דיווחים

מתחקיר ראשוני של בצלם עולה כי מתחילת המבצע ועד לפנות בוקר היו עשרה אירועים שבהם נהרגו פלסטינים בתקיפות של הצבא על בתי מגורים, ונהרגו בהם 52 פלסטינים, כולל 19 קטינים ו-12 נשים. הצבא טוען כי די בכך שאדם מעורב בפעילות צבאית כדי להפוך את ביתו למטרה צבאית לגיטימית, בלי שיהיה כל צורך להוכיח קשר בין פעילות זו לבין הבית שבו הוא ומשפחתו גרים. פרשנות זו מופרכת ובלתי חוקית. החוק נועד להגן על אזרחים והפרתו מביאה – ולא במקרה – לתוצאות קטלניות. שום שפה מכובסת בדבר "תקיפות כירורגיות" של "תשתית מבצעית" לא תוכל להסתיר את העובדות: תקיפות לא חוקיות של בתים, המהוות הריסת בתים עונשית באמצעות הפצצה מהאוויר, על תוצאותיהן המחרידות בחיי אדם.

על פי המידע הראשוני שבידי בצלם, מאז שפתח הצבא במבצע "צוק איתן" ברצועת עזה, ב-8.7.14 לפנות בוקר, ועד ל-10.7.14 בערב, נהרגו ברצועה 83 פלסטינים. מהתחקיר הראשוני עולה כי לפחות 38 מהפלסטינים שנהרגו היו אזרחים, בהם 23 קטינים, 15 נשים וארבעה קשישים מעל גיל 60. בצלם מוסיף לחקור את האירועים שבהם נהרגו אזרחים ברצועה וכן לבדוק דיווחים המתקבלים גם בשעה זו על אירועים נוספים שבהם נהרגו או נפגעו אזרחים.

מוחמד חמד, בן 75, מספר על הרג ני משפחתו "אחרי שלוש דקות בערך שמעתי פיצוץ חזק. לקחתי את כנאן ויצאתי איתו לרחוב. היה הרבה עשן ואבק. הלכתי על שברי זכוכיות. השארתי את רכאן עם אנשים ברחוב וחזרתי לחצר לבדוק מה קרה עם המשפחה שלי. מצאתי גופות מכוסות בדם עם בגדים קרועים על האדמה. הכל היה מלא רסיסים ודם. הגיעו כמה שכנים עם פנסים. כשהם האירו מסביב הייתי בהלם – ראיתי את הגופות של שלושת הבנים שלי, עבד אל-חאפז, מהדי ואיבראהים ושל אשתי והנכדה דינא וסוהא אשתו של עבד אל-חאפז. הנכדים שלי רכאן ונור נפצעו קל."

מאז תחילת מבצע "צוק איתן" דווח בהודעות דובר צה"ל ובאמצעי התקשורת על תקיפה מכוונת של 11 בתים של בכירים בארגונים פלסטיניים חמושים. עד כה תיעד בצלם מקרה אחד שבו נהרגו אזרחים בבית בעת שהופצץ במסגרת מדיניות זו. בתקיפה, של בית משפחת כווארע בח'אן-יונס, נהרגו שמונה בני אדם, שישה מהם ילדים, ו-28 בני אדם נפצעו. בתים אלו אינם מטרות צבאיות לגיטימיות, ותקיפתם מהווה הפרה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי. על אחת כמה וכמה, כאשר כתוצאה מתקיפת בתים אלו, נהרגים אזרחים לא מעורבים.

ב-17.6.14 הגיע כוח צבאי לנגרייה בבעלותו של פ'חר אבו זאייד בביתוניא, שמצלמות האבטחה שלו תיעדו את הריגתם של נדים נווארה ואחמד סלאמה בחודש מאי. לדברי אבו זאייד הכוח לקח אותו למחנה עופר שם האשימו אותו קצינים בזיוף הסרטון ובפגיעה בשמו הטוב של הצבא, איימו עליו ודרשו ממנו להסיר את מצלמות האבטחה. התנהלותה זו אינה חוקית ונראה כי נועדה להרתיע את אבו זאייד ופלסטינים אחרים מפני תיעוד הפרות של זכויות האדם. טוב תעשה מערכת אכיפת החוק אם תשקיע את זמנה בחקירת האירוע במקום לנקוט בטקטיקות של הפחדה נגד אדם שסיפק ראיות לביצוע הפרות של זכויות האדם, ולנסות למנוע תיעוד של הפרות עתידיות.

אתמול (8.7.14) לפנות בוקר הכריז הצבא על מבצע "צוק איתן" ברצועת עזה. החל מהלילה ביצע הצבא הפצצות רציפות ברחבי רצועת עזה ותקף על פי דיווחי דובר צה"ל, כמאה מטרות, בהן גם בתים של פעילי חמאס בכירים. כמו כן דווח כי עד לשעות אחר הצהריים שיגרו ארגונים פלסטינים חמושים כ-50 רקטות ופצצות מרגמה מהרצועה לדרום ישראל. מבדיקה ראשונית של בצלם נהרגו היום ברצועה כעשרה בני אדם, שבעה מהם, רובם קטינים, בהפצצת ביתו של עודה אל-כווארע, ככל הנראה פעיל חמאס. בצלם שב ותובע מכל הצדדים המעורבים בלחימה לנקוט את כל הצעדים האפשריים כדי להגן על אזרחים מפני השלכותיה. דיני הלחימה מחייבים את כל הצדדים לעשות כל שביכולתם כדי למנוע פגיעה באזרחים. התקפות מכוונות על אזרחים אסורות מכל וכל.

