דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

נמשכת התעמרות הרשויות בתושבי קהילת אל-חדידייה

עדכון: 10.12.15-הוציא בג"ץ צו ארעי בעתירה שהוגשה על ידי משפחות מהקהילה, ומורה לרשויות להימנע מלהרוס את אוהליהם. ב ב-30.12.15 החליט בג"ץ בהסכמת העותרים והמדינה, כי בכפוף לכך שתושבי הקהילה לא יקימו מבנים נוספים או יבצעו שינויים במבנים הקיימים, לא יבוצעו הריסות עד להחלטה חדשה. דיון בעתירתם של תושבי הכפר עתיד להתקיים בפברואר 2016.

הבוקר, יום ב' ה-30.11.15, הגיעו אנשי המנהל האזרחי וכוחות צבא לקהילת אל-חדידייה שבצפון בקעת הירדן כשהם מצוידים במנוף ובמשאית והחרימו עשרה אוהלים. האוהלים שהוחרמו ניתנו לקהילה על ידי ארגוני סיוע, לאחר שב-26.11.15 הרשויות הרסו את אוהלי מגוריהן של שתי משפחות, המונות 15 נפשות, בהן ארבעה קטינים, וכן שבעה מבנים נוספים לגידול צאן ולאחסון. ארבעה מהאוהלים שהוחרמו כבר הוקמו ואוכלסו, ואת ששת הנותרים לא הספיקו התושבים להקים. בשבת האחרונה (28.11), עוד לפני שהוחרמו האוהלים, הגיעו אנשי הצבא והמנהל האזרחי לקהילה והרסו שני אוהלים שהקימה אחת משתי המשפחות שנותרו ללא קורת גג. הרשויות כבר הרסו את בתיהן של המשפחות הללו בשנת 2011 והם הוקמו מחדש בסיוע ארגונים הומניטריים.

תושבת הקהילה ליד תכולת אחד הבתים שהרס המנהל האזרחי. צילום: עארף דראר'מה, 26.11.15
תושבת הקהילה ליד תכולת אחד הבתים שהרס המנהל האזרחי. צילום: עארף דראר'מה, 26.11.15

בנוסף לכך, ביום ד' ה–25.11.15 הגיעו נציגי הצבא לקהילה כשהם מצוידים בדחפור והחלו לגרוף את דרך העפר המובילה לקהילה. בשלב מסוים הגיעו למקום אנשי המנהל האזרחי והורו על הפסקת הגריפה, אולם עד אז כבר הושחת מקטע באורך של קילומטר. מדובר בדרך עפר משובשת מאוד, שהקהילה החלה בשיפוצה בסיוע גורמים בינלאומיים, כדי לשפר את הנגישות למקום ולאפשר לתושבים, המונים כתשעים נפש, לצאת ולבוא כרצונם. בתאריך 16.11.15 מסרו נציגי המנהל האזרחי לתושבי הקהילה צו הפסקת עבודה, המציין כי בתאריך 23.11.15 תקיים ועדת המשנה לפיקוח של המנהל האזרחי דיון על הריסת דרך העפר. בעקבות בקשתו של עורך הדין המייצג את תושבי הקהילה לתת לו שהות להשגת מסמכים הנדרשים להסדרת הבנייה, הודיעה וועדת המשנה לפיקוח של המנהל האזרחי כי היא מקפיאה את צו ההריסה וקבעה דיון נוסף ל-31.12.15. למרות זאת, נגרף כאמור מקטע של קילומטר מהדרך ובכך הותיר את הגישה לקהילה משובשת. בהיעדר דרך גישה מסודרת לקהילה נאלצים רבים מהילדים, הלומדים בכפר טמון, להתגורר במהלך השבוע בבתי קרובי משפחה בכפר. בנוסף, הדבר מקשה מאוד על הגישה לטיפול רפואי ועל העברת אספקה לקהילה.

ח'דיג'ה בשאראת, תושבת הקהילה בת 59, סיפרה לתחקירן בצלם עארף דראר'מה על חייה באל-חדידייה ועל התקוות שתלו התושבים בדרך העפר שהושחתה:

