דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
נושאים

התעללות בעצירים ועינויים הינם אמצעים בלתי מוסריים ובלתי חוקיים

בימים האחרונים פורסם בכלי התקשורת כי נעצרו אזרחים ישראלים בחשד להצתת בית משפחת דוואבשה בכפר דומא ב-31.7.15, שבה נשרף למוות התינוק בן השנה וחצי עלי ונפצעו קשה שני הוריו, סעד וריהאם, שמתו מאוחר יותר מפצעיהם. בנם אחמד, בן הארבע, עדיין מטופל בבית חולים בישראל.

מניעת שינה, אחד ה
מניעת שינה, אחד ה"אמצעים המיוחדים". איור: ישי מישורי

מכמה החלטות של בית המשפט העליון עולה כי ארבעה עצירים, שניים מהם קטינים, נעצרו בסוף נובמבר או בתחילת דצמבר. השב"כ מנע מכל העצירים להפגש עם עורכי דינם מאז מעצרם ולפחות עד ה-13.12.15. מניעת המפגש הוארכה בכל פעם בכמה ימים ואושרה שוב ושוב על ידי בית המשפט המחוזי ועל ידי בית המשפט העליון.

בכלי התקשורת דווח כי חוקרי השב"כ מתקשים בחקירת החשודים בהצתה, קושי העלול להוביל אותם לנקוט, באופן נדיר, "אמצעים מיוחדים" בחקירה של חשודים יהודים. המונח "אמצעים מיוחדים" אינו כולל רק מניעת מפגש עם עורך דין אלא הוא שם קוד למגוון שיטות של התעללות פיזית ונפשית, שכולן נועדו לשבור את רוחם של העצירים. השימוש בשיטות אלה, בעיקר כאשר החוקרים משלבים כמה מהן יחד ולמשך זמן ממושך, מהווה עינויים. כפי שעולה ממספר דו"חות שפרסמו בצלם והמוקד להגנת הפרט, השב"כ משתמש באמצעים אלה באופן שגרתי וממוסד נגד אלפי נחקרים פלסטינים החשודים בעבירות ביטחון בדרגות חומרה שונות.

החלטת בית המשפט להמשיך למנוע מהקטינים החשודים להיפגש עם עורכי דינם מחזקת את החשד כי השב"כ אכן מתכוון להשתמש בשיטות כאלה: מנסיונו של בצלם בנוגע לנחקרים פלסטינים, מניעת מפגש עם עורך דין היא לא רק שיטה בפני עצמה להפעלת לחץ על נחקר. עצם הניתוק מהעולם החיצוני מאפשר לחוקרים להפעיל שורה של אמצעים המהווים התעללות ואף עינויים, מבלי שיש עליהם כל פיקוח חיצוני. הלחץ המופעל על הנחקר כתוצאה משיטות חקירה אלה גורם לא פעם לנחקר להודות במיוחס לו, גם אם זו הודאת שווא, רק כדי לסיים את ההתעללות.

התעללות בעצירים ועינויים הינם אמצעים בלתי מוסריים ובלתי חוקיים. לפני 16 שנה קבע בג"ץ כי אין לחוקרי השב"כ סמכות להשתמש באמצעי חקירה פיזיים במהלך חקירה ואסר עליהם להשתמש בשורה של שיטות שנדונו במסגרת העתירה. השופטים כן התירו לחוקרים להשתמש באלימות במהלך חקירה, במקרים חריגים. בשנים שחלפו גיבש השב"כ משטר חקירות חלופי, שגם הוא כרוך בהתעללות פיזית ונפשית בנחקרים, כולל ניתוק ממושך מהעולם החיצוני ושימוש בתנאי כליאה קשים כאמצעי להפעלת לחץ.

אלפי פלסטינים נחקרים באופן שגרתי במסגרת משטר החקירות החלופי והם חשופים להשפלות, להתעללות ולעינויים. אין מדובר בחריגה מנהלים של חוקר כזה או אחר, אלא במשטר חקירות המיושם בגיבוי של כל רשויות המדינה, בהן פרקליטות המדינה ובית המשפט העליון.

גם אם יצליחו הרשויות לגרום לחשודים להודות באחריותם ובמעורבותם בהריגתם של בני משפחת דוואבשה, הדבר לא יקדם אכיפה מערכתית של החוק על מתנחלים אלימים. זאת מאחר שהרשויות נמנעות באופן שיטתי מלאכוף את החוק על מתנחלים אלימים שפגעו בפלסטינים או שמתכננים לפגוע בהם. רוב מכריע של התלונות שפלסטינים מגישים בנושא זה נסגרות בלא כלום כאשר המשטרה נמנעת מלבצע פעולות חקירה בסיסיות והצבא לא פועל כדי לעצור בזמן אמת מתנחלים הפוגעים בפלסטינים וברכושם.

שריפת ביתה של משפחת דוואבשה על יושביו היה אחד ממעשי האלימות המחרידים ביותר שביצעו אזרחים ישראלים נגד פלסטינים. רשויות אכיפת החוק חייבות לפענח אותו ולהעמיד לדין את העבריינים. אולם, אסור להן ליישם את חובתן זו תוך הפרה של זכויות החשודים. לכן, על הרשויות לאפשר לחשודים בהצתת בית משפחת דוואבשה להפגש עם עורכי דינם בהקדם האפשרי ולחקור אותם בלי התעללות או שיטות חקירה אסורות.

על הרשויות לבטל גם את איסור מפגש עם עורך הדין שהוטל על כל הנחקרים הפלסטינים, ולהפסיק את משטר ההתעללות והעינויים המופעל כשגרה נגד נחקרים פלסטיניים.