הריסת בתים והחרמות בקהילות בסכנת גירוש

הבוקר, 13.1.14, הגיעו כוחות צבא ומנהל אזרחי לח'רבת עין כרזליה, פרקו את האוהלים הזמניים שסיפק הצלב האדם למשפחות, החרימו אותם והותירו שוב את בני הקהילה ללא קורת גג. זאת לאחר שב-8.1.14 המנהל האזרחי הרס את כל המבנים בקהילה הקטנה השוכנת בצפון בקעת הירדן המונה 25 תושבים, בהם 15 קטינים. הצבא הרס גם את צינור המים היחיד במקום. לאחר ההריסה אמרה מנכ"ל בצלם ג'סיקה מונטל: "המדינה שכחה שוב שעם השליטה באה גם אחריות. אי אפשר להתייחס לבקעת הירדן כאל עניין תיאורטי גרידא ולדון בעתידה תוך התעלמות מוחלטת מגורלם של האנשים שחיים בה. כרגע, הרשויות חייבות להניח לשאיפותיהן ולדון במקום זאת בעתידם של 25 בני אדם, שלא יודעים כיצד יעבירו את הלילה ומה יעלה בגורל הצאן שלהם, מקור פרנסתם היחיד".

הבוקר (8.1.14) הגיעו כוחות הצבא והמנהל האזרחי אל ח'רבת עין כרזליה שבצפון בקעת הירדן והרסו את כל המבנים ביישוב. המשפחות הגרות במקום, המונות 25 בני אדם, בהם 15 קטינים, נותרו בלא כל קורת גג בקור העז. הצבא הרס גם את צינור המים היחיד של התושבים. בתגובה אמרה מנכ"ל בצלם ג'סיקה מונטל: "המדינה שכחה שוב שעם השליטה באה גם אחריות. אי אפשר להתייחס לבקעת הירדן כאל עניין תיאורטי גרידא ולדון בעתידה תוך התעלמות מוחלטת מגורלם של האנשים שחיים בה. כרגע, הרשויות חייבות להניח לשאיפותיהן ולדון במקום זאת בעתידם של 25 בני אדם, שלא יודעים כיצד יעבירו את הלילה ומה יעלה בגורל הצאן שלהם, מקור פרנסתם היחיד".

25 תושבי ח'רבת עין כרזליה חיים מזה 25 שנה על אדמות בבעלות תושב הכפר עקרבה, ומתפרנסים מחקלאות ומרעיית צאן. בג"ץ דחה את עתירתם נגד הפינוי וקיבל את טענת המדינה כי מדובר בשטח אימונים וכי הם אינם נחשבים לתושבי קבע. אולם, גירוש תושבים מוגנים בשטח כבוש מותר רק בנסיבות חריגות, כאשר הדבר נחוץ לצורך צבאי דחוף או לצורך שמירה על בטחון האוכלוסייה המקומית. גירוש לצורך אימונים צבאיים אינו עונה על דרישות אלה. הגירוש המתוכנן הוא חלק ממדיניות מתמשכת לגירוש קהילות הרועים בבקעת הירדן, ולהשתלטות על האדמות. בצלם קורא לרשויות לאפשר לתושבי ח'רבת עין כרזליה לחיות בבתיהם ללא הפרעה.

המדינה מתכננת לגרש כ-1,000 תושבי כפרים בדרום הר חברון מבתיהם בטענה שהשטח שבו הם גרים הוא שטח אש שנועד לאימונים צבאיים. לפי המשפט הבינלאומי אסור לצבא להשתמש בקרקע בשטח הכבוש לצרכי אימונים שגרתיים, ובוודאי שלא ניתן לגרש לצורך כך את התושבים. בתחילת ספטמבר, בעקבות עתירות של התושבים לבג"ץ באמצעות האגודה לזכויות האזרח ועו"ד שלמה לקר, הציעו השופטים לצדדים להיכנס להליך של גישור כדי להגיע לפשרה שתהיה מוסכמת הן על התושבים והן על המדינה. באי כוח התושבים הסכימו לכך מיד והיום הודיעה גם המדינה על הסכמתה להליך הגישור.

ב-16.9.13 הרס המינהל האזרחי את כל המבנים בקהילת הרועים ח'לת מכחול שבבקעת הירדן, המונה 60 תושבים. במשך יותר משבוע מנע הצבא מהתושבים להקים אוהלים חלופיים וכפה עליהם ועל צאנם לשהות בשטח פתוח ללא כל מחסה. ב-24.9.13, לאחר שהתושבים עתרו לבג"ץ באמצעות עורך הדין תאופיק ג'בארין, הוציא בג"ץ צו ארעי האוסר לגרשם או להרוס את בתיהם עד להכרעה בעתירה. מאז הקימו התושבים אוהלים זמניים, אולם הצבא שב והרס חלק מהם בניגוד להחלטת בג"ץ, ואף המשיך למנוע העברת ציוד הומניטארי למקום. בעקבות זאת פנה עו"ד ג'בארין לפרקליטות המדינה. נכון ל-6.10.13 עומדים במקום 11 אוהלים זמניים.

