דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

מרים אבו יוסף ממחנה הפליטים א-נוסייראת מספרת על ההתמודדות עם משבר החשמל והמים ברצועה

מרים אבו יוסף במכולת המשפחתית. צילום: ח'אלד אל-עזאייזה, בצלם, 13.8.17
מרים אבו יוסף במכולת המשפחתית. צילום: ח'אלד אל-עזאייזה, בצלם, 13.8.17

אנחנו סובלים כבר שנים מניתוקים של מים וחשמל. במשך תקופה ארוכה קיבלנו חשמל בתורות לשמונה שעות, עם הפסקות של שמונה שעות וגם בעיית המים הייתה בשליטה במידה מסוימת. המצב החריף כשהתחלנו לקבל חשמל רק למשך 4 שעות עם הפסקות של 12 שעות. אספקת המים מגיעה כיום רק אחת לארבעה ימים, למשך שלוש עד ארבע שעות בכל פעם ואז אנחנו מזרימים אותם לגג באמצעות משאבה חשמלית.

יש לנו על גג הבית חמישה מכלים, שכל אחד מהם יכול להכיל קוב מים, ושאותם אנחנו ממלאים כשיש אספקת מים מהעירייה. המים האלה מליחים ולא ראויים לשתייה ולכן יש לנו עוד מיכל קטן יותר שאותו אנחנו ממלאים במי שתייה שאנחנו קוניםמסוחר פרטי. אבל כשהמים במכלים הגדולים נגמרים לפני שהאספקה התחדשה אין לנו ברירה אלא למלא גם אותם במים שאנחנו קונים באופן פרטי מהסוחר, והוא מזרים אותם לגג עם המשאבה שלו, שפועלת על סולר. במצב כזה אנחנו משתמשים במים האלה לכל הצרכים, ואם מתחדשת האספקה לפני שהם נגמרו הם מתערבבים עם המים שמגיעים מהעירייה ואנחנו מפסידים.

בכל פעם שיש חשמל אחד הבנים שלי מפעיל את משאבת המים כדי לראות אם יש אספקה ולמלא את המכלים שעל הגג, אבל לפעמים הוא מגלה שזרם המים מנותק ונאלץ לכבות את המשאבה. לכן, כדי לדעת מתי מגיעים המים אנחנו משאירים את הברז של המשאבה פתוח כל הזמן.

לצערי, אין תיאום בין אספקת המים ואספקת החשמל. לפעמים אנחנו מקבלים חשמל בשעה 23:00 ואז אנחנו נשארים ערים כדי לחכות לאספקת המים. לפעמים המים מגיעים רק בשעה שתיים לפנות בוקר, ואז, אם עדיין יש חשמל, אנחנו מפעילים את המשאבה כדי למלא את המכלים. כשהמים מגיעים בזמן שהחשמל מנותק זה לא עוזר לנו בכלל כי הזרם חלש והמים לא מגיעים למכלים על הגג. גם את מכונת הכביסה אני חייבת להפעיל באמצע הלילה, ברגע שיש לי מים וחשמל.

האיכות של המים שאנחנו מקבלים מהעירייה מאוד נמוכה. רמת המליחות שלהם גבוהה ולא רק שהם לא ראויים לשתייה, הם גם גורמים להצטברות של אבן בברזים, שמחייבת אותנו להחליף אותם מדי פעם. הרחצה במים האלה גורמת לבעיות בשיער ובעור ואנחנו צריכים להשתמש בשמנים ותכשירים מיוחדים. מסיבה זו בשביל שתייה אנו נאצלים לקנות מים ממחלק המים שמגיע לשכונה בזמנים מסוימים, וממלאים בהם את המכלים שעל הגג.

המים שאנחנו קונים מהסוחר עולים לנו בערך 100 שקלים לקוב וכשאין מים אחרים אנחנו נאלצים להשתמש בהם בשביל השירותים, שטיפת כלים, כביסה ומקלחות. עכשיו, בקיץ, כשחם כל כך ומתקלחים כל יום, אנחנו קונים כמות כזו כל שלושה ימים. בתקופות אחרות של השנה אנו קונים פעם בשבוע. זו מעמסה כלכלית קשה במצב הכלכלי הרעוע שלנו, שהחמיר בגלל הקיצוץ של הרשות במשכורות. שניים מהבנים שלי, אנוור ורמזי, הם פקידים ברשות ולאחרונה קוצצו המשכורות שלהם. שני הבנים האחרים מובטלים ויש לנו מכולת קטנה שעוזרת בפרנסה.  

הבנים שלי בונים עכשיו דירות למשפחות שלהם על גג הבית שלנו. הם יצקו בטון, והיינו חייבים להשקות אותו במים אחרת הוא ייסדק. נאלצנו לקנות גם את המים לזה מסוחר פרטי.

מרים אבו יוסף היא תושבת מחנה הפליטים נוסייראת שבמרכז רצועת עזה, נשואה ואם לחמישה. את עדותה גבתה תחקירנית בצלם אולפת אל-כורד, בביתה ב-13.8.18


מיקום