דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

52 פלסטינים נהרגו עד כה בתקיפות הלא חוקיות על בתי מגורים

על פי התחקיר הראשוני של בצלם, מתחילת המבצע ועד לפנות בוקר, היו עשרה אירועים שבהם נהרגו פלסטינים בתקיפות של הצבא על בתי מגורים (פירוט בסוף הטקסט). באירועים אלה נהרגו על פי המידע שבידי בצלם 52 פלסטינים, בהם 19 קטינים ו-12 נשים. אירוע נוסף, שבו נהרגו שישה בני משפחה, הוגדר כ"סיכול" של אחד מהם על ידי דובר צה"ל ועל כן אינו כלול במניין זה.

הצבא טוען כי די בכך שאדם מעורב בפעילות צבאית כדי להפוך את ביתו (על דירותיהם של כל שכניו) למטרה צבאית לגיטימית, בלי שיהיה כל צורך להוכיח קשר בין פעילות זו לבין הבית שבו הוא ומשפחתו גרים. פרשנות זו היא מופרכת ובלתי חוקית. לא במקרה מספרי ההרוגים והפצועים של בני אדם שכלל לא השתתפו בלחימה הולכים וגדלים: החוק נועד להגן על אזרחים; הפרתו מביאה – ולא במקרה – לתוצאות קטלניות. שום שפה מכובסת בדבר "תקיפות כירורגיות" של "תשתית מבצעית" לא תוכל להסתיר את העובדות: תקיפות לא חוקיות של בתים, המהוות הריסת בתים עונשית באמצעות הפצצה מהאוויר, על תוצאותיהן המחרידות בחיי אדם.

בית שנפגע בהפצצה ברצועת עזה. צילום: מוחמד סאלם, רויטרס, 13.7.14
בית שנפגע בהפצצה ברצועת עזה. צילום: מוחמד סאלם, רויטרס, 13.7.14

האם מותר לצבא להפציץ בתים של פעילי חמאס?

מאז יום שלישי, ה-8.7.14, אז החלו ההפצצות על עזה במסגרת מבצע "צוק איתן" ועד ליום ראשון, 13.7.14 בבוקר, הפציץ הצבא לפי פרסומים בתקשורת והודעות דובר צה"ל עשרות בתים. לטענת דובר צה"ל, הפצצות אלה הן חוקיות שכן בתיהם הפרטיים של פעילי חמאס הם "מטרה צבאית לגיטימית". האמנם?

מה אומר החוק?

מטרה צבאית מוגדרת כך:

מטרות צבאיות מוגבלות לאותם אובייקטים אשר מטבעם, מיקומם, מטרתם או השימוש בהם תורמים תרומה אפקטיבית לפעולה צבאית ושהריסתם, תפיסתם או נטרולם, באופן מוחלט או חלקי, בנסיבות המתקיימות באותו הזמן, מקנים יתרון צבאי מובהק. (סעיף 52(2), הפרוטוקול הראשון הנספח לאמנת ג'נווה הרביעית)

הפרשנות הרשמית של הצלב האדום מבהירה כי אובייקטים שמטבעם תורמים אפקטיבית לפעולה הצבאית של הצד השני – כמו מחסני נשק, בסיסים צבאיים ומרכזי תקשורת שהצבא עושה בהם שימוש – ייחשבו למטרות צבאיות. השאלה מתעוררת בנוגע לאתרים אזרחיים, העלולים לשמש גם לצרכים צבאיים. למשל: בית ספר או מלון הם בהגדרה אתרים אזרחיים, אולם אם כוחות חמושים לנים בהם או משתמשים בהם כמפקדה, הם ייהפכו למטרות צבאיות.

מאחר שלא תמיד כל המידע זמין לפני התקיפה הצבאית, מבהיר החוק כי בכל מקרה של ספק בנוגע לשימוש שנעשה באתר האזרחי ובנוגע לתרומתו האפקטיבית לפעולות הצבאיות של הצד השני, היא יחשב לאתר אזרחי.

