דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

לנוכח האלימות הגואה: בצלם מביע זעזוע עמוק ומגנה בתקיפות את הזילות בחיי אדם – כל אחד אחראי למעשיו, אך הממשלה היא האחראית למציאות הכיבוש על השלכותיה

אנשי זק
אנשי זק"א באוטובוס שבו התרחש פיגוע הירי הבוקר. צילום: רונן זבולון, רויטרס, 13.10.15

השנה היא השנה ה-49 לכיבוש. בשבועות האחרונים אירעו עשרות תקיפות מזעזעות של אזרחים ישראלים בידי פלסטינים, בישראל ובשטחים. מספר ההרוגים והפצועים הולך ומאמיר: הבוקר נהרגו ונפצעו עוד אזרחים ישראלים בפיגועי ירי ודקירה בירושלים וברעננה. אתמול, בנוסף לנפגעים אחרים, נפצע אנושות ילד בן 13; והחדשות האיומות לא נפסקות. אין נפש אנושית שלא תזדעזע לנוכח אלימות זו.

במקביל, גורמים בממשלה וברשויות נוספות קוראים במפגיע לירות כדי להרוג ומתירים את דמם של פלסטינים הנחשדים בביצוע פיגועים, גם כאלה שאינם מהווים עוד איום. עד כה, נורו למוות יותר מעשרה בני אדם לאחר שנחשדו בביצוע פיגועים. בנוסף, הותקפו עוברי אורח פלסטינים ברחובות הערים: איש לא ירה בתוקפיהם והמשטרה הפגינה ככלל סובלנות מופלגת, שלא לומר אדישות, נוכח גילויי אלימות אלו. אין נפש אנושית שלא תזדעזע לנוכח אלימות זו.

הירי במראח אל-בכרי לאחר שדקרה שוטר בגבעת התחמושת מתוך תיעוד הווידיאו
הירי במרח אל-בכרי לאחר שדקרה שוטר בגבעת התחמושת מתוך תיעוד הווידיאו

באותה העת, ברחבי השטחים – בגדה המערבית, בעזה ובירושלים המזרחית – מתקיימות הפגנות גדולות. הכוח המופרז שמפעילה המדינה לדיכוי הפגנות אלו כבר הביא למותם של לפחות חמישה פלסטינים ולפציעתם של מאות.

בד בבד, ראינו גם גילויים מרגשים בהם נמנעו מעשי לינץ'. גילויים אלו הם חלק מהתקווה לעתיד אנושי יותר, למרות הפחד והשנאה הגואים.

בצלם שב ומגנה כל פגיעה באזרחים. ההתנערות מאלימות חייבת להיות חד משמעית. הפגיעה בזכות לחיים ראויה לכל גנאי וחייבת להיפסק.

ההסתייגות המוחלטת מאלימות הכרחית, אך אין בה די. הממשלה שבה ומציגה את גל האלימות הנוכחי כהתפרצות שנאה מנותקת מכל הקשר, שיש לדכאה בכל הכוח הנדרש. במקביל, הממשלה מתנערת לחלוטין מאחריותה למצב. אלא שלא ניתן לראות את אירועי השבועות הללו במנותק ממציאות של דיכוי מתמשך ויומיומי של כארבעה מיליון בני אדם, ללא שום תקווה לשינוי המצב. אזרחי ישראל חשופים בימים אלו לאלימות בלתי נסבלת – אך ה"סטטוס קוו" לו התרגלו כמעט כל הישראלים משמעותו חשיפה מתמדת של מיליוני פלסטינים לאלימות הנובעת מעצם משטר הכיבוש, על היבטי הדיכוי, הנישול ורמיסת הזכויות הגלומים בו מעצם מהותו. ההצעות "להטיל סגר" על שכונותיה הפלסטיניות של ירושלים, או להטיל ממשל צבאי בתוך הקו הירוק, הן ההפך מהנדרש: הרחבה של פרקטיקות הכיבוש במקום פעולה לסיומן. בני האדם השואפים לעתיד בו אירועי הימים הללו לא יוסיפו להיות חלק משגרת חיים מחרידה, חייבים לתת את דעתם לשגרה המזעזעת שמהווה הכיבוש.