דילוג לתוכן העיקרי

שגרת פגיעה בקטינים בחברון: כוחות הביטחון עיכבו ארבעה ילדים, עצרו למשך לילה בן 13, הכו אותו ונטשו אותו הרחק מביתו

ביום רביעי, 5.12.18, עם סיום יום הלימודים ב-13:30, יצאו תלמידים מבתי ספר שבמרכז העיר חברון ויידו אבנים לעבר שוטרי משמר הגבול שעמדו ליד שער ברזל הנמצא במרחק של כעשרה מטרים ממחסום "בית המרק...
לקריאת המאמר המלא בחזרה לדף הסרטון

שגרת פגיעה בקטינים בחברון: כוחות הביטחון עיכבו ארבעה ילדים, עצרו למשך לילה בן 13, הכו אותו ונטשו אותו הרחק מביתו

ביום רביעי, 5.12.18, עם סיום יום הלימודים ב-13:30, יצאו תלמידים מבתי ספר שבמרכז העיר חברון ויידו אבנים לעבר שוטרי משמר הגבול שעמדו ליד שער ברזל הנמצא במרחק של כעשרה מטרים ממחסום "בית המרקחת" הסמוך. 

בתיעוד וידיאו, שצילמו מתנדבי ISM, נראים שוטרים של משמר הגבול כשהם אוחזים ארבעה תלמידים וגוררים אותם למחסום בית המרקחת – שניים מהם מתחת גיל 12 (גיל האחריות הפלילית). שלושה מהם עוכבו במחסום לבדם למשך כשעה, במהלכה נשאלו על-ידי השוטרים האם יידו אבנים וחלקם נדרשו למסור את שמותיהם של ילדים אחרים. לאחר מכן, הם נמסרו לידי הוריהם שהגיעו למקום. 

הילד הרביעי – עבד א-ג'ליל מוראר, בן ה-13 – הועבר לתחנת המשטרה בקריית ארבע, לאחר שגם הוא עוכב במחסום במשך כשעה, כשידיו אזוקות באזיקי מתכת. אחרי שהמתין כשעה נוספת בתחנת המשטרה, הוא נחקר שלא בנוכחות הוריו או מבוגר אחר מטעמו, על-ידי שוטר שהציג בפניו סרטון וידיאו, בו הוא לכאורה נראה מיידה אבנים. עבד אל-ג'ליל מסר הודאה וחתם עליה. רק בסביבות השעה 20:00, לאחר שהמתין בתחנה במשך שעות מבלי שניתנו לו מזון או שתייה, לקחו אותו השוטרים למרפאה צבאית בגבעת החרסינה, שם נערכו לו בדיקות רפואיות ולאחריהן הוא נלקח לבית המעצר בתחנת משטרת עציון. הוא הוכנס לתא מעצר שבו שהה לבדו עד הבוקר, מבלי שניתנו לו מזון או שתייה. למחרת בבוקר אכל עבד אל-ג'ליל לראשונה מאז מעצרו ובסביבות השעה 10:00 נלקח  לבית המשפט הצבאי בעופר עם קטינים נוספים מבית המעצר. בשעות הצהריים התקיים דיון בעניינו ובמהלכו הורה השופט על שחרורו בערבות בסך 2,000 ש"ח. בשעות אחר הצהריים, לאחר שאביו שילם את הערבות, הסיעו חיילים את עבד אל-ג'ליל למגדל הצבאי שבכניסה למחנה הפליטים אל-ערוב. לדברי עבד אל-ג'ליל, בפתח המחנה הסירו החיילים את האזיקים מידיו והורידו אותו מהג'יפ. תוך כדי כך הכה אותו אחד החיילים באגרופו בראשו והוא נפל ארצה. החיילים הותירו אותו במקום ונסעו.

Thumbnail
מאלכ ר'יית'. התמונה באדיבות ISM

אין זו הפעם הראשונה שבה שוטרים חמושים מעכבים ילדים מתחת לגיל האחריות הפלילית, בניגוד לחוק ומבלי ליידע את הוריהם. בצלם תיעד מקרים כאלה בעבר, שבהם תירצו כוחות הביטחון את התנהלותם בטענה המופרכת שהם "רק" מעכבים את הילדים ומעבירים אותם לידי הרשויות הפלסטיניות. העובדה שהרשויות הישראליות סבורות שהתנהלות זו תקינה מעידה כאלף עדים על העיוורון המוסרי בו לקו.

