עשרות מתנחלים תקפו את הכפר ג'ית והרגו אחד מתושביו. חיילים שהגיעו למקום תקפו גם הם את תושבי הכפר

ביום חמישי, 15.8.24, בסביבות השעה 19:30, הבחינו תושבי השכונה הדרום-מזרחית בכפר ג'ית בעשרות מתנחלים, רובם רעולי פנים וחלקם חמושים בנשק חם, שהגיעו מכיוון המאחז חוות גלעד והתקדמו לעבר הבתים באזור אל-ביאדה שבצדו הדרום-מזרחי של הכפר. המתנחלים הציתו כלי רכב ובתים ולאחר שתושבי הכפר יצאו להגן על רכושם, התפתח בינם לבין המתנחלים עימות שכלל יידוי אבנים הדדי. כ-20 דקות לאחר תחילת האירוע, יצא רשיד א-סדה (22) עם קרוב משפחתו כדי להצטרף לתושבים שהגנו על הבתים.

באותו שלב תקפו חלק מהמתנחלים את בית משפחת מועאוויה עלי, הציתו אותו וגרמו לשריפה בסלון ובמטבח. מתנחלים אחרים פנו לביתם של מחאסן והאני ערמאן והציתו את מכוניתו של בנם מוחמד ערמאן, בן 26, שחנתה ליד הבית. מוחמד ערמאן יצא מהבית יחד עם אחיו, התעמת עם המתנחלים ונפצע בלסתו מאבן שזרקו. המתנחלים ניסו ללכוד את אחיו של מוחמד אך הוא הצליח להימלט מהם. מתנחלים נוספים תקפו את הבית של מחאסן ערמאן ושרפו ספה ועגלת תינוק שהיו במרפסת. בביתו של איבראהים א-סדה, שרפו המתנחלים שני כלי-רכב, אחד בבעלותו והשני בבעלות קרוב משפחה.

במקביל ניסו מתנחלים להצית את שער הכניסה לבית משפחת א-סאח'ן שליד בית משפחת ערמאן, אך שער הברזל לא התלקח. בסביבות השעה 20:30, התאספו תושבים ליד בית זה בניסיון להגן עליו והתפתח עימות בינם לבין המתנחלים, שנסוגו כ-30 מטרים לתוך מטע זיתים. בשלב מסוים ירה אחד המתנחלים לעבר התושבים מרובה, התושבים ברחו והסתתרו מאחורי סוללות עפר וערימת בלוקים. מהירי נפצע אחד התושבים בחזה ופונה ברכב פרטי לבית החולים. כמה דקות לאחר מכן נפגע גם רשיד א-סדה, בן 22, מירי המתנחלים. הכדור נכנס מצידה הימני של בטנו בצד ימין ויצא ממותנו השמאלית. הוא פונה לבית סמוך ומשם פונה ברכב פרטי לכניסה לכפר, שם המתין אמבולנס שלקח אותו לבית החולים רפידיא בעיר שכם. מותו נקבע זמן קצר לאחר הגיעו לבית החולים.

המטבח ששרפו המתנחלים בביתו של מועאוויה עלי. צילום: עבד אל-כרים סעדי, בצלם, 19.10.24

חיילים ושוטרי מג"ב הגיעו למקום רק כשעה לאחר תחילת האירוע, אפשרו למתנחלים הפורעים לחזור לכיוון המאחז חוות גלעד מבלי לעצור איש מהם וירו אש חיה באוויר ורימוני גז לעבר התושבים, שנסוגו לאחור. מאוחר יותר, בסביבות השעה אחת וחצי בלילה, הגיעו בשנית כוחות צבא למקום, גבו עדויות מהתושבים, ולאחר מכן עזבו את הכפר.

