דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

כליאתו של הכפר עזון עתמה והפרדתו מאדמותיו

הכפר עזון עתמה, המונה כ-1,800 תושבים, שוכן דרומית מזרחית לקלקיליה. הכפר מרוחק מן הקו הירוק כשלושה קילומטרים, ובצמוד לו ממזרח הוקמה, בין השאר על אדמות השייכות לכפר, ההתנחלות שערי-תקווה. ההתנחלות קוטעת את הרצף הטריטוריאלי בין עזון עתמה לבין שני כפרים שכנים, בית אמין וסניריא. סמוך לגבולו המערבי של הכפר הוקמה ההתנחלות אורנית.

מכשול ההפרדה, שבנייתו באזור זה הסתיימה בחודש אוקטובר 2003, הפריד את הכפר משאר הגדה המערבית והותיר אותו כלוא ב"מרחב התפר", השטח שבין המכשול לקו הירוק. במכשול נקבע שער, דרכו יכולים תושבי הכפר לעבור לשאר אזורי הגדה ולחזור לבתיהם. שער זה נפתח בין השעות 06:00 בבוקר ל-22:00 בלילה, ורק תושבי הכפר ופלסטינים המצוידים בהיתרים המונפקים על-ידי המינהל האזרחי, רשאים לעבור דרכו.

בנוסף למכשול העיקרי המפריד בין הכפר לשאר הגדה, החליטה הממשלה להקיף את הכפר במכשול נוסף מכל עבריו, תוך הפיכתו למובלעת. תוואי המכשול הנוסף אושר עקרונית, אולם עד עתה הוצא צו לתפיסת קרקעות לצורך בניית הקטע שמדרום לכפר בלבד. קטע זה ממוקם מצפון לכביש 505. מחציתו, כ-1.75 ק"מ, עובר בתוך אדמות עזון עתמה, במרחק של כקילומטר מכביש 505. המחצית השנייה עוברת בסמוך לכביש. בנייתו של קטע זה החלה ב-10.11.06.

תצלום אוויר של הכפר עזון עתמה וסביבתו. מקור: עמותת במקום.
תצלום אוויר של הכפר עזון עתמה וסביבתו. מקור: עמותת במקום. />

להפיכת עזון עתמה למובלעת תהיינה השלכות קשות על רווחתם ופרנסתם של התושבים. עד פרוץ האינתיפאדה השנייה,עבדו חלק מתושבי הכפר בישראל. אולם, מאז פרצה האינתיפאדה, מתפרנסים כשמונים אחוזים מהם מעיסוק בחקלאות. המכשול החדש חוצץ בין עזון עתמה לבין כ-2,000 דונם של אדמות חקלאיות מעובדות, שבבעלות תושבי הכפר. מחציתן בבעלותם של תושבי הכפר, והיתר בבעלות תושבי הכפרים בית אמין, מסחה א-זאויה וסניריא. אדמות אלה ייכלאו בין התוואי הדרומי לבין כביש 505. קרוב לוודאי שהגישה לאדמות אלה תהיה כפופה למשטר היתרים ותתאפשר רק בשעות הפתיחה של המעברים שייקבעו במכשול. ניסיון העבר מלמד כי במקרים רבים הפעלת המעברים אינה סדירה. הגבלת הגישה לאדמות חקלאיות מביאה בהכרח לפגיעה בתפוקה החקלאית, ביכולת השיווק של התוצרת ובהכנסות.

גם אם נניח כי הקמתו של המכשול סביב הכפר נועדה לצרכים ביטחוניים, אין בכך כדי להצדיק את הצמדתו לכפר תוך חציצה בינו לבין שכונתו הדרומית ואדמותיו החקלאיות. כמו כן אין זה ברור כלל מדוע מצאה ישראל לנכון להקים את המכשול במרחק של קילומטר מן הקו הירוק, ובכך להפריד שטח רב יותר מן הכפר. על-מנת להימנע מהפגיעה בגישה לאדמות ומבידוד השכונה הדרומית, ניתן היה, למשל, לחפור מנהרה מתחת לכביש 505, בקטע המקביל לשכונה הדרומית של עזון עתמה, לשירות המתנחלים.

ראוי לציין כי הטעמים הנוגעים להגנה על ההתנחלויות הסמוכות או על כביש 505, מצטיירים כקלושים. זאת כיוון שמעולם לא נרשמו תקריות אלימות מצד תושבי עזון עתמה נגד מתנחלים המתגוררים בהתנחלויות שבאזור או נגד הנוסעים בכביש 505. גם הפעם, בדומה למקרים רבים אחרים, נועד התוואי הנבחר לאפשר את הרחבת ההתנחלויות הסמוכות לכפר, אורנית ואלקנה, ואת הקמתו של אזור תעשייה חדש.

בשל אי חוקיותו של המכשול, ופגיעתו הקשה בזכויות האדם, על ישראל לפרק כל קטע שלו הממוקם בתוך שטח הגדה המערבית. אם תחליט ישראל כי יש צורך בטחוני במכשול פיסי, מותר לה להקימו על הקו הירוק, או בשטחה שלה. עד אז, קורא בצלם לממשלת ישראל להפסיק את העבודות המתבצעות כעת להקמת הקטע הדרומי של המכשול הנוסף בעזון עתמה; לפרק את הקטע שכבר הוקם ולאפשר לתושבים גישה חופשית לאדמותיהם; להחזיר לתושבים את הקרקעות שנתפסו לצורך הקמת המכשול; לפתוח את השער שבמכשול הפרדה שמצפון לעזון עתמה, במשך 24 שעות ביממה, ולאפשר לתושבים להגיע בכל שעות היום ליתר חלקי הגדה המערבית ולקיים אורח חיים נורמלי.

תגיות