דיווחים

בארבעה מקרים לפחות לא הייתה כל הצדקה לירי הקטלני: בחודשים דצמבר 2015 וינואר 2016 נהרגו חמישה פלסטינים מירי הצבא ליד גדר המערכת, בעת שהתקיימו באזור הפגנות. זאת לאחר שבחודשים אוקטובר-נובמבר 2015 תיעד בצלם 14 מקרים שבהם נהרגו פלסטינים בנסיבות דומות. בצלם תיחקר ארבעה ממקרי הרג אלה ומצא כי לא הייתה כל הצדקה לשימוש בירי חי. הירי הקטלני בארבעה מעיד על שימוש מופרז באש חיה באופן בלתי מידתי ולא חוקי. מתחקירי בצלם לגבי התנהלות הצבא בהפגנות ליד גדר המערכת ברצועת עזה עולה שוב ושוב כי על אף שהצבא נערך אליהן מראש, ולחיילים לא נשקפת סכנה אמיתית, הם יורים ירי קטלני ללא כל הצדקה, ואיש אינו נדרש לתת על כך את הדין.

במכתב ששלח היום לראש הממשלה מותח חגי אלעד ביקורת על פסיקתם של שופטי בג״ץ שסירבו לבקשתו של אל-קיק לעבור לבית חולים ברמאללה, בטענה שאם מערכת הביטחון תבקש לעצרו שוב בעתיד, הדבר יהיה כרוך בסיכון חייהם של חיילים. לדברי אלעד "עמדה זו מבטאת שפל חדש של יחס אינסטרומנטלי לבני אדם" והעובדה שבית המשפט קיבל טענה זו מעידה יותר על השופטים, מאשר על סבירותה.

בתחילת 2016 החריפו הרשויות הישראליות את מאמציהן לגרש קהילות פלסטיניות בדרום הר חברון, מרחב מעלה אדומים ובקעת הירדן, והרסו 73 בתי מגורים ו-51 מבנים ששימשו לפרנסה, שנתרמו בחלקם על-ידי ארגוני סיוע. במקביל הודיעה ישראל על כוונתה להרוס עשרות מבנים נוספים בח'ירבת סוסיא ולגרש את תושבי קהילת אבו נוואר, ועל סיום הליך הגישור במסאפר יטא, ללא הצלחה. כל זאת כחלק ממדיניות לפיה שטח C נועד לשרת את צרכיה של ישראל, ולא את אלה של הפלסטינים בגדה. בפועל, ההגבלות שמטילה ישראל בשטח זה משפיעות על כל תושבי הגדה הפלסטינים, כופות עליהם לחיות במובלעות צפופות, ללא עתודות קרקע למגורים, תשתיות וחקלאות, שירותי חינוך ובריאות הולמים וחופש תנועה.

בשלושת הימים האחרונים הרסו הרשויות בבקעת הירדן 22 מבני מגורים ו-41 מבנים נוספים ששימשו לאחסון ולגידול צאן. 59 נפשות, בהם 28 קטינים נותרו ללא קורת גג.

באמצע חודש ינואר הודיעו נציגי המנהל האזרחי ל-24 משפחות משתי קהילות בצפון בקעת הירדן כי עליהן להתפנות מבתיהן בסוף אותו חודש למשך שעות ארוכות בתואנה שהצבא צריך לקיים אימונים באזור. בסופו של דבר, בשל תנאי מזג אוויר קשים, הודיע הצבא למשפחות כי אינן נדרשות להתפנות. עם זאת, כוחות הצבא הגיעו לבקעת הירדן וקיימו אימונים, בין היתר בצמוד לאחת הקהילות, כשהם מטילים אימה על התושבים ובפרט על הילדים ורומסים שדות מעובדים. אימוני הצבא בבקעת הירדן אינם חוקיים, ועל ישראל להפסיקם לאלתר כמו-גם אל כל הצעדים האחרים שהיא נוקטת בניסיון לכפות על התושבים הפלסטינים בבקעת הירדן להתפנות מהאזור.

יום שישי - 5/2 - 12:00 בצהריים - האנגר 11, נמל תל אביב - כניסה חופשית!

אמנים וארגונים למען זכויות אדם ושלום. בעד שוויון לכולם, אמנות חופשית, חופש ביטוי וצדק. הצטרפו אלינו לצהריים של מוזיקה, אמנות ומחאה.

