דיווחים

בצלם מביע זעזוע מהפיגוע בו הרגו פלסטינים ביום שישי בבוקר (13.11.15) את הרב יעקב ליטמן ובנו נתנאל, בעת ששבעת בני המשפחה נסעו במכוניתם בדרום הר חברון, ופצעו באורח קל את האם ובן נוסף. שלוש ילדות מן המשפחה לקו בחרדה. בצלם מוסר את תנחומיו למשפחה ומגנה בתקיפות כל פגיעה מכוונת באזרחים ישראלים ופלסטינים. בצלם שב וקורא לפוליטיקאים ולמנהיגים לנהוג באחריות ולהימנע מליבוי האלימות.

לאחר סחבת ממושכת בג"ץ קבע אתמול, 8.11.15, כי על פרקליטות המדינה להגיש את כתבי האישום נגד שני חיילים שהיו מעורבים בהריגתו של סמיר עווד בן ה-16 עד לסוף חודש דצמבר 2015, כמעט שלוש שנים לאחר הריגתו. זאת לאחר שפרקליטות המדינה הודיעה כי החליטה סופית להעמיד לדין את שני החיילים בגין "מעשה פזיזות ורשלנות בכלי ירייה". הפער בין חומרת המעשים לסעיף האישום המינורי בלתי נתפס ומקומם ומשדר מסר של זילות חייהם של פלסטינים בשטחים מצד הרשויות. פרקליטות המדינה מבהירה לאנשי כוחות הביטחון: גם אם תהרגו פלסטינים שלא מסכנים איש, נעשה הכול כדי לטייח את המעשים.

מזה כשבוע מיישמים כוחות הביטחון בחברון הגבלות תנועה חדשות הפוגעות עוד יותר בחופש התנועה המוגבל גם כך של תושבי העיר. בעיקר סובלים תושבי שכונת תל רומיידה, שנסגרה לחלוטין לתנועה עבור מי שאינם תושבי השכונה, ואילו תושביה יכולים להיכנס ולצאת ממנה רק בכפוף לבדיקות נוקשות. גם החנויות של פלסטינים בעיר העתיקה של חברון סגורות בהוראת הצבא. צעדים אלו, שננקטים לפי הצבא מטעמי ביטחון, אינם מחוייבי המציאות. הם מהווים ענישה קולקטיבית של תושבי חברון, שאינם חשודים בדבר, ואשר נאלצים לסבול משיבוש קיצוני של שגרת חייהם רק בשל העובדה שאיתרע מזלם לגור שם.

חגי אלעד, מנכ"ל בצלם במאמר דעה שפורסם תחילה ב"שיחה מקומית": בלון הניסוי התורן של ראש הממשלה – שלילת תושבותם של הפלסטינים תושבי שכונותיה של ירושלים שישראל השליכה ממזרח לחומה שהקימה – הוא כמובן מחפיר. הרעיון, שבינתיים כבר הוכחש, מגלם בתוכו יחס אינסטרומנטלי מבטל לבני אדם, שיקולים דמוגרפיים-גזעניים, שלילת מעמד, ניסיון למקסם את השליטה בשטח בד בבד עם מזעור מספר הפלסטינים שנמצאים בו. עבור נתניהו ורבים אחרים, הפלסטינים בירושלים הם מטרד במקרה הטוב. לא בני אדם שווי זכויות החיים בעירם, אלא איום בטחוני ודמוגרפי. שלילת תושבות של פלסטינים וסילוקם מירושלים? ישראל כבר עושה זאת שנים. נתניהו לא המציא כלום: הוא פשוט מבקש להקצין את המדיניות הקיימת.

אתמול, 2.11.15, פונו מקהילת ח'ירבת חומסה שבצפון הבקעה 13 משפחות בשל אימוני הצבא באדמות הסמוכות לבתיהן. המשפחות, המונות 86 נפשות, בהן 48 קטינים, נדרשו לעזוב את בתיהן בשעה שש וחצי בבוקר ולשוב רק בחצות. הן הצטיידו במים ובמזון ועזבו עם צאנן לאזורים המרוחקים מבתיהן. למשפחות נמסר כי עליהן להתפנות בשלושה מועדים נוספים בתקופה הקרובה. כל המשפחות גרות בחלקה הצפוני של הקהילה. בשנת 2015 עד לחודש נובמבר, פונו משפחות מח'ירבת חומסה 11 פעמים בגלל שהצבא החליט לקיים אימונים בסמוך לבתיהן.

מאז תחילת אוקטובר חלה עלייה חדה במספר הנפגעים הפלסטינים מירי כוחות הביטחון במהלך הפגנות. בגדה, להוציא מזרח ירושלים, נהרגו חמישה פלסטינים ומאות נפצעו בנסיבות אלו. שיעור גבוה במיוחד של הנפגעים בהפגנות באזור רמאללה נפגעו מאש חיה. בנוסף, שיעור גבוה במיוחד של הנפגעים מפגיעת כדורי מתכת מצופים גומי נפגעו בפלג גופם העליון, בניגוד להוראות המתירות רק ירי לעבר פלג הגוף התחתון ובאופן המסכן את חייהם. מספר הנפגעים הגבוה מעלה חשש שכוחות הביטחון עושים שימוש מופרז בכוח בהתמודדותם עם ההפגנות והעימותים בגדה.