ח'דיג'ה בשאראת ליד האוהל שלה באל-חדידייה. צילום: עארף דראר'מה, 25.11.15לי ולבעלי, שהלך השנה לעולמו, יש 11 ילדים אבל רק אחד מהם גר איתי באל-חדידייה. כל האחרים עזבו למקומות אחרים באזור. אין פה כלום, זה מקום קשה גם בקיץ וגם בחורף, והחיים כאן הם כמו לילה שחור. בחורף זה הופך להיות ממש גיהנום בגלל שהדרך שמובילה לפה לא סלולה והגשמים משבשים אותה. אנחנו נשארים מנותקים מהעולם למשך חודשים. אנחנו תלויים בטרקטורים כדי להביא מדי פעם אספקה בסיסית, כי רק איתם אפשר לחצות את המים שזורמים פה והבוץ. אנחנו מתקשרים בטלפונים הניידים לתושבים מהאזור ולרשויות של מחוז טובאס בבקשות עזרה, אבל אף אחד לא מגיע אלינו בגלל הדרך המשובשת שקשה מאוד לעבור בה. חולים עלולים למות פה לפני שיצליחו להגיע לכביש הראשי ומשם לטיפול. כשמישהו מאיתנו חולה אנחנו שולחים אותו בטרקטור או על הגב של בעלי חיים לאזורים בטוחים יותר והוא נשאר אצל קרובי משפחה שלנו בטמון עד שהוא מבריא. אפילו אמבולנסים לא יכולים להגיע לכאן. אני סובלת ממחלות כרוניות ובחורף זו ממש סכנת חיים להיות פה. כבר קרה לי שנשארתי אצל אחד מהילדים הנשואים שלי בטמון, הרחק מהצאן שלי, עד שהבראתי. חייתי בחרדה ודאגתי לצאן שלי ולרכוש שהשארתי מאחור. אל-חדידייה היא מקום מגורים אכזרי.

לפני חודש שמחנו מאוד לשמוע על הכוונה לתקן את דרך העפר ולסלול אותה. זה יכול לשפר מאוד את החיים שלנו. תושבים, בסיוע גורמים נוספים, החלו בעבודות ואי אפשר לתאר את השמחה ששרה כאן. אמרנו לעצמנו שעכשיו החיים ישתפרו ונוכל להגיע ממקום למקום גם בחורף וגם בקיץ.

הבעיה היא שהרשויות לא רוצות שנחיה, שנשמח ושנגדל את הילדים שלנו. לפני עלות השחר הדחפורים שלהם כבר התחילו לגרוף את הדרך, ואיתה את התקווה שלנו. אני לא יודעת למה בהתנחלות רועי לידנו בונים, שותלים וזורעים, יש רחובות ומים זורמים. אף אחד לא מציק להם, הם נחשבים לבני אדם ואנחנו לא. הם גרפו את הדרך, ועכשיו היא תהיה שוב בוצית וקשה מאוד למעבר. אנחנו לא יכולים להשתמש בדרכים שעוברות בהרים בגלל שהצבא מתאמן שם והן מלאות בנפלי תחמושת. אנחנו לא יודעים מה לעשות. אחרי שהתחילו בעבודות על הדרך דיברתי עם הבנות והבנים שלי ואמרתי להם שעכשיו הדרך תתוקן וכבר לא יהיה להם תירוץ לא לבוא לבקר אותי. סיפרתי לכולם שהדרך שופצה והם צריכים לבקר אותי ולדאוג לשלומי, אבל מה אני יכולה להגיד להם היום? אני לא רוצה שיסכנו החיים שלהם ויבואו דרך הבוץ, הנחלים וההרים.

השכנים שלי ואני דיברנו על זה שאחרי שיפוץ הדרך הילדים והנכדים יוכלו לגור פה. בגלל שהם לומדים רחוק הם נשארים רוב הזמן אצל קרובי משפחה בטמון, והם חסרים לנו מאוד. אם הדרך תשופץ האוטובוס שאוסף את התלמידים מהמאהלים השונים יוכל לעבור גם באל-חדידייה ולקחת את התלמידים לבתי הספר הקרובים בבקעה ולהחזיר אותם אלינו בסוף היום. אבל כל התקוות שלנו התפוגגו.

דחפור צבאי גורף את דרך העפר המשופצת. צילום: עארף דראר'מה, בצלם, 25.11.15
דחפור צבאי גורף את דרך העפר המשופצת. צילום: עארף דראר'מה, בצלם, 25.11.15

ההתעמרות המתמשכת של הרשויות הישראליות בתושבי קהילת אל-חדידייה היא חלק מהמאמצים שמשקיעים המנהל האזרחי והצבא בניסיון לדחוק את הקהילות הפלסטיניות אל מחוץ לשטח C. מדיניות ממשלתית זו, המיושמת בשיטתיות זה שנים עומדת בסתירה להוראות המשפט ההומניטארי הבינלאומי, ומהווה העברה כפויה של תושבים פלסטינים מוגנים בתוך השטח הכבוש. זאת, בין אם הדבר נעשה במישרין, באמצעות הריסת בתיהם, ובין אם בעקיפין, באמצעות יצירת מציאות חיים בלתי אפשרית.