דיווחים

ב-9.8.17, לפנות בוקר, ירו חיילים בראאיד סאלחי, בן 21, כשניסה להימלט במהלך מבצע למעצרו במחנה הפליטים א-דוהיישה. לאחר מכן ירו החיילים גם לעבר אחיו בסאם שניסה להגיע אל ראאיד הפצוע. רק לאחר כארבעים דקות פינו החיילים את ראאיד סאלחי לבית חולים ישראלי. כשניסו הוריו לבקר אותו מנעו מהם אנשי הצוות הרפואי את הדבר ולא טרחו ליידע אותם על מצבו הרפואי והטיפול הניתן לו. בנוסף, אחיו נעצר ללא משפט ועל אמו נאסרה הכניסה לישראל. גם במקרה זה איש לא ייתן את הדין על הירי הקטלני והלא-חוקי, ומדיניות בלתי חוקית זו תימשך ללא הפרעה.

דו״ח חדש שמפרסמים היום בצלם והמוקד להגנת הפרט – "לא מוגנים" – חושף כיצד הרשויות הישראליות מפרות באופן שיטתי ונרחב את זכויות האדם של מאות נערים הנעצרים מדי שנה בירושלים המזרחית. ב-60 תצהירים שמסרו, תיארו נערים כיצד הוצאו ממיטותיהם באמצע הלילה, נאזקו ונחקרו תוך הפרה של זכויותיהם ולאחר מכן נעצרו בתנאים קשים, לעתים לתקופות ממושכות. התנהלות זו היא חלק ממדיניותה של ישראל בעיר, הרואה בתושביה הפלסטינים אוכלוסייה בלתי רצויה.

הבוקר, 19.10.17, הגיעו נציגי המנהל האזרחי בליווי כוח צבאי לקהילת ח'ירבת אל-חלאווה במסאפר יטא שבדרום הר חברון, הרסו את בתיהן של שתי משפחות והותירו 18 נפשות, בהן שמונה קטינים, ללא קורת גג. ההריסה תועדה בווידיאו על-ידי תחקירן בצלם נסר א-נוואג'עה. בסוף שנות ה-70 הכריז הצבא על שטח נרחב באזור, שבו קיימות 12 קהילות פלסטיניות, כ"שטח אש 918" ובשנות התשעים גירש את תושביו מבתיהם. התושבים הורשו לשוב לאחר שבעקבות כמה עתירות שהגישו הוציא בג"ץ צו ביניים שאסר על המדינה להרוס שוב את בתיהם עד שיוכרעו. ואולם מאז ממשיכות הרשויות להתנכל לתושבי האזור בניסיון לגרשם מבתיהם. בתחילת שנת 2016 ביצע המנהל האזרחי הריסות בקהילה זו ובקהילה נוספת באזור.

בשבת, 22.7.17, יצאו שלושה בני משפחת נוואג'עה מקהילת חי'רבת איבזיק שבצפון בקעת הירדן לרעות את צאנם באזור חקלאי סמוך, שבו מתאמן הצבא לעיתים, אך לא בימי שבת. בעת שהותם במקום התפוצץ נפל תחמושת ועודיי נוואג'עה, בן 16, נהרג. מאז שנת 2014 נהרגו לפחות שני פלסטינים נוספים מהתפוצצות נפלי תחמושת בבקעה. מותם הוא תוצאה של מדיניות הצבא, המתאמן באופן בלתי חוקי וסלקטיבי בסמוך לקהילות פלסטיניות במטרה לנשלן מאדמותיהן ואינו דואג כראוי לפינוי נפלי התחמושת. התנהלות זו, אשר בימי שגרה פוגעת בזכויותיהם של התושבים הפלסטינים וממררת את חייהם, גובה לעתים גם קורבנות בנפש.

הבוקר, 16.10.17, בסביבות השעה 7:00, הגיעו פקידי המנהל האזרחי בליווי כוחות הביטחון וארבעה דחפורים לקהילת ג'בל אל-באבא הסמוכה לאל-עיזרייה, שמצפון מזרח לירושלים. הכוחות הרסו שלושה קרוונים ששימשו למגורי ארבע משפחות והותירו ללא קורת גג 27 בני אדם, בהם 18 ילדים ובני נוער. בנוסף הרסו הכוחות שני תאי שירותים שנתרמו על ידי ארגון סיוע הומניטרי. ההתנכלות האחרונה לקהילה זו הייתה ב-11.09.17, אז החרימו הכוחות ציוד ששימש לשיפוץ כביש הגישה לקהילה.