איילת שקד שוברת שיאי ציניות כאשר היא משתמשת במילה ״שקיפות״ על מנת להסתיר את מטרתה: להכפיש ולהטיל דופי בארגונים המבקרים את הכיבוש, ומתנגדים למדיניות הממשלה. כבר היום, וללא כל הצעת חוק, בצלם מפרסם בהוקרה ובגאווה את רשימת תורמיו וימשיך לפעול בלי מורא לחשיפת האמת על המציאות בשטחים. אם שרת המשפטים וראש הממשלה כל כך חוששים מהתערבות זרה בפוליטיקה הישראלית, מן הראוי שיוותרו קודם כל על המיליונים שהם מקבלים לצרכי הפריימריז מטייקונים זרים, שלמעשה היוו רוב מוחלט מהתרומות שקיבלו ראשי הליכוד והבית היהודי.

חגי אלעד, מנכ"ל בצלם, במאמר דעה שפורסם תחילה בעיתון הארץ: המערכת הפוליטית והמשפטית בישראל סוערת לאחר ששופט בית המשפט העליון עוזי פוגלמן קבע דיון דחוף על הריסת בתי המשפחות הפלסטיניות שבניהן ביצעו פיגועים. אבל כל השחקנים השותפים לסבב הברוטליות המשפטית האדמיניסטרטיבית הנוכחי יכולים להירגע: לא רק הריטואל, אלא גם תוצאותיו ידועות מראש: בג"ץ אישר, בג"ץ מאשר, ובג"ץ יאשר. ומה שהיה בית למשפחה, שלא נטען כי היא עצמה אשמה, יהיה לגל אבנים מאובק, או אולי ימולא בבטון יצוק. העיקר שבני אדם חפים מכל פשע לא יוכלו עוד לחיות בבתיהם.

תחקירנית בצלם בחברון, מנאל אל-ג'עברי, נפצעה ב-27.10.15 מירי כדור מתכת מצופה גומי על ידי כוחות הביטחון בעת שתיעדה הפגנה בעיר, ואחת מאצבעותיה נשברה. אל-ג'עברי תיעדה עימותים בין כוחות הביטחון לצעירים פלסטינים באזור מחסום באב א-זאוויה בעיר, שהתרחשו לאחר שכוחות הביטחון פיזרו בכוח רב תהלוכת מחאה של תושבים שדרשו שהרשויות יחזירו גופות של הרוגים תושבי העיר כדי להביאן לקבורה. אל-ג'עברי עמדה בקבוצה של עיתונאים בעברו השני של הרחוב, הרחק ממיידי האבנים הפלסטיניים ותיעדה את העימותים בווידיאו, כשלגופה אפוד עם לוגו בצלם. לאנשי כוחות הביטחון לא הייתה כל סיבה לירות לעברה ולעבר העיתונאים האחרים במקום.

לעבודה מאתגרת המאפשרת למידה והתפתחות אישית בתחום זכויות האדם במשרדי העמותה, שבירושלים. תיאור התפקיד: עזרה לכל מחלקות העמותה. העבודה במשרד שבתלפיות, ירושלים, בין השעות 9:00 ל-17:00. דרישות התפקיד: מחויבות עמוקה לזכויות האדם, חריצות, גמישות ויחסי אנוש מעולים. אנגלית ברמת שפת אם.

ב-6.10 תקפו חיילים את אנסאר עאסי, בן 25, כשהשקיף מפתח מחסן במקום עבודתו באל-בירה על עימותים בין חיילים לצעירים פלסטינים. החיילים הכו את עאסי קשות ועצרו אותו. האירוע תועד במצלמות האבטחה של מקום העבודה. לעאסי נגרמו חבלות והוא טופל בבית החולים הדסה עין כרם בירושלים, והוחזק במעצר למשך יומיים לפני שהובא לחקירה. השוטרים, שאמרו שחיילים זיהו אותו מיידה אבנים, סירבו להקשיב להכחשותיו ולא טרחו לאמת את גרסתו למרות זמינות התיעוד ממצלמות האבטחה. רק לאחר דיון הארכת מעצר בבית משפט צבאי נאותה המשטרה לצפות בחומר, אך גם אז הוחזק עאסי למשך יומיים נוספים בשל פגרת סוף השבוע.

ב-11.10.15 הפציץ הצבא את בית משפחת חסאן בשכונת א-זייתון בעזה והחריב אותו על ראשם של בני המשפחה. האם נור, בת 25 ובהריון מתקדם, ובתה רהף בת ה-3 נהרגו והאב יחיא והבן מוחמד בן ה-5 נפצעו קל. תחקיר בצלם שלל הן את טענת הצבא כי הפציץ "אתרים לייצור אמצעי לחימה" והן את הגרסה שפורסמה בכלי התקשורת לפיה הבית קרס עקב פגיעה במחנה אימונים. הפצצת בית משפחת חסאן משקפת את אי החוקיות הגלומה בהפצצות האוויריות של ישראל ברצועת עזה, בהן נהרגו בשנים האחרונות מאות אזרחים פלסטינים. הניסיון המצטבר מאפשר לצפות מראש את תוצאותיהן הקטלניות של תקיפות אלה עבור אזרחים ברצועה. למרות זאת, מוסיפה ישראל לפעול באופן זה.