דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

אסור שחובת כוחות הביטחון להגן על הציבור תהפוך להרשאה להוצאה להורג ללא משפט

הבוקר, 23.11.2015, הדיל עוואד ונ.ע., שתי תלמידות תיכון פלסטיניות בנות 14 ו-16 מאזור קלנדיה, תקפו עוברי אורח במרכז ירושלים. אחת מהן דקרה באמצעות מספריים גבר בן 70 ופצעה אותו קל. על פי דברי עדי ראייה ומעורבים בתקרית שפורסמו בכלי התקשורת, אזרח הפיל את נ.ע. לרצפה במכת כיסא, וחבלן משטרה ירה בשתיהן, הרג אחת מהן ופצע את השנייה באורח קשה. בתיעוד מצלמות האבטחה נראה השוטר בבירור כשהוא יורה בנ.ע. בשעה שהיא כבר מוטלת על הרצפה, ללא תזוזה. לפי דיווחים בתקשורת, עובר אורח נוסף נפצע באירוע מירי שוטר.

אתמול, 22.11.2015, ירו חיילים למוות באשרקת קטנאני, נערה פלסטינית בת 16 תושבת העיר שכם, לאחר שניסתה לתקוף בסכין מתנחלים בטרמפיאדה בצפון הגדה, בסמוך למחסום חווארה. בדיווחים על האירוע בכלי התקשורת נמסר כי ראש המועצה האזורית שומרון לשעבר, גרשון מסיקה, שנכח במקום, דרס במכוניתו את קטנאני, וכי לאחר מכן היא נורתה למוות על ידי חיילים. מסיקה עצמו מסר בעדות מצולמת לדוברת המועצה כי "לא חשבתי פעמיים, הכנסתי פול גז, נכנסתי בה, היא נפלה שדודה על הארץ ואז החיילים באו והמשיכו את הירי וניטרלו אותה לחלוטין" מעדותו של מסיקה עולה בבירור כי החיילים שירו בקטנאני עשו זאת לאחר שהיא כבר נפגעה מהמכונית והייתה שרועה על הקרקע, ולא נשקפה ממנה סכנה לאיש.

גל התקפות הדקירה של אזרחים ישראלים בידי פלסטינים מזעזע. מתחילת אוקטובר ועד היום נהרגו עשרה ישראלים בהתקפות דקירה או דקירה וירי. על כוחות הביטחון מוטלת החובה להגן על הציבור מפני התקפות אלימות ולעצור פלסטינים החשודים בתקיפת ישראלים. אנשי כוחות הביטחון מוסמכים לעשות שימוש בכוח אם הוא נדרש להשגת מטרה זו, בהתאם לנסיבות. אולם בשום מקרה אסור להם לנהוג כשופטים וכמוציאים להורג. ממעקב בצלם עולה כי מראשית חודש אוקטובר ועד הבוקר, התרחשו 48 אירועי דקירה או ניסיונות דקירה של ישראלים בידי פלסטינים שבהם התוקפים, או מי שנחשדו בתקיפה, נורו למוות.

בשני האירועים לעיל, קשה לראות איזו סכנת חיים נשקפה מהנערות התוקפות ונראה כי ניתן היה לעצור אותן בקלות, בלי להשתמש כלל בירי.

הרג מכוון של אדם שאיננו מהווה סכנה הוא פעולה בלתי חוקית בעליל, שמבצעיה נושאים באחריות פלילית אישית. עם זאת, האחריות אינה רק עליהם: באווירה הציבורית השוררת היום, במקום להרגיע את הרוחות, שרים, פוליטיקאים וקצינים בכירים בצבא ובמשטרה מעודדים את הציבור הרחב לירות על מנת להרוג בכל פלסטיני החשוד בתקיפת ישראלים, בלי קשר לרמת המסוכנות הנשקפת ממנו. התקשורת מצידה מדווחת על קריאות אלה כמעט ללא ביקורת. במצב עניינים זה, סביר להניח שבמקום שמעשיהם ייחקרו, ויופקו מכך לקחים, ההורגים ימשיכו להוות מודל לחיקוי.