דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

1 במאי 2013 - על הזכות לעבוד ולהתפרנס בכבוד

חג הפועלים באחד במאי מציין את מאבקם ההסטורי של פועלים על הזכות הבסיסית - הגבלת יום העבודה לשמונה שעות. היום, יותר ממאה שנה לאחר הניצחון במאבק, עדיין נאבקים פועלים פלסטינים על עצם הזכות לעבוד מבלי לסכן את חייהם, על האפשרות לפרנס ולכלכל את משפחותיהם ועל אותן זכויות עובדים בסיסיות: שכר מינימום והגבלת שעות העבודה. מציאות הכיבוש אינה מאפשרת להם לממש זכויות בסיסיות אלו.

פועלים פלסטינים ממתינים במחסום קלקיליה לפנות בוקר בדרכם לעבודה בישראל. תצלום: אורן זיו, אקטיבסטילס, 22.11.11
פועלים פלסטינים ממתינים במחסום קלקיליה לפנות בוקר בדרכם לעבודה בישראל. תצלום: אורן זיו, אקטיבסטילס, 22.11.11

לאורך כ-46 שנות השלטון הצבאי בשטחים לא פעלו הרשויות הישראליות למען פיתוחה של כלכלה פלסטינית עצמאית ויציבה. כיום, פלסטינים רבים מנסים לקבל היתר לעבודה בישראל אולם מכסות מגבילות והליכים בירוקרטיים סבוכים מונעים זאת ברוב המקרים.

הליך הבקשה מתחיל במלכוד: ישראל דורשת ממבקשי האישורים למצוא להם מעסיק בישראל, אולם קשה מאוד למצוא מעסיק כזה בלי להיכנס לישראל, מה שלא ניתן לעשות בהיעדר היתר. גם לאחר שנמצא מעסיק, ההליך עודנו סבוך: הקריטריונים לקבלת ההיתר הם שרירותיים, ולעיתים אף אינם ברורים. הגיל שבו ניתן לקבל היתר משתנה מתחום עיסוק אחד למשנהו וגברים צעירים רבים אינם מורשים אפילו להגיש בקשה. מציאות זו מאלצת פלסטינים רבים לעבוד בישראל ללא היתר כדי לאפשר קיום למשפחתם, למרות הסיכונים הכרוכים בכך. בשנת 2011 הועסקו בישראל כ-30 אלף פלסטינים בעלי היתרים. בנוסף, עבדו בישראל באותה שנה אלפי פלסטינים ללא היתר עבודה. על-פי הערכות שונות, מספרם המדויק נע בין כמה אלפים ל-30 אלף בני אדם. כל הגורמים מודעים למציאות זו, אך במקום למצוא פתרון מערכתי לבעיה, נראה שהרשויות הישראליות בוחרות להתמודד עם מקרים אקראיים של כניסה בלתי חוקית. כך תיעד בצלם לאורך השנים צעדים של הפחדה או ענישה שננקטו נגד עובדים ספציפיים שנכנסו לישראל ללא היתר, לצד התעלמות מהעובדה שזרם בלתי פוסק של עובדים ממשיך להיכנס לישראל מדי יום בשל היעדר אפשרויות פרנסה אחרות.

פעולות מתוכננות של כוחות הביטחון למטרת "לכידת שב"חים", כמו גם מעצרים מקריים, מסתיימים לעיתים באלימות כלפי העובד שנתפס ואף בירי. בנוסף, על פי נתוני השב"ס שהועברו לבצלם, נכון ל-31.3.13 כלואים בישראל 1,420 פלסטינים באשמת שהייה בלתי חוקית בישראל.

צעדים אלה יוצרים מצג שווא לפיו ישראל מעוניינת לפעול נגד התופעה של כניסת עובדים פלסטינים לתחומי המדינה ללא היתר, כאשר בפועל היא מאפשרת לה להימשך. הנפגעים העיקריים ממדיניות זו הם אותם עובדים. אלה מצליחים אמנם להרוויח למחייתם, אולם זכויותיהם אינן מוגנות ומעמדם כה חלש שהם אינם יכולים אף לדרוש את המגיע להם. הם נאלצים להגיע לעבודה בדרך-לא-דרך ולהימלט מאנשי כוחות הביטחון באישון לילה, כשהם מסתכנים באלימות שתופעל נגדם, במעצר ממושך ואף במוות. בשל קשיים אלה, רבים מעדיפים לחזור לבתיהם רק בסוף השבוע, ובמהלכו הם מנותקים ממשפחתם וחיים בתנאים ירודים.

ישראל היא הכח הכובש בגדה המערבית וככזו היא מחוייבת לדאוג לרווחתם, לפרנסתם ולכבודם של תושבי הגדה. אלא שישראל מנצלת משאבים טבעיים בשטח זה לצרכיה שלה ולצרכי המתנחלים, תוך התעלמות מצרכי הפלסטינים ובניגוד לחוק. כך, למשל, היא מונעת מפלסטינים לפתח חקלאות מודרנית בעלת פוטנציאל רווח גבוה יותר מהקיים בכך שהיא אוסרת על פלסטינים את הגישה לרוב שטחה של בקעת הירדן ואת השימוש במרבית מקורות המים שם. בה בעת היא מקצה להתנחלויות קרקע ומים בשפע לפיתוח חקלאות כזו.

על ישראל לאפשר לפלסטינים בגדה המערבית פיתוח כלכלי שיבטיח פרנסה בכבוד. כל עוד המצב נותר בעינו, עליה להעניק לפלסטינים המעוניינים לעבוד בישראל היתר עבודה חוקי ולדאוג לכך שזכויותיהם הסוציאליות של העובדים יוגנו. בהיעדר הגנה כזו, תימשך התופעה שבה עובדים ממשיכים להיכנס לישראל בדרך לא דרך, ללא שום פיקוח וללא הגנה על זכויותיהם, כדי לזכות באפשרות לפרנס את משפחותיהם.

תגיות