נג'אח אל-כתנאני נולדה במחנה הפליטים אל-ג'לזון במחוז רמאללה שבגדה המערבית. ב-1975 התחתנה ועברה לגור עם בעלה בעיר עזה. באותה תקופה לא היו הגבלות על התנועה בין עזה לגדה המערבית, ונג'אח ומשפחתה יכלו להיפגש בקביעות. לאחר האינתיפאדה הראשונה, השתנתה המדיניות הישראלית, והוטלו הגבלות על תנועת פלסטינים בין רצועת עזה לגדה המערבית. ההגבלות הוחמרו אף יותר לאחר האינתיפאדה השנייה, והותר מעבר רק במקרים שישראל הגדירה כהומניטריים .הגבלות התנועה שללו מתושבי רצועת עזה יכולת לבקר קרובים החיים בגדה המערבית, במזרח ירושלים או בשטח ישראל.

ב-11.8.17 נעל הצבא למשך ארבעים יום שער שהציב לפני כשש שנים בכניסה המרכזית לכפר כפר א-דיכ השוכן ממערב לעיר סלפית ומנע מעבר של כלי רכב. זאת, בתואנה שצעירי הכפר משליכים חפצים חשודים ובקבוקי תבערה על כביש 446 שבו נוסעים מתנחלים. במשך ארבעים יום שיבש הצבא – בקלות בלתי נסבלת – את חייהם של כ-6,000 תושבי הכפר, שלא נחשדו בדבר. ענישה קולקטיבית זו היא חלק ממדיניות הצבא שמנצל באופן ציני את כוחו בכדי להתעמר בתושבים, לפגיעה כזאת אין ולא יכולה להיות כל הצדקה מוסרית או משפטית.

מרים אבו יוסף, בת 67 ואם לחמישה, נאלצת לנהל את חייה סביב המועדים המוגבלים של אספקת החשמל והמים לביתה. אלה מגיעים תמיד במשורה, רק אחת לכמה ימים והם אינם תמיד חופפים. בנוסף, אספקת המים אינה מספיקה למלא את כל צרכי המשפחה, ובנוסף הם אינם ראויים כלל לשתייה, נאלצת המשפחה לשלם סכומי כסף גבוהים כדי לקנות מים נוספים.

ביום שלישי, ה-26.9.17, ביצע נימר מחמוד ג'מל, בן 37, תושב בית סוריכ, פיגוע בהתנחלות הר אדר והרג שוטר מג"ב ושני מאבטחים של ההתנחלות: סמל-ראשון סולומון גברייה, בן 20, יוסף עות'מאן, בן 25, ואור אריש, בן 25. שוטרי מג"ב ורכז הביטחון של היישוב, אשר לפי פרסום המשטרה נפצע באורח בינוני-קשה בתקרית, ירו בג'מל והרגו אותו. מיד לאחר מכן החל הצבא בנקיטת צעדים נגד תושבי תשעה כפרים באזור בית סוריכ שבצפון מערב ירושלים, שבהם גרים כ-40 אלף תושבים. בין השאר, חיילים נכנסו לכפרים – כולל לבתי תושבים, כאשר בחלק מהמקרים הם פגעו ברכוש בבית – עצרו עשרות תושבים, והטילו הגבלות תנועה.

מנכ"ל בצלם, חגי אלעד, אמר בתגובה להודעה שהגישה היום המדינה לבג"ץ, כי המדינה מבקשת מהשופטים לאשר לה לבצע פשע מלחמה: "שום ניסוח מתחסד על חלופה 'תכנונית, קניינית וריאלית' או על 'תקופת התארגנות' לא יוכל למחות את החרפה או לטשטש את העובדות: הרס הכפר משמעו העברה בכפייה של תושבים מוגנים, והעברה בכפייה היא פשע מלחמה. האחראים לכך יישאו באחריות פלילית אישית. לפני שבועיים התרענו בדיוק על כך במכתב לראש הממשלה, שר הביטחון, שרת המשפטים, הרמטכ״ל וראש המנהל האזרחי."

ב-23.7.17 ירו חיילים ממארב בנ.ר., נער פלסטיני בן 13, לאחר שעבר בפרצה בגדר ההפרדה ליד הכפר ג'יוס. החיילים פינו את הנער לבית החולים "מאיר" בכפר סבא, שם אושפז למשך כחודש ועבר שלושה ניתוחים. בשמונת הימים הראשונים לאשפוזו הצבא הציב בחדרו חיילים שאסרו על הוריו לשהות לידו, למעט לשניות ספורות ואזקו אותו למיטה לזמן קצר. בנוסף, הוא נחקר ללא נוכחות הוריו ומעצרו הוארך ללא נוכחותם. התנהלות חמורה זו של כוחות הביטחון, החל בירי המיותר וכלה באיסור על שהיית הוריו ליד מיטתו, אינה חדשה, והיא מהווה בחלקה מדיניות מוצהרת ובחלקה נתפסת כמקובלת וסבירה.

המנהל האזרחי מתכונן לבצע תכנית לגירושה של קהילה שלמה. לפני כשבועיים הצהיר שר הביטחון אביגדור ליברמן על כוונתו לקדם תכנית זו בפני כתבים. העברה בכפיה מהווה פשע מלחמה.