דילוג לתוכן העיקרי
תפריט
מהשטח
נושאים

דחיית העתירה נגד גדר ההפרדה סביב אריאל - טעות חמורה של בג"ץ

ב-17.7.06 דחה בג"ץ את עתירתם של תושבי היישובים הפלסטיניים שמסביב להתנחלות אריאל כנגד קטע של מכשול ההפרדה המקיף את ההתנחלות, שבנייתו נמצאת בשלבי סיום. תוואי המכשול באזור זה, המכונה "האצבעות", חודר לעומק הגדה המערבית והוא כולל, בנוסף לאריאל, 14 התנחלויות אחרות, שיישארו בצידו "הישראלי" של המכשול. עד כה אישרה הממשלה את התחלת הבנייה בחמישה קטעים שונים, לרבות קטע המקיף את אריאל משלושה עברים (צפון, מזרח ודרום), ואילו חיבורם של קטעים אלה ליתר חלקי המכשול מותנה ב"אישור משפטי" שטרם ניתן.

אחת ההשלכות המרכזיות הטמונות בהכללת אריאל בצידו "הישראלי" של המכשול הוא יצירת טריז המפריד בין שבעה כפרים שמצפון להתנחלות, בהם חיים כיום כ-25,000 תושבים, מעיר המחוז שלהם, סלפית (כ-10,000 תושבים) , בה הם מקבלים מגוון של שירותים . בנוסף, לצורך הקמת המכשול השתלטה ישראל על למעלה מאלף דונם, רובם קרקעות פרטיות, ועקרה מאות עצי זית. בקטע שמדרום לאריאל, חוצץ המכשול בין העיירה סלפית לבין כ-3,200 דונם מאדמותיה - חלקן אדמות פרטיות מעובדות וחלקן אדמות בור המשמשות למרעה, או המיועדות להרחבת העיירה.

בג"ץ, שדחה את העתירה, טעה טעות חמורה, המתבססת, בין השאר, על ההחלטה לקבל שלוש טענות עיקריות שהציגה המדינה:

1) השיקול היחיד להשארת אריאל בצד "הישראלי" של המכשול היה הגנת ההתנחלות מפני איום הטרור

בג"ץ קיבל טענה זו ודחה את טענת התושבים הפלסטינים לפיה מאחורי ההחלטה עמדה השאיפה לקבוע עובדות בשטח לקראת סיפוחה של ההתנחלות לישראל. קביעת בג"ץ בעניין זה מתעלמת מהתבטאויות רבות של בעלי תפקידים בכירים, בהם ראש הממשלה ושרת החוץ, לפיהן מכשול ההפרדה עתיד לשמש כגבולה של מדינת ישראל במסגרת תכנית נסיגה חד צדדית. התבטאויות אלה אין בהן כדי לשלול את קיומו של השיקול הביטחוני, אולם די בהן לערער את התפיסה לפיה היה זה השיקול הבלעדי להשארת אריאל בצד הישראלי.

2) תוואי המכשול סביב אריאל נבחר משיקולים ביטחוניים בלבד ואין בנמצא חלופה סבירה

בג"ץ קיבל גם טענה זו, הנוגעת בעיקר לקטע שמדרום לאריאל, שם מרוכזות מרבית האדמות שהופרדו מבעליהן הפלסטיניים, תושבי העיירה סלפית. בין השאר, קיבל בג"ץ את עמדתה של מערכת הביטחון כי "הצמדת הגדר לעיר [לאריאל] לא תספק לכוחות הביטחון די זמן לפעולה ללכידת גורמי הטרור שעלולים לחדור לעיר, קודם שיגיעו לבתי התושבים" (סעיף 25 לפסק הדין). על סמך כל אלה, קבע בג"ץ כי הפגיעה בזכות הגישה של החקלאים הפלסטינים לאדמותיהם וכן בזכות הקניין שלהם, הינה פגיעה מידתית.

אולם, במסגרת תשובותיה לבג"ץ, הודתה המדינה כי אחד השיקולים שנלקחו בחשבון בעת קביעת התוואי היה קיומה של תכנית לא מאושרת להרחבת אריאל, בשטח שבין ההתנחלות לבין סלפית, שנותר מצידו "הישראלי" של המכשול. לטענת המדינה היה שיקול זה משני ביחס לשיקולים הביטחוניים. עם זאת, בג"ץ התעלם לחלוטין מן הסתירה המהותית הטמונה בטענת המדינה בכל הנוגע לצורך במרחב בין המכשול לבתי ההתנחלות לשם "לכידת גורמי הטרור שעלולים לחדור לעיר". המרחב שנועד למטרה זו, מן ההכרח שיהיה שטח ריק שיאפשר ביצוע מרדף, ואינו יכול לשמש כאזור מגורים, כפי שמתכננת המדינה בפועל.

3) טענות התושבים הפלסטינים אודות הפגיעה במרקם החיים האזורי הן "מוקדמות"

המדינה טענה כי הממשלה טרם אישרה סופית את חיבורו של המכשול המקיף את אריאל משלושה עברים ליתר חלקי המכשול ולפיכך טענות הפלסטינים בדבר פגיעה במרקם החיים, לרבות הפגיעה בנגישות תושבי הכפרים שמצפון לאריאל לעיר המחוז סלפית, הינן טענות "מוקדמות".

החלטת בג"ץ מתעלמת מן העובדה שאף שחיבור זה טרם קיבל תוקף של "אישור משפטי" המדינה הצהירה חד משמעית על כוונתה להשאיר את אריאל בצידו "הישראלי" של המכשול, ולשם כך אף אישרה תוואי ספציפי. מניסיון העבר יש להניח כי ברגע שתעלה על הפרק סוגיית החיבור של המכשול הקיים ליתר חלקי המכשול תטען המדינה, כפי שטענה במקרים אחרים, שמכשול לא רציף אינו יעיל, ועל כן הפגיעה במרקם החיים של הפלסטינים הינה פגיעה מידתית. הסבירות כי הממשלה תהפוך את החלטתה על פיה ותבחר להשאיר את אריאל מצידו "הפלסטיני" של המכשול ולהסתפק בהקפתה במכשול עצמאי, הינה נמוכה ביותר.

ההתנחלויות שהקימה ישראל בגדה המערבית מהוות, כשלעצמן, הפרה של המשפט ההומניטארי הבינלאומי. מאחר שמדובר בהפרה מתמשכת, גם מעשים שנועדו להנציח את קיום ההתנחלויות עומדים בניגוד לחוק. זאת, להבדיל מאמצעים הננקטים אך ורק לשם הגנה על חיי המתנחלים, שהינם, כעיקרון, צעדים לגיטימיים. בהכרעתו בעתירה נגד המכשול סביב אריאל אימץ בג"ץ ללא עוררין את כל טענותיה של המדינה, מופרכות ככל שיהיו, כפי שנהג עד היום בעתירות רבות אחרות בסוגיית ההתנחלויות והפגיעות בזכויות האדם הנגזרות מקיומן. בעשותו כך העניק בג"ץ, פעם נוספת, איצטלה של חוקיות למדיניותה הפסולה של ישראל.

תגיות