עיוורון זה נראה בבירור גם ביחסן של כל הרשויות לעבד א-ג'ליל. בן ה-13, אשר הוחזק במעצר במשך יותר מ-24 שעות לגמרי לבדו – בלי שאיש יגן על זכויותיו, יסביר לו את שעתיד להתרחש או אפילו ייתן לו לאכול ולשתות. החל מהשוטרים שעצרו אותו ברחוב והותירו אותו להמתין שעות ארוכות בתחנה, דרך הלילה שבילה לבדו בתא המעצר ובשופט הצבאי שדן בעניינו וכלה בהשלכתו האלימה לבדו, הרחק מביתו – כל אלה הם חלק מאותה תפיסה המשותפת לרשויות הישראליות, לפיה קטינים פלסטינים אינם זכאים לדבר, אפילו לא להגנות הבסיסיות להן הם זכאים על פי חוק בשל היותם ילדים.  

להלן חלק מהעדויות שגבה תחקירן בצלם, מוסא אבו-השהש, בהם מתארים הקטינים את מעצרם: 

עבד א-ג'ליל, בן 13, תלמיד כיתה ח', תושב שכונת אל-כסארה, סיפר בעדות שמסר ב-12.12.18: 

אני לומד בכיתה ח' בבית הספר היסודי "אל-ח'ליל אל-אסאסייה", במרכז העיר חברון. ביום רביעי, 5.12.18, יצאתי מבית הספר בשעה 13:30 והלכתי לכיוון בית הספר "אל-האג'רייה לבנים" כדי לאסוף את אחי מוחמד, בן 12. הוא נכווה קשה לפני כמה חודשים וצריך את עזרתי. בדרך, לפני שהגעתי לבית הספר, ראיתי שלושה שוטרי משמר הגבול עומדים ליד שער הברזל שברחוב א-סהלה, שבו נמצא בית הספר.

התלמידים יצאו מבית הספר והתחילה זריקת אבנים לכיוון שלושת השוטרים. פתאום הגיעו בריצה מאחורינו שלושה-ארבעה שוטרים. אחד מהם שם את הזרוע שלו מסביב לצוואר שלי, והובילו אותי לכיוון המחסום. בינתיים ראיתי שני שוטרים עוצרים עוד שני ילדים, שאחד מהם אני מכיר מבית הספר שלי, קוראים לו מאלכ ר'יית' והוא יותר צעיר ממני. את הילד השני, אני לא מכיר. אחר-כך נודע לי שהוא לומד בבית הספר "אל-האג'רייה לבנים".

השוטרים הובילו כל אחד מאתנו בנפרד למחסום בית המרקחת, ומסרו אותנו לשוטרים אחרים שהיו שם. אחד השוטרים  חקר אותי בתוך חדר במחסום. הוא רצה שאני אודה שזרקתי אבנים על השוטרים שהיו ליד השער, ויותר מפעם אחת הוא חבט את הראש שלי בקיר כדי להכריח אותי להודות, אבל לא הודיתי. בינתיים, השוטרים במחסום שיחררו את מאלכ והילד השני.

נשארתי במחסום במשך שעה בערך, ואז שוטר אזק לי את הידיים באזיקים ולקחו אותי בג'יפ של משמר הגבול לתחנת המשטרה בקריית ארבע. חיכיתי שם במשך שעה בערך ואז חקר אותי שוטר בצורה רגועה. בהתחלה לא הודיתי עד שהשוטר הציג לי וידיאו שבו רואים אותי זורק אבנים, ואז נאלצתי להודות. חתמתי על העדות שלי, הם צילמו אותי ולקחו טביעות אצבע.

חיכיתי בתחנת המשטרה עד השעה 20:00 בערך, עם ידיים אזוקות. אחר כך ג'יפ של משמר הגבול הסיע אותי למרפאה בגבעת החרסינה, ושם רופא צבאי שאל אותי על המצב הבריאותי שלי ובדק אותי. אחר-כך ג'יפ צבאי הסיע אותי לבית המעצר בגוש עציון. סוהרים הכניסו אותי לתוך חדר, הייתי שם לבד. עד לאותו רגע לא קיבלתי אוכל וישנתי רע.

למחרת, אכלתי ארוחת בוקר ובסביבות השעה 10:00 בבוקר הם לקחו אותי ברכב להסעת עצורים כשאני כבול בידיים וברגליים באזיקים ממתכת. היו שם עוד תשעה עצורים והסיעו אותנו לבית המשפט בעופר. הגענו לשם בצהריים. אחר כך התקיים דיון והשופט החליט לשחרר אותי בערבות של אלפיים שקלים. אבא שלי הגיע באיחור לדיון ושילם את הערבות.

