דילוג לתוכן העיקרי

טיוח מקיר לקיר וענישה מגוחכת אינם חריגים. זו מדיניות

הריגתו של איאד אל-חלאק במזרח ירושלים ב-30.5.20 זכתה לתשומת לב ציבורית חריגה במונחים ישראליים, בעיקר משום שברור לכל בר דעת שאין, ולא יכולה להיות, שום סיבה או הצדקה לפתוח באש על אדם בעל מוג...
לקריאת המאמר המלא בחזרה לדף הסרטון

טיוח מקיר לקיר וענישה מגוחכת אינם חריגים. זו מדיניות

הריגתו של איאד אל-חלאק במזרח ירושלים ב-30.5.20 זכתה לתשומת לב ציבורית חריגה במונחים ישראליים, בעיקר משום שברור לכל בר דעת שאין, ולא יכולה להיות, שום סיבה או הצדקה לפתוח באש על אדם בעל מוגבלות שהולך לתומו ברחוב – ולהורגו. ישראל מודעת לכך שהיא אמורה לחקור מקרים כגון אלה, ואכן מיהרה להבטיח כי תיפתח חקירה.

ואולם ניסיון העבר מעיד כי ישראל מודיעה על פתיחה בחקירה כשסתום לשחרור לחץ להשתקת הביקורת עד יעבור זעם וחלוף תשומת הלב הציבורית, בעוד מערכות החקירה פועלות ברקע כדי לטייח את האלימות ולהעניק חסינות לאחראים לה. רק במקרים בודדים, יוצאי דופן, ננקטים צעדים נגד חיילים ושוטרים שפגעו בפלסטינים, אך גם אז הם הורשעו בעבירות שוליות ונגזרו עליהם עונשים מגוחכים.

מערכת אכיפת החוק הישראלית התמקצעה במהלך השנים ביצירת מצג שווא של דין וחשבון כלפי חוץ, בעוד שבפועל כולם נהנים מהטיוח עליו היא שוקדת כלפי פנים ומהחסינות שהיא מעניקה לכל המעורבים: למבצעים, למפקדי הצבא הבכירים, לפוליטיקאים ולמערכת המשפט שמגבה אותם.

מיקום

למידע נוסף:

סרטונים אחרונים