רהיטים ששרפו המתנחלים בביתה של מחאסן ערמאן. צילום: עבד אל-כרים סעדי, בצלם

מכוניתה של משפחת ערמאן שנשרפה בידי המתנחלים. צילום: עבד אל-כרים סעדי, בצלם, 19.10.24

התנהלות הרשויות הישראליות במקרה זה הינה משל להפקרה המוחלטת ממנה סובלים תושבים פלסטינים בכלל, ובפרט בכל הנוגע להתקפות אלימות מצד מתנחלים ישראלים, ולשיתוף הפעולה, הישיר והעקיף, של הרשויות הישראליות עם התקפות אלה. במקרה זה, למרות שהשב"כ התריע בבירור בפני הצבא והמשטרה על כוונת המתנחלים לתקוף יישובים פלסטיניים, לא רק שהצבא לא מנע את ההתקפה, אלא שהגיע למקום זמן רב לאחר שהחלה. גם אז, החיילים ושוטרי משמר הגבול לא עצרו את ההתקפה ולראייה, רשיד א-סדה נורה למוות לאחר הגעתם. בנוסף, הכוחות לא עצרו אף מתנחל, למרות שלמעלה ממאה מתנחלים השתתפו בהתקפה. רק כשבוע לאחר מכן נעצרו מספר מתנחלים שנחשדו בהשתתפות בהתקפה. חלק מהחשודים שוחררו ונגד אחרים הוצאו צווי מעצר מנהליים, לאחר שהרשויות הישראליות כשלו גם באיסוף ראיות שיאפשר את העמדתם לדין.

מכוניותיו של איבראהים א-סדה שנשרפו בידי המתנחלים. צילום: עבד אל-כרים סעדי, בצלם, 19.10.24

בניגוד לתגובתם של קציני הצבא שניסו למסגר את האירוע, ואת הכישלון במניעתו, כמקרה חריג, הרי שמהמעקב הממושך של בצלם עולה כי המתנחלים פועלים בשירות המדינה ובשליחותה. מתקפות המתנחלים הפכו זה מכבר, וביתר שאת מאז פרוץ המלחמה ברצועת עזה, לעניין שבשגרה וכבר הובילו להרג ופציעה של פלסטינים, ואף לעזיבתן של קהילות שלמות ממקום מושבן בשל הפחד מהאלימות הקיצונית. אלימות זו מבוצעת על ידי שלוחי המדינה, המצוידים לא פעם, כמו במקרה זה, בנשק ובציוד צבאי, ואף זוכים לליווי והגנה של חיילים ישראלים. האלימות היא אחת הדרכים בהן משטר האפרטהייד הישראלי מטיל את אימתו על נתיניו הפלסטינים, שולל את זכויותיהם הבסיסיות ביותר ומנסה לנשלם מרכושם ואדמתם.

רקע

בכפר העתיק ג'ית שבמחוז קלקיליה חיים כ-2,500 תושבים. ממערב לו הוקמה בשנת 1977 ההתנחלות קדומים ומדרום-מזרח לו הוקם בשנת 2002 המאחז חוות גלעד, ברובו על אדמות הכפר. כיום מונעים הצבא והמתנחלים את גישת התושבים לכ-2,660 דונמים מאדמותיהם. חלק ניכר מהאדמות הללו משתרעות בין המאחז לכפר, ודרכן הגיעו המתנחלים לכפר בליל ההתקפה המתוארת לעיל.

תחקירן בצלם עבד אל-כרים א-סעדי גבה עדויות מתושבי הכפר, להלן חלק מהן:

חסן א-סדה, בן 27, סיפר בעדותו שמסר ב-17.8.24:

ביום חמישי, 15.8.24, בסביבות השעה 19:30, הייתי בבית שלי במרכז הכפר עם רשיד א-סדה, קרוב משפחה שלי.
ראיתי במדיה החברתית שמתנחלים מציתים את מטעי הזיתים באזור אל-ביאדה, באדמות של הכפר שבקצה הדרום-מזרחי שלו. הסתכלתי מזרחה ובאמת ראיתי עשן מיתמר מבין העצים, מרכבים ומבתים שהמתנחלים הישראלים שרפו.
בערך ב-19:50, רשיד ואני יצאנו מהבית לאזור אל-ביאדה וכשהגענו לשם ראינו שהמתנחלים שרפו שלושה כלי-רכב ובית: רכב של מוחמד ערמאן, שני רכבים של ד"ר איבראהים א-סדה ואת הבית של האני מוסא ערמאן. היו שם עשרות מתנחלים חמושים, עם פנים רעולות ובגדים שחורים, ולחלק מהם היה סמל לבן של נשר על החולצות מאחורה. חלק מהם היו עם אקדחים, וחלק עם נשק ארוך מסוגM-16 .
בערך בשעה 8:30, אחרי שהחשיך, היינו שם כמה צעירים והתקרבה אלינו קבוצה גדולה של מתנחלים, כולם רעולי פנים וחמושים. לאחד מהם, שהיה בין עצי הזית במרחק של 30-20 מטרים מאיתנו, היה עם נשק עם כוונת לייזר. ראיתי אותו יורה והתחבאתי עם רשיד מאחורי ערימת בלוקים. פתאום ראיתי את רשיד, שהיה במרחק של מטר אחד ממני, נופל על הקרקע לידי. הבנתי שהוא נפגע.
בזמן שהמתנחלים ניסו להתקדם אלינו, אני ועוד צעירים הרמנו את רשיד ולקחנו אותו לבית סמוך ושם בדקתי איפה הוא נפגע. ראיתי חור כניסה של כדור במותן הימנית, הוא דימם הרבה. בדקתי את הדופק שלו ולא זיהיתי סימני חיים.
פינינו את רשיד ברכב פרטי לכניסה המערבית לכפר ומשם לקח אותו אמבולנס פלסטיני לבית החולים רפידיא בעיר שכם. הרופאים ניסו לעשות לו החייאה, אבל הוא מת מפגיעת הכדור שירו המתנחלים. סיפרו לי ששעה אחרי שיצאנו מהכפר הגיעו כוחות של צבא הכיבוש, בזמן שהמתנחלים עדיין התפרעו ושרפו רכוש.
נודע לי שהפרקליטות הפלסטינית ערכה נתיחה של הגופה של רשיד במכון לרפואה משפטית באוניברסיטת א-נג'אח בשכם כדי לקבוע את אופי הפגיעה וסיבת המוות.

סוהייב באסם, בן 30 ואב לשניים, סיפר בעדותו שמסר ב-25.8.24:

ב-15.8.24, בסביבות השעה 19:30, הייתי בחנות שלי במרכז הכפר ג'ית כשחבר הודיע לי שיש המון מתנחלים שתוקפים בתים ורכוש במזרח ובדרום הכפר. הוא אמר שהמתנחלים הגיעו מכיוון חוות גלעד.
סגרתי מייד את החנות והלכתי לצד הדרומי של הכפר, לכיוון הבתים של משפחת ערמאן. ראיתי שם עשרות מתנחלים לבושים שחור ועם מסכות שחורות על הפנים. ראיתי אותם שורפים אוטו חדש, של צעיר בשם מוחמד רבאח ערמאן, שחנה ליד הבית וגם מנסים לפרוץ לתוך הבית.
אני ועוד צעירים נוספים החלטנו לצאת להגן על הבתים באזור, כי ראיתי את המתנחלים מפוזרים בכמה מוקדים. הייתי ליד הבית של משפחת א-סאח'ן יחד עם עוד כמה צעירים, ביניהם בחור בשם רשיד א-סדה. במרחק של 30-20 מטר מאיתנו היו עשרות מתנחלים רעולי פנים, בין עצי הזית, חלקם חמושים ברובים וחלקם באקדחים.
התפתחו עימותים שכלל יידוי אבנים הדדי. ניסינו להרחיק את המתנחלים מהבתים ולמנוע את הפגיעה ברכוש. אחד המתנחלים, שהיה חמוש ברובה M16, ירה לעברנו כמה פעמים, אז התחבאנו מאחורי ערימת בלוקים כדי להתגונן.
בשלב מסוים המתנחלים הצליחו להתקרב לבית משפחת א-סאח'ן, וניסו להצית את השער. למרבה המזל השער לא התלקח כי הוא עשוי מברזל. באותם רגעים, אחד המתנחלים ירה לעברנו ממרחק של בערך 30 מטרים. הוא פגע ברשיד א-סדה, שהתמוטט ונפל על הקרקע.
אני ועוד בחורים פינינו את רשיד לאחד הבתים ומשם באוטו עד לכניסה לכפר ושם חיכה אמבולנס שלקח אותו לבית החולים רפידיא בשכם. אני ועוד אנשים נסענו לשם גם, וכשעברנו בכניסה לכפר ראינו שם ג'יפים צבאיים. בבית החולים הרופאים קבעו את מותו של רשיד. מאוחר יותר נודע לי שעוד בחור נפצע לפני רשיד והצליח ללכת לבדו לכיוון של הבתים ומשם פינו אותו.