בצלם מגנה בתקיפות את מעשה חטיפתו ושריפתו בעודו בחיים של מוחמד אבו ח'דייר בן ה-16 משועפאט ומביע את השתתפותו בצערה של משפחתו. מעשה כזה חותר תחת כל כלל מוסרי, משפטי ואנושי. הריגה מכוונת של אזרחים מוגדרת כ"הפרה חמורה" במשפט ההומניטארי הבינלאומי ולא ניתן להצדיקה, יהיו הנסיבות אשר יהיו. שקיפות החקירה, ובכלל זה חשיפה מהירה ומלאה של הממצאים ראשית כל בפני המשפחה ומיד לאחר מכן בפני הציבור, מתחייבת בנסיבות הקיימות.

החלטתם של שופטי בג"ץ לדחות את עתירת המוקד להגנת הפרט נגד הריסת הבית שבו גרו הנאשמים בביצוע הפיגוע בו נהרג ברוך מזרחי אינה מפתיעה. במהלך עשרות שנים דחה בג"ץ את רוב רובן של העתירות בנושא וסירב בעקביות להכיר בכך שמדיניות הריסת הבתים כענישה אינה חוקית. מאז כיבוש השטחים הותיר הצבא במסגרתה אלפי אנשים שלא נאשמו בשום עבירה ללא קורת גג. המדיניות הוקפאה ב-2005 אך המדינה מצדיקה את ההריסה בטענה של שינוי קיצוני בנסיבות. טענה בלתי סבירה זו נועדה לתת גושפנקא חוקית לצעדים דרקוניים של ענישה קולקטיבית במענה לאווירה הקשה סביב חטיפתם והריגתם של שלושת תלמידי הישיבה. צעדים כאלה, למרות קיצוניותם, מקבלים כמעט תמיד אור ירוק מבג"ץ.

בצלם מגנה בתקיפות את חטיפתם והריגתם של שלושת תלמידי הישיבה, גיל-עד שער, נפתלי פרנקל ואייל יפרח ומביע את השתתפותו בצערן של המשפחות. פגיעה מכוונת באזרחים חותרת תחת כל כלל מוסרי, משפטי ואנושי. הריגה מכוונת של אזרחים מוגדרת כ"הפרה חמורה" במשפט ההומניטארי הבינלאומי ולא ניתן להצדיקה, יהיו הנסיבות אשר יהיו.

בצלם חוזר ומתריע שאל לה לממשלת ישראל לנקום על החטיפה וההרג באמצעות פגיעה באוכלוסייה פלסטינית חפה מפשע או לנצל את האווירה הציבורית בעקבות הידיעה הקשה על מציאת גופות תלמידי הישיבה שנחטפו, להטלת עונשים קולקטיביים, כפי שעשתה בשבועיים האחרונים במסגרת החיפושים. פגיעה מכוונת באוכלוסייה אזרחית כעונש על מעשיהם של בודדים מנוגדת לכל עיקרון חוקי ומוסרי. בנוסף, על כוחות הביטחון להיערך להגנה על פלסטינים מפני פעולות נקם של מתנחלים.

ב-10.6.14, כשנה וחצי לאחר הריגתה של לובנא אל-חנש, וחודשיים לאחר שאביה ובצלם עתרו לבג"ץ בדרישה שהפצ"ר יחליט אם להעמיד לדין את האחראים להרג, החליטה הפרקליטות הצבאית לסגור את תיק החקירה מבלי להעמיד לדין איש. אל-חנש, תושבת בית לחם, נפגעה מירי בראשה כשטיילה עם קרובת משפחה בגן הסמוך לכביש 60. תחקיר בצלם העלה שלא נשקפה מהן כל סכנה ולא הייתה הצדקה לירי בהן. החייל היורה לא נקט באמצעי זהירות מינימליים להבטיח כי לא יפגעו עוברי אורח.

ראש הממשלה הורה להרוס את בית משפחת הנאשמים בביצוע הפיגוע בו נהרג ברוך מזרחי, זאיד עוואד ובנו בן ה-18 עז א-דין עוואד. "אין לנו מקום אחר ללכת אליו, אם הבית יהרס נציב אוהל על ההריסות ונחיה בו" אומרת חנאן עוואד לעובדת השטח של בצלם, מנאל אל-ג'עברי שביקרה בביתה בשבוע שעבר וצילמה את התמונות שלפניכם. בבית חיות שתי משפחות המונות 13 נפשות, בהן 8 ילדים. הריסת הבית משמעה אימוץ מדיניות רשמית של פגיעה בחפים מפשע. בעקבות השגה שהגיש המוקד הודיע הצבא כי יהרוס רק חלק מהבית. הצבא צפוי לבצע את ההריסה מחר, יום שני בשעה 12.