דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

סכנה לחייו של מוחמד אל-קיק, עיתונאי העצור מנהלית ושובת רעב כבר 65 יום

עדכון: על פי דיווחים בתקשורת, מוחמד אל-קיק והרשויות הישראליות הגיעו ב-26.2 להסכמה, לפיה יפסיק אל-קיק את שביתת הרעב בת 93 הימים. ב-19 במאי 2016 שוחרר אל-קיק ממעצרו המנהלי.

מוחמד אל-קיק. התמונה באדיבות המשפחהמוחמד אל-קיק, עיתונאי בן 33, תושב הכפר אבו קש שבמחוז רמאללה, נשוי ואב לשניים, נעצר על-ידי הרשויות הישראליות ב-21.11.15 והועבר לחקירה. כחודש לאחר מכן, ב-17.12.15, הוצא נגדו צו מעצר מנהלי. זמן קצר לאחר מעצרו לחקירה, פתח אל-קיק בשביתת רעב במחאה על המעצר, שבה הוא מתמיד כבר 65 יום.

לפי עמותת רופאים לזכויות אדם, בית חולים העמק בעפולה, בו מאושפז אל-קיק, מנע מרופא עצמאי מטעם העמותה לבדוק את אל-קיק ולכן אין מידע מהימן על מצבו הרפואי. בית החולים אמנם דחה טענה זו והסביר כי ביקש לתאם את לוחות הזמנים כך שהצוות המטפל יהיה זמין במחלקה, אך בעמותת רופאים לזכויות אדם הסבירו בתגובה כי כלל לא נדרשה נוכחות של צוות בית החולים לצורך הבדיקה.

מידע אודות מצבו הרפואי של אל-קיק נמסר במסגרת דיון שהתקיים בבית המשפט העליון בעתירה שהגיש אל-קיק באמצעות עורך הדין ג'וואד בולוס ממועדון האסיר הפלסטיני. בדיון הודיעה המדינה כי אל-קיק איבד את הכרתו לפני כעשרה ימים, אז ניתן לו טיפול חירום. מאז, לטענת המדינה, אל-קיק אמנם חלש, תשוש וישן רוב שעות היום, אך הוא מגיב ומדבר. המדינה הודיעה כי אל-קיק מסרב לכל בדיקה רפואית, כך שהערכת מצבו הרפואי מתבססת רק על התרשמותם החיצונית של הרופאים. לפי הספרות הרפואית, לאנשים השובתים רעב למשך יותר מארבעים יום נשקפת סכנת חיים.

העתירה שהגיש אל-קיק עסקה הן בעצם ההצדקה למעצרו המנהלי והן ברמת המסוכנות המיוחסת לו בהתחשב בשביתת הרעב הממושכת שלו. בפסק הדין, שנכתב על-ידי המשנה לנשיאת בית המשפט העליון אליקים רובינשטיין בהסכמת השופטים צבי זילברטל ודפנה ברק-ארז, נקבע כי "הראיות המודיעיניות", שנותרו חסויות, הן משמעותיות ולכן מעצרו מוצדק. באופן חריג, בהחלטת בית המשפט פורטו החשדות נגד אל-קיק: "מעורבות בפעילות צבאית עדכנית, בפעילות כותלה אסלאמיה [תנועת הסטודנטים של חמאס] באוניברסיטת ביר זית, ובקשר בטחוני מול פעילים ברצועת עזה". לעניין הסיכון הנשקף כיום מאל-קיק, נמנעו השופטים מקבלת החלטה. השופט רובינשטיין קבע כי "שביתת רעב כשלעצמה... אינה מהווה גורם בהחלטה באשר לתקפות המעצר המנהלי". אולם, השופט המשיך וקבע כי ייתכן שמשך שביתת הרעב של אל-קיק ישפיע על הצורך במעצר ולכן הורה למסור לבית המשפט עדכון יומי באשר למצבו הרפואי. השופט רובינשטיין לא הבהיר כיצד אל-קיק, השובת רעב כבר 65 יום ובקושי מתפקד, ממשיך להוות סיכון ממשי באופן המחייב את המשך מעצרו.

לפי פרסומים, גם שני העצורים המנהליים היהודים מאיר אטינגר ואביתר סלונים שובתים רעב במחאה על מעצרם המנהלי ומחשש שמעצרם יוארך. על פי הדיווחים, הם שובתים מזה עשרה וחמישה ימים, בהתאמה.

מעצר מנהלי הוא מעצר ללא משפט, שמטרתו המוצהרת היא למנוע מאדם לבצע פעולה העלולה לסכן את ביטחון הציבור. בניגוד להליך הפלילי, מעצר מנהלי אינו מיועד להעניש אדם על עבירה שביצע, אלא למנוע ממנו לבצע עבירה בעתיד. לכל אורכו, הליך המעצר המנהלי הוא חשאי: לעצירים המנהליים לא נמסרת סיבת המעצר והם אינם יודעים במה הם חשודים. העציר מובא אמנם בפני שופט האמור לאשר את צו המעצר, אולם רוב החומר שמגישה התביעה חסוי, כך שהעצירים אינם יודעים אילו ראיות קיימות נגדם, ואין ביכולתם לנסות להפריכן. מערכת הביטחון מנצלת את חשאיות ההליך כדי לנצל לרעה, ובניגוד לחוק, את המעצר המנהלי: היא משתמשת בו גם כדי לכלוא אנשים בגין עבירות שכבר ביצעו על-פי החשד, משום שמערכת הביטחון אינה רוצה לחשוף את הראיות הקיימות נגדם, ולא כדי למנוע סכנה עתידית.

עצירים מנהליים גם אינם יכולים לדעת מתי יצאו לחופשי: למרות שכל צו מעצר מוגבל לחצי שנה, אין הגבלה על מספר הפעמים שניתן להאריכו. במהלך השנים עצרו כוחות הביטחון אלפי פלסטינים במעצר מנהלי לתקופות שנעו בין כמה חודשים לשנים אחדות. גם כמה אזרחים ישראלים, בהם מתנחלים, הושמו במעצר מנהלי לתקופות קצרות של כמה חודשים. בתקופות מסוימות במהלך האינתיפאדה השנייה החזיקה מערכת הביטחון למעלה מאלף עצירים מנהליים. נכון לסוף נובמבר 2015 החזיקה ישראל, לפי הנתונים המעודכנים ביותר שהעביר השב"ס לבצלם, 527 פלסטינים במעצר מנהלי, המספר הגבוה ביותר מאז שנת 2009. 

תגיות