הריסת בתים והחרמות בקהילות בסכנת גירוש

הבוקר יום ה' ה-4.2.16 הגיעו בשעות הבוקר כוחות של הצבא והמנהל האזרחי לקהילת הרועים אל-מכסר שבצפון בקעת הירדן. הכוחות הרסו ארבעה אוהלי מגורים בהם חיו שתי משפחות המונות 19 נפשות, בהן 12 קטינים. בנוסף הרסו הכוחות גם שמונה דירים ומכלאות לצאן. משפחות אלו כבר איבדו את בתיהן במסגרת הריסה קודמת שביצעו הרשויות בחודש יוני 2015. בדרום הר חברון הגיעו בשעות הצהריים כוחות של המנהל האזרחי והצבא לח'ירבת סוסיא, שם פירקו והחרימו שני אוהלי מגורים של משפחה המונה 8 נפשות, בהן 6 קטינים. אוהלים אלו נתרמו למשפחה לאחר שהמינהל האזרחי והצבא הרסו לפני כשבועיים, ב-20.1.16, את שני אוהלי המגורים של המשפחה.

הבוקר, יום ג' 2.2.16, הגיעו כוחות של המנהל האזרחי והצבא לקהילות ח'ירבת ג'ינבה וח'ירבת אל-חלאווה בדרום הר חברון, בשטח עליו הכריז הצבא בעבר כשטח אש 918 והרסו 22 בתים כשהם מותירים 110 נפשות, בהן 64 קטינים ללא קורת גג. הכוחות אף החרימו חמישה פאנלים סולריים ששימשו את הקהילות. ההריסות בוצעו לאחר שהליך גישור בין הרשויות לתושבים הסתסיים ללא הסכמה. כעת צפוי להתחדש מאבקם המשפטי של תושבי הקהילות נגד הכרזת הרשויות על אדמותיהם כשטח אש והניסיון לגרשם.

מאז תחילת ינואר הרסו הרשויות הישראליות את בתיהן של שמונה משפחות בקהילות באזור שישראל מגדירה כ-E1 ומייעדת להתנחלות שתיצור רצף בין מעלה אדומים לירושלים. כמו כן הרסו הרשויות את בתיהן של שתי משפחות בקהילות בדרום הר חברון, אחת מהן מח'ירבת סוסיא, שתושביה נאבקים זה שנים נגד הכוונה לסלקם מאדמותיהם ולהעבירן למתנחלים. מעשי ההרס אלה הם חלק ממדיניות ישראל ליצירת עובדות שיקשו על שינוי בשטח C במסגרת הסדר עתידי. ישראל כופה על תושבי הקהילות מציאות חיים בלתי אפשרית באמצעות הפרה חוזרת ונשנית של זכויותיהם. מדיניות שיטתית ורבת שנים זו מהווה העברה כפויה של תושבי פלסטינים מוגנים בתוך השטח הכבוש.

בין ה-12.1.16 ל-14.1.16 תיעד בצלם שורת פעולות פוגעניות של המנהל האזרחי בחמש קהילות בבקעת הירדן. בח'ירבת עין כרזליה צילמו נציגי המנהל את מבני הקהילה, ככל הנראה לקראת הריסה חוזרת, בח'ירבת עינון הרסו הכוחות מבנים חקלאיים ובריכת מים המספקת מים לקהילת ירזה השכנה. בנוסף הודיעו נציגי המנהל האזרחי למשפחות מהקהילות ירזה וח'ירבת א-ראס אל-אחמר כי עליהן להתפנות פעם נוספת מבתיהן בשל אימונים צבאיים בסמוך להם. פעולות אלו מהוות חלק מהאמצעים בהן נוקטות הרשויות הישראליות במסגרת מאמציהן המתמשכים לצמצם נוכחות פלסטינית בשטח C.

13.1.16 בשעות הבוקר הגיעו נציגי המנהל האזרחי והצבא לח'ירבת א-רהווה שמדרום לעיירה א-דאהרייה, ובסמוך להתנחלות טנא. הכוח הרס את אוהל המגורים של משפחה בת 9 נפשות, בהן שבעה קטינים, וכן דיר צאן של המשפחה. בנוסף החרים הכוח פאנל סולרי שנתרם למשפחה על ידי ארגוני סיוע הומניטרי. אוהל המגורים של המשפחה כבר נהרס לפני כשנה על-ידי המנהל האזרחי והוקם מאז מחדש.

10.12.15-הוציא בג"ץ צו ארעי בעתירה שהוגשה על ידי משפחות מהקהילה, ומורה לרשויות להימנע מלהרוס את אוהליהם. ב ב-30.12.15 החליט בג"ץ בהסכמת העותרים והמדינה, כי בכפוף לכך שתושבי הקהילה לא יקימו מבנים נוספים או יבצעו שינויים במבנים הקיימים, לא יבוצעו הריסות עד להחלטה חדשה. דיון בעתירתם של תושבי הכפר עתיד להתקיים בפברואר 2016.

