דילוג לתוכן העיקרי
תושבי קהילת ח'ירבת בסלייה מכבים שריפה שפרצה בין קהילתם לבין חומסה בעקבות אימוני הצבא. צילום: עארף דראר'מה, בצלם, 25.6.15
תפריט
נושאים

יוני בבקעת הירדן: הצבא קיים שבעה ימי אימונים, פינה זמנית מאות תושבים וגרם להתלקחות שטחי מרעה ושדות מעובדים

ממעקב בצלם עולה כי במהלך חודש יוני פינה הצבא תושבים מקהילות בבקעת הירדן לפרקי זמן משתנים בשבעה ימים שבהם קיים אימונים באזור. מתחילת השנה פונו תושבים בבקעה עבור עשרים ימי אימונים. בצלם תיעד את הפינויים ואת השפעתם על חיי התושבים בקהילות אלה.

ח'ירבת חומסה: ארבעה פינויים של חלק מתושבי הקהילה

בתאריכים 10 ו-16 ליוני פונו עשר משפחות מקהילת ח'ירבת חומסה, המונות 69 תושבים, בהם 43 קטינים למשך שבע שעות החל מהשעה שבע בבוקר. המשפחות התפנו לאזורים המרוחקים מספר קילומטרים מבתיהן, לעיתים בעזרת עגלות רתומות לטרקטורים ולעיתים ברגל. ב-10.6 מצאו התושבים עם שובם לבתיהם כי אדמות מרעה ושטחים חקלאיים מעובדים עלו באש, ככל הנראה בשל ירי הצבא, וכי מכלי מים המשמשים להשקיית הצאן נוקבו ביריות. בנוסף דיווחו התושבים כי מצאו נפלי תחמושת בשטחים הסמוכים למקום מגוריהם. בבוקר ה-16.6 הודיעו נציגי המנהל האזרחי ל-69 התושבים המפונים כי יידרשו להתפנות שוב, ביחד עם חמש משפחות נוספות מן היישוב, בתאריכים 22.6.15 ו-25.6.15.

תושבי קהילת ח'ירבת בסלייה מכבים שריפה שפרצה בין קהילתם לבין חומסה בעקבות אימוני הצבא. צילום: עארף דראר'מה, בצלם, 25.6.15
תושבי קהילת ח'ירבת בסלייה מכבים שריפה שפרצה בין קהילתם לבין חומסה בעקבות אימוני הצבא. צילום: עארף דראר'מה, בצלם, 25.6.15

ב-22 וב-25 ביוני פונו כאמור 15 משפחות מהקהילה, המונות 92 תושבים, בהם 51 קטינים, החל מהשעה שש בבוקר ועד לשעה 12:30 בצהריים. מעדויות שמסרו תושבים לבצלם עולה כי במהלך האימון ב-25.6 עשה הצבא שימוש נרחב בירי, דבר שהוביל להתלקחות שטחי מרעה המשמשים את התושבים ונמצאים במרחק של כשני קילומטרים מבתיהם. יאסר אבו כבאש, בן 42, תושב הקהילה השכנה ח'ירבת בסלייה שמדרום מערב לח'ירבת חומסה, סיפר בעדות שמסר לתחקירן בצלם עארף דראר'מה:

יאסר אבו כבאש מצביע על שטחי מרעה שעלו באש. צילום: עארף דראר'מה, בצלם, 25.6.15
יאסר אבו כבאש מצביע על שטחי מרעה שעלו באש. צילום: עארף דראר'מה, בצלם, 25.6.15

שמענו התפוצצויות של פגזים וירי, ומדי פעם ראינו אש. האש התפשטה באדמות המרעה והגיעה עד למרחק של חצי קילומטר מהאוהלים שלנו בח'ירבת בסלייה. שטחי המרעה הללו הם מקור המזון לצאן שלנו והם עורק החיים העיקרי שלנו. בלעדיהם, נצטרך לקנות מספוא בעלויות גבוהות.

החיים שלנו קשים, וכל חסכון קטן משמעותי מאוד לקיום שלנו. התייעצתי עם האחים שלי והחלטנו להסתכן כדי לכבות את האש, למרות שהאזור היה עדיין שטח צבאי סגור והירי נמשך. דיברנו עם קציני צבא שהיו שם אבל הם סירבו לאפשר לנו להתקרב לאזור עד לסיום התרגילים. בסופו של דבר, כשראינו שהאש מכלה שטחים נרחבים, עשינו עיקוף ונכנסו לשטחי המרעה דרך אזור מרוחק מהתרגילים, בזמן שפגזים עדיין נורו באזור. כמה חיילים ראו אותנו ורצו לסלק אותנו משם, אבל הסברנו להם שאנחנו רוצים לכבות את האש והם אפשרו לנו לעשות את זה. לא היה לי במה לכבות את האש. הורדתי את המכנסיים שלי וכיביתי את האש איתם. אמרתי לעצמי שכך אבטיח את שטח המרעה לצאן שלי, ושמכנסיים חדשות יעלו לי הרבה פחות מהמספוא היקר לבהמות. הצלחנו לכבות את האש בכמה מקומות.

במהלך חודש מאי כבר נדרשו תושבים מח'ירבת חומסה להתפנות מבתיהם למשך מספר שעות בכל יום במשך שבוע. בסך הכול, מאז תחילת השנה ועד סוף יוני, נדרשו תושבים בקהילה להתפנות במשך 11 ימים שונים לטובת אימונים צבאיים.