רכב הסיע אותי למגדל הצבאי שמול מחנה הפליטים אל-ערוב. ברכב היו חיילים, וכשהוא עצר, הם הורידו לי את האזיקים ואת כיסוי העיניים ואז הם הורו לי לרדת ובזמן שירדתי אחד מהם נתן לי אגרוף חזק בראש. נפלתי על הקרקע. כמעט איבדתי את ההכרה. התאוששתי מהר וניגשתי לחנות שמול המגדל. הבעלים התקשר לאבא שלי והוא הגיע במכונית של חבר והחזיר אותי הביתה. בגלל הנפילה כאב לי איזה יומיים והיו לי ושריטות קלות בראש.

Thumbnail
עבד א-ג'ליל. התמונה באדיבות ISM

מאלכ ר'יית', בן 11, תלמיד כיתה ו', תושב שכונת ג'בל ג'והר, סיפר בעדותו שמסר ב-12.12.18:

אני לומד בכיתה ו' בבית הספר היסודי בחברון "אל-ח'ליל אל-אסאסייה". ביום רביעי, 5.12.18, בסביבות השעה 13:30, יצאתי מבית הספר והתכוונתי ללכת הביתה עם בן דוד שלי, יוסף ר'יית', בן 12, שלומד בבית הספר "אל-האג'רייה לבנים", כדי שנחזור ביחד הביתה.

ליד בסמוך לשער הברזל ברחוב א-סהלה, ראיתי ילדים מיידים אבנים לכיוון של שלושה שוטרי משמר הגבול. ראיתי באזור את עבד א-ג'ליל שלומד בבית הספר שלי. היו שם עוד כמה ילדים. פתאום הופיעו מאחורינו איזה ארבעה שוטרים, שניסו לתפוס אותנו. ניסיתי לברוח ואז אחד השוטרים השיג אותי ודחף אותי. נפלתי על הקרקע. השוטר תפס אותי ושם את היד שלו מסביב לצוואר שלי. באותו זמן, ראיתי שוטר אחר תוקף את עבד א-ג'ליל. 

השוטר הוביל אותי למחסום בית המרקחת ושני שוטרים לקחו לשם את עבד א-ג'ליל. שוטר אחר הוביל תלמיד מבית הספר "אל-האג'רייה לבנים" שאני יודע איך קוראים לו.

במחסום, הקצין שאל אותי איך קוראים לי ובן כמה אני ודרש את השמות של ההורים שלי. הוא שאל אותי אם זרקתי אבנים ואני הכחשתי. הוא שאל גם על שניים מהחברים שלי, אם הם זרקו אבנים. עניתי לו שלא ראיתי אותם זורקים אבנים. אחרי שעה הקצין החליט לשחרר אותי. כשיצאתי, ראיתי את אבא שלי ודוד שלי מחכים לי.

Thumbnail
מאלכ ר'יית'. התמונה באדיבות ISM

פארס א-רג'בי, בן 58, אביו של הקטין אמיר א-רג'בי, תושב שכונת ג'בל ג'והר, סיפר בעדותו שמסר ב-26.12.18:

ביום 5.11.18, בסביבות השעה 13:30, הייתי בבית והגיע תלמיד מבית הספר של הבן שלי, שאמר שהצבא תפס את אמיר ולקח אותו לאחד המחסומים. הלכתי מיד למחסום 160, שאלתי שם על בני, אבל הוא לא היה שם. הלכתי לחפש אותו במחסום בית המרקחת, והתברר שהוא אכן שם.

ראיתי שם את אחד המורים של אמיר מדבר עם שוטרי משמר הגבול. הוא הסביר להם שאמיר ילד קטן וניסה לשכנע אותם לשחרר אותו. גם אני דיברתי עם אחד השוטרים, הסברתי לו שאני אבא של אמיר, ושהוא ילד קטן, ביקשתי מהם לשחרר אותו.

בהתחלה לא ראיתי את אמיר. שלושה או ארבעה שוטרי מג"ב הקיפו אותי ואחד מהם הורה לי לחכות. חיכיתי בתוך המחסום. הייתי מאוד מודאג, פחדתי שישלחו את אמיר לתחנת המשטרה ואחר כך יעצרו אותו וגם אצטרך לשלם ערבות כדי שישחררו אותו.

אחרי חצי שעה בערך ניגש אליי קצין ואמר שהוא ישחרר את אמיר ושאני צריך להסביר לו שאסור לו לזרוק אבנים. אמיר היה מבוהל. הוא נרגע כשראה אותי. נתתי לו יד, ויצאנו ביחד מהמחסום והלכנו הביתה.
 

סרטונים אחרונים