ב-3.9.13 קיים בג"ץ דיון ראשון בעתירות המחודשות נגד גירוש אלפי תושבים מאזור שמכונה "שטח אש 918" בדרום הר חברון. השופטים הציעו לצדדים לקיים הליך גישור במטרה להגיע לפשרה. נציגי העותרים בשתי העתירות, עורכי הדין תמר פלדמן ודן יקיר מהאגודה לזכויות האזרח ועו"ד שלמה לקר, הסכימו להצעה, אם כי ציינו כי הליך גישור קודם בנושא, שארך כשלוש שנים, לא נשא פרי. הפרקליטות ביקשה ארכה להתייעצות בעניין הליך הגישור, ובית המשפט אפשר לה להגיב עד ה-7 באוקטובר. למידע נוסף ראו באתר האגודה לזכויות האזרח.

משרד הפנים הרס אתמול (19.8.13) את כל מבני המגורים של הקהילה הבדואית תל-עדאסה הסמוכה לבית חנינא. הקהילה, המונה עשרות נפשות, חיה מאז שנות החמישים בתוך שטחה המוניציפאלי של ירושלים, אולם לתושבים אין תעודות זהות של תושבי מזרח ירושלים. החל משנת 2005 מפעילות הרשויות לחץ על התושבים להתפנות. מאז הוקמה גדר ההפרדה, בשנת 2006 הם לכודים במובלעת צרה ואינם יכולים להגיע לאזורים אחרים בגדה המערבית. בצלם קורא לממשלת ישראל להכיר בזכויות תושבי תל-עדאסה החיים באזור זה עשרות שנים. לבני הקהילה אין שום מקום מגורים חלופי ועל הרשויות למצוא, בהסכמה עמם, פתרון למצוקתם. הריסת בתיהם וגירושם אסורים על-פי המשפט הבינלאומי ומותירים אותם ללא קורת גג ואמצעי מחייה.

הסופרים צרויה שלו, אייל מגד, סייד קשוע ואלונה קמחי סיירו היום בכפר ג'ינבה בדרום הר חברון. הסופרים נפגשו עם תושבי האיזור ושמעו מהם על מציאות חייהם, ועל הסכנה לגירושם מהמקום. ביולי ידון בג"ץ בעתירת מאות מתושבי האזור נגד גירושם מבתיהם בשל הכרזתו כשטח אש. הסופרים שהשתתפו בסיור הם בין 24 חותמי גילוי דעת הקורא לעצור את הגירוש: דויד גרוסמן, סלמאן מצאלחה, עמוס עוז, חביבה פדיה, א.ב. יהושע, רונית מטלון, נתן זך, אגי משעול, מאיר שלו, יהושע סובול, אייל מגד, אתגר קרת, צרויה שלו, סלמן נטור, ניר ברעם, סמי מיכאל, דורית רביניאן, שמעון אדף, אלון חילו, אלונה קמחי, סייד קשוע, יהושע קנז, אסף גברון. יורם קניוק ז"ל חתם על גילוי הדעת לפני פטירתו.

ביום שלישי, ה-12.6.12, חילק המנהל האזרחי צווי הריסה ללמעלה מ-50 מבנים ארעיים בכפר סוסיא שבדרום הר חברון. לתושבים ניתנו שלושה ימים, עד ה-15.6.12, לערער על הצווים בפני מועצת התכנון העליונה במנהל האזרחי. בכוונת התושבים להגיש היום (14.6.12) את השגותיהם. בכפר סוסיא גרות 45 משפחות, המונות כ-400 נפש. תושבי הכפר מתפרנסים מגידול צאן וממטעי זיתים. אם ימומשו צווי ההריסה בסוסיא תהיה זו הפעם השלישית שבה ישראל מנסה לגרש את תושבי הכפר מאדמותיהם.

המנהל האזרחי מתכנן לגרש בקרוב כ-27,000 בדואים הגרים באזור C בגדה המערבית. בשלב הראשון מתכנן המנהל לכפות על כ-2,300 איש לעבור לגור סמוך למזבלת אבו דיס, מזרחית לירושלים. אנשי קהילת ח'אן אל-אחמר מתארים בסרטון את משמעות התוכנית עבורם.

המנהל האזרחי הודיע כי בכוונתו "למקם מחדש" את קהילות הבדואים השוכנות באזור C שבגדה המערבית, המונות כ-27,000 בני אדם. כבר בחודש ינואר 2012 מתכנן המנהל להעביר בכפייה כעשרים קהילות בדואיות, המונות כ-2,300 איש, אל סמוך למזבלת אבו דיס, מזרחית לירושלים. תוכנית הגירוש מהווה הפרה בוטה של האיסור המוטל על העברה בכפייה של אוכלוסייה מוגנת במשפט הבינלאומי. העובדה שהגירוש נועד לשרת, בין היתר, את ביתור הגדה באמצעות הרחבת ההתנחלות מעלה אדומים מחמירה את העוול פי כמה.