מועאוויה עלי, בן 37 ואב לחמישה, סיפר בעדות שמסר ב-25.8.24:

בסביבות השעה 19:30, אני, אשתי וחמשת הילדים שלנו – בני 2 עד 12 - היינו בבית שאנחנו שוכרים בשכונה הדרום מזרחית בכפר. פתאום ראיתי המוני מתנחלים לבושים שחור ועם מסכות שחורות מגיעים מכיוון המאחז חוות גלעד. הם היו במרחק של בערך מאה מטרים מהבית וזה הפחיד אותי מאוד. פחדתי בעיקר על הילדים ועל אשתי.
התארגנו מהר ויצאנו מהבית. נכנסו למכונית שלנו שחנתה מול הבית, ועזבנו לפני שהמתנחלים הגיעו אלינו. ברגע שברחנו הם היו כבר במרחק של 30-20 מטר מהבית. אשתי והילדים שלי היו מבוהלים מאוד.
נסענו לבית אחר שיש לנו במרכז הכפר והורדתי שם את אשתי והילדים ואז חזרתי כדי להגן על הבית ועל שאר הרכוש שלנו. כשהגעתי לשכונה, ראיתי עשרות מתנחלים, אני חושב שהיו שם יותר ממאה.
קבוצה אחת שרפה את הרכב של מוחמד ערמאן, שחנה צמוד לגדר הבית שלו שנמצא במרחק של כ-70 מטר מהבית שלי. קבוצה אחרת תקפה את הבית שלי. לא יכולתי להגיע לבית בגלל שהמתנחלים התפרסו באזור ותקפו את הבתים. באותם רגעים התחילו להגיע תושבים מהכפר כדי להגן על הבתים והתחילו עימותים בין הצעירים למתנחלים שכללו יידוי אבנים .
במהלך העימותים ראיתי את אחד המתנחלים משעין את הידיים שלו על קיר הבית שלי ומתנחל אחר טיפס לו על הכתפיים כדי להגיע לחלון הבית. ראיתי אותו עוקר את רשת הברזל שמגנה על חלון הסלון. אחר כך הוא שפך לתוך הבית נוזל דליק והצית אותו. התחילו לעלות מתוך הבית להבות - במיוחד מהסלון והמטבח.
ליד הבית היו הרבה מתנחלים, חמושים בנשק חם, ואני והבחורים האחרים מהכפר לא יכולנו להתקרב אליו.. שמעתי גם יריות שהגיעו מצפון למקום שבו היינו.
בשלב הזה, הבחורים הביאו את הבחור רשיד א-סדה, שנפצע מירי המתנחלים. אני ליוויתי אותו באוטו המקומי שפינה אותו עד לכניסה לכפר. הדרך הוא לא זז בכלל והתרשמתי שהוא גוסס. אמבולנס שחיכה בכניסה לכפר פינה אותו לבית החולים רפידיא ושם קבעו הרופאים את מותו.

