דיווחים

גופות 55 פלסטינים שנהרגו במסגרת גל האלימות הנוכחי לא הוחזרו עד היום למשפחותיהם, 11 מהן של קטינים. צעד זה אינו מעניש את המתים אלא את בני משפחותיהם, שלא היו מעורבים במעשים ואינם נושאים באחריות להם. הסירוב לאפשר למשפחות לקבור את מתיהן מסב להן סבל רב. אי החזרת הגופות היא מדיניות רשמית ומוצהרת שאותה מצדיקה הממשלה בשם ההרתעה. אולם, "הרתעה" אינה מילת קסם היכולה להצדיק כל מעשה, בוודאי לא מדיניות כמו זו, הפוגעת פגיעה כה קשה בכבוד האדם. מדיניות זו אינה רק בלתי מוסרית בעליל, היא גם מהווה המחשה נוספת לזילות בחיי פלסטינים כמו גם במותם, בעיני הרשויות הישראליות.

מאז תחילת אוקטובר 2015 אירעו עשרות תקיפות שבהן הרגו פלסטינים 16 אזרחים ו-3 אנשי כוחות הביטחון הישראליים. עד ל-11.12.15 הרגו כוחות הביטחון או אזרחים 71 מהתוקפים. גל התקיפות הוא מזעזע וברור שעל כוחות הביטחון להגן על הציבור. גם החוק ברור: ירי במטרה להרוג אדם מותר אך ורק במקרים שבהם הוא מסכן חיי אחרים. לעומת זאת, ניתוח של 12 מקרים שפורסמו בהרחבה בכלי התקשורת ונבדקו על ידי בצלם משרטט תמונה חמורה ומפחידה של שימוש מופרז וחסר הצדקה בירי קטלני, שהגיע בחלק מהמקרים לכדי הוצאה להורג ללא משפט של התוקפים או החשודים בתקיפה.

לאחרונה פורסם כי השב"כ עלול לנקוט "אמצעים מיוחדים" נגד החשודים בהצתת בית משפחת דוואבשה. זה הוא שם קוד של התעללות פיזית ונפשית שהן חלק ממשטר החקירות שגיבש השב"כ בעקבות פסיקת בג"ץ שאסרה על עינויים לפני 16 שנה. שריפת בית המשפחה על יושביו היא אחד ממעשי האלימות המחרידים שביצעו אזרחים ישראלים נגד פלסטינים. רשויות אכיפת החוק חייבות לפענח אותו ולהעמיד לדין את העבריינים. אולם, אל להן לעשות זאת תוך הפרה של זכויות החשודים. לכן, עליהן לאפשר לחשודים להפגש עם עורכי דינם בהקדם האפשרי ולחקור אותם בלי התעללות או שיטות חקירה אסורות. על הרשויות לבטל גם את איסור מפגש עם עורך הדין שהוטל על כל הנחקרים הפלסטינים, ולהפסיק את משטר ההתעללות והעינויים המופעל כשגרה נגד נחקרים פלסטיניים.

מנתונים שמסר השב"ס לבצלם עולה כי מאז התגברות האלימות בשטחים מתחילת חודש אוקטובר חלה עליה דרמטית במספר הפלסטינים שישראל מחזיקה במעצר מנהלי, שהוא מעצר ללא משפט, ומספרם עמד נכון לסוף אוקטובר על 429 בני אדם. מספר זה כולל 4 קטינים פלסטינים. מספרם הכולל של הפלסטינים הכלואים בידי ישראל עלה בחודש אוקטובר ביותר מ-400, מספר הקטינים הכלואים כמעט והוכפל וגילאיהם ירדו. נתונים אלה משקפים כאמור את המצב בסוף חודש אוקטובר, מאז חלה ככל הנראה עלייה נוספת במספר הכלואים הפלסטינים.

היום יום זכויות האדם הבינלאומי לציון ההכרזה בדבר זכויות האדם לכל באי עולם, שהתקבלה באו"ם בשנת 1948 בעקבות זוועות מלחמת העולם השנייה. מהות ההכרזה היא כי כל בני האדם נבראו בצלם וככאלה הם ראויים לחיים ולביטחון, לחירות, לשוויון ולכבוד. מעבר לגבול השקוף לנו של הקו הירוק נשללות בשמנו מדי יום זכויותיהם של מיליוני בני אדם, פלסטינים תושבי הגדה המערבית כולל מזרח ירושלים ורצועת עזה. העיר חברון היא אחד המקומות שבהם שלילת זכויות זו בוטה במיוחד וצורמת את העין. לרגל יום זכויות האדם אנו מפרסמים סרט קצר שמסביר בקצרה את הרקע למתרחש בחברון, ומתאר את הדיכוי היום יומי בעיר שהפכה למוקד של התפרצויות אלימות.

בימים האחרונים הרסו כוחות הביטחון את בתיהן של שתי משפחות במחנה הפליטים שועפאט ובשכם, כענישה קולקטיבית על פיגועים שבני משפחותיהם ביצעו או הואשמו במעורבות בהם. מעוצמת הפיצוצים ניזוקו קשות 6 דירות נוספות, שהפכו גם הן לבלתי ראויות למגורים. בכך הותירו כוחות הביטחון ללא קורת גג 27 בני אדם, בהם 16 קטינים, שלא נחשדו בדבר. מדיניות ההריסה של בתי משפחותיהם של חשודים בביצוע פיגועים מהווה ענישה קולקטיבית האסורה על פי המשפט הבינלאומי. למרות קיצוניותו של צעד זה ועמדתם הברורה של משפטנים בארץ ובעולם שהוא אינו חוקי, בג"ץ מאשר אותו פעם אחר פעם. הריסת בית או אטימתו הם צעדים דרקונים ונקמניים, הננקטים נגד משפחות שלמות שלא עשו דבר ושאינן חשודות בדבר.

