הריגתו, כמו גם של 170 בני אדם נוספים, בהם 31 קטינים, היא תוצאה ישירה של מדיניות הפתיחה באש שישראל מיישמת מאז תחילת ההפגנות. השלכותיה הקטלניות, הידועות היטב, הן ביטוי נוסף לאדישותן של הרשויות הישראליות להרג ופציעת פלסטינים.

18 באוקטובר 2018

כוחות הביטחון הרגו שלושה פלסטינים , בהם פרמדיק, במהלך "הפגנות השיבה" מזרחית לעיר רפיח, 10.8.18

ביום שישי, 10.8.18 התקיימה אחת מ"הפגנות השיבה" בסמוך לגדר המערכת, מזרחית לעיר רפיח בהשתתפות אלפי אנשים. חלקם הבעירו צמיגים ויידו אבנים לעבר אנשי כוחות הביטחון שמצידה השני של הגדר. הכוחות ירו רימוני גז מדמיע ואש חיה והרגו שלושה בני אדם. מתחקיר בצלם לגבי נסיבות מותם של שניים מהם, אחמד אבו לולי, בן 30, והפרמדיק עבדאללה קוטטי, בן 22, עולה כי הם לא סיכנו את הכוחות בשום צורה. הרוגים ופצועים אלו הם תוצאה ישירה של מדיניות הפתיחה באש שישראל מיישמת מאז תחילת ההפגנות. השלכותיה הקטלניות, הידועות היטב, הן ביטוי נוסף לאדישותן של הרשויות הישראליות להרג ופציעת פלסטינים.

15 באוקטובר 2018

חצי שנה של הפגנות ליד גדר המערכת בעזה: כוחות הביטחון ירו למוות ב-31 קטינים פלסטינים

מאז החל גל ההפגנות הנוכחי ליד הגדר ב-30.3.18 ועד ל-8.10.18 נהרגו מירי אנשי כוחות הביטחון לפחות 166 בני אדם, בהם 31 קטינים. יותר מ-5,300 בני אדם נפצעו מירי אש חיה. רובם המכריע של ההרוגים והפצועים לא סיכן כלל את אנשי כוחות הביטחון שניצבו מעברה השני של הגדר. היקף הקטל והפציעה הוא תוצאה ישירה של מדיניות הפתיחה באש שישראל מיישמת באזור זה. השלכותיה הקטלניות ידועות היטב, ומהוות ביטוי מתמשך לאדישותן של הרשויות הישראליות לחייהם, ולמותם, של פלסטינים. להלן עדויות שנגבו במסגרת התחקירים על הריגתם של ארבעה מהקטינים.

17 בספטמבר 2018

חיל האוויר הטיל פצצה על בית מגורים בדיר אל-בלח והרג אישה בהריון מתקדם ופעוטה בת פחות משנתיים

ביום חמישי, 9.8.18, הטיל חיל האוויר הישראלי פצצה מונחית על בית משפחת אבו ח'מאש בדיר אל-בלח והרג אישה בחודש התשיעי להריונה ופעוטה בת פחות משנתיים. זאת במסגרת חילופי ירי מסיביים בין ישראל לחמושים ברצועת עזה שירו רקטות לעבר ישראל ופצעו 23 בני אדם, אחת מהם באורח קשה. ירי טילים באזורים צפופים כמו הרצועה מהווה, בהגדרה, סכנה לאזרחים. אין מדובר בסכנה תיאורטית: ישראל כבר הרגה אלפי אזרחים ברצועת עזה בהפצצות מהאוויר, בהם מאות ילדים. מעל מדיניות זו מתנוסס דגל שחור אך ישראל מתעקשת שהיא חוקית וראויה ולכן איש לא נדרש מעולם לתת את הדין על תוצאותיה.

17 ביולי 2018

ירי מכוון הרג את הפרמדיקית רוזאן א-נג'אר ברצועת עזה

ב-1.6.18, במהלך הפגנה שהתקיימה צפונית לח'וזאעה שברצועת עזה, ירו אנשי כוחות הביטחון במכוון לעבר פרמדיקים פלסטינים שעמדו עם מדי צוות רפואי במרחק של כ-25 מטרים מהגדר. מהירי נהרגה רוזאן א-נג'אר, פרמדיקית בת 20 מח'וזאעה, ושני פרמדיקים נוספים נפצעו מרסיסים. מאז החלו ההפגנות בעזה בסוף מארס הרגו כוחות הביטחון 127 מפגינים, בהם לפחות 18 קטינים, ופצעו כ4,100 בירי חי. הצבא ממשיך ליישם את מדיניות הפתיחה באש הקטלנית למרות שתוצאותיה ידועות מראשית ההפגנות.