בדצמבר דיווחו חקלאים מהרצועה שהצבא ריסס את גידוליהם בחומרים קוטלי צמחייה והסב נזקים כבדים בשטחים שבהם, גם לגרסת הצבא, מותר לחקלאים לעבד את אדמותיהם. לאורך השנים, שינה הצבא מספר פעמים את היקף השטח שהוא מגדיר כ"אסור בכניסה" ליד הגדר, אך לא טרח לסמנו ואף ירה בחקלאים שעבדו באזורים שנחשבו כבטוחים. ישראל אינה רשאית להתייחס לשטח הרצועה כחלק משטחה, תוך התעלמות מהאנשים החיים בו. ככל שמערכת הביטחון סבורה שיש צורך לקבוע "אזור ביטחון" בין רצועת עזה לבין ישראל, עליה לקבוע אותו בתוך שטחה של ישראל.

הבוקר יום ה' ה-4.2.16 הגיעו בשעות הבוקר כוחות של הצבא והמנהל האזרחי לקהילת הרועים אל-מכסר שבצפון בקעת הירדן. הכוחות הרסו ארבעה אוהלי מגורים בהם חיו שתי משפחות המונות 19 נפשות, בהן 12 קטינים. בנוסף הרסו הכוחות גם שמונה דירים ומכלאות לצאן. משפחות אלו כבר איבדו את בתיהן במסגרת הריסה קודמת שביצעו הרשויות בחודש יוני 2015. בדרום הר חברון הגיעו בשעות הצהריים כוחות של המנהל האזרחי והצבא לח'ירבת סוסיא, שם פירקו והחרימו שני אוהלי מגורים של משפחה המונה 8 נפשות, בהן 6 קטינים. אוהלים אלו נתרמו למשפחה לאחר שהמינהל האזרחי והצבא הרסו לפני כשבועיים, ב-20.1.16, את שני אוהלי המגורים של המשפחה.

היום החליטו שופטי בג"ץ "להתלות" את צו המעצר המנהלי של מוחמד אל-קיק, השובת רעב כבר 72 יום. להחלטה מעורפלת זו כמעט שאין משמעות. בפועל, אל-קיק יישאר מאושפז בבית חולים בישראל. על-פי פסק הדין, בני משפחתו יוכלו לבקרו "שלא כעצור", אולם אין בדברים אלה כדי לחייב את הגורמים הרשמיים להעניק להם היתרי כניסה לישראל. החוק מחייב לקיים ביקורת שיפוטית על צווי מעצר מנהלי אולם ברוב המקרים השופטים מאשרים את צווי המעצר ונמנעים מלהתערב בשיקול הדעת של מערכת הביטחון. סירובם של השופטים לבטל את צו המעצר של אל-קיק למרות מצבו ובחירתם בפתרון משפטי מתחמק וחסר משמעות – היא קיצונית גם בתוך מציאות זו.

אתמול, יום ג',  2.2.16, הגיעו כוחות של המנהל האזרחי והצבא לקהילות ח'ירבת ג'ינבה וח'ירבת אל-חלאווה בדרום הר חברון, בשטח עליו הכריז הצבא בעבר כשטח אש 918 והרסו 22 בתים כשהם מותירים 110 נפשות, בהן 64 קטינים ללא קורת גג. הכוחות אף החרימו חמישה פאנלים סולריים ששימשו את הקהילות. ההריסות בוצעו לאחר שהליך גישור בין הרשויות לתושבים הסתסיים ללא הסכמה. כעת צפוי להתחדש מאבקם המשפטי של תושבי הקהילות נגד הכרזת הרשויות על אדמותיהם כשטח אש והניסיון לגרשם.

הרשויות החלו בהריסת מבנים בכפר חי'רבת ג'ינבה, בשטח אש 918 שבדרום הר חברון. זאת לאחר שהליך הגישור בין התושבים למדינה נכשל. ביולי 2012 הבהירה המדינה לבג"ץ שהיא עומדת על גירושם של רוב תושבי האור שהוכרז כשטח אש. זאת, על אף שמדובר בקהילות שהתקיימו במקום עוד לפני 1967. הגירוש הוקפא בעקבות הליכים משפטיים והליך גישור, שהגיע עתה לסיומו.

מוחמד אל-קיק, עיתונאי בן 33, מוחזק במעצר מנהלי מזה יותר מחודש. אל-קיק שובת רעב כבר 65 יום במחאה על מעצרו. לפי הספרות הרפואית, שביתת רעב כה ארוכה מעמידה את חייו של אל-קיק בסכנה. אתמול דן בג"ץ בעתירה שהגיש אל-קיק בדרישה לשחררו. בית המשפט קבע כי הראיות הקיימות נגדו מצדיקות את החזקתו במעצר מנהלי ונמנע מלהכריע לעת עתה בשאלה האם יש לשחררו בשל מצבו הרפואי. נכון לסוף נובמבר 2015 החזיקה ישראל, לפי הנתונים המעודכנים ביותר שהעביר השב"ס לבצלם, 527 פלסטינים במעצר מנהלי, המספר הגבוה ביותר מאז שנת 2009.