תנאי נוסף לכך שמטרה תיחשב ללגיטימית הוא שהפגיעה בה חייבת להעניק יתרון צבאי מובהק לצד שמתקיף.

מה אומר דובר צה"ל?

בבלוג של הצבא הסביר דובר צה"ל מדוע לשיטתו הפצצות אלה הן חוקיות. לטענתו, חמאס פועל מתוך אוכלוסייה אזרחית ובמקרים רבים הוא משתמש בבתי הפעילים שלו לצרכים צבאיים. בתים אלה יכולים למשל לשמש כמחסני נשק או כמרכזי שליטה ופיקוד או לצורך הקמת מרכז תקשורת וכאשר בתים משמשים לצרכים צבאיים, הם הופכים למטרות לגיטימיות על פי המשפט הבינלאומי. כדי להכריע האם מדובר במטרה צבאית מפעיל הצבא לדבריו "שיטות מתקדמות" – כולל מודיעין, ייעוץ משפטי וניסיון רב של הקצינים בשטח.

במהלך ימי המבצע שינה דובר צה"ל את לשון הודעותיו ביחס להפצצות אלה, ככל הנראה בניסיון להתאים בדיעבד את דיווחיו על המציאות הפסולה ללשון החוק. בהודעה הראשונה (מיום 8.7.14) מסר דובר צה"ל ש"נתקפו 4 בתי פעילים בארגון הטרור חמא"ס אשר מעורבים בפעילויות טרור ועוסקים בהכוונה ובביצוע של ירי תלול-מסלול לעבר שטח מדינת ישראל". למחרת הודיע דובר צה"ל כי הצבא תקף בתים נוספים של פעילי חמאס ש"שימשו כתשתיות פיקוד ושליטה של הארגון" או "כמרכז שליטה לקידום טרור". באותו ערב חדל דובר צה"ל לדווח על בתים שנהרסו אלא מסר ש"נתקפה תשתית מבצעית של גורם חמא"ס בכיר".

אולם, קיים פער עצום בין הניסוחים המשפטיים הקפדניים (על גרסותיהם המשתנות) לבין ההתייחסות למקרים הפרטניים של הבתים שהפציץ הצבא. רק במקרה אחד טען דובר צה"ל שבבית הוסתר נשק ופרסם את תיעוד התקיפה בווידיאו, שבו נראים פיצוצי משנה של תחמושת שהוסתרה במקום. בכל שאר ההודעות שפרסם דובר צה"ל על הפצצת בתים ספציפיים לא הוזכר שימוש צבאי כלשהו שנעשה בבית. במקום זאת, תיאר דובר צה"ל את מעורבותו של בעל הבית בפעילות נגד ישראל. בין השאר, הוזכרו פעילות במהלך מבצעים הקודמים "עופרת יצוקה" ו"עמוד ענן", מעורבות בפגיעה בחיילים או בירי רקטות בעבר ובהווה או אמירה כללית שהוא "לוקח חלק בפעילות טרור נגד מדינת ישראל".

אז האם זה חוקי?

לא. כדי שבית פרטי של פעיל חמאס (או כל ארגון אחר) יהפוך למטרה צבאית לגיטימית, על הצבא להראות שהבית תרם בצורה אפקטיבית לפעילות הארגון ושהפגיעה בו תעניק יתרון צבאי מובהק לישראל.

אלא שברובן המכריע של עשרות התקיפות על בתיהם של אנשי חמאס או ארגונים חמושים אחרים הצבא לא התייחס בהודעותיו לכל פעילות צבאית קונקרטית שנעשתה בתוך הבית או ממנו ואשר יכולה להצדיק את הפיכתו למטרה צבאית לגיטימית, שהפגיעה בה תעניק לישראל יתרון צבאי מובהק. במקום זאת בחר דובר צה"ל להתמקד בהיסטוריה של הפעיל שגר בבית – שכלל אינה רלוונטית לעניין זה.