מחאסן ערמאן, בת 64 ואם לארבעה, סיפרה בעדות שמסרה ב-18.8.24:

בערב של יום חמישי, 15.8.24, בסביבות השעה 19:30, הייתי בבית עם בעלי האני, כלתי פדווא - אשתו של הבן שלי עבדאללה, והתינוק שלה איאן בן 6 חודשים. הבית שלנו נמצא בקצה השכונה המזרחית בכפר ג'ית.
במקרה הסתכלתי במסך שמחובר למצלמות האבטחה שהתקנו על גג הבית שלנו, וראיתי אש בוערת במכוניות שליד הבית של ד"ר איבראהים א-סדה, השכן שלנו ממול. עליתי לגג הבית שלנו, ונבהלתי כשראיתי בחוץ מתנחלים שהציתו את המכוניות שלו.
התחלתי לצעוק לשכנים שיצאו וינסו לכבות את האש אבל אז הבנתי שבגלל כל המתנחלים בחוץ הם לא יכולים או לא מעיזים. ירדתי מהגג וחזרתי פנימה. עקבנו במסך של מצלמות האבטחה אחרי מה שקורה בחוץ וראינו עשרות מתנחלים תוקפים בתים ומנסים לשרוף אותם. כעבור כמה דקות הגיעו בחורים מכיוון מרכז הכפר כדי להגן על בתי השכונה ולהרחיק את המתנחלים, התפתחו עימותים שבהם שני הצדדים יידו אבנים.
ראיתי את המתנחלים מתקדמים לכניסה לבית שלנו ואז אחד מהם שפך נוזל על ספות במרפסת שלנו ומתנחל אחר הצית אותן. האש כילתה ספה ועגלת תינוק שהייתה במרפסת. המתנחלים גם יידו אבנים על חלונות הבית אבל למרבה המזל הם היו מוגנים ברשת ברזל. המתנחלים גם שפכו נוזלים דליקים על דלת הכניסה ועל החלונות והציתו אותם, אבל מפני שהם היו סגורים האש לא התפשטה לתוך הבית. הרגשנו אימה ופחד נוראי. כלתי והתינוק שלה צרחו ובכו.
בערך שעה אחרי שההתקפה התחילה, אחרי שהלהבות במרפסת כבר כבו, הגיעו כוחות צבא, ירו באוויר והשתמשו ברימוני גז ורק אז המתנחלים התרחקו מהבית.

מחאסן ערמאן ליד הרהיטים השרופים במרפסת שלה. צילום: עבד אל-כרים א-סעדי, 19.10.24

מוחמד רבאח ערמאן, בן 26, סיפר בעדות שמסר ב-17.8.24:

מוחמד ערמאן לאחר תקיפתו בידי מתנחלים. צילום: עבד אל-כרים סעדי, בצלם

אני גר בבית של המשפחה שלי שנמצא בצד הדרום מזרחי של הכפר ג'ית. ביום חמישי, 15.8.24, בסביבות השעה 19:30, שמעתי שכן שלנו צועק "מתנחלים תוקפים! מתנחלים תוקפים!". אחר כך התחלתי לראות קבוצות של מתנחלים שהתקדמו לכיוון הבית שלנו. הם היו לבושים שחור, חמושים, וכולם כיסו את הפנים שלהם בבד שחור. אחי יצא מייד כדי לנסות להדוף אותם. ראיתי מהחלון שחלק מהמתנחלים התחילו ליידות אבנים על הרכב שלי, שקניתי רק לפני כמה חודשים. הם ניפצו את השמשות, שפכו לתוך הרכב ועל השלדה נוזל והציתו אותו. אחי זרק עליהם אבנים, והתעמת איתם כשהם נכנסו לחצר הבית. הם תקפו אותו במקלות ובעטו בו, אבל הוא הצליח להימלט מהם ולהתחבא מאחורי השער של החצר.
יצאתי לחצר והמתנחלים זרקו עליי אבנים. אחת מהן פגעה בשפה שלי ודיממתי. אחרי כמה דקות המתנחלים עזבו את הבית. באותו זמן ראיתי קבוצות אחרות של מתנחלים מתקדמים לכיוון הבתים שממול לבית שלנו.