יוסי שריד, שנפטר בערב שבת האחרון (4.12.15) העניק לבצלם את שמו, אבל יותר מכך הוא היה מהמנסחים הרהוטים והצלולים של תפיסת העולם שמנחה אותנו. שריד חינך דורות של ישראלים לחשיבה מצפונית, עצמאית, ביקורתית, ונתן דוגמה אישית כיצד ניתן כשצריך - לעיתים חייבים - ללכת נגד הזרם ולהתנגד לקונסנזוס באומץ ובנחישות. בפעילותו הפוליטית והציבורית ובכתיבתו הפובליציסטית ביטא שריד מחויבות מעוררת השראה לזכויות האדם, לתיקון עולם ולשיפור החברה הישראלית. אנחנו מתחייבים להמשיך ללכת בעקבותיו ולפעול להפסקת עוולות הכיבוש.

הבוקר יום ה' ה-3.12.15, חזרו אנשי המנהל האזרחי והצבא לקהילת אל-חדידייה שבצפון בקעת הירדן והחרימו שבעה אוהלים שנתרמו אתמול לקהילה על ידי ארגון סיוע צרפתי. ארבעה משבעת האוהלים כבר הוקמו והיו בשימוש, לאחר שבין ה-26-ל-30 בנובמבר הרשויות הרסו והחרימו אוהלים בקהילה בשלושה מועדים שונים. שתיים מהמשפחות שאוהליהן הוחרמו, המונות 15 נפשות כולל ארבעה קטינים, נותרו ללא מחסה בקור ובגשם. ההתעמרות המתמשכת של הרשויות הישראליות בתושבי קהילת אל-חדידייה היא חלק מהמאמצים שמשקיעים המנהל האזרחי והצבא בניסיון לדחוק את הקהילות הפלסטיניות אל מחוץ לשטח C, בניגוד להוראות המשפט ההומניטארי הבינלאומי. הדבר מהווה העברה כפויה של תושבים פלסטינים מוגנים בתוך השטח הכבוש, בין אם הוא נעשה במישרין, באמצעות הריסת בתיהם, ובין אם בעקיפין, באמצעות יצירת מציאות חיים בלתי אפשרית.

הבוקר, יום ב' 30.11.15, הגיעו נציגי המנהל האזרחי והצבא לקהילת אל-חדידייה בצפון בקעת הירדן והחרימו את אוהלי המגורים הזמניים שקיבלו שתי משפחות מארגונים הומניטריים. זאת לאחר שהמנהל האזרחי הרס את בתיהן והותיר 15 נפשות, בהן 4 קטינים ללא קורת גג, וכן השחית חלק מהכביש המוביל לקהילה שהיה בהליכי שיפוץ. החרמת האוהלים היא הצעד האחרון לעת עתה במסכת ההתעמרות של הרשויות בתושבי הקהילה. באמתלה של אכיפת חוקי תכנון מקדמת ישראל מדיניות שמטרתה לצמצם את מספר התושבים הפלסטיניים בשטח C באמצעות הפיכת חייהם לבלתי נסבלים. מדיניות ממשלתית זו מהווה העברה כפויה של תושבים פלסטינים מוגנים בתוך השטח הכבוש.

בצלם פנה במכתב חריף לראש הממשלה, בנימין נתניהו, בדרישה להפסיק שימוש בכוח קטלני כלפי בני אדם שפגעו, ניסו או נחשדו בנסיון פגיעה בבני אדם אחרים, כאשר לא נשקפת מהם יותר סכנה, ולעצור את הרצף המחריד של הוצאות להרוג ברחוב.

בנובמבר הורה המנהל האזרחי ל-13 משפחות בח'ירבת חומסה להתפנות 7 פעמים מבתיהן בטענה שהצבא צריך לקיים אימונים ליד בתיהן. מאז תחילת השנה פונו תושבים מקהילה זו כבר 18 פעמים ועד סוף החודש הם צפויים לפינוי נוסף. פינויים אלו מאלצים את המשפחות, על טפן, לעזוב את בתיהן בהתרעה קצרה, לפרקי זמן ממושכים ולשהות ללא מחסה הולם בתנאי מזג אוויר קשים, כשהן לוקחות עמן את הצאן. האימונים התכופים של הצבא באזור זה, ופינויי המשפחות, הם חלק מהאמצעים שנוקטת ישראל כדי להקשות על חיי תושבי הקהילות, במסגרת מדיניות בלתי חוקית שמטרתה צמצום הנוכחות הפלסטינית בשטח C בכלל, ובבקעת הירדן בפרט.

אתמול והיום תקפו נערות פלסטיניות אזרחים ישראלים וכוחות הביטחון ירו בנערות גם לאחר שאלה שכבו ללא תזוזה ולא נשקפה מהן סכנה. מראשית חודש אוקטובר אירעו 48 אירועים של דקירה או ניסיונות דקירה של ישראלים בידי פלסטינים שבהם התוקפים, או החשודים בתקיפה, נורו למוות. גל התקפות הדקירה של אזרחים ישראלים בידי פלסטינים מזעזע ועל כוחות הביטחון מוטלת החובה להגן על הציבור מפני ההתקפות ולעצור את החשודים. אולם אסור להם להפוך לשופטים ולמוציאים להורג. גורמים רשמיים בצבא ובמשטרה מעודדים את הציבור לירות כדי להרוג בכל מי שנחשד בתקיפת ישראלים, בלי קשר למידת הסכנה הנשקפת ממנו ועוררים דאגה שבמקום שמעשים כאלה ייחקרו, ויופקו מכך לקחים, ההורגים ימשיכו להוות מודל לחיקוי.