ח'ירבת אל-מאלח, עין אל-מייתה ואל-בורג: שלושה פינויים של כל תושבי הקהילות

במהלך חודש יוני פונו גם כל תושבי הקהילות ח'ירבת אל-מאלח, עין אל-מייתה ואל-בורג', הסמוכות זו לזו, שלוש פעמים בשל אימוני הצבא באזור. בקהילות אלה 29 משפחות, והן מונות 180 נפשות, בהן יותר ממאה קטינים. ב-11 וב-17 ביוני פונו התושבים למשך שש שעות בכל פעם, החל מהשעה 06:30 בבוקר. חלק מהתושבים נעזרו בעגלות רתומות לטרקטורים ואחרים התפנו ברגל. מתחקיר בצלם עלה כי במהלך אימונים אלה לא נגרמו נזקים לרכוש או לקרקעות. ב-23 ביוני שוב פונו התושבים (למעט שתי משפחות ששהו באותה עת בשטחי מרעה אחרים. התושבים שהתרחקו מהאזור בחלקם באופן רגלי, ובחלקם באמצעות טרקטורים עם עגלות, דיווחו כי שמעו מרחוק רעשי ירי ופיצוץ, וראו דליקות שפרצו באדמות מרעה הסמוכות לאל-בורג' ולקהילת ח'ירבת ירזא הסמוכה, שלא נדרשה להתפנות. התושבים קיבלו צווי פינוי גם לתאריך ה-26 ביוני, אך במועד זה לא הגיעו נציגי הצבא והמנהל למקום כהרגלם כדי לוודא שהתושבים התפנו, ולכן נותרו התושבים בבתיהם. זאת ככל הנראה משום שהאימון התבטל, למרות שאיש לא טרח להודיע זאת לתושבים.

תושבי קהילות אלה כבר פונו למשך יומיים בחודש מאי, ובסך הכל מאז תחילת השנה ועד סוף יוני התפנו ממקום מושבם חמש פעמים. אימוני הצבא מהווים מטרד בלתי סביר לחיי הקהילות באזור, שתושביהן נדרשים בהתרעה קצרה, לעיתים של שעות ספורות, לעזוב את בתיהם לשעות ארוכות. בחלק מהמקרים אין לתושבי הקהילות מקום חלופי מסודר להתפנות אליו, והם נותרים חשופים לתנאי מזג האוויר הקשים השוררים בבקעת הירדן בימי הקיץ. בתנאים אלה הם נאלצים לדאוג לבני משפחותיהם, מטף ועד זקן, למחסה, מים ומזון. פגיעה זאת מחריפה בתקופה זה של השנה, בשל צום הרמדאן.

תושבי ח'ירבת אל-מאלח, עין אל-מייתה ואל-בורג' מתפנים בהוראת הצבא. צילום: עארף דראר'מה, בצלם, 17.6.15
תושבי ח'ירבת אל-מאלח, עין אל-מייתה ואל-בורג' מתפנים בהוראת הצבא. צילום: עארף דראר'מה, בצלם, 17.6.15

תושבי קהילות הבקעה מתפרנסים באופן כמעט בלעדי מרעיית צאן ומגידולים חקלאיים באדמות הסמוכות לבתיהם. הפגיעה הנרחבת בשטחים חקלאיים ובשטחי מרעה עקב הירי, הדליקות ומעבר הטנקים וכלי הרכב הצבאיים בשדות מעמידה בסכנה את עצם יכולתן של הקהילות לקיים את עצמן באזור.

מדיון שהתקיים ב-27.4.14 בוועדת המשנה לענייני איו"ש של ועדת החוץ והביטחון של הכנסת, ואשר פרוטוקול פורסם באתר הארץ, עולה במפורש כי סילוק הפלסטינים משטחים אלה הוא אחת מהמטרות העיקריות שלשמן מתקיימים האימונים. כך אמר בדיון אל"מ עינב שלו, קצין אג"מ בפיקוד המרכז: "אני חושב שאחד ההליכים הטובים שיכולים לחמוק בין האצבעות הם חזרה של שטחי אש למקום שבו הם אמורים להיות והם עדיין לא שם. [זו] אחת הסיבות המרכזיות שאנחנו מורידים כמערכת צבאית הרבה מהאימונים לבקעה.... כאשר הגייסות דורכים, אנשים זזים הצדה ואני לא עושה כאן הבחנה בין יהודים לפלשטינים אלא אני מדבר באופן כללי.... יש מקומות כאלה, [בהם] רידדנו את כמות האימונים בצורה משמעותית, צמחו שם יבליות".

על פי המשפט ההומניטארי הבינלאומי, מדינה כובשת רשאית לפעול בתוך השטח הכבוש משני שיקולים בלבד: טובת האוכלוסייה המקומית ושיקולים צבאיים מידיים הקשורים לפעולת הצבא בשטח הכבוש. ישראל ככוח כובש אינה רשאית להשתמש בקרקע לצרכים צבאיים כלליים, כמו אימונים למלחמה ואימונים כלליים של הצבא. בוודאי שהיא אינה רשאית לפגוע בפרנסת תושבים מוגנים באמתלה זו ולפעול לגירושם מבתיהם. על ישראל להפסיק לאלתר את הפינויים הזמניים של קהילות לצורכי אימונים, ואת כל הפעולות האחרות שהיא נוקטת בניסיון לכפות על התושבים הפלסטינים בבקעת הירדן להתפנות מהאזור.