הבוקר יום ה' ה-3.12.15, חזרו אנשי המנהל האזרחי והצבא לקהילת אל-חדידייה שבצפון בקעת הירדן והחרימו שבעה אוהלים שנתרמו אתמול לקהילה על ידי ארגון סיוע צרפתי. ארבעה משבעת האוהלים כבר הוקמו והיו בשימוש, לאחר שבין ה-26-ל-30 בנובמבר הרשויות הרסו והחרימו אוהלים בקהילה בשלושה מועדים שונים. שתיים מהמשפחות שאוהליהן הוחרמו, המונות 15 נפשות כולל ארבעה קטינים, נותרו ללא מחסה בקור ובגשם. ההתעמרות המתמשכת של הרשויות הישראליות בתושבי קהילת אל-חדידייה היא חלק מהמאמצים שמשקיעים המנהל האזרחי והצבא בניסיון לדחוק את הקהילות הפלסטיניות אל מחוץ לשטח C, בניגוד להוראות המשפט ההומניטארי הבינלאומי. הדבר מהווה העברה כפויה של תושבים פלסטינים מוגנים בתוך השטח הכבוש, בין אם הוא נעשה במישרין, באמצעות הריסת בתיהם, ובין אם בעקיפין, באמצעות יצירת מציאות חיים בלתי אפשרית.

הבוקר, יום ב' 30.11.15, הגיעו נציגי המנהל האזרחי והצבא לקהילת אל-חדידייה בצפון בקעת הירדן והחרימו את אוהלי המגורים הזמניים שקיבלו שתי משפחות מארגונים הומניטריים. זאת לאחר שהמנהל האזרחי הרס את בתיהן והותיר 15 נפשות, בהן 4 קטינים ללא קורת גג, וכן השחית חלק מהכביש המוביל לקהילה שהיה בהליכי שיפוץ. החרמת האוהלים היא הצעד האחרון לעת עתה במסכת ההתעמרות של הרשויות בתושבי הקהילה. באמתלה של אכיפת חוקי תכנון מקדמת ישראל מדיניות שמטרתה לצמצם את מספר התושבים הפלסטיניים בשטח C באמצעות הפיכת חייהם לבלתי נסבלים. מדיניות ממשלתית זו מהווה העברה כפויה של תושבים פלסטינים מוגנים בתוך השטח הכבוש.

בנובמבר הורה המנהל האזרחי ל-13 משפחות בח'ירבת חומסה להתפנות 7 פעמים מבתיהן בטענה שהצבא צריך לקיים אימונים ליד בתיהן. מאז תחילת השנה פונו תושבים מקהילה זו כבר 18 פעמים ועד סוף החודש הם צפויים לפינוי נוסף. פינויים אלו מאלצים את המשפחות, על טפן, לעזוב את בתיהן בהתרעה קצרה, לפרקי זמן ממושכים ולשהות ללא מחסה הולם בתנאי מזג אוויר קשים, כשהן לוקחות עמן את הצאן. האימונים התכופים של הצבא באזור זה, ופינויי המשפחות, הם חלק מהאמצעים שנוקטת ישראל כדי להקשות על חיי תושבי הקהילות, במסגרת מדיניות בלתי חוקית שמטרתה צמצום הנוכחות הפלסטינית בשטח C בכלל, ובבקעת הירדן בפרט.

בבוקר יום ה' ה- 19.11.15, נאלצו 13 משפחות מח'ירבת חומסה שבצפון הבקעה להתפנות מבתיהן בטענה שהצבא צריך לקיים אימונים בחלק של הכפר הסמוך לבתיהם. המשפחות, המונות 86 נפשות – בהם 48 קטינים, נאלצו לעזוב את בתיהן בשעה 6:00 בבוקר ולשוב אליהם רק לאחר שש שעות. זאת הפעם השישית מאז תחילת נובמבר שבה נאלצות משפחות אלו לעזוב את בתיהן, כאשר בשלוש מהן התיר המנהל לתושבים לשוב אליהם רק בחצות. בצווים שנמסרו לפני כשבוע לתושבים על ידי נציגי המנהל האזרחי נכתב כי עליהם לפנות את בתיהם בשני מועדים נוספים עד סוף החודש. מתחילת 2015 פינה המנהל האזרחי תושבים מהקהילה כבר 17 פעמים בטענה שהצבא צריך לקיים אימונים באזור.

אתמול, 2.11.15, פונו מקהילת ח'ירבת חומסה שבצפון הבקעה 13 משפחות בשל אימוני הצבא באדמות הסמוכות לבתיהן. המשפחות, המונות 86 נפשות, בהן 48 קטינים, נדרשו לעזוב את בתיהן בשעה שש וחצי בבוקר ולשוב רק בחצות. הן הצטיידו במים ובמזון ועזבו עם צאנן לאזורים המרוחקים מבתיהן. למשפחות נמסר כי עליהן להתפנות בשלושה מועדים נוספים בתקופה הקרובה. כל המשפחות גרות בחלקה הצפוני של הקהילה. בשנת 2015 עד לחודש נובמבר, פונו משפחות מח'ירבת חומסה 11 פעמים בגלל שהצבא החליט לקיים אימונים בסמוך לבתיהן.

ביומיים האחרונים (13-12 באוקטובר) כפה הצבא על עשר משפחות מקהילת ח'ירבת א-ראס אל-אחמר, להתפנות מבתיהן למשך שלוש שעות בכל יום לצורך אימונים של הצבא בסמוך למקום מגוריהן. המשפחות, שקיבלו את צווי הפינוי ב-8.10.15, נאלצו להתרחק מהאזור עם צאנן עד לסיום אימוני הצבא. הפינויים החוזרים ונשנים של קהילות בבקעת הירדן לצורך אימוני הצבא מהווים מטרד בלתי סביר לחיי התושבים באזור. בחלק מהמקרים אין לתושבי הקהילות מקום חלופי מסודר להתפנות אליו, והם נותרים חשופים לתנאי מזג האוויר הקשים השוררים בבקעת הירדן בימי הקיץ. בתנאים אלה הם נאלצים לדאוג לבני משפחותיהם, מטף ועד זקן, למחסה, מים ומזון.