ההתקפה הבלתי חוקית על הבתים חמורה עוד יותר בהתחשב בפגיעה הנרחבת באזרחים ששהו בבית. דובר צה"ל טוען שהצבא עושה ככל יכולתו כדי לצמצם את הפגיעה באזרחים וכי ניתנת להם אזהרה מראש. ואמנם, במקרים רבים הצבא אכן הזהיר את התושבים והפציץ לאחר מכן בתים ריקים. אולם, במקרים אחרים לא ניתנה לאזרחים שהות מספקת כדי לעזוב את בתיהם ובמקרים אחרים סירבו האזרחים להתפנות, למרות מתן האזהרה. במקרים כאלה, אסור להתייחס לבית כאילו הוא ריק מתושביו. הצבא אינו עושה חסד עם אזרחים כאשר הוא מזהיר אותם מראש על הכוונה להפציץ את בתיהם. המשפט הההומניטארי הבינלאומי מחייב את הצבא להזהיר אזרחים וכן קובע שהאזהרה חייבת להיות "אפקטיבית". לכן, כאשר ניתנת אזהרה שאינה אפקטיבית הצבא לא עמד בחובתו והתוצאות – קטלניות: אם הצבא אינו נותן לאנשים די זמן לעזוב את בתיהם, או אם הוא מתעלם מכך שהם לא פינו את בתיהם – הרי זה כאילו לא ניתנה אזהרה כלל.

מטרתו של המשפט ההומניטארי הבינלאומי היא לצמצם את הפגיעה באזרחים למינימום ההכרחי בנסיבות של לחימה ולהציב גבולות בפני הכוחות הלוחמים. אמנם, הוראותיו כוללות לא פעם מונחים מעורפלים כמו "יתרון צבאי" ו"מידתיות" ולא מספקות תמיד תשובות נחרצות לגבי דרך הפעולה הרצויה. במקרים רבים הוא מעניק שיקול דעת נרחב למפקדים בשטח. אולם, לא כל פרשנות היא סבירה. יש לפרש את ההוראות ברוח החוק ובהתאם במטרתו: מתן הגנה מירבית לאזרחים.

דובר צה"ל והיועצים המשפטיים של הצבא קובעים כי די בכך שאדם מעורב בפעילות צבאית כדי להפוך את ביתו (על דירותיהם של כל שכניו) למטרה צבאית לגיטימית, בלי שיהיה כל צורך להוכיח קשר בין פעילות זו לבין הבית שבו הוא ומשפחתו גרים. פרשנות זו היא מופרכת ובלתי חוקית. לא במקרה מספרי ההרוגים והפצועים של בני אדם שכלל אינם מעורבים בלחימה הולכים וגדלים: החוק נועד להגן על אזרחים; הפרתו מביאה – ולא במקרה – לתוצאות קטלניות. שום שפה מכובסת בדבר "תקיפות כירורגיות" של "תשתית מבצעית" לא תוכל להסתיר את העובדות: תקיפות לא חוקיות של בתים, המהוות הריסת בתים עונשית באמצעות הפצצה מהאוויר, על תוצאותיהן המחרידות בחיי אדם.

פירוט ההרוגים במקרים המתועדים:

משפחת כווארע – 8 הרוגים,

משפחת מלכה – 3 הרוגים,

משפחת אל-מסרי – 4 הרוגים,

משפחת נוואסרה – 4 הרוגים,

משפחת שלט – הרוג אחד,

משפחת אל-חאג' – 8 הרוגים,

משפחת אל-כאס – הרוג אחד,

משפחת אל-ר'נאם – 5 הרוגים,

משפחת אל-בטש – 17 הרוגים,

משפחת ח'טאב – הרוג אחד

משפחת חמד – הוגדר כחיסול – 6 הרוגים סה"כ (כולל חאפז חמד)